| 1And the Lord said to Samuel, "Until when are you mourning for Saul, when I have rejected him from reigning over Israel? Fill your horn with oil, and come, I shall send you to Jesse, the Bethlehemite, for I have seen for Myself a king among his sons." |
|
אוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל עַד־מָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶל־שָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֚ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶל־יִשַׁ֣י בֵּֽית־הַלַּחְמִ֔י כִּֽי־רָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ: |
| the Bethlehemite. (בית-הלחמי,) from Bethlehem, and so is the rule of every noun which is composed of two words, e.g., Beth-lehem, Beth-shemesh, Beth-el, Kiriath-arba, if one wishes to add a ‘heh’ (definite article) thereto, he adds it between the two words, e.g., Kiriath-ha’arba (Gen. 35:27), בית-האלי (I Kings 16:34), בית-הלחמי. |
|
בית הלחמי.
בבית לחם, וכן דרך כל דבר ששמו בשתי תיבות, כמו: בית לחם, בית שמש, בית אל, קרית ארבע, אם בא להטיל בו ה"א, מטיל בין שתי התיבות, כגון: קרית הארבע, בית האלי, בית הלחמי:
|
| 2And Samuel said, "How shall I go? For, if Saul hears, he will kill me." And the Lord said, "You shall take a heifer with you, and you shall say, 'I have come to slaughter (a sacrifice) to the Lord.' |
|
בוַיֹּ֚אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי ס וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה עֶגְלַ֚ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהֹוָ֖ה בָּֽאתִי: |
| 3And you shall invite Jesse to the sacrificial feast, and I shall let you know what you shall do, and you shall anoint for Me whom I shall tell you." |
|
גוְקָרָ֥אתָ לְיִשַׁ֖י בַּזָּ֑בַח וְאָֽנֹכִ֗י אוֹדִֽיעֲךָ֙ אֵ֣ת אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶֹ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֣ לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֹמַ֖ר אֵלֶֽיךָ: |
| 4And Samuel did that which the Lord had spoken, and he came to Bethlehem, and the elders of the city hurried toward him, and one said, "Is your coming peaceable?" |
|
דוַיַּ֣עַשׂ שְׁמוּאֵ֗ל ֤אֵת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיָּבֹ֖א בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֶּחֶרְד֞וּ זִקְנֵ֚י הָעִיר֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֹ֥ם בּוֹאֶֽךָ: |
| hurried. (lit., trembled) hurried out toward him. |
|
ויחרדו.
מהרו לצאת לקראתו:
|
| 5And he said, "Peaceable. I have come to slaughter (a sacrifice) to the Lord. Prepare yourselves, and you shall come with me to the sacrificial feast." And he prepared Jesse and his sons, and invited them to the sacrificial feast. |
|
הוַיֹּ֣אמֶר | שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֚חַ לַֽיהֹוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֚שׁ אֶת־יִשַׁי֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַח: |
| 6And it was, that when they came, and he saw Eliab, that he said, "Surely, before the Lord is His anointed." |
|
ווַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֔ם וַיַּ֖רְא אֶת־אֱלִיאָ֑ב וַיֹּ֕אמֶר אַ֛ךְ נֶ֥גֶד יְהֹוָ֖ה מְשִׁיחֽוֹ: |
| that he said, “Surely, before the Lord is His anointed.”. and he said to himself, “Surely, it is true that this one is fitting for the kingdom.” |
|
ויאמר אך נגד ה' משיחו.
ויאמר בלבו, אך אמת הוא זה:
|
| 7And the Lord said to Samuel, "Look not upon his appearance, or the height of his stature, for I have rejected him, for it is not as man sees, (what is visible) to the eyes, while the Lord sees into the heart." |
|
זוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אַל־תַּבֵּ֧ט אֶל־מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־גְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י | לֹ֗א אֲשֶׁ֚ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֚י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהֹוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב: |
| Look not upon his appearance. upon the beauty of his form. |
|
אל תבט אל מראהו.
אל יופי תארו:
|
| for I have rejected him. because he is an irascible person, as it is stated: “And Eliab’s wrath was kindled against David” (infra 17:29). |
|
כי מאסתיהו.
לפי שכעסן הוא, כמה שנאמר (לקמן יז כח): ויחר אף אליאב בדוד:
|
| for it is not as man sees. Even though you called yourself ‘seer,’ for you said to Saul, “I am the seer,” (supra 9:19), here I inform you that you do not see. |
|
כי לא אשר יראה האדם.
אף על פי שקראת לעצמך רואה, שאמרת לשאול (לעיל ט יט): אנכי הרואה, כאן אני מודיעך שאינך רואה:
|
| 8And Jesse called to Abinadab, and he presented him before Samuel, and he said, "Neither has the Lord chosen this one." |
|
חוַיִּקְרָ֚א יִשַׁי֙ אֶל־אֲבִ֣ינָדָ֗ב וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֕אמֶר גַּם־בָּזֶ֖ה לֹֽא־בָחַ֥ר יְהֹוָֽה: |
| 9And Jesse presented Shammah, and he said, "Neither has the Lord chosen this one." |
|
טוַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֖י שַׁמָּ֑ה וַיֹּ֕אמֶר גַּם־בָּזֶ֖ה לֹא־בָחַ֥ר יְהֹוָֽה: |
| Shammah. That is Shimeah (mentioned in II Sam. 12:3; II Chron. 2:13). |
|
ויעבר ישי שמה.
הוא שמעא:
|
| 10And Jesse presented his seven sons before Samuel; and Samuel said to Jesse, "The Lord has not chosen these." |
|
יוַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֛י שִׁבְעַ֥ת בָּנָ֖יו לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֚אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־יִשַׁ֔י לֹא־בָחַ֥ר יְהֹוָ֖ה בָּאֵֽלֶּה: |
| 11And Samuel said to Jesse, "Are these all the young men?" And he said, "The youngest still remains, and behold, he is tending the sheep." And Samuel said to Jesse, "Send and bring him, for we shall not sit down until he comes here." |
|
יאוַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֘ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ֤עוֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֚ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥וֹ פֹֽה: |
| The youngest still remains. (Heb. שאר, kal conj. active) This is like נשאר (remains, niph’al conj. passive). |
|
שאר הקטן.
נשאר הקטן:
|
| we will not sit down. (לא נסב) We will not sit down to eat. Every instance of sitting down to a meal is called הסבה (leaning). |
|
לא נסוב.
לא נשב לאכול, כל מושב סעודה קרויה הסבה:
|
| 12And he sent and brought him, and he was ruddy, with beautiful eyes, and handsome appearance. And the Lord said, "Arise, anoint him, for this is he." |
|
יבוַיִּשְׁלַ֚ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם־יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה ק֥וּם מְשָׁחֵ֖הוּ כִּֽי־זֶ֥ה הֽוּא: |
| 13And Samuel took the horn of oil, and anointed him in the midst of his brothers. And a spirit of the Lord passed over David from that day forth, and Samuel arose and went to Ramah. |
|
יגוַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־קֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֘ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֚ח רֽוּחַ־יְהֹוָה֙ אֶל־דָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָה: |
| And a spirit of the Lord passed. a spirit of valiance. |
|
ותצלח רוח ה'.
רוח גבורה:
|
| 14And the spirit of the Lord departed from Saul, and an evil spirit from the Lord frightened him. |
|
ידוְר֧וּחַ יְהֹוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ־רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָֽה: |
| 15And Saul's servants said to him, "Behold now, an evil spirit of God is frightening you. |
|
טווַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽי־שָׁא֖וּל אֵלָ֑יו הִנֵּה־נָ֧א רֽוּחַ־אֱלֹהִ֛ים רָעָ֖ה מְבַעִתֶּֽךָ: |
| 16Let our lord say (your servants are before you), 'Let them seek a man who knows how to play on the harp'; and it will be, that when the evil spirit of God is upon you, he will play with his hand, and it will be good for you." |
|
טזיֹאמַר־נָ֚א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֚יךָ רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְ: |
| your servants are before you. Behold, your servants are before you, who will do your bidding. |
|
עבדיך לפניך.
הנה עבדיך לפניך אשר יעשו מצותיך:
|
| 17And Saul said to his servants, "Provide me now with a man who plays well, and you shall bring him to me." |
|
יזוַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶל־עֲבָדָ֑יו רְאוּ־נָ֣א לִ֗י ֤אִישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽי: |
| 18And one of the young men answered and said, "Behold, I saw a son of Jesse the Bethlehemite, who knows how to play, a mighty man of valor, and a warrior, and prudent in affairs, and a handsome man, and the Lord is with him." |
|
יחוַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֘ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהֹוָ֖ה עִמּֽוֹ: |
| one of the young men. The special one of the young men, Doeg the Edomite. |
|
אחד מהנערים.
מיוחד שבהם, דואג האדומי:
|
| who knows how to play. With his entire essence, he intended to introduce Saul’s evil eye into David, i.e., that he envy him. |
|
יודע נגן.
כל עצמו נתכוון להכניס עין רעה של שאול בדוד, שיתקנא בו:
|
| 19And Saul sent messengers to Jesse, and he said, "Send me David your son, who is with the sheep." |
|
יטוַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶל־יִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶת־דָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן: |
| 20And Jesse took a donkey laden with bread, and an earthenware jug of wine, and a kid; and he sent them with David his son, to Saul. |
|
כוַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַד־דָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶל־שָׁאֽוּל: |
| 21And David came to Saul, and stood before him, and he loved him very much, and he was his weapon bearer. |
|
כאוַיָּבֹ֚א דָוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ נֹשֵֹ֥א כֵלִֽים: |
| 22And Saul sent to Jesse, saying, "Let David stand before me now, for he has found favor in my eyes." |
|
כבוַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶל־יִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמָד־נָ֚א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּֽי־מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי: |
| 23And it would be, that when the spirit of God was upon Saul, that David would take the harp, and would play with his hand, and Saul would be relieved, and it would be good for him, the spirit of evil would depart from him. |
|
כגוְהָיָ֗ה בִּֽהְי֚וֹת רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֚ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה: |
