| 1Now these are the nations which the Lord left through whom to test Israel, all those that had not known all the wars of Canaan. |
|
אוְאֵ֚לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהֹוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל־מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן: |
| through whom to test Israel. (To test) the other generation that did not know about the miracles of the battles with Canaan and did not witness the great act and (therefore) rebelled against the Omnipresent. |
|
לנסות בם את ישראל.
את דור האחר אשר לא ידעו את נסי מלחמות כנען ולא ראו את המעשה הגדול, והמרו ומעלו במקום:
|
| 2Only that the generations of the children of Israel should know, to teach them war, just the earlier ones did not know thereof. |
|
ברַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם: |
| Only that… should know. Just for this alone did He allow them to remain, to explain to future generations of the children of Israel what sin causes, for now they are required to study warfare. |
|
רק למען דעת.
רק לדבר הזה לבדו הניחם, למען דעת ולהתבונן דורות בני ישראל הבאים מה החטא גורם, כי עתה הם זקוקים ללמדם מלחמה:
|
| just the earlier ones. Who stood in the service of God. |
|
רק אשר לפנים.
שהיו עומדים לשרת את ה':
|
| did not know thereof. These battles and their tactics, and they did not need them. |
|
לא ידעום.
למלחמות הללו וטכסיסיהם, ולא נצרכו להם:
|
| 3The five lords of the Philistines, and all the Canaanites, and the Zidonians, and the Hivites that dwelt in Mount Lebanon, from Mount Baal-hermon to the passageway of Hamath. |
|
גחֲמֵ֣שֶׁת | סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י ישֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: |
| The five lords of the Philistines. These were the nations that He left to test (them). |
|
חמשת סרני פלשתים.
הם הגוים אשר הניח לנסות:
|
| 4And they were to test through them Israel, to know whether they would obey the commandments of the Lord which He had commanded their forefathers through Moses. |
|
דוַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־מִצְוֹ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה אֶת־אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד־משֶֽׁה: |
| 5And the children of Israel dwelt among the Canaanites, the Hittites, and the Amorites, and the Perizzites, and the Hivites, and the Jebusites. |
|
הוּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֚י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי: |
| 6And they took their daughters to themselves for wives, and their own daughters they gave to their sons, and served their gods. |
|
ווַיִּקְח֨וּ אֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֚ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶֽם: |
| 7And the children of Israel did that which displeased the Lord, and they forgot the Lord their God, and served the Baalim and the Asheroth. |
|
זוַיַּעֲשֹ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֚ל אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָאֲשֵׁרֽוֹת: |
| 8And the anger of the Lord was kindled against Israel, and He gave them over into the hands of Cushan-rishathaim, king of Aram-naharaim; and the children of Israel served Cushan-rishathaim eight years. |
|
חוַיִּֽחַר־אַ֚ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִם וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים: |
| 9And the children of Israel cried to the Lord, and the Lord raised up a savior to the children of Israel who saved them; Othniel the son of Kenaz, Caleb's brother, who was younger than he. |
|
טוַיִּזְעֲק֚וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהֹוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ: |
| 10And the spirit of the Lord came upon him, and he judged Israel; and he went out to war, and the Lord delivered into his hands Cushan-rishathaim the king of Aram; and his hand prevailed upon Cushan-rishathaim. |
|
יוַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־יְהֹוָה֘ וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֚ן יְהֹוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם: |
| And the spirit of the Lord came upon him. Rabbi Tanchuma expounded: He contemplated what the Holy One, blessed be He, said to Moses in Egypt, (Ex. 3:7) “I have surely seen (רָאֹה רָאִיתִי) the oppression of my people.” What are these two expressions of seeing? The Almighty said to him, “I have seen that they are destined to go astray by (worshipping) the calf, but nevertheless I have seen the oppression of My people (in Egypt and I will therefore save them).” Thus said Othniel, whether innocent or guilty He must save them. |
|
ותהי עליו רוח ה'.
דרש רבי תנחומא (מדרש תנחומא שמות כ) נסתכל בהם, שאמר הקדוש ברוך הוא למשה במצרים (שמות ג ז) ראה ראיתי את עני עמי, מה הן שתי ראיות הללו, אמר לו: רואה אני שעתידין לטעות בעגל, ואף על פי כן 'ראיתי את עני עמי'. זו דרש עתניאל, אמר: בין זכים בין חייבים, עליו להושיעם:
|
| 11And the land had rest forty years; then Othniel the son of Kenaz died. |
|
יאוַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַֽז: |
| 12And the children of Israel continued to do that which displeased the Lord; and the Lord strengthened Eglon the king of Moab against Israel, because they had done that which displeased the Lord. |
|
יבוַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהֹוָ֜ה אֶת־עֶגְל֚וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי־עָשֹ֥וּ אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה: |
| 13And he gathered to him the children of Ammon and Amalek; and he went and smote Israel, and they possessed the city of the date palms. |
|
יגוַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־עִ֥יר הַתְּמָרִֽים: |
| the city of the date palms. Jericho. |
|
את עיר התמרים.
