| 1Now Deborah and Barak the son of Abinoam sang on that day, saying. |
|
אוַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן־אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר: |
| 2"When breaches are made in Israel, when the people offer themselves willingly, bless the Lord. |
|
בבִּפְרֹ֚עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּֽרְכ֖וּ יְהֹוָֽה: |
| When breaches are made in Israel, when the people offer themselves willingly. When breaches come upon Israel, for their enemies made breaches in them because they forsook their God and the masses feel motivated to repent, as of now it is proper to bless God (out of thankfulness) for the salvation He has wrought. |
|
בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם.
כשבאו פרצות על ישראל שפרצו בהם אויביהם על עזבם את ה', והתנדב העם לשוב בתשובה, מעתה ברכו את ה' על התשועות שעשה:
|
| 3Hear, O kings, give ear, O princes; I, to the Lord I shall sing, I shall sing to the Lord, the God of Israel. |
|
גשִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהֹוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: |
| אָנֹכִי אָנֹכִי. This word is repeated. I have heard an Aggadic interpretation: The Holy One did not rob (by withholding) the reward of Mount Tabor and Mount Carmel who arrived at the giving of the Torah, expecting it to be given upon them, and turned away in shame. The Holy One said to them, “I will pay you double fold. It was said at Sinai, (Ex. 20:2) ‘(אָנֹכִי) I am the Lord your God,’ at Tabor it will be said, ‘I… I…’ (אָנֹכִי אָנֹכִי). It was said at Sinai, ‘I am the Lord your God (ה׳ אֱלֹקֶיךָ),’ at Carmel it will be said twice, (I Kings 18:39) ‘The Lord He is God, the Lord He is God (ה׳ הוּא הָאֱלֹקִים)’ in the days of Elijah.” |
|
אנכי אנכי.
כפול, שמעתי מדרש אגדה (ילקוט שמעוני ב מז) לא קפח הקדוש ברוך הוא שכר תבור וכרמל, שבאו למתן תורה לתת עליהם את התורה וחזרו בבשת הפנים, אמר להם הקדוש ברוך הוא, סוף שאני פורע לכם כפלים, נאמר בסיני (שמות כ ב) אנכי ה' אלהיך, בתבור יאמר: אנכי אנכי. נאמר בסיני (שם) אנכי ה' אלהיך, בכרמל יאמר, כפול (מלכים א יח לט) ה' הוא האלהים, ה' הוא האלהים, בימי אליהו:
|
| 4Lord, when You went forth out of Seir, when You marched out of the field of Edom, the earth trembled, the heavens also dripped; also the clouds dripped water. |
|
דיְהֹוָ֗ה בְּצֵאתְךָ֚ מִשֵּׂעִיר֙ בְּצַעְדְּךָ֙ מִשְּׂדֵ֣ה אֱד֔וֹם אֶ֣רֶץ רָעָ֔שָׁה גַּם־שָׁמַ֖יִם נָטָ֑פוּ גַּם־עָבִ֖ים נָ֥טְפוּ מָֽיִם: |
| Lord, when You went forth out of Seir. This refers to the giving of the Torah as it says, “And He appeared to them from Seir” (Deut. 33:2). The relation here is that thus said Deborah: “The Torah is detrimental to forsake and rewarding to cling to it for amidst awe and might it was given. Therefore Israel was delivered into the hands of their adversaries because they forsook it, but when they decided to engage in it they were saved.” This can be derived from Targum Jonathan’s translation. |
|
ה' בצאתך משעיר.
זה מתן תורה, כמה שנאמר (דברים לג ב) וזרח משעיר למו, ומה עניינה לכאן, כך אמרה דבורה: קשה היא התורה לפרוש ממנה וטובה היא לדבק בה, שהרי במורא ובגבורה נתנה, ולכך נמסרו ישראל ביד אויביהם על פרישתם הימנה וכשהתנדבו לעסוק בה נושעו, כל זה יש ללמוד מתרגומו של יונתן:
|
| dripped. Dripped a life sustaining dew |
|
נטפו.
הזילו טל תחיה:
|
| 5The mountains melted at the presence of the Lord, this (was at) Sinai, because of the presence of the Lord, the God of Israel. |
|
ההָרִ֥ים נָזְל֖וּ מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה זֶ֣ה סִינַ֔י מִפְּנֵ֕י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: |
| The mountains melted. (Heb. נָזְלוּ) Like flowing water (נוֹזְלִים) they melted away. |
|
הרים נזלו.
כמים נוזלים נמוגו:
|
| this (was at) Sinai. It is already stated what appeared there. (See Ex. 19:16 19, 20:15.) It was completely in smoke and amidst thunder, torches, and fire. |
|
זה סיני.
כבר מפורש (שמות יט כ) מה נראה בו: עשן כולו, וקול, ולפידים ואש:
|
| because of the presence of the Lord. This is an abbreviated verse: This was at Sinai; that which occurred there was because God descended upon it. |
|
מפני ה'.
והרי זה מקרא קצר 'זה סיני', מה אירע בו, מפני אשר ירד עליו ה':
|
| 6In the days of Shamgar the son of Anath, in the days of Jael, caravans ceased, and travellers walked on crooked paths. |
|
ובִּימֵ֞י שַׁמְגַּ֚ר בֶּן־עֲנָת֙ בִּימֵ֣י יָעֵ֔ל חָדְל֖וּ אֳרָח֑וֹת וְהֹלְכֵ֣י נְתִיב֔וֹת יֵלְכ֕וּ אֳרָח֖וֹת עֲקַלְקַלּֽוֹת: |
| In the days of Shamgar the son of Anath, in the days of Jael. (Since they are equated,) This teaches us that Jael also judged Israel in her days. |
|
בימי שמגר בן ענת בימי יעל.
מלמד שאף יעל שפטה את ישראל בימיה:
|
| caravans ceased. Israel was afraid to travel because of the enemy, hence they followed winding roads in secrecy. |
|
חדלו ארחות.
היו יראים ישראל לצאת לדרכם מפני האויבים והיו הולכים דרך עקלתון בהחבא:
|
| 7The open cities ceased, in Israel they ceased, until I Deborah arose; I arose as a mother in Israel. |
|
זחָדְל֧וּ פְרָז֛וֹן בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֚ד שַׁקַּ֙מְתִּי֙ דְּבוֹרָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל: |
| The open cities ceased. Heb. פְרָזוֹן. Open cities (פְּרָזִי), without walls, ceased to be inhabited because of the enemies, and they gathered into the fortified cities. |
|
חדלו פרזון.
ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני אויביהם, ונאספו אל ערי המבצר:
|
| until I (Deborah) arose. Heb. שַׁקַּמְתִּי. Interpreted as שֶׁקַּמְתִּי as below (6:17) “שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי” (That you are speaking with me, understood as שֶׁאַתָּה.) |
|
עד שקמתי.
כמו שקמתי, וכן (שופטים ו יז): שאתה מדבר עמי:
|
| 8When they chose new gods, then there was war in the cities; was there seen a shield or a spear (when the) forty thousand (went against) Israel? |
|
חיִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֚ן אִם־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל: |
| When they chose new gods then there was war in the cities. When Israel chose new gods (cf. Deut. 32:17), they were then subject to war within their cities. However, look now when they were willing, will there be seen among Israel a shield or a spear to use in battle against the 40,000 generals the heathens brought upon them. The Almighty confused all of them in the battle with the stars, and the brook of Kishon raked them away. |
|
יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים.
כשבחר לו ישראל אלהים חדשים, אז הוזקקו למלחמה בשעריהם, ראו עתה בהתנדבם, אם יראה בישראל מגן ורומח, שצריך להלחם בארבעים אלף ראשי גייסות שהביא הגוי עליהם, וכולם הממם המקום במלחמת הכוכבים (פסוק כא) ונחל קישון גרפם:
|
| cities. (שְׁעָרִים is usually interpreted as gates, however, here it means cities,) as in (Deut. 17:2), “When it will be found among you, within one of your cities” (שְׁעָרֶיךָ). |
|
שערים.
כמו (דברים יז ב) כי ימצא בקרבך באחד שעריך, עיירות:
|
| 9My heart is toward the lawgivers of Israel, that offered themselves willingly among the people, (saying,) 'Bless the Lord.' |
|
טלִבִּי֙ לְחוֹקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהֹוָֽה: |
| My heart…. I, Deborah, (my heart) is out to the lawgivers of Israel; to love the wise men of Israel who volunteered to tell the people, “Bless the Lord and return to Him.” |
|
לבי.
אני דבורה לחוקקי ישראל, לאהוב את חכמי ישראל שהתנדבו בעם, לאמר: ברכו את ה' ושובו אליו:
|
| 10The riders of white donkeys, those that sit in judgment, and those that walk on the path, tell of it. |
|
ירֹכְבֵי֩ אֲתֹנ֨וֹת צְחֹר֜וֹת ישְׁבֵ֧י עַל־מִדִּ֛ין וְהֹלְכֵ֥י עַל־דֶּ֖רֶךְ שִֹֽיחוּ: |
| The riders of white donkeys. The merchants and nobles who may now ride on the precious white donkeys without fear or worry of the heathens, and those that sit in judgment (מִדִּין is an expression of דַיָּינִים, judges), who were afraid to practice justice publicly, and those that travel on foot, recite and tell of this salvation; (v. 11) that instead of the noise of your adversaries, the ambushers, bandits, and tax collectors who banded together to ambush at the water crossings, there the donkey riders and wayfarers will recite the righteous deeds of the Lord. What are His righteous deeds? Deeds of restoring open cities for Israel, for He granted tranquility to Israel to dwell in open cities and go about scattered, singly, without massing together as a group. Then… went down to the cities They now returned to their home cities whence they had fled to gather in the fortified cities. |
|
רכבי אתנות צחורות.
הסוחרים והשרים שירכבו מעתה על אתונות לבנות החשובות, מבלי יראה ודאגת אויביהם, ואותן שיושבין על מדין, לשון דיינים, שהיו יראים לעשות משפט בפרהסיא, וכן תרגם יונתן: דהוו מתחברין למיתב על דינא, ואותן שהולכין רגלי על דרך, שיחו וספרו את התשועה הזאת, אשר מקול המחצצים אתכם, אורבים, ליסטים ומוכסין, היושבין גדודים במערכות לארוב בעברי המים, שם יתנו עתה רוכבי האתונות והולכי על דרך את צדקות ה', ומה הן הצדקות (פסוק יא) צדקות פרזנו בישראל שהשקיט את ישראל, לשכון פרזון ולצאת מפוזרים ביחידי, שלא באסיפת עם:
|
| 11Instead of the noise of adversaries, between the places of drawing water, there they will tell the righteous acts of the Lord, the righteous acts of restoring open cities in Israel. Then the people of the Lord went down to the cities. |
|
יאמִקּ֣וֹל מְחַֽצְצִ֗ים בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֚ם יְתַנּוּ֙ צִדְק֣וֹת יְהֹוָ֔ה צִדְקֹ֥ת פִּרְזֹנ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים עַם־יְהֹוָֽה: |
| . |
|
אז ירדו לשערים.
חזרו לערי מושבותם שברחו מהם ליאסף אל ערי המבצר:
|
| adversaries. Heb. מְחַצְצִים. Menachem (ben Seruk, a Hebrew Grammarian,) interprets, “those that wage war and array battles,” therefore he classifies this along with, (Prov. 30:27) “The locusts have no king, yet they march (חֹצֵץ) together;” an expression of “troops”. Another interpretation is |
|
מחצצים.
פתר מנחם: עורכי מלחמה וסודרי קרב, וחברו עם (משלי ל כז): מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו, לשון גדודים. דבר אחר:
|
| Instead of the noise of adversaries, between the places of drawing water. מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים , When you went to the river to draw water, you feared the sound of the pebbles smoothened by the river, Kiesels in German (cailloux in French is of Celtic origin), for their sound is heard when one passes over them, and you feared being detected by the heathens. However, now you do not have to worry about this. Therefore, it is incumbent upon you to give thanks to His name. מְחַצְצִים (is then) an expression of “pebbles smoothened by the river,” as in (Lam. 3:16) “and he broke with the stones (בֶחָצָץ) my teeth.” |
|
מקול מחצצים בין משאבים.
כשהייתם הולכים בין משאבים לשאוב מים, הייתם יראים מקול אבנים, חלוקי הנחל, קיזל"ש בלע"ז, שהעובר עליהם נשמע קולם, והייתם יראים שלא ירגישו בכם אויביכם, מעכשיו אין לחוש על זאת, ומשום הכי מצוה עליכם ליתן הודיה לשמו:
|
| adversaries. (is then) an expression of “pebbles smoothened by the river,” as in (Lam. 3:16) “and he broke with the stones (בֶחָצָץ) my teeth.” |
|
מחצצים.
לשון אבני חלוקי הנחל, כמו (איכה ג טז) ויגרס בחצץ:
|
| 12Praise! Praise! Deborah. Praise! Praise! Utter a song. Arise Barak, and capture your captives, son of Abinoam. |
|
יבעוּרִ֚י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם: |
| Praise! Praise! Deborah. (עוּרִי is) An expression of praise, as in its plain meaning: Become firm in your praise. But our Rabbis said, because she praised herself by saying (v. 7) “Until I Deborah arose,” the Divine spirit left her (therefore she had to arouse (עוֹרֵר) it). |
|
עורי עורי דבורה.
