Chapter 15

1The harsh prophecy concerning Moab, for on the night that Ar of Moab was pillaged, it was as though they were sleeping silently, for on the night that Kir of Moab was pillaged, it was as though they were sleeping silently.   אמַשָּׂ֖א מוֹאָ֑ב כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד עָ֚ר מוֹאָב֙ נִדְמָ֔ה כִּ֗י בְּלֵ֛יל שֻׁדַּ֥ד קִֽיר־מוֹאָ֖ב נִדְמָֽה:
The harsh prophecy concerning Moab. Isaiah prophesied that Sennacherib would come upon Moab and exile them, as it is said (infra 16:14): “In three years, like the years of a hireling, shall the glory of Moab be debased.”   משא מואב.  נתנבא ישעיה שיבוא סנחרב על מואב ויגלם כמו שנאמר (לקמן טז) בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב:
for on the night that Ar of Moab was pillaged, it was as though they were sleeping silently. Moab was silent as though they were sleeping silently and were unable to wage war, and on another night when Kir of Moab was pillaged, it was as though they were sleeping silently. Jonathan renders: And they were sleeping. Ar and Kir were two provinces of Moab.   כי בליל שדד ער מואב נדמה.  נדמה מואב כאילו ישן דומה ואין יכול להלחם ובליל אחר אשר שודד בו קיר מואב נדמה ת"י ואינון רדימין ער וקיר שתי מדינות מואב הם:
2They went up to the temple, and Dibon to the high places to weep; for Nebo and for Medeba shall Moab lament; on all their heads is baldness; every beard is shaven.   בעָלָ֨ה הַבַּ֧יִת וְדִיב֛וֹן הַבָּמ֖וֹת לְבֶ֑כִי עַל־נְב֞וֹ וְעַ֚ל מֵֽידְבָא֙ מוֹאָ֣ב יְיֵלִ֔יל בְּכָל־רֹאשָׁ֣יו קָרְחָ֔ה כָּל־זָקָ֖ן גְּדוּעָֽה:
They went up to the temple, and Dibon. Moab went up to the temple, and the people of Dibon to the high places.   עלה הבית ודיבון.  עלה מואב הבית ואנשי דיבון על הבמות:
to weep. These would weep in the temple, and these would weep atop their high places.   לבכי.  אלו בוכים בבית ואלו בוכים בראשי במותיהם:
3In its streets they girded themselves with sackcloth; on its roofs and in its city squares they all wail, sighing with weeping.   גבְּחֽוּצֹתָ֖יו חָ֣גְרוּ שָׂ֑ק עַ֣ל גַּגֹּתֶ֧יהָ וּבִרְחֹֽבֹתֶ֛יהָ כֻּלֹּ֥ה יְיֵלִ֖יל יֹרֵ֥ד בַּבֶּֽכִי:
sighing. Heb. יֹרֵד, sighing and roaring with weeping. Comp. (Judges 11:37) “And I will cry, (וְיָרַדְתִּי) on the mountains,” and (Lam. 3:19) “Remember my affliction and my cry (וּמְרוּדִי).”   ירד בבכי.  גונח ונוהם בבכי כמו (שופטים י״א:ל״ז) וירדתי על ההרי' וכן (איכה ג׳:י״ט) זכר עניי ומרודי:
4And Heshbon and Elealeh cried out; as far as Jahaz, their voice was heard; therefore, the armed men of Moab shall cry in alarm; their soul shall cry for them.   דוַתִּזְעַ֚ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֚י מוֹאָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשׁ֖וֹ יָ֥רְעָה לּֽוֹ:
because the armed men of Moab shall cry in alarm. Since the armed men of Moab shall cry out towards the battle, and the soul of Moab shall cry out for itself, like one mourning for himself.   על כן חלוצי מואב יריעו.  על אשר מזוייני מואב יריעו לקראת המלחמה ונפשו של מואב ירעה לו מתרועעת כאבל על עצמו:
5My heart shall cry out for Moab; its bars as far as Zoar as a third-born heifer; for the ascent of Haluhith, amidst weeping shall they ascend it, for in the way of Horonaim, a cry of destruction they shall raise.   הלִבִּי֙ לְמוֹאָ֣ב יִזְעָ֔ק בְּרִיחֶ֕הָ עַד־צ֖וֹעַר עֶגְלַ֣ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֣י | מַֽעֲלֵ֣ה הַלּוּחִ֗ית בִּבְכִי֙ יַֽעֲלֶה־בּ֔וֹ כִּי דֶּ֣רֶךְ חֹֽרֹנַ֔יִם זַֽעֲקַת־שֶׁ֖בֶר יְעֹעֵֽרוּ:
My heart shall cry out for Moab. The Jewish prophets are not like the gentile prophets. Balaam sought to uproot Israel for no reason, whereas the prophets of Israel bewail the calamity that befalls the nations.   לבי למואב יזעק.  נביאי ישראל אינם כנביאי אומות העולם בלעם היה מבקש לעקור את ישראל על לא דבר ונביאי ישראל מתאוננים על פורענות הבאה על האומות:
its bars as far as Zoar. Heb. בְּרִיחֶיהָ, bars. For the entire strength of Moab shall my heart cry, as far as Zoar, which is a third born heifer; it is their main strength, like a heifer born third to its mother. Alternatively, שְׁלִשִׁיָּה means a strong heifer. Jonathan, however, renders בְּרִיחֶיהָ like בּוֹרְחֶיהָ, those of her who flee. Those who flee shall flee from them to escape to Zoar, as Lot, their forebear, fled to Zoar.   בריחיה עד צוער.  על כל חזקה של מואב יזעק לבי עד צוער שהיא עגלה שלישיה עיקר חוזק שלהם כעגלה שהיא שלישית לבטן, ל"א שלישיה גברתנית ויונתן תירגם בריחיה כמו בורחיה הבורחים יברחו מהם להמלט עד צוער כמו שעשה לוט אביהם שברח לצוער:
the ascent of Haluhith. A place on the ascents of the mountain, named “the ascent of Haluhith,” and similarly (Jer. 48:5), “The descent of Horonaim.” Those who flee through them shall weep. All these locations are from Moab.   מעלה הלוחית.  מקום מעלות הר ששמו מעלה הלוחית וכן מורד חורני' (ירמיהו מ״ח:ה׳) יבכו הבורחי' דרך שם וכל המקומות האלה ממואב הם:
they shall raise. Heb. יְעֹעֵרוּ, they shall cry, and this is an Aramaic expression, for Jonathan renders (infra 16:10): “The treader shall not tread; I have abolished the cry,” as: “They shall not cry (יְעוֹעֲרוּן) with their voice.”   יעערו.  יצעקו ולשון ארמי הוא שת"י לא ידרוך הדורך הידד לא יעוערון בקלהון:
6For the waters of Nimrim shall be a waste, for the grass has dried out, herbage has vanished; vegetation is no more.   וכִּֽי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמּ֣וֹת יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֚שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה:
the waters of Nimrim. The river of that place.   מי נמרים.  נהר של אותו מקום:
shall be a waste. from the blood of the fallen that was mixed and fell into it.   משמות יהיו.  מדם חלל המתערב ונופל בהם:
for the grass has dried up. meaning their heroes and their kings and their rulers, and since the land of Moab is noted for its good pastureland, as we learned (Menachoth 87a): “Rams from Moab,” he therefore compared its retribution to the destruction of its pastureland.   כי יבש חציר וגו'.  כלומר גבוריהם ומלכיה' ושליטיהם ולפי ששבחה של ארץ מואב הוא מרעה הטוב שבה כמו ששנינו אלים ממואב לפיכך משל את פורענות בחורבן מרעה שלה:
7Because of the many things they did, and their appointed territory by the western sea, they shall take them.   זעַל־כֵּ֖ן יִתְרָ֣ה עָשָׂ֑ה וּפְקֻ֨דָּתָ֔ם עַ֛ל נַ֥חַל הָֽעֲרָבִ֖ים יִשָּׂאֽוּם:
Because of the many things they did. Because they did many things, this retribution shall come upon them, for they were unappreciative, for in many places Abraham stood up for Lot: when he left Haran, and when he went to Egypt, and in his merit he was sent out of the overturning of Sodom, and he fought for him with Amraphel and his allies. For this, they should have repaid his descendants with favors. Yet they taunted them when Sennacherib exiled the Reubenites and the Gadites, and the Israelites were weeping and lamenting, and they would say to them, ‘Why are you lamenting? Aren’t you going to your father’s house? Didn’t your father Abraham come from the other side of the river?’ And this is what is stated (Zephaniah 2:8): “I heard the insults of Moab and the jeers of the children of Ammon.” Moreover, they aided Sennacherib for three years when he besieged Samaria. This is what is stated (infra 16:14): “In three years, like the years of a hireling, the glory of Moab shall be debased.”   