יריחו:
|
| 14And the children of Israel served Eglon the king of Moab eighteen years. |
|
ידוַיַּעַבְד֚וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה: |
| 15And the children of Israel cried to the Lord, and the Lord raised up for them a savior, Ehud the son of Gera, the Benjamite, a man with a shriveled right hand; and the children of Israel sent through him a present to Eglon the king of Moab. |
|
טווַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֶל־יְהֹוָה֒ וַיָּקֶם֩ יְהֹוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֚וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֚ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב: |
| a shriveled right hand. Targum Jonathan renders, “a person with a shriveled (גְמִיד) right hand.” Any (word) גְמִיד is an Aramaic expression (meaning) something shriveled by disease. Retrait in O.F. (shortened. Likewise אִטֵּר is found in Sab. 103a.) He had no use of his right hand. In Hebrew (the word) אִטֵּר means “closed” as in, (Psalms 69:16) “Do not close upon me, O well, your mouth.” His right hand was closed up and he had no use of it. |
|
אטר יד ימינו.
תרגם יהונתן: גבר גמיד יד ימיניה, וכל גמיד לשון ארמי הוא, דבר כווץ מחמת חולי, ריטרי"ט בלע"ז; לא היה שולט ביד ימינו. ובלשון עברי: אטר, אטום, כמו (תהלים סט טז) ואל תאטר עלי באר פיה, אטום ביד ימינו, שלא היה שולט בה:
|
| 16And Ehud made for himself a sword which had two edges, a cubit was its length; and he girded it under his clothing on his right thigh. |
|
טזוַיַּעַשֹ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֚ר אֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ: |
| a cubit was its length. A short cubit. In German daumen lang, in O.F. espan courte. |
|
גומד ארכה.
אמה גדומה, ובלשון אשכנז: דוימ"ן לאנ"ג, ובלשון לעז: גשקור"ט:
|
| on his right thigh. Because he controlled his left hand, he would grasp it with his left hand (from his right thigh). |
|
על ירך ימינו.
לפי שבשמאלו שולט, יאחזנה בשמאלו:
|
| 17And he offered the present to Eglon king of Moab. (Now Eglon was a very fat man.) |
|
יזוַיַּקְרֵב֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד: |
| אִישׁ בָּרִיא. Fat. |
|
איש בריא.
(תרגום:) פטים:
|
| 18And it was when he had finished offering the present, that he escorted the people who had carried the present. |
|
יחוַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְהַקְרִ֖יב אֶת־הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הָעָ֔ם נֹשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה: |
| that he escorted the people. He went back to escort the group of Israelites that had come with him to bring the tribute and he escorted them up to Gilgal. |
|
וישלח את העם.
חזר לאחוריו וליוה את חבורת ישראל אשר באו עמו לשאת את המנחה, ולווה אותם עד הגלגל:
|
| 19And he turned back from the quarries that were by Gilgal and said, "I have a secret errand with you O King." And he said, "Be quiet," and all that stood near him went out. |
|
יטוְה֣וּא שָׁ֗ב מִן־הַפְּסִילִים֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־הַגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר־סֵ֥תֶר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔ס וַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל־הָעֹמְדִ֖ים עָלָֽיו: |
| And he turned back. Alone. |
|
והוא שב.
יחידי:
|
| from the quarries. (Heb. פְּסִילִים) The place where they quarry (Heb. פּוֹסְלִים) stones from the mountain. And so does Targum Jonathan render (מִן מַחֲצָבַיָא) “from the quarries.” Then he came to Eglon and said to him… |
|
מן הפסילים.
מקום שפוסלים שם אבנים מן ההר, וכן תרגם יונתן: מן מחצביא, ובא אל עגלון ויאמר לו:
|
| And he said, “Be quiet,”. Eglon said, “Silence everyone from me.” Targum Jonathan renders הָס as (סְלִיק) remove, i.e., remove everyone, (but) nevertheless הַס is a term of silencing. |
|
ויאמר הס.
אמר עגלון: שתקו את הכל מעלי, ויונתן תרגם הס: סליק, הוציא כל איש, ואף על פי כן ; 'הס', לשון שתוק:
|
| 20And Ehud came to him, and he was sitting by himself in the cool upper room which he had for himself, and Ehud said, "I have a message from God to you," and he stood up from the chair. |
|
כוְאֵה֣וּד | בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֚ה אֲשֶׁר־לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא: |
| in the cool upper room. In his summer attic which was ventilated and cool. |
|
בעלית המקרה.
(תרגום:) בעלית בית קיטא, שהיתה לאויר וצוננת:
|
| I have a message from God to you. And you must rise. |
|
דבר אלהים לי אליך.
וצריך אתה לעמוד:
|
| And he stood up from the chair. Therefore he merited that Ruth was descended from him. |
|
ויקם מעל הכסא.
לכך זכה ויצאה ממנו רות:
|
| 21And Ehud stretched out his left hand and took the sword from his right thigh, and thrust it into his belly. |
|
כאוַיִּשְׁלַ֚ח אֵהוּד֙ אֶת־יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ: |
| 22And the haft also went in after the blade, and the fat closed upon the blade, because he did not draw the sword out of his belly; and the excrement came out. |
|
כבוַיָּבֹ֨א גַֽם־הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֚ר הַחֵ֙לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה: |
| And the haft. This is the metal into which the blade is inserted, which is called hulot in O.F. (a handle). This holds the sword over the sheath. |
|
הנצב.
הוא הברזל שהשנון תחוב לתוכו, שקורין הול"ט בלע"ז, הוא המעמיד החרב על פי תערה:
|
| the blade. This is the blade which is called brant in O.F. and lama in O.F. |
|
הלהב.
הוא השנון שקורין ברונ"ט בלע"ז, ובלע"ז למ"א:
|
| and the fat closed. His fat, for he was very fat, and it covered the whole length of the sword. |
|
ויסגור החלב.
שמנו, שהיה שמן מאד, וכסה את כל אורך החרב:
|
| and the excrement came out. Targum Jonathan renders (וּנְפַק אוּכְלֵיה שְׁפִי) “and the excrement spilled out.” He interprets it as two words with the “shin” serving both וַיֵּצֵא הַפַּרְשׁ שְׁדוֹנָה “spilled out.” שָׁפָךְ is rendered שדא (see Lev. 17:4, 13). |
|
ויצא הפרשדנה.
תרגם יונתן: ונפק אוכליה שפיך, עשאן כשתי תיבות ושי"ן משמשת לשתיהן, ויצא הפרש, שדונה, בשפיכה. שפך, 'שדא' כתרגומו:
|
| 23And Ehud went out to the porch and shut the doors of the upper room in front of him, and locked them. |
|
כגוַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּר֑וֹנָה וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְת֧וֹת הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲד֖וֹ וְנָעָֽל: |
| And Ehud went out to the porch. From the attic to the מִסְדְּרוֹנָה which Jonathan renders “to a porch”. |
|
ויצא אהוד המסדרונה.
מן העליה אל המסדרונה, תרגם יונתן: לאכסדרא:
|
| and locked them. With a key. |
|
ונעל.
במפתח:
|
| 24Now when he had gone out, his servants came and saw, and behold, the doors of the upper room were locked; and they said, "Surely he is covering his feet in the cool room." |
|
כדוְה֚וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת־רַגְלָ֖יו בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה: |
| Now when he had gone out (his servants came). Ehud went out and the servants of Eglon entered. |
|
והוא יצא.
אהוד יצא, ועבדיו של עגלון באו:
|
| he is covering his feet. Targum Jonathan renders עָבִיד צוֹרְכֵיה (doing his needs), i. e., moving his bowels (based on Yeb. 103a). |
|
מסיך רגליו.
(תרגום:) עביד צורכיה, הם נקבים הגדולים:
|
| 25And they tarried until it was late, and behold, he did not open the doors of the upper room; and they took the key and opened them, and behold their lord was fallen down on the earth, dead. |
|
כהוַיָּחִ֣ילוּ עַד־בּ֔וֹשׁ וְהִנֵּ֛ה אֵינֶנּ֥וּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָֽעֲלִיָּ֖ה וַיִּקְח֚וּ אֶת־הַמַּפְתֵּ֙חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת: |
| until it was late. Until they were detained, meaning a long time. |
|
עד בוש.
עד עיכוב, כלומר זמן ארוך:
|
| 26And Ehud escaped while they lingered; and he passed beyond the quarries and escaped to Seirah. |
|
כווְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑ם וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת־הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָה: |
| נמלט. Escaped, eschamocrier in O.F. |
|
נמלט.
ברח, אישקימוצייר בלע"ז:
|
| while they lingered. (עַד) As in, (Song of Songs 1:12) “ While (עַד) the King was still feasting,” (ibid 2:7) “the love while (עַד) we still desire,” i.e., while we both still desire it. |
|
עד התמהמהם.
כמו (שיר השירים א יב) עד שהמלך במסבו, (שם ב ז) את האהבה עד שתחפץ, בעוד ששנינו חפצים בה:
|
| To Seirah. To a fine thick forest called brousaille in O.F. (“brush”) which is good for hiding. This word occurs often in the Order of Zeraim that fine branches of trees are called שֵׂעָר as in (Kilayim 4:9) “He turned the branches (שֵׂעָר) ,” (Peah 2:3) “If the branches (שער) adjoined”. |
|
השעירתה.
יער דק ועב, שקורין ברוצ"ש בלע"ז, וטוב הוא להחבא והרבה יש בסדר זרעים שענפי אילנות דקים קרויין שער (כלאים ד ט) הופך את השער, (פאה ב ג) ואם היה השער כותש:
|
| 27And it was when he came, that he blew the trumpet on the mountain of Ephriam; and the children of Israel went down with him from the mountain, and he was before them. |
|
כזוַיְהִ֣י בְּבוֹא֔וֹ וַיִּתְקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֵּרְד֨וּ עִמּ֧וֹ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־הָהָ֖ר וְה֥וּא לִפְנֵיהֶֽם: |
| And it was when he came. He crossed the Jordan and came to his place in the land of Canaan. |
|
ויהי בבואו.
שעבר את הירדן ובא למקומו בארץ כנען:
|
| on the mountain of Ephraim. Which was in the land of Canaan on the western side of the Jordan, whereas the land of Moab was on the eastern side, and since they ruled over Israel, they had crossed the Jordan and conquered Jericho, as it is written above (v. 13), and they had placed their lords and rulers over Israel. |
|
בהר אפרים.
שהיה בארץ כנען בעבר הירדן המערבי, וארץ מואב היתה בעבר הירדן במזרחו, מתוך ששלטו בישראל ועברו את הירדן, ירשו את יריחו, כמו שכתוב למעלה (פסוק יג) ונתנו את סרניהם ושליטיהם על ישראל:
|
| 28And he said to them, "Follow me quickly, for the Lord has given your enemies, the Moabites, into your hands." And they went down after him and seized the fords of the Jordan to Moab, and did not permit any man to pass. |
|
כחוַיֹּ֚אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי־נָתַ֨ן יְהֹוָ֧ה אֶת־אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּ אֶת־מַעְבְּר֚וֹת הַיַּרְדֵּן֙ לְמוֹאָ֔ב וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר: |
| Follow. To kill the Moabites who are on our side of the Jordan. |
|
רדפו.
להרוג את כל מואב שבעבר הירדן שלנו:
|
| and seized the fords of the Jordan. Lest the Moabites cross to flee and return to their land. |
|
וילכדו את מעברות הירדן.
שלא יעברו מואב לנוס ולשוב אל ארצם:
|
| 29And they killed of Moab at that time about ten thousand men, every lusty (man) and every man of valor; and no man escaped. |
|
כטוַיַּכּ֨וּ אֶת־מוֹאָ֜ב בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא כַּעֲשֶֹ֚רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ כָּל־שָׁמֵ֖ן וְכָל־אִ֣ישׁ חָ֑יִל וְלֹ֥א נִמְלַ֖ט אִֽישׁ: |
| every lusty (man). (Targum Jonathan renders שָׁמֵן as) “Every awesome man.” |
|
כל שמן.
(תרגום:) כל גבר אימתן:
|
| 30And Moab was subdued on that day under the hand of Israel. And the land had rest eighty years. |
|
לוַתִּכָּנַ֚ע מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תַּ֖חַת יַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ שְׁמוֹנִ֥ים שָׁנָֽה: |
| 31And after him was Shamgar the son of Anath, and he killed the Philistines six hundred men with an ox-goad; and he also saved Israel. |
|
לאוְאַחֲרָ֚יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־עֲנָ֔ת וַיַּ֚ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיּ֥שַׁע גַּם־ה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל: |
| goad. This is the metal of an ox goad, aiguillon in Old French. |
|
מלמד.
הוא דרבן, מרדע, אגויילו"ן בלע"ז:
|