לשון שבח כפשוטו, התגברי בשירתך ורבותינו אמרו (פסחים סו ב) מפני שנתהללה ואמרה (פסוק ז) עד שקמתי דבורה, נסתלקה הימנה רוח הקודש:
|
| 13Then ruled a remnant among the mighty of the nations; the Lord dominated the strong for me. |
|
יגאָ֚ז יְרַ֣ד שָׂרִ֔יד לְאַדִּירִ֖ים עָ֑ם יְהֹוָ֕ה יְרַד־לִ֖י בַּגִּבּוֹרִֽים: |
| Then ruled a remnant among the mighty. יְרַד = ירדה meaning “ruled,” as in (Isaiah 45:1) “Who rules (לְרַד) nations before Him.” The remnants of Israel ruled over the mighty (אַדִּירֵי) gentiles. |
|
אז ירד שריד לאדירים.
ירד - ירדה, כמו (ישעיהו מה א) לרד לפניו גוים, שרידי ישראל רדו באדירי הגוים:
|
| the Lord dominated the strong for me. He gave me dominion (יְרַד לִי) over the mighty of the gentiles. |
|
ה' ירד לי בגבורים.
ירדה לי את גבורי הגוים:
|
| 14Out of Ephraim, whose root was against Amalek; after you (will be) Benjamin with your abaters; out of Machir came down officers, and out of Zebulun they that handle the pen of the scribe. |
|
ידמִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שָׁרְשָׁם֙ בַּעֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּֽעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔ים וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ן מֹשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר: |
| Out of Ephraim. From Ephraim issued the root (שׁוֹרֶשׁ, referring to Joshua the son of Nun (their prince), to subdue Amalek and weaken him by the sword (Ex. 17:13). This verse is connected to the previous one and explains: The Lord dominated the strong for me by establishing Joshua to subdue Amalek. |
|
מני אפרים.
מן אפרים יצא שורש יהושע בן נון, לרדות בעמלק לחלש אותו לפי חרב, ומחובר מקרא זה לעליון, לפרש: ה' ירד לי בגבורים, את יהושע הקים לרד בעמלק:
|
| after you. Will arise from the tribe of Benjamin, Saul the son of Kish who will stone him and slacken (עֲמָם) him like dying (עוֹמְמוֹת) embers. We can (also) interpret בַּעֲמָמֶיךָ referring to the army of 200,000 soldiers with which Saul came upon them (I Sam. 15:4). |
|
אחריך.
יקום משבט בנימין שאול בן קיש שיגרמנו ויעמם אותו כגחלים עוממות ויש לפתור: 'בעממיך', בחיל של מאתים אלף רגלי שבא שאול עליהם:
|
| Out of Machir came down officers. Outstanding officers who conquered the Amorites. This refers to those who captured sixty cities, the whole royal stretch conquered under Jair (of Menasseh See Deut. 3: 4, 14). |
|
מני מכיר ירדו מחקקים.
שרים גדולים שכבשו את האמורי, אשר כבשו (דברים ג ד) ששים עיר כל חבל ארגוב שכבש יאיר:
|
| 15And the princes of Issachar were with Deborah, as was Issachar with Barak; into the valley they rushed forth with their feet. (But) among the divisions of Reuben, (there were) great resolves of heart. |
|
טווְשָׂרַ֚י בְּיִשָּׂשׂכָר֙ עִם־דְּבֹרָ֔ה וְיִשָּׂשׂכָר֙ כֵּ֣ן בָּרָ֔ק בָּעֵ֖מֶק שֻׁלַּ֣ח בְּרַגְלָ֑יו בִּפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖ים חִקְקֵי־לֵֽב: |
| And the princes of Issachar. The princes of Issachar are the Sanhedrin who were occupied in Torah and “knew how to treat the times” (I Chron. 12:32). They are always (cooperating) with Deborah to teach Israel statutes and laws. |
|
ושרי ביששכר.
שרים שביששכר, הם סנהדראות עוסקין בתורה, (דברי הימים א יא לב) יודעי בינה לעתים, הם תמיד עם דבורה ללמד בישראל חק ומשפט:
|
| And the princes of Issachar. Heb. שָׂרַי. The “yud” is inconsequential and does not serve any purpose, as the “yud” in (Ps. 8:8) “the cattle of the field (שָׂדַי);” (Jer. 22: 14) “Expand the windows (חַלּוֹנָי).” |
|
ושרי ביששכר.
יו"ד זו טפילה היא ואינה משמשת כלום, והרי היא כיו"ד (תהלים ח ח) בהמות שדי, (ירמיהו כב יד) וקרע לו חלוני:
|
| as was Issachar with Barak. (The princes) And the rest of the people of Issachar are faithful to Barak in all that he will instruct. |
|
ויששכר כן ברק.
ושאר העם של יששכר, כן הם עם ברק לכל אשר יצוה:
|
| into the valley they rushed forth with their feet. He sent them for all his errands; to gather the people and for all the needs of war. |
|
בעמק שלח ברגליו.
שלחם בכל שליחותו, ולאסוף את העם ולכל צרכי המלחמה:
|
| (But) among the divisions of Reuben. But in the divisions of Reuben’s heart were vast חִקְקֵי לֵב, (which Targum Jonathan renders) נִכְלֵי לִיבָּא i.e., shrewdness. And what was his shrewdness? He dwelt by the edges (מִשִׂפְתֵי) of the battle to hear who would win so that he should join with him. |
|
בפלגות ראובן.
אבל בחילוקי לבו של ראובן רבו חקקי לב. (תרגום:) נכלי ליבא, ערמומית, ומה היא ערמומיתו, ישב לו בין משפתי המלחמה לשמוע מי נוצח ויהיה עמו:
|
| 16Why do you sit between the borders, to hear the bleatings of the flocks? At the divisions of Reuben, (there are) great searchings of heart. |
|
טזלָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם לִשְׁמֹ֖עַ שְׁרִק֣וֹת עֲדָרִ֑ים לִפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדוֹלִ֖ים חִקְרֵי־לֵֽב: |
| the bleatings of the flocks. To hear the sound of the flocks in battle; to whom is the sound of victory and to whom is the sound of defeat. |
|
שרקות עדרים.
לשמוע קול עדרי המלחמה, למי קול ענות גבורה ולמי קול ענות חלושה:
|
| 17Gilead abides beyond the Jordan; and Dan, why does he gather into the ships? Asher dwelt at the shore of the seas, and by his breaches he abides. |
|
יזגִּלְעָ֗ד בְּעֵ֚בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן: |
| abides beyond the Jordan. And he did not come to the battle, and likewise Dan gathered his wealth into ships to be prepared to escape. |
|
בעבר הירדן שכן.
ולא בא אל המלחמה, וכן דן הכניס ממונו בספינות לעמוד ולברוח:
|
| and by his breaches. To watch the vulnerable parts of his land. |
|
ועל מפרציו.
לשמור פרצות ארצו:
|
| 18Zebulun is a people that jeopardized their lives to die, as did Naphtali, upon the high places of the field. |
|
יחזְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה: |
| Zebulun is a people that jeopardized…. He scorned himself and submitted himself to die in battle with Barak, and likewise Naphtali on the high places of the field, on Mount Tabor. |
|
זבלון עם חרף וגו'.
בזה נפשו והפקיר עצמו למות במלחמה עם ברק, וכן נפתלי על מרומי שדה על הר תבור:
|
| 19The kings came and fought; then fought the kings of Canaan in Taanach by the waters of Megiddo; they took no gain of money. |
|
יטבָּ֚אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֚ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל־מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ: |
| in Taanach by the waters of Megiddo. Jonathan renders: In Taanach they dwelt and reached until the waters of Megiddo. The edge of the camp was in Taanach and it reached until the waters of Megiddo. |
|
בתענך על מי מגדו.
תרגם יונתן: בתענך הוו שרן ומטן על מי מגדו, ראש המחנה בתענך ומגיע עד מי מגידו:
|
| they took no gain of money. Without payment they came to aid Sisera, they asked no reward. |
|
בצע כסף לא לקחו.
חנם באו לעזרת סיסרא, לא בקשו ממנו שכר:
|
| 20From heaven they fought; the stars from their courses fought against Sisera. |
|
כמִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִיסְרָֽא: |
| From heaven they fought. (As they sought no gain,) likewise the Holy One sent against them His hosts who do not desire any reward. |
|
מן שמים נלחמו.
ואף הקדוש ברוך הוא שלח בם צבאיו שאינם רוצים שום שכר:
|
| from their courses. The tip of the star being in heaven and its edge upon earth (see following verses). From here it was said: The thickness of the firmament is equivalent to the space between heaven and earth, since the star is inserted in the firmament like a bolt into a door (this refers to an old fashioned bolt which went through the thickness of the door), i.e., the size of its length equaling the thickness of the firmament. Thus from this verse, which attests that from their courses they fought, we derive that the thickness of the firmament is equal to the height between heaven and earth. |
|
ממסלותם.
ראש הכוכב בשמים וסופו בארץ, מכאן אמרו (תנחומא בראשית ה) עוביו של רקיע כאויר שבין שמים לארץ, שהכוכב תקוע ברקיע כמין נגר בדלת, מדת ארכו כעביו של רקיע, ומן המקרא שמעיד 'ממסילותם נלחמו', אנו שומעין שעוביו של רקיע כגובה שמים מן הארץ:
|
| 21The brook Kishon swept them away, that ancient brook, the brook Kishon; tread down, O my soul, (their) strength. |
|
כאנַ֚חַל קִישׁוֹן֙ גְּרָפָ֔ם נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישׁ֑וֹן תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז: |
| swept them away. Heb. גְּרָפָם. It swept them from the world like a rake (מַגְרֵפָה) that rakes ashes from an oven. |
|
גרפם.
טאטם מן העולם, כמגרפה זו שגורפת את האפר מן הכירה:
|
| that ancient brook. It became a guarantor to the sea concerning this from the days of Egypt as it is stated in Pesachim (118b). |
|
נחל קדומים.
שנעשה ערב לים על זה מימות מצרים, כדאיתא בפסחים (קיח ב):
|
| tread down, O my soul. By using my feet upon the strength (עוֹז) of the mighty of Canaan. |
|
תדרכי נפשי.
ברגלים את עוז גבורי כנען:
|
| 22Then were pounded the heels of the horses by reason of the prancings, the prancings of their mighty ones. |
|
כבאָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס מִֽדַּהֲר֖וֹת דַּהֲר֥וֹת אַבִּירָֽיו: |
| were pounded the heels of the horses. The hoofs of their horses slipped off because the heat of the star would boil the mud and the nail would slip off, as one scalds the feet in boiling water and the hoofs would slip off. And since they slipped off, the feet were stricken (הָלְמוּ) (Mechilta Ex. 14:24). |
|
הלמו עקבי סוס.
נשתלפו טלפי סוסיהם, שהיה חום הכוכב מרתיח את הטיט והציפורן נשמטה, כמו שמולגין את הרגלים ברותחין והטלפים נשמטים, מתוך שנשתלפו נהלמו הרגלים:
|
| by reason of the prancings, the prancings of their mighty ones. They would cause their horses to prance in war as in (Nachum 3:2) “And a horse prancing” (דוֹהֵר). This is an expression of the prancing of a horse. |
|
מדהרות דהרות אביריו.
שהיו מרקידים את סוסיהם במלחמה, כמו (נחום ג ב) וסוס דהר, הוא לשון הרקדת הסוס:
|
| 23'Curse you Meroz,' said the messenger of the Lord, 'curse you bitterly (you) inhabitants thereof,' because they came not to the aid of the Lord, to the aid of the Lord against the mighty. |
|
כגא֣וֹרוּ מֵר֗וֹז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה אֹ֥רוּ אָר֖וֹר יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֚י לֹֽא־בָ֙אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְעֶזְרַ֥ת יְהֹוָ֖ה בַּגִּבּוֹרִֽים: |
| “Curse you Meroz,”. Some say it was a star and some say he was a prominent person who was near the battle area and yet did not come. |
|
אורו מרוז.
אמרי לה כוכבא הוה, ואמרי לה גברא חשיבא הוה (מועד קטן טז א), והיה סמוך למקום המלחמה ולא בא:
|
| said the messenger of the Lord. Said Barak as an agent of the Holy One. |
|
אמר מלאך ה'.
אמר ברק בשליחותו של הקדוש ברוך הוא:
|
| the inhabitants thereof. Those that dwell within his four cubits. With (the blast of) four hundred horns, Barak excommunicated Meroz. |
|
יושביה.
היושבים בארבע אמות שלו (שם) בארבע מאות שפורי שמתיה ברק למרוז:
|
| to the aid of the Lord. Speaking as though it could be done, for he who aids Israel is as if he is aiding the Divine Presence. |
|
לעזרת ה'.
כביכול, שמי שהוא עוזר את ישראל, כעוזר את השכינה:
|
| 24Blessed above women shall Jael, the wife of Heber the Kenite, be; above women in the tent shall she be blessed. |
|
כדתְּבֹרַךְ֙ מִנָּשִׁ֔ים יָעֵ֕ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י מִנָּשִׁ֥ים בָּאֹ֖הֶל תְּבֹרָֽךְ: |
| above women in the tent. Heb. אֹהֶל. Referring to Sarah of whom it is said, (Gen. 18:9) “She is in the tent,” Rebecca of whom it is said, (ibid. 24:67) “And Isaac brought her into the tent,” and Rachel and Leah of whom it is said, (ibid 31:33) “And he went out of Leah’s tent and he entered Rachel’s tent”. |
|
מנשים באהל.
שרה, שנאמר בה (בראשית יח ט) הנה באהל רבקה, שנאמר בה (שם כד סז) ויביאה יצחק האהלה. רחל ולאה, שנאמר בהן (שם לא לג) ויצא מאהל לאה וגו':
|
| above women in the tent shall she be blessed. (Referring to) Jael, because they bore and raised children, but if not Jael, this evil one (i.e., Sisera) would have come and destroyed them. So it states in Genesis Rabbah 48. Another interpretation is that Jael also dwelt in tents (above 4:18), therefore she was mentioned in the blessing of tents. |
|
מנשים באהל תבורך.
יעל למה - הן ילדו וגידלו, ואם לא יעל הרי הרשע הזה בא ומאבדן, כך הוא בבראשית רבה (מח טו). דבר אחר, אף יעל היתה יושבת אהלים, לפיכך הזכיר אותה בברכת אהלים:
|
| 25Water he requested, (but) milk she gave him: in a lordly bowl she brought him cream. |
|
כהמַ֥יִם שָׁאַ֖ל חָלָ֣ב נָתָ֑נָה בְּסֵ֥פֶל אַדִּירִ֖ים הִקְרִ֥יבָה חֶמְאָֽה: |
| (but) milk she gave him. To test his state of consciousness, if he could discern between the taste of water and the taste of milk. So does Targum Jonathan paraphrase. |
|
חלב נתנה.
לדעת אם לבו עליו שיבין בין טעם מים לטעם חלב, כן תרגם יונתן:
|
| in a lordly bowl. Heb. אַדִּירִים. In a vessel that one drinks water, since water is called “mighty” (or lordly i. e., אַדִּירִים), as it says, (Ex. 15:10) “In the mighty (אַדִּירִים) waters”. |
|
בספל אדירים.
בספל ששותין בו מים, שהמים נקראו 'אדירים', שנאמר (שמות טו י) במים אדירים:
|
| 26She put forth her hand to the pin, and her right hand to strike the weary; she struck Sisera, pierced his head, and wounded and penetrated his temple. |
|
כויָדָהּ֙ לַיָּתֵ֣ד תִּשְׁלַ֔חְנָה וִֽימִינָ֖הּ לְהַלְמ֣וּת עֲמֵלִ֑ים וְהָלְמָ֚ה סִֽיסְרָא֙ מָחֲקָ֣ה רֹאשׁ֔וֹ וּמָחֲצָ֥ה וְחָלְפָ֖ה רַקָּתֽוֹ: |
| to strike the weary. Heb. עֲמֵלִים. Referring to Sisera who was exhausted (עָמֵל) and tired. |
|
להלמות עמלים.
סיסרא, שהיה עמל ויגע:
|
| (she) pierced. Heb. מָחֲקָה. An expression of piercing (חִיקוּי). |
|
מחקה.
לשון חיקוי:
|
| and (she) wounded. Heb. מָחֲצָה. An expression of wounding (מַחַץ). |
|
ומחצה.
לשון מחץ:
|
| and penetrated. Heb. חָלְפָה means “she made pass through” (referring to the pin which pierced his head) coming out on the other side. |
|
וחלפה.
יוצא מצד אחר:
|
| 27At her feet he sank, fell, lay; at her feet he sank (and) fell; where he sank, there he fell down dead. |
|
כזבֵּ֣ין רַגְלֶ֔יהָ כָּרַ֥ע נָפַ֖ל שָׁכָ֑ב בֵּ֚ין רַגְלֶ֙יהָ֙ כָּרַ֣ע נָפָ֔ל בַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ע שָׁ֖ם נָפַ֥ל שָׁדֽוּד: |
| 28Through the window the mother of Sisera looked forth, and peered through the window; why is his chariot late in coming? Why tarry the strides of his chariots? |
|
כחבְּעַד֩ הַחַלּ֨וֹן נִשְׁקְפָ֧ה וַתְּיַבֵּ֛ב אֵ֥ם סִֽיסְרָ֖א בְּעַ֣ד הָֽאֶשְׁנָ֑ב מַדּ֗וּעַ בֹּשֵׁ֚שׁ רִכְבּוֹ֙ לָב֔וֹא מַדּ֣וּעַ אֶֽחֱר֔וּ פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו: |
| and peered. Heb. וַתְּיַבֵּב. An expression of speaking, as in (Isa. 57:19) “The speech (נִיב) of the lips.” But our Rabbis explained (Rosh Hashanah 33b) מְיַבֵּב as an expression of wailing, as in (Num. 29:1), “Of wailing” (תְּרוּעָה) which is rendered יַבָּבָא. However, I say it is an expression of looking, as in, (Zach. 2:12) “The pupil (בָבַת) of his eye,” and so has Menachem classified it. הָאֶשְׁנָב, the window. |
|
ותיבב.
לשון דבור, כמו (ישעיהו יז יט) ניב שפתים ורבותינו פירשוהו (ראש השנה לג ב) לשון גניחה, כתרועה, דמתרגמינן 'יבבא' (ויקרא כג כד). ואני אומר: לשון ראייה, כמו (זכריה ב ב) בבת עיני, וכן חברו מנחם:
|
| the window. the window. |
|
אשנב.
חלון:
|
| 29The wisest of her princesses answer her, she too returns answers to herself. |
|
כטחַכְמ֥וֹת שָׂרוֹתֶ֖יהָ תַּעֲנֶ֑ינָּה אַף־הִ֕יא תָּשִׁ֥יב אֲמָרֶ֖יהָ לָֽהּ: |
| The wisest of her princesses answer her. Heb. חַכְמוֹת is interpreted as “the wise of her princesses” (an adjective in the constructive form), therefore the “Heth” is vocalized with a “patach” (“ah” sounding vowel). חָכְמוֹת as a noun is vocalized “hatof kamatz” (an “aw” sound), as in (Prov. 24:7) “Wisdom (חָכְמוֹת) to a fool is like a rare jewel.” However, this form is vocalized חַכְמוֹת and similarly, (Prov. 14:1) “The wise (חַכְמוֹת) of the women establish their house.” |
|
חכמות שרותיה תענינה.
החכמות שבשרותיה, לכך נקוד חי"ת פת"ח, חכמות שהוא שם דבר נקוד חט"ף קמ"ץ, כמו (משלי יד א) ראמות לאויל חכמות, וזה נקוד חכמות, וכן (שם יד א) חכמות נשים בנתה ביתה, חכמות שבנשים:
|
| answer her. The dot in the (second) “nun” replaces the third “nun” (which would be needed to replace the word “her”). It thus means “they answer her.” The dot of a “nun” replaces the word “her” as in (Lev. 6:14) “Scalded he shall bring it,” (lit., her) (תְּבִיאֶנָּה). |
|
תענינה.
דגשות של נו"ן משמשת במקום נו"ן שלישית, ופתרונו תענינה אותה, דגשות נו"ן משמשת במקום 'אותה', כמו (ויקרא ו יד) מרבכת תביאנה:
|
| she too returns answers. (Of) Consolation to herself saying: Why am I wondering about my son’s delay? (Are they not, etc.) |
|
אף היא תשיב אמריה.
תנחומין לעצמה: מה אני מתמה תמיה על עכוב בני:
|
| 30'Are they not finding (and) dividing the spoils? A damsel, two damsels to every man; a spoil of dyed garments to Sisera, a spoil of dyed garments of embroidery; dyed garments of embroidery for the neck of the spoiler.' |
|
להֲלֹ֨א יִמְצְא֜וּ יְחַלְּק֣וּ שָׁלָ֗ל רַ֚חַם רַחֲמָתַ֙יִם֙ לְרֹ֣אשׁ גֶּ֔בֶר שְׁלַ֚ל צְבָעִים֙ לְסִ֣יסְרָ֔א שְׁלַ֥ל צְבָעִ֖ים רִקְמָ֑ה צֶ֥בַע רִקְמָתַ֖יִם לְצַוְּארֵ֥י שָׁלָֽל: |
| Are they not finding (and) dividing the spoils?. And that is delaying them. |
|
הלא ימצאו יחלקו שלל.
והוא מעכבן:
|
| two damsels to every man. They are ravishing the pretty women of Israel and every one of the men has two or three women in his bed. |
|
רחמתים לראש גבר.
מענים נשים יפות בישראל, וכל איש מהם יש לו במטתו שתים ושלש נשים:
|
| 31So may perish all Your enemies, O Lord; but they that love Him (should be) as the sun when he goes forth in his might." And the land rested forty years. |
|
לאכֵּ֠ן יֹאבְד֚וּ כָל־אוֹיְבֶ֙יךָ֙ יְהֹוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָת֑וֹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה: |
| So may perish. Deborah said, “This is for her a vain consolation, for so may perish all your enemies, O Lord, as he was destroyed.” |
|
כן יאבדו.
דבורה אמרה: תנחומין של הבל הן לה, כן יאבדו כל אויביך ה', כאשר אבד הוא:
|
| but they that love Him (should be) as the sun when he goes forth in his might. Which will occur in the coming future seven times seven the light of all the seven days of creation which is 343 times as much (as one day). This equals the sum of forty nine times seven. [Tanchuma]. |
|
ואהביו כצאת השמש בגברתו.
לעתיד לבא, (ישעיהו ל כו) שבעתים כאור שבעת הימים, שהיא על אחת שלש מאות וארבעים ושלש כמספר ארבעים ותשע שביעיות:
|
| And the land rested. These are not Deborah’s words, but rather the words of the writer of this book. |
|
ותשקט הארץ.
אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר:
|