על כן יתרה עשה.  על אשר יתרה עשה תבא עליו הפורענות הזה שהיו כפויי טובה שהרי בכמה מקומות עמד אברהם ללוט בצאתו מחרן ובלכתו למצרים ובזכותו שולח מתוך ההפכה ונלחם עליו עם אמרפל וחביריו והיה להם לגמול טובה לזרעו והם היו מונים אותם כשהגלה סנחרב לראובני ולגדי והיו ישראל בוכים ומתאוננים והיו אומרים להם על מה אתם מתאוננים והלא לבית אביכם אתם הולכים אברהם אביכם לא מעבר הנהר בא וזהו שנאמר (צפניה ב') שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון ועוד שסייעו את סנחרב שלש שנים שצר על שומרון הוא שנא' (לקמן טז) בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כל כבוד מואב:
and their appointed territory. Heb. וּפְקֻדָּתָם. Jonathan renders: and their boundaries that are on the western sea, shall be taken. This is an expression of appointment. Comp. (Num. 4: 16) “And the appointment of Eleazar the son of Aaron the priest.” The land over which they were appointed, shall be taken from them.   ופקדתם.  ת"י ותחומיהון דעל ימא מערבא יתנסיב והוא ל' מינוי כמו (מדבר ד) ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן כלומר ארצם שפקדתם עליה תלקח מהם:
by the western sea, they shall take them. The enemies shall take them, namely the boundaries. Alternatively, it may be interpreted as: and their visitation; i.e., their visitation that I will bring upon them will be, that to the valley of the willows they shall carry them off. The enemies shall exile them to the land of Babylon, which is the valley of the willows, as it is said (Ps. 137:2): “On willows in its midst we hung our harps.”   על נחל הערבים ישאום.  יקחו האויבים אותם את הגבולין ועוד יש לפרש ופקדתם עליהם זו תהיה נחל הערבים ישאום, האויבים יגלו אותם אל ארץ בבל שהוא נחל ערבים שנא' (תהלים קלז) על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו:
8For the cry has surrounded the border of Moab; as far as Eglaim is her wail and [to] Beer-elim is her wail.   חכִּֽי־הִקִּ֥יפָה הַזְּעָקָ֖ה אֶת־גְּב֣וּל מוֹאָ֑ב עַד־אֶגְלַ֙יִם֙ יִלְלָתָ֔הּ וּבְאֵ֥ר אֵלִ֖ים יִלְלָתָֽהּ:
Eglaim… Beer-elim. They are places on the border of Moab.   אגלים.  ובאר אלים מקומות הם בגבול מואב:
her wail. the wail of Moab.   יללתה.  של מואב:
and Beer-elim. And to Beer elim.   באר אלים.  כמו ולבאר אלים:
9For the waters of Dimon are full of blood, for I will place upon Dimon additions; for the survivors of Moab is the lion, and for the remnant is the land.   טכִּ֣י מֵ֚י דִימוֹן֙ מָ֣לְאוּ דָ֔ם כִּֽי־אָשִׁ֥ית עַל־דִּימ֖וֹן נֽוֹסָפ֑וֹת לִפְלֵיטַ֚ת מוֹאָב֙ אַרְיֵ֔ה וְלִשְׁאֵרִ֖ית אֲדָמָֽה:
The waters of Dimon. The name of the river.   מי דימון.  שם הנהר:
have been filled with blood. Like the name of the river. [The name דִּימוֹן resembles דַּם, blood.]   מלאו דם.  כשם הנהר:
for I will place upon Dimon additions. Its name is blood, and I will add the blood of the fallen, to fill it. Jonathan renders, however: כְּנִישַׁתמַשַׁירְיָן, the gathering of the camps, the camps joined together. This is an expression of (infra 21:1) “Join (סְפוּ) year to year” ; (Deut. 29: 18) “to add (סְפוֹת) the inadvertent sins.”   כי אשית על דימון נוספות.  דם שמו ודם חללים אוסיף עליו למלאותו והוא ל' ספו שנה על שנה (לקמן כט) ספות הרוה (דברים כ״ט:י״ח) וי"ת נוספות כנישת משיריין מחנות הנאספות יחד:
for the survivors of Moab is the lion. The survivors which Sennacherib will leave over, Nebuchadnezzar will carry away in his time, and he will destroy them. And he is called “the lion,” as the matter is stated (Jer. 4: 7): “The lion has come up out of his thicket.”   לפליטת מואב אריה.  פליטה שישאיר סנחרב יבא נבוכדנצר בעתו וישחיתה והוא נקרא אריה כענין שנאמר (ירמיהו ד׳:ז׳) עלה אריה מסובכו:
and for the remnant. of Israel.   ולשארית.  ישראל:
is the land. [i.e,] your land.   אדמה.  אדמתכם: