Chapter 32

1The word that came to Jeremiah from the Lord in the tenth year of Zedekiah king of Judah; that is the eighteenth year of Nebuchadnezzar.   אהַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֚ה אֶל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ (כתיב בַּשָּׁנָת֙) הָֽעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר:
2Then, the army of the king of Babylon was besieging Jerusalem, and Jeremiah the prophet was imprisoned in the prison yard that was [in] the house of the king of Judah.   בוְאָ֗ז חֵיל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֚ה כָלוּא֙ בַּֽחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה:
was besieging. an expression of a siege (מָצוֹר).   צרים.  לשון מצור:
in the prison yard. an expression of “the prison” (בֵּיתהַמֹּשְמָר).   בחצר המטרה.  לשון בית המשמר:
3For Zedekiah the king of Judah had imprisoned him, saying, "Why do you prophesy, saying, 'So said the Lord: Behold I deliver this city into the hand[s] of the king of Babylon, and he shall capture it.   גאֲשֶׁ֣ר כְּלָא֔וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִֽנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ:
4And Zedekiah the king of Judah shall not escape from the hand[s] of the Chaldeans, for he shall surely be delivered into the hand[s] of the king of Babylon, and his mouth shall speak with his mouth, and his eyes shall see his eyes.   דוְצִדְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֚ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־פִּ֣יו עִם־פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו (כתיב וְעֵינָ֖ו) אֶת־עֵינָ֥יו תִּרְאֶֽינָה:
5And he shall lead Zedekiah to Babylon, and he shall be there until I remember him, says the Lord; if you wage war with the Chaldeans, you shall not succeed'?"   הוּבָבֶ֞ל יוֹלִ֚ךְ אֶת־צִדְקִיָּ֙הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד־פָּקְדִ֥י אֹת֖וֹ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּֽחֲמ֛וּ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ:
until I remember him. The remembrance of all mankind. That is death.   עד פקדי אותו.  פקודת כל האדם היא המיתה:
6And Jeremiah said: The word of the Lord came to me, saying:   ווַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
And Jeremiah said, etc.. He did not say this to Zedekiah but Scripture explained why he imprisoned him and then returned to its first statement to explain what the word was that came to Jeremiah.   ויאמר ירמיהו וגו'.  לא לצדקיהו אמר כן אלא פי' הכתוב למה כלאו וחוזר לדבורו הראשון לפרש מה הדבר אשר הי' אל ירמיהו:
7Behold, Hanamel, the son of Shallum your uncle, is coming to you, saying: Buy for yourself my field that is in Anathoth, for the right of redemption is yours to buy it.   זהִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת:
is coming. By Divine command.   בא אליך.  על פי הדבור:
8Then Hanamel, my uncle's son, came to me in the prison yard, according to the word of the Lord, and said to me; Please buy my field that is in Anathoth, that is in the country of Benjamin, for the right of inheritance is yours, and you have the right of redemption; buy it for yourself." And I knew that this was the word of the Lord.   חוַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהֹוָה֘ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּֽעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר | בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּ֣י לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַֽיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָֽאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה הֽוּא:
9So I bought the field from Hanamel, my uncle's son, which was in Anathoth, and weighed him the money, seven shekels and ten pieces of silver.   טוָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּֽעֲנָת֑וֹת וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַֽעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף:
10And I wrote a bill of sale and signed it and took witnesses, and weighed the silver on a scale.   יוָֽאֶכְתֹּ֚ב בַּסֵּ֙פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָֽאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָֽאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹֽאזְנָֽיִם:
11And I took the deed of the purchase, that which was signed according to the law and the conditions, and that which was open.   יאוָֽאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי:
the deed of the purchase. The deed of the sale.   את ספר המקנה.  שטר המכירה:
that which was signed, etc.. With its signature as it was signed according so the law and the statute.   את החתום וגו'.  עם חתימתו כשהוא חתום כדת וחוק:
and that which was open. Which was confirmed in the court by word of its witnesses, and the judges wrote and signed a judicial confirmation. This is the confirmation of the deeds to make the matter open and publicized lest the witnesses die, and our Rabbis explained this concerning a plain, open document and a folded one in Baba Bathra (160b).   ואת הגלוי.  שהוחזק בבית דין על פי עדיו וכתבו וחתמו הדיינין אשרתא דדייני הוא קיום השטרות לעשות הדבר גלוי ומפורסם פן ימותו העדים ורבותינו פירשו לענין גט פשוט ומקושר בבבא בתרא:
12And I gave the deed of the purchase to Baruch the son of Neriah the son of Maaseiah in the presence of Hanamel my uncle and in the presence of the witnesses who signed the deed of purchase, in the presence of all the Jews who sat in the prison yard.   יבוָֽאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּה֘ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָ֣עֵדִ֔ים הַכֹּֽתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בַּֽחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה:
in the presence of Hanamel my uncle. And until now, he calls him “my uncle’s son.” Perhaps there were two. Otherwise, I do not know what it means. Some are inclined to say that Hanamel was both Jeremiah’s uncle and his uncle’s son; e.g. Reuben married the daughter of his brother Simon, and she bore him Jemuel, and Simon had already begotten Jamin. Hence, Jamin is Jemuel’s uncle, since he is his mother’s brother, and also his uncle’s son, since he is the son of Simon, Jemuel’s father’s brother. This is, however, not the method of expression, for we do not find anywhere in the Bible, that the mother’s brother is called an uncle.   לעיני חנמאל דודי.  ועד עכשיו קראו בן דודי שמא שנים היו ואם אין זאת לא ידעתי מהו ויש נוטים לומר דודו ובן דודו היה חנמאל לירמיה כגון ראובן נשא את בת שמעון אחיו וילדה לו נמואל וכבר הוליד שמעון ימין הרי ימין דודו לנמואל שבן אחי אמו הוא וגם בן דודו שהוא בן שמעון אחי אביו של נמואל ואינה היא המדה שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד:
13And I charged Baruch in their presence, saying:   יגוָֽאֲצַוֶּה֙ אֶת בָּר֔וּךְ לְעֵֽינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר:
14So said the Lord of Hosts, the God of Israel; Take these scrolls, this deed of purchase and the signed one and this open scroll, and put them into an earthen vessel so that they remain many years.   ידכֹּֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶֽחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֚פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַֽעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים:
So said, etc.. Do not say that I am concealing them for nothing since everyone is going into exile.   כה אמר וגו'.  אל תאמר לחנם אני מצניעם שהרי הכל גולים:
15For so says the Lord of Hosts, the God of Israel; Houses and fields and vineyards shall be purchased again in this land.   טוכִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֣וֹד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂד֥וֹת וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת:
For so says the Lord. They will ultimately purchase houses.   כי כה אמר ה'.  סופן לקנות בתים:
16And I prayed to the Lord after I had delivered the deed of purchase into the hand of Baruch the son of Neriah, saying,   טזוָֽאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָ֑ה אַֽחֲרֵ֚י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר:
17"Ho! O Lord God, behold, You have made the heaven and the earth by Your great power and Your outstretched arm, and nothing is hidden from You,   יזאֲהָהּ֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֣ה | אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרֹֽעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־דָּבָֽר:
nothing is hidden from You. Nothing is hidden; hence You know that we are destined to be exiled, so why did You tell me to buy a field?   לא יפלא.  לא יכחד ויודע אתה שסופנו לגלות ולמה אמרת לי לקנות שדה:
18Who exercises loving-kindness to thousands and requites the iniquity of the fathers in the bosom of the children who follow them, O Great and Mighty God, the Lord of Hosts is His Name.   יחעֹ֚שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲו‍ֹ֣ן אָב֔וֹת אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַֽחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֚ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
and requites the iniquity of the fathers in the bosom. Of this generation who follow their ancestors in their evil way.   ומשלם עון אבות אל חיק.  הדור הזה ההולכים אחרי אבותיהם בדרך הרעה:
Great and Mighty. But he did not say, “and awesome.” He said. Heathens are dancing in His Temple. Where then are His awesome deeds? In Tractate Yoma (69b).   הגדול הגבור.  ולא אמר והנורא אמר עובדי אלילים מרקדין בהיכלו איה נוראותיו במסכת יומא:
19Who is great in counsel and mighty in carrying it out, for Your eyes are open to all the ways of mankind, to give everyone in accordance with his ways and in accordance with the fruit of his deeds,   יטגְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָֽעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֚ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַֽעֲלָלָֽיו:
20Who performed signs and wonders in the land of Egypt until this day, and in Israel and in mankind, and have made a name for Yourself as of this day.   כאֲשֶׁ֣ר שַֹ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹֽפְתִ֚ים בְּאֶ֚רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּֽעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
and in mankind. And in other people. Another explanation: Signs that were equal for Israel and for the Egyptians. How so?“And there was the cloud and the darkness, and it illuminated the night” (Exodus 14:20). That guardian angel that served darkness for the Egyptians, served light for the Israelites Midrash Aggadah (source unknown). And Jonathan renders: And for Israel You performed wonders among people.   ובאדם.  בשאר אנשים, ד"א אותות שהיו שקולין לישראל ולמצרים כיצד ויהי הענן והחשך ויאר הלילה (שמות י״ד:כ׳) אותו מזל ששימש חשך למצרים שימש אור לישראל מדרש אגדה:
21And You brought Your people Israel forth out of the land of Egypt with signs and with wonders and with a strong hand and with an outstretched arm and with great fearfulness.   כאוַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמֽוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֚ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל:
22And You gave them this land which You swore to their fathers to give them, a land flowing with milk and honey.   כבוַתִּתֵּ֚ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַֽאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ:
23And they came in and took it into possession, but they did not obey You, nor did they walk in Your teachings, all that You commanded them to do they did not do; then You caused all this evil to come upon them.   כגוַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־שָׁמְע֚וּ בְקוֹלֶ֙ךָ֙ וּבְתוֹרָֽתְךָ֣ (כתיב וּבְתֹרָותְךָ֣) לֹא־הָלָ֔כוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַֽעֲשׂ֖וֹת לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת:
then You caused… to come upon them. You caused to happen to them, an expression of a happening (מִקְרֶה).   ותקרא אותם.  הקרית אותם לשון מקרה:
24Behold, the mounds, they have come to the city to take it; by the sword and the famine and the pestilence the city is already given into the hands of the Chaldeans who are fighting against it, and what You have proclaimed has come to pass, and lo! You see it.   כדהִנֵּ֣ה הַסֹּֽלְל֗וֹת בָּ֣אוּ הָעִיר֘ לְלָכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֚ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָֽרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה:
and what You have proclaimed. Evil upon it has come to pass (lit., has been and has come).   ואשר דברת.  רעה עליה היה ובא:
25And You said to me, O Lord God, 'Buy yourself the field for money and appoint witnesses!' Yet the city is given into the hand[s] of the Chaldeans!"   כהוְאַתָּ֞ה אָמַ֚רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה קְנֵֽה־לְךָ֧ הַשָּׂדֶ֛ה בַּכֶּ֖סֶף וְהָעֵ֣ד עֵדִ֑ים וְהָעִ֥יר נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים:
Yet the city is given. Of what avail is the field to me?   והעיר נתנה.  ולמה לי שדה:
26Then the word of the Lord came to Jeremiah, saying:   כווַיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר:
27Behold, I am the Lord, the God of all flesh. Is anything concealed from Me?   כזהִנֵּה֙ אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י כָּל־בָּשָׂ֑ר הֲֽמִמֶּ֕נִּי יִפָּלֵ֖א כָּל־דָּבָֽר:
Is… concealed from Me?. Are future events concealed from Me?   הממני יפלא.  וכי העתידות עלומות ממני:
28Therefore, so said the Lord: Behold I deliver this city into the hands of the Chaldeans and into the hands of Nebuchadnezzar the king of Babylon, and he shall capture it.   כחלָכֵ֕ן כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה הִֽנְנִ֣י נֹתֵן֩ אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֗ים וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ:
29And the Chaldeans who are warring against this city shall come and ignite this city with fire and burn it, and the houses on whose roofs they burnt incense to Baal and offered up libations to strange gods in order to provoke Me.   כטוּבָ֣אוּ הַכַּשְׂדִּ֗ים הַנִּלְחָמִים֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהִצִּ֜יתוּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בָּאֵ֖שׁ וּשְׂרָפ֑וּהָ וְאֵ֣ת הַבָּתִּ֡ים אֲשֶׁר֩ קִטְּר֨וּ עַל־גַּגּֽוֹתֵיהֶ֜ם לַבַּ֗עַל וְהִסִּ֚כוּ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי:
30For the children of Israel and the children of Judah were indeed doing what is evil in My eyes from their youth, for the children of Israel indeed provoke Me with the work of their hands, says the Lord.   לכִּֽי־הָי֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אַ֣ךְ עֹשִׂ֥ים הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י מִנְּעֻרֹֽתֵיהֶ֑ם כִּ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אַ֣ךְ מַכְעִסִ֥ים אֹתִ֛י בְּמַֽעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה:
31For this city has aroused My anger and My wrath since the day they built it until this day, to remove it from before My face.   לאכִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֚יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אוֹתָ֔הּ וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לַֽהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי:
since the day they built it. On the day that the Temple was founded, Solomon married Pharaoh’s daughter.   למן היום אשר בנו אותה.  ביום שהוסד הבית נשא שלמה את בת פרעה:
32Because of all the evil of the children of Israel and the children of Judah, that they did to provoke Me, they, their kings, their officers, their priests, and their prophets, and the people of Judah, and the inhabitants of Jerusalem.   לבעַל֩ כָּל־רָעַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֚ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִיסֵ֔נִי הֵ֚מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם כֹּֽהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִֽיאֵיהֶ֑ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְיֹֽשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָֽם:
33And they turned their backs to Me and not their faces; although I taught them, teaching them betimes, they do not hearken to receive instruction.   לגוַיִּפְנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וְלַמֵּ֚ד אֹתָם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְלַמֵּ֔ד וְאֵינָ֥ם שֹֽׁמְעִ֖ים לָקַ֥חַת מוּסָֽר:
I taught them. lit., and teaching them. This is a participle, (apprenant in French).   ולמד אותם.  לשון פעול אפרננ"ט בלעז:
34And they placed their abominations in the house upon which My Name was called, to contaminate it.   לדוַיָּשִׂ֣ימוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א־שְׁמִ֛י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ:
35And they built the high places of Baal, which was in the valley of the son of Hinnom, to pass their sons and their daughters to Molech, which I neither commanded them nor did it enter My mind to commit this abomination, in order to bring guilt upon Judah.   להוַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמ֨וֹת הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר | בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַֽעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֘ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֚א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַֽעֲשׂ֖וֹת הַתּֽוֹעֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַֽחֲטִ֥יא (כתיב הַֽחֲטִ֥י) אֶת־יְהוּדָֽה:
36And now, therefore, so said the Lord God of Israel concerning this city which you say, "It has been given into the hand[s] of the king of Babylon by the sword and by famine and by pestilence";   לווְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֣ר | אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב וּבָֽרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר:
37Behold I will gather them from all the lands where I have driven them with My anger and with My wrath and with great fury, and I will restore them to this place and I will cause them to dwell safely.   לזהִֽנְנִ֚י מְקַבְּצָם֙ מִכָּל־הָֽ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַֽחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַֽהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהֹֽשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח:
Behold I will gather them. with mercy from wherever I have driven them with My anger.   הנני מקבצם.  ברחמים מכל אשר הדחתים שם באפי:
38And they shall be My people, and I will be their God.   לחוְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וַֽאֲנִ֕י אֶֽהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים:
39And I will give them one accord and one way to fear Me all the time, so that it be good for them and for their children after them.   לטוְנָֽתַתִּ֨י לָהֶ֜ם לֵ֚ב אֶחָד֙ וְדֶ֣רֶךְ אֶחָ֔ד לְיִרְאָ֥ה אוֹתִ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְט֣וֹב לָהֶ֔ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם אַֽחֲרֵיהֶֽם:
40And I will form for them an everlasting covenant, that I will not turn away from them to do them good, and My fear I will place in their heart, not to turn away from Me.   מוְכָֽרַתִּ֚י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֚ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַֽ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵֽיטִיבִ֖י אוֹתָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵֽעָלָֽי:
41And I will rejoice over them to do good to them, and I will plant them in this land truly with all My heart and with all My soul.   מאוְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אוֹתָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֚רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּֽאֱמֶ֔ת בְּכָל־לִבִּ֖י וּבְכָל־נַפְשִֽׁי:
42For so said the Lord: As I have brought upon this people all this great evil, so will I bring upon them all the good that I speak concerning them.   מבכִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֚ר הֵבֵ֙אתִי֙ אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָֽרָעָ֥ה הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּ֑את כֵּ֣ן אָֽנֹכִ֞י מֵבִ֚יא עֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר עֲלֵיהֶֽם:
43And the field shall be bought in this land, which you say, "It is desolate without man or beast; it has been given into the hand[s] of the Chaldeans."   מגוְנִקְנָ֥ה הַשָּׂדֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את אֲשֶׁ֣ר | אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֗ים שְׁמָמָ֥ה הִיא֙ מֵאֵ֚ין אָדָם֙ וּבְהֵמָ֔ה נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים:
44Men shall buy fields for money and inscribe deeds and sign [them] and appoint witnesses in the land of Benjamin and in the environs of Jerusalem, and in the cities of Judah and in the cities of the mountain and in the cities of the lowland and in the cities of the southland, for I will restore their captivity, says the Lord.   מדשָׂד֞וֹת בַּכֶּ֣סֶף יִקְנ֗וּ וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר | וְחָתוֹם֘ וְהָעֵ֣ד עֵדִים֒ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן וּבִסְבִיבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֗ם וּבְעָרֵ֚י יְהוּדָה֙ וּבְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וּבְעָרֵ֥י הַשְּׁפֵלָ֖ה וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֑גֶב כִּֽי־אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: