Chapter 43

1And now, so said the Lord, your Creator, O Jacob, and the One Who formed you, O Israel, "Do not fear, for I have redeemed you, and I called by your name, you are Mine.   אוְעַתָּ֞ה כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ בֹּרַֽאֲךָ֣ יַֽעֲקֹ֔ב וְיֹֽצֶרְךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י גְאַלְתִּ֔יךָ קָרָ֥אתִי בְשִׁמְךָ֖ לִי־אָֽתָּה:
And now. despite all this, so said the Lord, “… do not fear.”   ועתה.  אף כל זאת כה אמר ה' אל תירא:
2When you pass through water, I am with you, and in rivers, they shall not overflow you; when you go amidst fire, you shall not be burnt, neither shall a flame burn amongst you.   בכִּי־תַֽעֲבֹ֚ר בַּמַּ֙יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֚ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶֽהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ:
When you pass through water. When you passed through the Reed Sea, I was with you.   כי תעבר במים.  כשעברת בים סוף אתך הייתי:
and in rivers, they shall not overflow you. You dwelt among the Egyptians and the heathens (peoples [: mss.]) numerous as the waters of a river, and they could not prevail against you to destroy you.   ובנהרות לא ישטפוך.  גרתה בין המצרים והאומות המרובין כמי נהר ולא יכלו לך לכלות:
when you go amidst fire. In the future, “For behold, a sun is coming, burning like an oven” (Malachi 3:19), for I will cause the sun to burn upon the wicked, “and the coming sun shall burn them.” There, too, you shall not be burnt.   כי תלך במו אש.  לעתיד לבא כי הנה היום בא בוער כתנור (מלאכי ג׳:י״ט) שאקדיר חמה על הרשעים וליהט אותם היום הבא (שם) גם שם לא תכוה:
a flame. which shall burn the heathens ([mss.:] the nations), as it is said (supra 33:12): “And the peoples shall be as the burnings of lime.” That too shall not burn amidst you.   ולהבה.  שתשרוף האומות כמו שנאמר והיו עמים משרפות סיר גם היא לא תבער בך:
3For I am the Lord your God, the Holy One of Israel, your Savior; I have given Egypt as your ransom, Cush and Seba in your stead.   גכִּ֗י אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֽוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֚תִּי כָפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ:
I have given Egypt as your ransom. And they were your ransom, for their firstborn died, and you, My firstborn son, although you were deserving of destruction, as it is said in Ezekiel (20:8): “And I thought to pour out My fury upon them… in the land of Egypt.”   נתתי כפרך מצרים.  והם היו לך לפדיון שבכוריהם מתו ואתה בני בכורי נצלת והייתם חייבים כליה כמו שנאמר (ביחזקאל כ׳:ח׳) ואומר לשפוך חמתי עליהם בארץ מצרים:
4Since you are dear in My eyes, you were honored and I loved you, and I give men in your stead and nations instead of your life.   דמֵֽאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַֽאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֚ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ:
and I give. I am always accustomed to this.   ואתן אדם תחתיך.  תמיד אני רגיל בכך:
5Fear not for I am with you; from the east I will bring your seed, and from the west I will gather you.   האַל־תִּירָ֖א כִּֽי־אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּֽעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ:
6I will say to the north, "Give," and to the south, "Do not refrain"; bring My sons from afar and My daughters from the end of the earth."   ואֹמַ֚ר לַצָּפוֹן֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־תִּכְלָ֑אִי הָבִ֚יאִי בָנַי֙ מֵֽרָח֔וֹק וּבְנוֹתַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ:
I will say. to the north wind, “Give the exiles who are in the north.”   אומר.  לרוח צפון תני הגליות שבצפון:
and to the south. which is a strong wind, “Do not refrain from blowing strongly to bring My exiles.” Similarly (Song 4:16), “Awaken, O north wind, and come, O south wind.” Since the north wind is weak, it needs strengthening. Therefore, it is written, “Awaken”, “Give.” But concerning the south wind which does not need straightening, it is written, “Come,” as it is, and so, “Do not refrain.”   ולתימן.  שהיא רוח חזקה אל תכלאי מלנשב בחזקה להביא גליותי וכן (שיר השירים ד׳:ט״ז) עורי צפון ובאי תימן מתוך שהרוח צפונית חלשה צריכה חיזוק לכך כתוב עורי תני. אבל דרומית שאינה צריכה חיזוק כתוב בואי כמות שהיא וכן ואל תכלאי:
7Everyone that is called by My name, and whom I created for My glory, I formed him, yea I made him.   זכֹּל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו:
Everyone that is called by My name, and whom I created for My glory. All the righteous, who are called by My name and everyone who was made for My glory, I formed him, yea, I made him. fixed him with all that is necessary for him, and I prepared everything. That is to say, that although they experienced exile and trouble, I prepared for them all the necessities of their redemption.   כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו.  כל הצדיקים הנקראים בשמי וכל העשוי לכבודי יצרתיו אף עשיתיו תכנתיו בכל הצריך לו והכנתי הכל כלומר אע"פ שעברו בגולה ובצרה כבר הכנתי להם כל צרכי גאולתם:
8To bring out a blind people, who have eyes, and deaf ones who have ears.   חהוֹצִ֥יא עַם־עִוֵּ֖ר וְעֵינַ֣יִם יֵ֑שׁ וְחֵֽרְשִׁ֖ים וְאָזְנַ֥יִם לָֽמוֹ:
To bring out a blind people. Heb. הוֹצִיא, like לְהוֹצִיא to bring out of the exile those who were exiled because they became like blind; although they had eyes, they did not see.   הוציא עם עור.  הוציא כמו להוציא מן הגולה אותם שגלו על שנעשו כעורים ועינים להם ולא ראו:
9Were all the nations gathered together, and kingdoms assembled, who of them would tell this or let us know of the first events? Let them present their witnesses, and they shall be deemed just, and let them hear and say, "True."   טכָּֽל־הַגּוֹיִ֞ם נִקְבְּצ֣וּ יַחְדָּ֗ו וְיֵאָֽסְפוּ֙ לְאֻמִּ֔ים מִ֚י בָהֶם֙ יַגִּ֣יד זֹ֔את וְרִֽאשֹׁנ֖וֹת יַשְׁמִיעֻ֑נוּ יִתְּנ֚וּ עֵֽדֵיהֶם֙ וְיִצְדָּ֔קוּ וְיִשְׁמְע֖וּ וְיֹֽאמְר֥וּ אֱמֶֽת:
Were all the nations gathered. If all the nations (of the peoples [Lublin;]) (of the heathens [Warsaw]; absent in all mss. and in K’li Paz) would gather together, who of them and of their prophets would tell the future, or the like, quoting their pagan Gods, or the first events, that have already passed, would they let us know, saying “We foretold them before they came about” ?   כל הגוים נקבצו.  אם כל הגוים מעכו"ם נתקבצו יחדיו מי בהם ובנביאיהם יגיד עתידות וכיוצא בה מפי טעותם או הראשונות שכבר עברו ישמיעונו לאמר אנחנו הגדנו אותם קודם שבאו:
Let them present their witnesses. who heard that they prophesied concerning them prior to their occurrence, and they shall be deemed just. But I have witnesses, for you are My witnesses that I told Abraham your forefather about the exiles, and they came about.   יתנו עדיהם.  ששמעו שנבאו עליהם קודם לכן ויצדקו אבל אני יש לי עדים שאתם עדי שהגדתי לאברהם אביכם הגליות ובאו:
10"You are My witnesses," says the Lord, "and My servant whom I chose," in order that you know and believe Me, and understand that I am He; before Me no god was formed and after Me none shall be.   יאַתֶּ֚ם עֵדַי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְעַבְדִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתִּי לְמַ֣עַן תֵּ֠דְעוּ וְתַֽאֲמִ֨ינוּ לִ֚י וְתָבִ֙ינוּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י ה֔וּא לְפָנַי֙ לֹֽא־נ֣וֹצַר אֵ֔ל וְאַֽחֲרַ֖י לֹ֥א יִֽהְיֶֽה:
and My servant. Jacob.   ועבדי.  יעקב:
whom I chose.. He, too, shall testify that I promised him when he went to Mesopotamia, and I kept My promise.   אשר בחרתי.  הוא יעיד שהבטחתיו בלכתו לארם נהרים ושמרתי הבטחתי:
in order that you know. I did all this in order that you put your heart to know Me.   למען תדעו וגו'.  כל זה עשיתי למען תתנו לב לדעת אותי:
11I, I am the Lord, and besides Me there is no savior.   יאאָֽנֹכִ֥י אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֑ה וְאֵ֥ין מִבַּלְעָדַ֖י מוֹשִֽׁיעַ:
12I told and I saved, and I made heard and there was no stranger among you, and you are My witnesses," says the Lord, "and I am God.   יבאָֽנֹכִ֞י הִגַּ֚דְתִּי וְהוֹשַׁ֙עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה וַֽאֲנִי־אֵֽל:
I told. of the exiles to Abraham.   אנכי הגדתי.  הגליות לאברהם:
and I saved. to fulfill the word at the time [designated for its] end.   והושעתי.  לקיים דברי בעת רץ:
and I made heard. to you the first events.   והשמעתי.  לכם הראשונו':
and there was no stranger among you. In those days, when I did all these, there did not appear among all of you, among the heathens (the children of the nations [mss., K’li Paz]) a strange God, to show his greatness and his Godliness. ([Other manuscripts read:] And I made My Torah heard to you, and none among you estranged himself from accepting.)   ואין בכם זר.  באותן הימים שעשיתי כל אלה לא נראה בכולכם ביני העכו"ם אל זר להראות גדולתו ואלהותו בפני:
and you are My witnesses. that I opened seven heavens for you, and you saw no image.   ואתם עדי.  שפתחתי לכם שבעה רקיעי' ולא ראיתם כל תמונה:
13Even before the day I am He, and there is no saving from My hand; I do, and who retracts it?"   יגגַּם־מִיּוֹם֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּ֑יל אֶפְעַ֖ל וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה:
Even before the day I am He. Not only that day was I alone, but even before it became day I am He alone.   גם מיום אני הוא.  לא אותו היום לבדו הייתי לבדי כי גם מאז היות יום אני הוא לבדי:
I do. If I came to do, no one can retract.   אפעל.  אם באתי לפעול אין משיב:
14So said the Lord, your Redeemer, the Holy One of Israel, "Because of you, I sent [you] to Babylon, and I lowered, them all with oars, and Chaldees in the ships of their rejoicing.   ידכֹּֽה־אָמַ֧ר יְהֹוָ֛ה גֹּֽאַלְכֶ֖ם קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לְמַֽעַנְכֶ֞ם שִׁלַּ֣חְתִּי בָבֶ֗לָה וְהֽוֹרַדְתִּ֚י בָֽרִיחִים֙ כֻּלָּ֔ם וְכַשְׂדִּ֖ים בָּֽאֳנִיּ֥וֹת רִנָּתָֽם:
Because of you, I sent [you] to Babylon. Jonathan paraphrases: Because of your sins I exiled you to Babylon.   למענכם שלחתי בבלה.  י"ת בדיל חוביכון אגליתי יתכון לבבל:
and I lowered them all with oars. Heb. בָרִיחִים וְהוֹרַדְתִּי. Jonathan renders: And I lowered with oars (בִּמְשׁוֹטִין), all of them. מְשׁוֹטִין denotes the wood that guides the ship and straightens it out.   והורדתי בריחים כולם.  ואחתית במשוטין כולהון משוטין הוא עץ שמנהיג את הספינה ומיישרה:
and Chaldees. led you in the ships of their rejoicing. This may also be explained as regards the news of the redemption, as follows:   וכשדים.  הוליכו אתכם באניות רנתם וגם יש לפרשו על בשורת הגאולה:
Because of you, I sent. I will send the kings of Media to Babylon, and I will lower the Chaldees in ships and oars into exile to the land of Media. And the Chaldees I will lower in ships which their rejoicing was [i.e., the Chaldees would be taken into captivity with the very boats in which they had previously rejoiced].   למענכם שלחתי. אשלח מלכי מדי לבבל ואוריד הכשדים בספינות ומשוטין לגולה לארץ מדי, וכשדים אוריד באניות שהיתה רינתם בהם:
15I am the Lord, your Holy One, the Creator of Israel, your King.   טואֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה קְדֽוֹשְׁכֶ֑ם בּוֹרֵ֥א יִשְׂרָאֵ֖ל מַלְכְּכֶֽם:
16So said the Lord, who made a way in the sea, and a path in the mighty waters.   טזכֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הַנּוֹתֵ֥ן בַּיָּ֖ם דָּ֑רֶךְ וּבְמַ֥יִם עַזִּ֖ים נְתִיבָֽה:
Who made a way in the sea. in the Sea of Reeds, and there I drew the Egyptians out to pursue you, with chariots and horses, and an army and power, and all of them lay together dead on the seashore, not to rise.   הנותן בים דרך.  בים סוף ושם הוצאתי מצרים לרדוף אחריכם רכב וסוס וחיל ועיזוז וכולם יחדיו ישכבו מתים על שפת הים בל יקומו:
17Who drew out chariots and horses, army and power; they lay together, they did not rise; they were extinguished, like a flaxen wick they were quenched.   יזהַמּוֹצִ֥יא רֶֽכֶב־וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֚ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־יָק֔וּמוּ דָּֽעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ:
they were quenched. Jonathan renders: Like flax they dimmed, they were quenched.   כפשתה כבו.  תירגם יונתן כבוצא עמי טפו:
18Remember not the first events, and do not meditate over early ones.   יחאַֽל־תִּזְכְּר֖וּ רִֽאשֹׁנ֑וֹת וְקַדְמֹֽנִיּ֖וֹת אַל־תִּתְבֹּנָֽנוּ:
Remember not the first events. These miracles that I mention to you, that I performed in Egypt do not remember them from now on, for you shall be engaged in this redemption, to thank and to praise.   אל תזכרו ראשונות.  הניסים הללו שאני מזכיר לכם שעשיתי במצרים אל תזכרו אותם מעתה כי בגאולה זו תעסקו להודות ולהלל:
do not meditate. Do not ponder about them; do not pay attention to them.   אל תתבוננו.  אל תסתכלו בהן אל תתנו להם לב:
19Behold I am making a new thing, now it will sprout, now you shall know it; yea I will make a road in the desert, rivers in the wasteland.   יטהִנְנִ֨י עֹשֶׂ֚ה חֲדָשָׁה֙ עַתָּ֣ה תִצְמָ֔ח הֲל֖וֹא תֵּֽדָע֑וּהָ אַ֣ף אָשִׂ֚ים בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֔רֶךְ בִּֽישִׁמ֖וֹן נְהָרֽוֹת:
20The beasts of the field shall honor Me, the jackals and the ostriches, for I gave water in the desert, rivers in the wasteland, to give My chosen people drink.   כתְּכַבְּדֵ֙נִי֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה תַּנִּ֖ים וּבְנ֣וֹת יַֽעֲנָ֑ה כִּֽי־נָתַ֨תִּי בַמִּדְבָּ֜ר מַ֗יִם נְהָרוֹת֙ בִּֽישִׁימֹ֔ן לְהַשְׁק֖וֹת עַמִּ֥י בְחִירִֽי:
The beasts of the field shall honor Me. The place that is desolate and a habitat of the beasts of the field, for the jackals and for the ostriches.   תכבדני חית השדה.  מקום שהוא חרב ומרבץ לחיות השדה לתנים ולבנות יענה:
for I gave water in the desert. i.e., in a desolate land I will place a settlement.   כי נתתי במדבר מים.  כלומר בארץ חריבה אתן ישוב:
21This people I formed for Myself; they shall recite My praise.   כאעַם־זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י תְּהִלָּתִ֖י יְסַפֵּֽרוּ:
This people I formed for Myself. so that they recite My praise.   עם זו יצרתי לי.  למען תהלתי יספרו:
22But you did not call Me, O Jacob, for you wearied of Me, O Israel.   כבוְלֹֽא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
But you did not call Me. But you did not call Me in your turning after idolatry.   ולא אותי קראת.  ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עכו"ם:
for you wearied of Me. You quickly wearied of My worship.   כי יגעת בי.  נלאיתם מהר בעבודתי:
23You did not bring Me the lambs of your burnt offerings, nor did you honor Me with your sacrifices; neither did I overwork you with meal-offerings nor did I weary you with frankincense.   כגלֹֽא־הֵבֵ֚יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹֽלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֚א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֽוֹגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבוֹנָֽה:
You did not bring Me the lambs of your burnt offerings. but to idolatry.   לא הבאת לי שה עולותיך.  כ"א לעכו"ם:
neither did I overwork you. Cause you to do much work with the meal offering; merely a handful would be offered to the Most High, and even that I did not ordain upon you to sacrifice as an obligation but as a free-will offering.   לא העבדתיך.  עבודה רבה במנחה קומץ מעט עולה לגבוה וגם הוא לא אמרתי לך להקריב לך חובה אלא נדבה:
24Neither did you purchase cane for Me with money, nor have you sated Me with the fat of your sacrifices. But you have burdened Me with your sins; you have wearied Me with your iniquities.   כדלֹֽא־קָנִ֨יתָ לִּ֚י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶֽעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הֽוֹגַעְתַּ֖נִי בַּֽעֲו‍ֹנֹתֶֽיךָ:
Neither did you purchase cane for Me with money. for incense. You did not have to purchase it with money, for it was very common in your land. Said Rabbi Abba: Cinnamon grew in the Land of Israel, and goats and deer would eat of it. In Midrash Eichah (Proem X). ([Some manuscripts read:]   לא קנית לי בכסף קנה.  לקטרת לא הוצרכת לקנותה בכסף לפי שהיתה מצויה בארצכם הרבה אמר רבי אבא קינמני' היתה גדילה בארץ ישראל והיו אוכלין אותה עזים וצביים במדרש איכה:
Neither did you purchase cane for Me with money. for incense, for you failed to offer to Me what you should have, and you were attracted to idolatry.)   לא קנית לי בכסף קנה. 
But you have burdened Me. [lit. you have overworked Me.] You have caused Me to be an attendant to pagans, as Ezekiel envisioned (1:4): “And behold a tempest was coming from the north.” For the chariot of the Shechinah was returning from Babylon, where it had gone to conquer the whole world under the domination of Nebuchadnezzar, lest they say that He delivered His children into the hands of an inferior nation, as is found in Hagigah (13b).   העבדתני בחטאותיך.  אתם גרמתם לי להיות שמש לעובדי פסילים כמו שראה יחזקאל והנה רוח סערה באה מן הצפון שהיתה חוזרת מרכבת השכינה מבבל שהלכה לכבוש את כל העולם תחת ידו של נבוכדנצר שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר את בניו כדאיתא בחגיגה:
25I, yea I erase your transgressions for My sake, and your sins I will not remember.   כהאָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַֽעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר:
I, yea I. I am He Who erased them from time immemorial [lit. from then], and I erase them even now.   אנכי אנכי.  אני הוא שמחיתים מאז ואני מוחה אותם גם עתה:
for My sake. Neither in your merit nor in the merit of your forefathers.   למעני.  לא בזכותך ולא בצדקת אבותיך:
26Remind Me, let us stand in judgment; you tell, in order that you be accounted just.   כוהַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּֽׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק:
Remind Me. all the reward I owe you and your forefathers.   הזכירני.  כל תגמול שיש לך ולאבותיך עלי:
let us stand in judgment. [lit. let us be judged together.] Let us come to judgment.   נשפטה יחד.  נבא למשפט:
27Your first father sinned, and your intercessors transgressed against Me.   כזאָבִ֥יךָ הָֽרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי:
Your first father sinned. by saying (Gen. 15:8), “How will I know…?”   אביך הראשון חטא.  באומרו במה אדע (בראשית טו):
and your intercessors transgressed against Me. You have none among all the intercessors upon whose merit you rely, in whom I have not found transgression. Isaac loved My enemy [Esau].   ומליציך פשעו בי.  אין לך בכל מליצי' שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע יצחק אהב את שונאי:
28And I profane the holy princes, and I deliver Jacob to destruction and Israel to revilings.   כחוַֽאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֚ה לַחֵ֙רֶם֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים:
And I profane the holy princes. because of your iniquities.   ואחלל שרי קדש.  בשביל עונותיכם: