Chapter 9

1O that I had in the desert a wayfarers' lodging-place, that I might leave my people and go away from them! For they are all adulterers, a company of traitors!   אמִֽי־יִתְּנֵ֣נִי בַמִּדְבָּ֗ר מְלוֹן֙ אֹֽרְחִ֔ים וְאֶֽעֶזְבָה֙ אֶת־עַמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה מֵֽאִתָּ֑ם כִּ֚י כֻלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים עֲצֶ֖רֶת בֹּֽגְדִֽים:
a company of traitors. Companies of traitors.   עצרת בוגדים.  כנסיות בוגדים:
2They have directed their tongue treacherously (as) their bows, and they have grown strong in the land not for the sake of truth; for they proceed from evil to evil, and they do not know Me, says the Lord.   בוַיַּדְרְכ֚וּ אֶת־לְשׁוֹנָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶֽאֱמוּנָ֖ה גָּֽבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵֽרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה | יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹֽא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה:
They have directed. Lit. trodden. This expression is appropriate for the preparation of the bow to shoot an arrow, and a bow (קשת) is (arbalete in French), and they tread it with their feet. Therefore, he calls it treading, and the prophet compared their tongue to a treacherous bow, for they directed their tongue like a treacherous bow.   וידרכו.  לשון זה נופל בהזמנת הקשת לירות חץ וקשת הי' ארבלישט"א בלעז וברגלים דורכין אותה לכך קורא אותה דריכה והנביא המשיל לשונם לקשת שקר שדרכו לשונם קשת בשקר:
from evil to evil. From sin to sin.   מרעה אל רעה.  מעבירה אל עבירה:
3Let each one beware of his neighbor, and do not trust any brother; for each brother forges plans, and every neighbor spreads slander.   גאִ֚ישׁ מֵֽרֵעֵ֙הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ וְעַל־כָּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ כִּ֚י כָל־אָח֙ עָק֣וֹב יַעְקֹ֔ב וְכָל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַֽהֲלֹֽךְ:
forges plans. He lays traps.   עקוב יעקב.  ארוב יארוב:
4Indeed, they deceive one another and do not speak the truth; they have taught their tongue to speak lies, they commit iniquity (until) they are weary.   דוְאִ֚ישׁ בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשׁוֹנָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַֽעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ:
they commit iniquity [until] they are weary. They wearied themselves and toiled to pervert their way.   העוה נלאו.  יגעו וטרחו לעוות את דרכם:
they commit iniquity .  העוה is like (Exod. 8:11) “and making heavy (והכבּד) his heart,” to commit iniquity.   העוה.  כמו הכבד את לבו (שמות ח׳:י״א) להעוות:
5Your habitation is in the midst of deceit; because of deceit they refuse to know Me, says the Lord.   השִׁבְתְּךָ֖ בְּת֣וֹךְ מִרְמָ֑ה בְּמִרְמָ֛ה מֵֽאֲנ֥וּ דַֽעַת־אוֹתִ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה:
Your habitation is in the midst of deceit. When they sit, they devise plans of deceit, and with deceit they have exchanged fear of Me and refused to know Me.   שבתך בתוך מרמה.  כשהן יושבים חושבין מחשבות מרמה ובמרמה החליפו יראתי ומאנו דעת אותי:
because of deceit. Heb. בּמרמה.   במרמה.  בשביל המרמה:
6Therefore, thus says the Lord of Hosts, I will refine them and test them, for what else can I do because of (the wickedness of) the daughter of My people?   ולָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י צֽוֹרְפָ֖ם וּבְחַנְתִּ֑ים כִּי־אֵ֣יךְ אֶעֱשֶׂ֔ה מִפְּנֵ֖י בַּת־עַמִּֽי:
I will refine them. with torments.   הנני צורפם.  ביסורין:
because of the daughter of My people. Because of the sins of the congregation of Israel.   מפני בת עמי.  מן קדם חובי כנישתא דישראל:
7Their tongue is a deadly arrow, it speaks deceit; each one speaks peaceably with his mouth to his neighbor, but in his heart he lays a trap for him.   זחֵ֥ץ שָׁח֛וּט (כתיב שָׁוחֻ֛ט) לְשׁוֹנָ֖ם מִרְמָ֣ה דִבֵּ֑ר בְּפִ֗יו שָׁל֚וֹם אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ יְדַבֵּ֔ר וּבְקִרְבּ֖וֹ יָשִׂ֥ים אָרְבּֽוֹ:
Their tongue is a deadly arrow. Heb. שחוט, drawn. Comp. (I Kings 10:16) “malleable gold” (שחוט). Also, (Hos. 5:2) “And the extent of their turning away (ושחטה),” (tirer in French), pulling. Another explanation is that it is actually an expression of slaughter (tranchant in French, cutting). In this manner Menahem classified it (Machbereth Menahem p. 172), and in this manner Jonathan rendered it: כּגיר די מחרף, like a sharpened arrow.   חץ שחוט לשונם.  משוך כמו זהב שחוט (מלכים א י׳:ט״ז) וכן ושחטה שטים (הושע ה׳:ב׳) טריי"ט בלעז לישנא אחרינא ל' שחיטה ממש טראנקא"ט בלעז וכן חברו מנחם וכן ת"י כגיר די מחריף:
but in his heart. lit. in his midst. Jonathan renders: in his innards.   ובקרבו.  ת"י ובמעוהי:
8Shall I not punish them for these things, says the Lord, shall I not avenge Myself on a nation such as this?   חהַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקָד־בָּ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אִם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי:
9I will take up weeping and wailing for the mountains, and a lamentation for the dwellings of the wilderness, because they are withered and without any one passing through, and the lowing of the cattle is not heard; both the fowl of the heavens and the beast have fled and are gone.   טעַל־הֶ֨הָרִ֜ים אֶשָּׂ֧א בְכִ֣י וָנֶ֗הִי וְעַל־נְא֚וֹת מִדְבָּר֙ קִינָ֔ה כִּ֚י נִצְּתוּ֙ מִבְּלִי־אִ֣ישׁ עוֹבֵ֔ר וְלֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ ק֣וֹל מִקְנֶ֑ה מֵע֚וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְעַד־בְּהֵמָ֔ה נָֽדְד֖וּ הָלָֽכוּ:
for the mountains. i.e., for the destruction of the mountains.   על ההרים.  על חורבן ההרים:
for the dwellings of the wilderness. The dwelling of the shepherds in the wilderness. נאות is an expression of a dwelling. Comp. (Psalms 83:13) “the dwellings (נאות) of God,” also (ibid. 93:5) “to Your house, the dwelling (נאוה) of sanctity.”   ועל נאות מדבר.  נוה רועים שבמדברות נאות ל' נוה וכן נאות אלהים (תהילים פ״ג:י״ג) וכן לביתך נאוה קודש (שם צג):
they are withered. Heb. נצתו. An expression of aridness. Comp. (v. 11) “withered (נצתה).”   נצתו.  לשון ציה וכן נצתה:
have fled and are gone. i.e., they are destined to go. For fifty-two years no one passed through Judah; from the exile of Zedekiah until the order of Cyrus, king of Persia, were fifty-two years. An allusion to the matter [is that the numerical value for] “and the beast” (בּהמה) amounts to fifty-two, and the computation is exact, in Tractate Megillah [should read: Yoma 54a].   נדדו הלכו.  סופן לילך, חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה מגלות צדקיהו עד פקודת כורש מלך פרס חמשים ושתים שנה היו ורמז לדבר ועד בהמה חשבונה בגימטריא נ"ב והחשבון מכוון במסכת מגילה:
10And I will make Jerusalem heaps (of ruin), a lair of jackals; and I will make the cities of Judah a desolation, without inhabitant.   יוְנָֽתַתִּ֧י אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם לְגַלִּ֖ים מְע֣וֹן תַּנִּ֑ים וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מִבְּלִ֖י יוֹשֵֽׁב:
heaps. Heb. דגורין heaps.   לגלים.  דגורין:
11Who is the man so wise that he can understand this? And who is he to whom the mouth of the Lord has spoken, that he may declare it? Why is the land ruined (and) withered like a wilderness, without anyone passing through?   יאמִֽי־הָאִ֚ישׁ הֶֽחָכָם֙ וְיָבֵ֣ן אֶת־זֹ֔את וַֽאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר פִּֽי־יְהֹוָ֛ה אֵלָ֖יו וְיַגִּדָ֑הּ עַל־מָה֙ אָֽבְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ נִצְּתָ֥ה כַמִּדְבָּ֖ר מִבְּלִ֖י עֹבֵֽר:
Who is the man so wise. Who will understand this, and who is the prophet to whom the mouth of the Lord has spoken   מי [האיש] החכם.  שיבין זאת ומי הנביא אשר דבר פי ה' אליו:
that he may declare it?.  And who will declare why the land is ruined and all this retribution has come?   ויגידה.  ומי יגיד על מה אבדה הארץ ובא כל הפורענות הזה:
12And the Lord said: (It is) because they have forsaken My Law, which I set before them, and have not hearkened to My voice, nor walked by it.   יבוַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה עַל־עָזְבָם֙ אֶת־תּ֣וֹרָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיהֶ֑ם וְלֹא־שָֽׁמְע֥וּ בְקוֹלִ֖י וְלֹא־הָ֥לְכוּ בָֽהּ:
13But they have followed the view of their own heart, and after the Baalim, which their fathers taught them (to worship).   יגוַיֵּ֣לְכ֔וּ אַֽחֲרֵ֖י שְׁרִר֣וּת לִבָּ֑ם וְאַֽחֲרֵי֙ הַבְּעָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לִמְּד֖וּם אֲבוֹתָֽם:
14Therefore, so thus said the Lord of Hosts, the God of Israel; Behold, I will feed them-this people-with wormwood, and will give them poisonous water to drink.   ידלָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מַֽאֲכִילָ֛ם אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לַֽעֲנָ֑ה וְהִשְׁקִיתִ֖ים מֵי־רֹֽאשׁ:
with wormwood. Bitter grass.   לענה.  עשב מר:
poisonous water. Snake venom.   מי ראש.  ארס נחש:
15I will scatter them among the nations, whom neither they nor their fathers have known; and I will send the sword after them, until I have consumed them.   טווַֽהֲפִֽצוֹתִים֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ הֵ֖מָּה וַֽאֲבוֹתָ֑ם וְשִׁלַּחְתִּ֚י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם:
16Thus said the Lord of Hosts: Consider and call for the (hired) women mourners that they may come; and send for the skillful women, and let them come.   טזכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִתְבּֽוֹנְנ֛וּ וְקִרְא֥וּ לַמְקֽוֹנְנ֖וֹת וּתְבוֹאֶ֑ינָה וְאֶל־הַֽחֲכָמ֥וֹת שִׁלְח֖וּ וְתָבֽוֹאנָה:
17O let them make haste and raise a wailing over us, so that our eyes may shed tears, and our eyelids gush with water.   יזוּתְמַהֵ֕רְנָה וְתִשֶּׂ֥נָה עָלֵ֖ינוּ נֶ֑הִי וְתֵרַ֚דְנָה עֵינֵ֙ינוּ֙ דִּמְעָ֔ה וְעַפְעַפֵּ֖ינוּ יִזְּלוּ־מָֽיִם:
18For a sound of wailing is heard from Zion: 'O how we are ruined! We are very much ashamed, because we have left the land, because they have cast down our dwellings!'   יחכִּ֣י ק֥וֹל נְהִ֛י נִשְׁמַ֥ע מִצִּיּ֖וֹן אֵ֣יךְ שֻׁדָּ֑דְנוּ בֹּ֚שְׁנֽוּ מְאֹד֙ כִּֽי־עָזַ֣בְנוּ אָ֔רֶץ כִּ֥י הִשְׁלִ֖יכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵֽינוּ:
they have cast down our dwellings. Heb. השליכו משכנותינו, [our dwellings] have cast out their inhabitants. We can also explain: For the enemies have cast our dwellings to the ground.   כי השליכו משכנותינו.  את שוכניהם ויש עוד לומר כי השליכו האויבים את משכנותינו לארץ:
19Indeed hear, O women, the word of the Lord, and let your ear receive the word of His mouth; teach your daughters a lamentation, and each to her neighbor a dirge.   יטכִּֽי־שְׁמַ֚עְנָה נָשִׁים֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה וְתִקַּ֥ח אָזְנְכֶ֖ם דְּבַר־פִּ֑יו וְלַמֵּ֚דְנָה בְנֽוֹתֵיכֶם֙ נֶ֔הִי וְאִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ קִינָֽה:
20For death has penetrated our windows, it has entered our palaces; to cut off the infants from the streets, and the young men from the squares.   ככִּי־עָ֚לָה מָ֙וֶת֙ בְּחַלּוֹנֵ֔ינוּ בָּ֖א בְּאַרְמְנוֹתֵ֑ינוּ לְהַכְרִ֚ית עוֹלָל֙ מִח֔וּץ בַּֽחוּרִ֖ים מֵֽרְחֹבֽוֹת:
from the streets. Heb. מחוץ, from the street. Comp. (I Kings 20:34) “And you shall make yourself streets in Damascus.”   להכרית עולל מחוץ.  מן השוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ):
21Speak; Thus says the Lord: Indeed, the carcasses of men shall fall like dung on the open field, and like sheaves after the reaper, with none to gather them!   כאדַּבֵּ֗ר כֹּה נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָֽאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַֽחֲרֵ֥י הַקּוֹצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף:
22Thus says the Lord: Let not the wise man boast of his wisdom, nor the strong man boast of his strength, nor the rich man boast of his riches.   כבכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־יִתְהַלֵּ֚ל חָכָם֙ בְּחָכְמָת֔וֹ וְאַל־יִתְהַלֵּ֥ל הַגִּבּ֖וֹר בִּגְבֽוּרָת֑וֹ אַל־יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר בְּעָשְׁרֽוֹ:
Let not the wise man boast. Do not boast, saying, “We are wise.” Behold, you have rejected My words, so what wisdom do you have? If you understand and know Me, then you can boast of your wisdom.   אל יתהלל חכם.  אל תתהללו לומר חכמים אנחנו הנה בדברי מאסתם וחכמת מה לכם אם השכלתם וידעתם אותי אז תתהללו בחכמתכם:
23But let him that boasts exult in this, that he understands and knows me, for I am the Lord Who practices kindness, justice and righteousness on the earth; for in these things I delight, says the Lord.   כגכִּ֣י אִם־בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֘ וְיָדֹ֣עַ אוֹתִי֒ כִּי אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ כִּֽי־בְאֵ֥לֶּה חָפַ֖צְתִּי נְאֻם־יְהֹוָֽה:
that he understands. Heb. השכיל, like (Exod. 8:11) “making heavy (הכבד)” (Enteliant in O. F.).   השכל.  כמו הכבד (שמות ח יא) (אגטליינ"ט בלע"ז):
24Behold, days are coming, says the Lord, when I will punish every circumcised one with his uncircumcision.   כדהִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַל־כָּל־מ֖וּל בְּעָרְלָֽה:
every circumcised one for his uncircumcision. Every circumcised one who has a foreskin, even an uncircumcised heart, and surely I will punish the heathens.   על כל מול בערלה.  על כל מול שיש לו ערלה אפילו ערלת לב:
25Egypt, Judah, Edom, the children of Ammon, Moab, and all those cast off to the corners, who dwell in the desert, for all the nations are uncircumcised, and all the house of Israel are of uncircumcised hearts.   כהעַל־מִצְרַ֣יִם וְעַל־יְהוּדָ֗ה וְעַל־אֱד֞וֹם וְעַל־בְּנֵ֚י עַמּוֹן֙ וְעַל־מוֹאָ֔ב וְעַל֙ כָּל־קְצוּצֵ֣י פֵאָ֔ה הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֚י כָל־הַגּוֹיִם֙ עֲרֵלִ֔ים וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב:
Egypt etc.. These were the neighbors of Eretz Israel, and they were punished shortly after her, as it is written in Ezekiel (29), and explained in Seder Olam (ch. 26).   על מצרים וגו'.  שכיני א"י היו ולקו אחריה בסמוך לה כמו שכתוב (ביחזקאל כט) ומפרש בסדר עולם:
cast off to the corners. Heb. פאה, an expression of an end, those cast off to the corner of the desert.   קצוצי פאה.  ל' קצה המוקצין בפאת מדבר: