Chapter 51

1So said the Lord: Behold I arouse against Babylon and against the inhabitants of Leb-kamai, the desire of a destroyer.   אכֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִֽנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹֽשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית:
Leb-kamai. Casdim (Chaldeans) according to cypher of ‘At-bash’ (א-תב ש).   לב קמי.  כשדים בגימ' דא"ת ב"ש:
the desire of a destroyer. The desire of the king of Persia and Media, who is a destroyer.   רוח משחית.  את רוח מלך פרס ומדי שהוא משחית:
the desire.  Heb. רוּחַ (talent in O.F.).   רוח משחית.  טלנ"ט בלע"ז:
2And I will send against Babylon foreigners and they shall scatter her and empty her land, for they were against her all around on the day of evil.   בוְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֚ל | זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹֽקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּֽי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה:
and they shall scatter her. Heb. וְזֵרוּהָ.   וזרוה.  ונפצוה:
and empty her land. Heb. וִיבֹקְקוּ.   ויבוקקו.  וירוקנו:
3To [wherever I say], the archer shall bend his bow, and he shall not be healed with his coat of mail, and have no pity on her youths, destroy all her host.   גאֶֽל־יִדְרֹ֚ךְ (כתיב ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶֽל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַֽחֲרִ֖ימוּ כָּל־צְבָאָֽהּ:
To… the archer shall bend. This is an elliptical verse. [The meaning is:] To wherever I say, there the archer shall bend his bow.   אל ידרוך.  הדורך הרי זה מקרא קצר אל אשר אני אומר שם ידרוך הדורך קשתו:
and he shall not be healed with his coat of mail. Heb. יִתְעַל וְאַל.   ואל יתעל בסריונו.  אל ירפא:
4And they shall fall slain in the land of the Chaldeans, and those thrust through in her streets.   דוְנָֽפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׁדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחֽוּצוֹתֶֽיהָ:
5For Israel is not widowed, neither is Judah [widowed] from his God, the Lord of Hosts, for their land is full of guilt, from the Holy One of Israel.   הכִּ֠י לֹֽא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֚ל וִֽיהוּדָה֙ מֵֽאֱלֹהָ֔יו מֵֽיהֹוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֚י אַרְצָם֙ מָֽלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל:
For Israel is not widowed. He has not forgotten him to avenge him.   כי לא אלמן.  לא שכחו מלנקום נקמתו:
for their land. of the Chaldeans.   כי ארצם.  של כשדים:
6Flee from within Babylon and each one save his life, be not cut off in her iniquity; for it is the time of the Lord's vengeance; He is paying her a recompense.   ונֻ֣סוּ | מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲו‍ֹנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַֽיהֹוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ:
Flee. Israel, from within Babylon.   נוסו.  ישראל מתוך בבל:
7Babylon is a golden cup in the Lord's hand, it intoxicates all the earth; nations have drunk of her wine, therefore, nations are mad.   זכּֽוֹס־זָהָ֚ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהֹוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כָּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גוֹיִ֔ם עַל־כֵּ֖ן יִתְהֹֽלְל֥וּ גוֹיִֽם:
a golden cup. Until now, Babylon was [a golden cup] in the Lord’s hand with which to intoxicate the whole earth with the wine of wrath.   כוס זהב.  היתה בבל עד הנה ביד ה' לשכר בה את כל הארץ יין החימה:
therefore, nations are mad. They have become drunk and have become mad.   על כן יתהללו גוים.  נשתכרו ונשתטו:
8Suddenly, Babylon has fallen and has been broken; wail over her, take balm for her pain, perhaps she may be healed.   חפִּתְאֹ֛ם נָֽפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֚וּ צֳרִי֙ לְמַכְאוֹבָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּֽרָפֵֽא:
9"We treated Babylon, but she was not cured. Leave her and let us go each one to his own land, for her judgment has touched the sky and has been raised to the heavens."   טרִפִּ֚אנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־נָגַ֚ע אֶל־הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים:
her judgment has touched the sky. Their retribution has reached high up to the sky.   נגע אל השמים משפטה.  גבה פורענות' עד אל השמים:
10"The Lord has brought out our merits; come and let us tell in Zion the deed of the Lord our God."   יהוֹצִ֥יא יְהֹוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶת־מַֽעֲשֵׂ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ:
“The Lord has brought forth our merits”. We have been remembered by Him favorably, and the merits of our forefathers have come before Him.   הוציא ה' את צדקותינו.  נזכרנו לפניו לזכות ובאו צדקות אבותינו לפניו:
11Polish the arrows, fill the quivers; the Lord has aroused the desire of the kings of Media, for His aim is to destroy her, for the Lord's vengeance is the vegeance of His Temple.   יאהָבֵ֣רוּ הַֽחִצִּים֘ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֚ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֹֽו:
Polish. Heb. הברו, an expression of cleaning.   הברו.  ל' נקיון:
the quivers. Heb. השלטים, the quivers into which the arrows are placed.   השלטים.  אשפות שהחצים נתונים בהם:
12On the walls of Babylon raise a standard, strengthen the watch, station sentries, prepare the ambushes, for the Lord both planned and did what He had spoken concerning the inhabitants of Babylon.   יבאֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַֽחֲזִ֙יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֙ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּי גַּם־זָמַ֣ם יְהֹוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹֽשְׁבֵ֥י בָבֶֽל:
for the Lord both planned. already many days.   גם זמם ה'.  זה ימים רבים:
and did. His plan. It is customary for Scripture to speak with the word גַם twice, one after the other, and following the latter, comes the former.   גם עשה.  את מזימתו דרך המקרא לדבר שני גמין זה אחר זה ועל ידי האחרון בא הראשון:
13You, who dwell by many waters, abundant in treasures, your end has come, the measure of your violence.   יגשֹׁכַנְתְּ֙ (כתיב שֹׁכַנְתְּ֙י) עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֽוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ:
your end has come. Heb. קצך, your end.   בא קצך.  קץ שלך:
the measure of your violence. Heb. אַמַת בִּצְעֵךְ, the measure of your violence. Another explanation: אַמַת בִּצְעֵךְ means: the measure of your end. Cf. “When… completes (יִבַצַע)” (Isa. 10:12).   אמת בצעך.  מדת חמסך ל"א אמת בצעך מדת סופך כמו כי יבצע:
14The Lord of Hosts has sworn by Himself; I have indeed filled you with men as with locusts, and they shall raise a battle-cry against you.   ידנִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֚יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד:
by Himself. (en soi meme in French.)   בנפשו.  אינשימישימו"ש בלע"ז:
indeed. Heb. כי אם, an expression of ‘in truth.’   כי אם.  לשון באמת:
I have… filled you with men. I will fill you with camps of peoples, as many as locusts.   מלאתיך אדם.  אמלינך משריית עממין דסגיאין כזחלא:
and they shall raise a battle-cry against you. And they shall raise their voice against you.   וענו עליך הידד.  וירימון עלך בקלהון:
15He Who has made the earth with His strength, He prepared the world by His wisdom, and with His understanding He stretched out the heavens.   טועֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבֽוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם:
16At the sound of His giving a multitude of waters in the heaven, He brought up clouds from the end of the earth, He made lightning for the rain, and He took wind out of His treasuries.   טזלְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֚ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹֽצְרֹתָֽיו:
17Every man is brutish without knowledge; every smith is put to shame by his graven image, for his molten images are false, without spirit in them.   יזנִבְעַ֚ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹֽא־ר֥וּחַ בָּֽם:
Every man is brutish. [i.e.,] whoever makes a graven image for a god.   נבער כל אדם.  העושה פסל לאלוה:
molten images. [As translated], an expression [denoting] molten images.   נסכו.  לשון מסכה:
18They are vanity, a work of delusion; at the time of their visitation, they shall perish.   יחהֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַֽעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ:
at the time of their visitation. When the Holy One, blessed be He, visits retribution upon them and upon their worshippers.   בעת פקודתם.  כשיפקוד הקב"ה עליהם ועל עובדיהם:
19Not like these is Jacob's portion, for He is the One Who formed everything, and the tribe of His inheritance; the Lord of Hosts is His name.   יטלֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַֽעֲק֗וֹב כִּֽי־יוֹצֵ֚ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַֽחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
and the tribe of His inheritance. Jacob mentioned above at the beginning of the verse.   ושבט נחלתו.  יעקב הנזכר למעלה בראש המקרא:
20You are for Me a shatterer, yea weapons of war, and with you I would shatter nations, and with you I would destroy kingdoms.   כמַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֚י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֽוֹת:
for Me a shatterer. Heb. מפץ. Until now, I have appointed you as a destroyer and a shatterer of the nations upon whom I decreed exile.   מפץ אתה לי.  עד הנה העמדתיך לי למשחית ולמפץ את האומות שגזרתי עליהם גולה:
21And with you I would shatter a horse and his rider, and with you I would shatter a chariot and its rider.   כאוְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹֽכְב֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹֽכְבֽוֹ:
22And with you I would shatter man and woman, and with you I would shatter elder and youth, and with you I would shatter young man and virgin.   כבוְנִפַּצְתִּ֚י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה:
23And with you I would shatter a shepherd and his flock, and with you I would shatter a farmer and his team, and with you I would shatter governors and officers.   כגוְנִפַּצְתִּ֚י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדּ֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּח֖וֹת וּסְגָנִֽים:
24And I will recompense Babylon and all the inhabitants of [the land of] the Chaldeans for all their evil that they committed in Zion before your eyes, says the Lord.   כדוְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל | יֽוֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כָּל־רָֽעָתָ֛ם אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ בְצִיּ֖וֹן לְעֵֽינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה:
And I will recompense Babylon. After all this, when I complete My vengeance upon the nations through him.   ושלמתי לבבל.  אחרי כל זאת שאגמור נקמתי על ידו בעובדי כוכבים:
25Behold I am against you, O destroying mountain, says the Lord, who destroys all the earth, and I will stretch out My hand upon you and roll you down from the rocks and make you a burnt mountain.   כההִֽנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֚ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֙יךָ֙ מִן־הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה:
26And they shall take from you neither a stone for a corner, nor a stone for foundations, for you shall be desolate forever, says the Lord.   כווְלֹֽא־יִקְח֚וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמֽוֹסָד֑וֹת כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה:
27Raise up a standard in the land, sound a shofar among the nations, prepare nations against her, gather against her the kingdoms of Ararat, Minni, and Ashkenaz; appoint over her a marshal, bring up horses like bristling locusts.   כזשְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֚ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֚וּ עָלֶ֙יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֚וּ עָלֶ֙יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַֽעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר:
prepare. Heb. קַדְשוֹ.   קדשו.  זמנו:
a marshal. Heb. טפסר, an expression of an army [or an expression of a lord].   טפסר.  לשון חיל (או ל' אדון):
bristling. Heb. סמר. (Herisse in French), covered with spikes. Cf. “It made the hair of my flesh stand up like spikes (תְּסַּמֵר)” (Job 4:15).   סמר.  הריצי"יר בלע"ז כמו תסמר שערי בשרי (איוב ד׳:ט״ו):
28Prepare nations against her, the kings of Media, her governors, and all her officers, and all the land of his rule.   כחקַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֚יהָ גוֹיִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּֽחוֹתֶ֖יהָ וְאֶת־כָּל־סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ:
29And the earth quaked and was in pain for the plans of the Lord rose upon Babylon to make the land of Babylon desolate without an inhabitant.   כטוַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֚מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב:
and was in pain. Heb. ותחל, an expression of חַלְחָלָה pain.   ותחול.  לשון חלחלה:
30The mighty men of Babylon ceased to wage war, they dwelt in the fortresses, their might has failed, they have become like women; her dwellings were ignited, her bars broken.   לחָֽדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָֽשְׁתָ֥ה גְבֽוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ:
failed. Heb. נשתה, [lit.] jumped. Compare “the hip sinew (הנשה)” (Gen. 33:32), so called because it jumped [was dislocated] from its place.   נשתה.  קפצה כמו גיד הנשה (בראשית לג) שנשה ממקומו:
31One courier runs to meet another courier, and one herald to meet another herald, to tell the king of Babylon that his city has been taken from the end,   לארָ֚ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה:
32and the fords have been seized, and the reeds have been burnt with fire, and the warriors have been frightened.   לבוְהַמַּעְבָּר֣וֹת נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָֽאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ:
33For so said the Lord of Hosts, the God of Israel; The daughter of Babylon is like a granary at the time it is threshed. A little more time and the time of harvest shall come to her.   לגכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ:
is like a granary at the time it is threshed. Behold, now it is full, like a granary at the time they have threshed its grain, when it is full of wheat.   כגורן עת הדריכה.  הרי היא עתה מלאה כגורן בעת שדשו תבואתה שהיא מלאה חטין:
A little more time. and she shall he emptied and shall resemble a granary at the time of the beginning of the harvest, when it is empty.   עוד מעט.  ותתרוקן ותדמה לגורן בעת תחלת הקציר שהיא ריקנית:
34Nebuchadrezzar the king of Babylon, has devoured me, he has crushed me; yea he has placed me as an empty vessel; he has swallowed me like a sea monster, he has filled his belly with my delicacies; he has rinsed me out.   לדאֲכָלַ֣נִי (כתיב אֲכָלַ֣נִו) הֲמָמַ֗נִי (כתיב הֲמָמַ֗נִו) נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֘ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ הִצִּיגַ֙נִי֙ (כתיב הִצִּיגַ֙נִו֙) כְּלִ֣י רִ֔יק בְּלָעַ֙נִי֙ (כתיב בְּלָעַ֙נִו֙) כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשׂ֖וֹ מֵֽעֲדָנָ֑י הֱדִיחָֽנִי (כתיב הֱדִיחָֽנִו) :
35"May the plundering done me and my food be upon Babylon!" says the dweller of Zion, "and my blood upon the dwellers of [the land of] the Chaldeans!" says Jerusalem.   להחֲמָסִ֚י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן וְדָמִי֙ אֶל־יֹֽשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרֽוּשָׁלִָֽם:
the plundering done me and my food. The cry of violence done me and my food, for they have eaten my food.   חמסי שארי.  צעקת חמסי ומזונתי אשר אכלו שארי:
36Therefore, so said the Lord: Behold I plead your cause, and I avenge your vengeance, and I will dry up her sea and dry up her fountain.   לולָכֵ֗ן כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִֽנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַֽחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹֽבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקוֹרָֽהּ:
37And Babylon shall become heaps, a den of jackals, a desolation and a hissing without an inhabitant.   לזוְהָֽיְתָה֩ בָבֶ֨ל לְגַלִּ֧ים | מְעֽוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב:
38Together they roar like young lions, they growl like lion cubs.   לחיַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָֽעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת:
they growl. Heb. נערו, an expression of a braying (נוֹעֵר) donkey.   נערו.  ל' חמור נוער:
39In their heat I will place their wine feasts, and I will make them drunk in order that they become joyful, and sleep a perpetual sleep and not awaken, says the Lord.   לטבְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַֽעֲלֹ֔זוּ וְיָֽשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה:
in their heat, I will place their wine feasts. I will intend that their wine feasts shall be in the hot season so that they become drunk.   בחומם אשית את משתיהם.  אכוין שיהו משתיהן בעת החום כדי שישתכרו:
in order that they become joyful and sleep. Heb. וישנו, and sleep soundly.   למען יעלוזו וישנו.  וירדמו:
a perpetual sleep. Heb. שנתעולם, a perpetual sleep, and so it happened to them; out of their wine feast and drunkenness they were destroyed and slain, and the city was captured, as it is written in Daniel (5:2): “Belshazzar said while he tasted the wine, etc.;” (5:4), “They drank wine, etc.;” (5:30), “On that night, Belshazzar, the king of the Chaldeans, was slain;” (6:1), “And Darius the Mede received the kingship.”   שנת עולם.  שנת עולמית וכן עלתה שם מתוך משתה ושכרות נחרבו ונהרגו ונלכדה העיר כמו שנ' (בדניאל ה׳:ב׳) בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו' (שם) אשתי חמרא וגו' (שם) ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא וג' (שם) ודריוש מדאה קביל מלכותא:
40I will lower them like lambs to the slaughter, like rams with he-goats.   מאֽוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים:
like lambs. Heb. כברים, lambs (and Jonathan renders:) like bulls.   ככרים.  כבשים, (וי"ת) כתורין:
41How was Sheshach taken and the praise of all the earth seized? How did Babylon become an astonishment among the nations?   מאאֵיךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָֽיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם:
Sheshach. Babylon in the ‘At- bash’ (א-תב ש), cipher.   ששך.  בבל בגי' דא"ת ב"ש:
42The sea has ascended upon Babylon; with the multitude of its waves it has been covered.   מבעָלָ֥ה עַל־בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּֽהֲמ֥וֹן גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה:
The sea has ascended upon Babylon. A huge army, like the waters of [the sea].   עלה על בבל הים.  חיל גדול כמו הים:
43Her cities became desolate, a dry land and a desert, a land where no man dwells, neither does any man pass through them.   מגהָי֚וּ עָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַֽעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֚ב בָּהֵן֙ כָּל־אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יַֽעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם:
44And I will visit retribution on Bel in Babylon, and I will take what he has swallowed out of his mouth, and nations shall no longer stream to him: even the wall of Babylon has fallen.   מדוּפָֽקַדְתִּ֨י עַל־בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹֽצֵאתִ֚י אֶת־בִּלְעוֹ֙ מִפִּ֔יו וְלֹֽא־יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו ע֖וֹד גּוֹיִ֑ם גַּם־חוֹמַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה:
on Bel. On the deity of Babylon.   על בל.  על עבודת כוכבים של בבל:
what he has swallowed. That all the inhabitants of the land were humbled under him.   את בלעו.  שהושפלו כל יושב הארץ תחתיו:
shall no longer stream. Heb. יהרו, and shall not gather. Cf. “And all the nations shall stream (ונהרוּ) to it” (Isa. 2:2). Like the waters of the river, all of which go to the sea.   ולא ינהרו.  ולא יאספו וכן ונהרו אליו כל הגוים (ישעיהו ב׳:ב׳) כמימי נהרות כולם ההולכים אל הים:
45Go out of its midst, My people, and each one save his life, from the burning wrath of the Lord.   מהצְא֚וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ מֵֽחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה:
46And lest your heart be faint and you fear because of the rumor that is heard in the land, for a rumor shall come one year, and after it in a year a rumor, and violence in the land, and one ruler upon another ruler.   מווּפֶן־יֵרַ֚ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַֽחֲרָ֚יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ מֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל:
because of the rumor that is heard in the land. This rumor concerning Belshazzar that he was slain.   בשמועה הנשמעת בארץ.  השמועה הזאת של בלשצר שנהרג:
for a rumor shall come one year. In that very year there will come a rumor that Babylon has been destroyed by itself from heaven as it is stated: “And Babylon, the beauty of the kingdoms the glory of the pride of the Chaldee, shall be like God’s overturning of Sodom and Gemorrah” (Isa. 13:19).   ובא בשנה השמועה.  באותה שנה עצמה תבוא השמועה שחרבה בבל מאליה מן השמים שנאמר (שם יג) והיתה בבל צבי ממלכות תפאר' גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה:
and after it in a year. [In] the second [year].   ואחריו בשנה.  השניה:
a rumor. that is good for you [viz.] “So said Cyrus, the king of Persia…, Whoever among you of all His people…” (Ezra 1:2f).   השמועה.  הטובה לכם כה אמר כורש מלך פרס (עזרא א׳:ג׳) מי בכם מכל עמו:
and one ruler upon another ruler. Darius the Mede reigned one year, and in the second year Cyrus the Persian.   ומושל על מושל.  דריוש המדי מלך שנה אחת ובשנה השנייה כורש הפרסי:
47Therefore, behold days are coming, and I will visit retribution on the graven images of Babylon, and all her land shall be shamed, and all her slain shall fall in her midst.   מזלָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכָל־אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכָל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ:
48And heaven and earth and all that is in them shall sing for joy, for spoilers shall come upon her from the north, says the Lord.   מחוְרִנְּנ֚וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפ֛וֹן יָבֽוֹא־לָ֥הּ הַשּׁוֹדְדִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה:
49As Babylon [caused] the slain of Israel to fall, so in Babylon shall fall the slain of all the land.   מטגַּם־בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־לְבָבֶ֥ל נָֽפְל֖וּ חַלְלֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ:
As Babylon. was [a cause] for the slain of Israel to fall therein.   גם בבל.  היתה לנפול בה חללי ישראל:
so in Babylon. shall fall the slain of all her land.   גם לבבל.  יפלו חללי כל ארצה:
50Fugitives from the sword, go, do not stand still! Remember the Lord from the distant past, and let Jerusalem enter your mind.   נפְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַל־תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֚וּ מֵֽרָחוֹק֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וִירֽוּשָׁלִַ֖ם תַּֽעֲלֶ֥ה עַל־לְבַבְכֶֽם:
Fugitives from the sword. Israel, who was exiled into her midst, who escaped the sword of Nebuzaradan.   פליטים מחרב.  ישראל שגלו לתוכה שפלטו מחרב נבוזראדן:
51"We are ashamed for we have heard reproach, embarrassment has covered our faces, for strangers have come upon the sanctuaries of the house of the Lord."   נאבֹּשְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּי בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהֹוָֽה:
for we have heard reproach. For the Chaldeans were saying and reproaching us, saying, “The hand of our god is exalted for we have destroyed His house.”   כי שמענו חרפה.  שהיו כשדים אומרים ומחרפים אותנו לאמר יד אלהינו רמה שהחרבנו את ביתו:
52Therefore, behold days are coming, says the Lord, and I will visit retribution upon her graven images and throughout her land the mortally wounded shall groan.   נבלָכֵ֞ן הִנֵּה־יָמִ֚ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וּפָֽקַדְתִּ֖י עַל־פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכָל־אַרְצָ֖הּ יֶֽאֱנֹ֥ק חָלָֽל:
the mortally wounded shall groan. Heb. יאנק. The mortally wounded shall cry. When they kill a person with an arrow or with a spear, and he groans when they remove the spear, that is אנקה.   יאנק חלל.  יצעק חלל כשהורגים את האדם בחץ או ברומח והוא גונח כשמוציא הרומח הוא האנקה:
53Should Babylon ascend to heaven and should she fortify the height of her strength, from Me shall spoilers come upon her, says the Lord.   נגכִּֽי־תַֽעֲלֶ֚ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְר֣וֹם עֻזָּ֑הּ מֵֽאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־יְהֹוָֽה:
and should she fortify. Heb. תבצר, an expression of a strong fortress.   וכי תבצר.  לשון מבצר חוזק:
from Me shall spoilers come upon her. From Me, from the heavens that are higher than she, shall the spoilers come upon her.   מאתי יבואו שודדים לה.  מאתי מן השמים הגבוהים ממנה יבואו לה השודדים:
54Hark! A cry from Babylon, and great destruction from the land of the Chaldeans.   נדק֥וֹל זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים:
55For the Lord is spoiling Babylon and He has put an end to her great din, and their waves roared like many waters, the stirring of their voice was uttered.   נהכִּֽי־שֹׁדֵ֚ד יְהֹוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֚וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם:
the stirring of their voice was uttered. The sound of their cry is heard.   נתן שאון קולם.  נשמע קול צעקתם:
56For a spoiler has come upon her, yea upon Babylon, and her mighty men have been seized, their bows have been broken, for the Lord is a God of recompenses, He shall surely requite.   נוכִּי֩ בָ֨א עָלֶ֚יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהֹוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם:
57And I will make drunk her princes and her wise men, her governors and her mighty men, and they shall sleep a perpetual sleep and not awaken, says the King, the Lord of Hosts is His Name.   נזוְ֠הִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶ֨יהָ וַֽחֲכָמֶ֜יהָ פַּֽחוֹתֶ֚יהָ וּסְגָנֶ֙יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָֽשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
58So said the Lord of Hosts: The broad walls of Babylon shall be overthrown and her lofty gates shall be burnt with fire, and peoples shall labor for much futility, and kingdoms in much fire, and they shall be weary.   נחכֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מוֹת בָּבֶ֚ל הָֽרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעַ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ:
shall be overthrown. Heb. תתערער, an expression of digging. An expression like “Dig under it, dig under it (עָרוּ), until its foundation” (Psalms 137:7).   תתערער.  לשון חפירה ל' ערו ערו עד היסוד (תהילים קל״ז:ז׳):
for much futility. For much futility which it will bring upon them.   בדי ריק.  בהרבה ריק שיבא עליהם:
59The word that Jeremiah the prophet commanded Seraiah the son of Neriah the son of Mahseiah, when he went with Zedekiah the king of Judah to Babylon in the fourth year of his reign, and Seraiah was the prince of tribute.   נטהַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה | יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵֽרִיָּה֘ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתּ֞וֹ אֶת־צִדְקִיָּ֚הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָֽרְבִעִ֖ית לְמָלְכ֑וֹ וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה:
Prince of tribute. [In Jonathan’s Aramaic translation,] שר תקרובתא. Through him, people who brought tribute would gain an audience with the king.   שר מנוחה.  רב תקרובתא על ידו היו רואים את פני המלך המביאים לו תשורה:
60And Jeremiah wrote all the evil that would befall Babylon in one scroll, all these words that are written concerning Babylon.   סוַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כָּל־הָֽרָעָ֛ה אֲשֶׁר־תָּב֥וֹא אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־בָּבֶֽל:
61And Jeremiah said to Seraiah, "When you come to Babylon, you shall see and read all these words.   סאוַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־שְׂרָיָ֑ה כְבֹֽאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
62And you shall say, 'O Lord, You have spoken concerning this place to cut it off, that it have no inhabitant, either man or beast, but it shall be forever desolate.'   סבוְאָֽמַרְתָּ֗ יְהֹוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־הַמָּק֚וֹם הַזֶּה֙ לְהַכְרִית֔וֹ לְבִלְתִּ֚י הֱיֽוֹת־בּוֹ֙ יוֹשֵׁ֔ב לְמֵֽאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶֽה:
63And it shall come to pass that when you finish reading this scroll, you shall tie a stone to it and cast it into the Euphrates.   סגוְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֚ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתּ֖וֹ אֶל־תּ֥וֹךְ פְּרָֽת:
64And you shall say, 'So shall Babylon sink and not rise, because of the evil that I bring upon her, and they shall weary." Until here are the words of Jeremiah.   סדוְאָֽמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֚ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ: