| 1Now it came to pass in the thirtieth year in the fourth [month] on the fifth day of the month, as I was in the midst of the exile by the river Chebar-the heavens opened up, and I saw visions of God. |
|
א וַיְהִ֣י | בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּֽחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַֽאֲנִ֥י בְתֽוֹךְ־הַגּוֹלָ֖ה עַל־נְהַ֣ר כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָֽאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים: |
| Now it came to pass in the thirtieth year. The prophet presented his words obscurely and did not tell his name, who he was; nor did he explain from what date he was counting. Therefore, the holy spirit interrupted his words in the following two verses to teach [us] who the prophet was and to teach [us] from what date he was counting. As it is said: “On the fifth day of the month that is the fifth year, etc.” These are not the words of the prophet, for he already stated that he was standing on the fifth of the month, and furthermore, from the beginning he had stated his prophecy in the first person: “and I was in the midst of the exile;” “and I saw visions of God.” And so at the end: “And I saw, and behold, a storm wind, etc.” Now these [next] two verses interrupted his words, as though someone else was speaking about him: “The word of the Lord was [revealed] to Ezekiel… and the hand of the Lord came upon him there.” |
|
ויהי בשלשים שנה.
סתם הנביא דבריו ולא פי' שמו מי הוא ולא פירש למנין מה מנה לפיכך הפסיקה רוח הקודש את דבריו בשני מקראות הסמוכין לזה ללמד מי הוא הנביא וללמד למנין מה מנה שנאמר בחמשה לחודש היא השנה החמישית וגו' אין אלה דברי הנביא שהרי כבר אמר שבחמשה לחדש היה עומד ועוד שמתחלה אמר נבואתו בל' עצמו ואני בתוך הגולה ואראה מראות אלהים וכן בסוף וארא והנה רוח סערה וגו' ואלו שני מקראות מפסיקין דבריו כאילו אחר מדבר עליו היה היה דבר א' אל יחזקאל ותהי עליו שם יד ה':
|
| as I was in the midst of the exile. i.e., outside the land of Israel. |
|
ואני בתוך הגולה.
כלומר חוץ לארץ ישראל:
|
| by the river Chebar. The name of the river. |
|
על נהר כבר.
שם הנהר:
|
| visions of God. Heb. מַרְאוֹת. Because he did not see with a “lucid speculum,” he calls it “visions of God,” a sort of dream, insubstantial. All the prophets also saw through a “dim speculum,” except for our teacher Moses. That is what is said (Hos. 12:11): “and to the prophets, I assumed likenesses.” |
|
מראות אלהים.
על שם שלא היה רואה באספקלריא מאירה קורא אותה מראות אלהים כעין חלום ולא ממש וכל הנביאים אף הם מתוך אספקלריא שאינה מאירה ראו חוץ ממשה רבינו הוא שנאמר וביד הנביאי' אדמ' (הושע י״ב:י״א):
|
| 2"On the fifth of the month"-that is the fifth year of King Jehoiachin's exile. |
|
בבַּֽחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ הִיא הַשָּׁנָ֣ה הַֽחֲמִישִׁ֔ית לְגָל֖וּת הַמֶּ֥לֶךְ יֽוֹיָכִֽין: |
| that is the fifth year of King Jehoiachin’s exile. Thus, we may deduce that the thirty years he counted, he counted from the beginning of the jubilee [cycle]: the last jubilee commenced at the beginning of the eighteenth year of Josiah[‘s reign]; that is, the year that Hilkiah found the scroll (II Kings 22). So we learn in Seder Olam (ch. 26), that the beginning of the jubilee was that [year]. Josiah reigned thirty one years. Subtracting from them the seventeen years that had already passed leaves fourteen years. Jehoiakim reigned eleven years; [together, that] totals twenty-five years. Jeconiah [Jehoiachin] his son, had reigned only three months when he was exiled, and the year that Ezekiel prophesied was the fifth [year] of his exile, hence the thirtieth year of the jubilee. And so we find that at the end of his prophecy, he gives a sign using the count of the jubilee [as a reference], for it says (40:1): “In the twenty-fifth year of our exile, at the beginning of the year, on the tenth of the month.” Our Rabbis said (Arachin 12a): What “year” is it that begins on the tenth of the month? You must say that this is the jubilee year [See Leviticus 25:9f.]. |
|
היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין.
נמצינו למדין ששלשים שנה שמנה לתחלת היובל מנה שהיובל האחרון התחיל בתחלת י"ח ליאשיהו היא השנה שמצא חלקיהו את הספר (מלכים ב' כ"ב) וכן שנינו בסדר עולם שהיא היתה תחלת היובל יאשיהו מלך ל"א שנה צא מהן י"ז שעברו כבר נשתיירו י"ד שנה יהויקים מלך י"א שנה הרי עשרים וחמש ויכניה בנו לא מלך אלא ג' חדשי' וגלה ושנה שניבא יחזקאל היתה חמישית לגלותו הרי שנת שלשים ביובל וכן מצינו בסוף נבואתו שנתן סימן למנין היובל שנאמר ויהי בכ"ה שנה לגלותנו בראש השנ' בעשור לחדש (לקמן ב') ואמרו רבותינו איזהו שנה שראש השנה שלה בעשור לחודש הוי אומר זו שנת היובל:
|
| 3The word of the Lord was [revealed] to Ezekiel the son of Buzi, the priest, in the land of the Chaldeans, by the river Chebar, and the hand of the Lord came upon him there. |
|
גהָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר־יְ֠הֹוָה אֶל־יְחֶזְקֵ֨אל בֶּן־בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים עַל־נְהַ֣ר כְּבָ֑ר וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו שָׁ֖ם יַד־יְהֹוָֽה: |
| The word of the Lord was [revealed]. Heb. הָיֹה הָיָה [lit. being was.] Our Sages said (Mechilta to Exod. 12:1): “[It] had already come,” because the Shechinah does not rest upon a prophet outside the [Holy] Land, except by having first rested upon him in the Land. We learned in a Baraitha of the Mechilta (Exod. 15:9): [The verse 2:1,] “Son of man, stand on your feet,” was the [actual] beginning of the Book, only there is no chronological order [in Scripture]. Others say that (12:1f.) “Son of man, compose a riddle,” is the [true] beginning of the Book. [Mechilta ends here.] I say that this prophecy was told to him before they were exiled, because it is appropriate to be said to him in the Land, for the community of the exile is not mentioned explicitly in it. It can be recognized as the beginning of his mission to them. Jonathan, too, paraphrased in that manner: The prophetic word from before the Lord was revealed to Ezekiel the son of Buzi the priest in the land of Israel; it returned a second time and spoke with him in the state of the land of the Chaldeans. Now Ezekiel was exiled with the “craftsmen and the sentries of the gates,” who were exiled with Jehoiachin. |
|
היה היה דבר ה'.
אמרו רבותינו היה כבר לפי שאין השכינה שורה על נביא בחוצה לארץ אלא ע"י ששרתה עליו תחלה בארץ ושנינו בברייתא דמכילתא בן אדם עמוד על רגלך (לקמן י"ב) הוא היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר ויש אומרים בן אדם חוד חידה (לקמן י"ז) הוא תחלת הספר ואומר אני שאותה נבואה נאמר' לו קודם שגלו שהיא ראויה ליאמר לו בארץ שאין מפורש בה גולה והיא נכרת תחלת שליחתו אליהם ויונתן אף הוא כך תירגם מהוי הוי פתגם נבואה מן קדם ה' עם יחזקאל בר בוזי כהנא בארעא דישראל תב תניינות אתמלל עמיה במדינת ארעא כשדאי ויחזקאל גלה עם החרש והמסגר שגלו עם יהויכין:
|
| the hand of the Lord. Every expression of יַד mentioned in this Book or in any expression of prophecy is invariably an expression of compulsion, [implying] that the prophecy seizes him against his will, like a person going mad, destreze in Old French, compulsion. |
|
יד ה'.
כל לשון יד האמורה בספר זה ובכל לשון נבואה אינה אלא לשון תוקף שהנבואה תוקפת על כרחו כאד' משתגע דיישטרי"צא בלע"ז:
|
| 4And I saw, and behold, a tempest was coming from the north, a huge cloud and a flaming fire with a brightness around it; and from its midst, it was like the color of the chashmal from the midst of the fire. |
|
דוָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֚ן | גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַֽחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: |
| and behold, a tempest was coming from the north. That is the Chariot of the throne of the glory of the Shechinah, as it is described in this chapter (verse 28). Since it came with fury to destroy Israel, it is therefore likened to a tempest and a [storm] cloud. |
|
והנה רוח סערה באה מן הצפון.
היא מרכבת כסא כבוד השכינה כמה שנאמר בענין ולפי שבאה בחימה להשחית את ישראל לכך נדמית לרוח סערה וענן:
|
| coming from the north. It was returning from the land of the Chaldeans, which is in the north. As it is said (Jer. 1:14): “From the north the misfortune will break forth.” And why did it go there [first]? In order to subjugate the whole world to Nebuchadnezzar, to prevent the nations from saying that He delivered His children into the hands of a lowly nation, for the Chaldeans were [considered] a lowly nation. As it is said (Isa. 23:13): “this people has never been.” So did our Sages expound on this verse in tractate Chagigah (13b). |
|
באה מן הצפון.
חוזרת היתה מארץ כשדים שהיא בצפון שנאמר מצפון תפתח הרעה (ירמי' א') ולמה הלכה שם כדי לכבוש את כל העולם תחת נבוכדנצר שלא יאמרו הבבליים ביד אומה שפלה מסר את בניו שכשדים אומה שפלה היו שנאמר זה העם לא היה (ישעיה כ"ג) כך דרשו רבותינו במסכת חגיגה:
|
| with a brightness around it. Surrounding the cloud on the outside, implying that Israel was destined to be redeemed from there [Babylonia]. |
|
ונגה לו.
לענן סביבו מבחוץ רמז הוא שעתידין ישראל ליגאל משם:
|
| it was like the color of the chashmal. “Chashmal” is an angel bearing that name, and he [Ezekiel] saw [something] like the appearance of its color in the midst of the fire. And so did our Sages say: There was an incident involving a child who was expounding on the account of the Chariot. He perceived the meaning of “chashmal,” [whereupon] fire emanated from the chashmal and consumed him. They said further that the word itself is a combination: When they asked, “What is chashmal?” replied Rav Judah, “Living beings (חֶיוֹת) of fire (אֵש) that speak (מִמַלְלוֹת).” In a Baraitha we learned: Sometimes silent (חָשּׁוֹת), sometimes speaking (מִמַלְלוֹת) when the speech emanates from the mouth of the Holy One, blessed be He, they remain silent. When the speech does not emanate from the mouth of the Holy One, blessed be He, they speak; that is, they laud and praise the Lord (Chag. 13). [Addendum: Possibly, “chashmal” is the name of the color resembling the color of fire, for he said, “Chashmal from the midst of the fire,” and he said (verse 27): “the color of chashmal, the appearance of fire within it found about, from the appearance of his loins and above.” And, he says in the second vision (8:2): “and from his loins and above was like the appearance of a splendor, like the color of chashmal.”] |
|
כעין החשמל.
חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש וכך אמרו רבותינו מעשה בתינוק אחד שהיה דורש במעשה מרכב' והיה מבין בחשמל ויצאה אש מחשמל ואכלתו ועוד אמרו כי המלה מורכבת באמרם מאי חשמל א"ר יהודה חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות ועתים ממללות בשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה חשות בשעה שאין הדבור יוצא מפי הקב"ה ממללות כלומ' משבחות ומהללות את השם ויתכן שיהא חשמל שם העין שהוא קרוב לעין האש כי אמר חשמל מתוך האש ואמר כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה ואמר במראה השניה וממתניו ולמעלה כמראה זוהר כעין החשמל:
|
| And from the midst of it. [i.e.,] that fire, I saw something like the color of chashmal that appeared from the midst of the fire. But we do not know what it is, and the midrash that our Sages expounded on it, [defining “chashmal” as] living beings of fire that speak, does not seem to me to the context. |
|
ומתוכה.
של אות' האש ראיתי כעין חשמל הנראה מתוך האש ולא נודע מהו ומדרש שדרשו בו רבותינו חיות אש ממללות אינו מיושב על הענין:
|
| 5And from its midst was the likeness of four living beings, and this is their appearance; they had the likeness of a man. |
|
הוּמִ֨תּוֹכָ֔הּ דְּמ֖וּת אַרְבַּ֣ע חַיּ֑וֹת וְזֶה֙ מַרְאֵיהֶ֔ן דְּמ֥וּת אָדָ֖ם לָהֵֽנָּה: |
| they had the likeness of a man. This is surprising, because they had also the likeness of an ox, a lion, and an eagle! Apparently, since this [being] is the patron of them all [all the living beings], the prophet praises the Chariot with it. [Their human face] had the countenance of our father Jacob. |
|
דמות אדם להנה.
יש לתמוה שהרי אף דמות שור ואריה ונשר להנה ונראה בעיני לפי שזה אב לכולם קילס הנביא את המרכבה בו והוא דמות פרצופו של יעקב אבינו:
|
| 6And [each] one had four faces, and [each] one had four wings. |
|
ווְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ת וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאַחַ֥ת לָהֶֽם: |
| and each one had four faces. “Each one” means that the human countenance had four faces, as did that of the lion, the eagle, and the ox, totaling sixteen [faces] to one living being. It was thus for each living being, and four wings for each of the faces, totaling sixty-four wings for each living being. This is [why] Jonathan paraphrased: two hundred fifty-six wings. |
|
וארבעה פנים לאחת.
לאחת זו לפרצוף האדם לבדה היו ארבעה פנים וכן לאריה ולנשר ולשור הרי שש עשרה לחיה וכן לכל חיה וחיה וארבע כנפים לכל אחד מן הפנים הרי ששים וארבע כנפי' לחיה והוא שתרגם יונתן מאתן וחמשין ושיתא גפין:
|
| 7And their legs were a straight leg, and the soles of their feet were like a round foot, and they sparkled like the color of burnished copper. |
|
זוְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה וְכַ֣ף רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ רֶ֣גֶל עֵ֔גֶל וְנֹ֣צְצִ֔ים כְּעֵ֖ין נְחֹ֥שֶׁת קָלָֽל: |
| were straight legs. [Jonathan renders]: רִגְלִין כֵּיוָנָן parallel legs, this one opposite this one. Another explanation: “straight,” meaning they had no knee joints by which to bend their legs because they do no sitting or lying. Therefore they do not require joints like those of animals the upper joint and the lower joint by which it bends its legs to lie down. |
|
רגל ישרה.
רגלין כיונן מכוונין זה כנגד זה, ד"א ישרה שאין להם קפיצים ארכובות לכוף את שוקיהם לפי שאין להם ישיבה ולא שכיבה ואין צריכין להיות קפיצין כעין שיש לבהמה קפץ עליון וקפץ תחתון שבהם היא כופפת שוקיה לשכב:
|
| a round foot. Heb. עֵגֶל, a round foot, and so did Jonathan render it: round feet. |
|
רגל עגל.
רגל עגול וכן תרגם יונתן רגלין סגלגלין:
|
| and they sparkled. Because of their brilliance, sparks seemed to emanate from them, as we say in tractate Yoma (37b): She too [Queen Helene] made a golden candelabrum, etc. When the sun shone, sparks would [seemingly] emanate from it, etc. וְנוֹצְצִים is etincelants in French, gleaming. |
|
ונוצצי'.
מתוך זהרוריתם דומה כאלו יוצאות מהם נצוצות כדאמרינן במסכת יומא אף היא עשתה נברשת של זהב וכו' בשע' שהחמ' זורחת נצוצות יוצאין הימנה וכו':
|
| like the color. Heb. כְּעֵין, like מַרְאֶה, the appearance. |
|
כעין.
כמו כמראה:
|
| burnished copper. Heb. קָלָל, clarified and gleaming. Menachem (Machbereth p. 155) associated it with (Lev. 2:14): “roasted (קָלוּי) in fire.” |
|
נחושת קלל.
מזוקק ומאיר ומנחם חברו עם קלוי באש (ויקרא ג'):
|
| 8And human hands were beneath their wings on their four sides, and their faces and their wings were [the same] to all four of them. |
|
חוִידֵ֣י (כתיב וִידֵ֣ו) אָדָ֗ם מִתַּ֙חַת֙ כַּנְפֵיהֶ֔ם עַ֖ל אַרְבַּ֣עַת רִבְעֵיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶ֥ם וְכַנְפֵיהֶ֖ם לְאַרְבַּעְתָּֽם: |
| And human hands were beneath their wings. As the Targum paraphrases: to pick up coals of fire with them, etc. Likewise, we find in this Book (10:7): “And the cherub stretched forth his hand, etc. to the fire that was between the cherubim, and he picked it up and gave it to the hands of the one dressed in linen.” And so, [in the verse] after it, “And there appeared to the cherubim the form of a human hand, etc.” The human hands pick up the fire and give it to the cherub, and the cherub [gives it] to the messenger, in order [to allow] the coals to cool off [as they pass] from hand to hand, to mitigate Israel’s punishment. |
|
וידי אדם מתחת כנפיה'.
כתרגומו למחתי בהון גומרין דאשא וגו' וכן אנו מוצאים בספר זה וישלח הכרוב את ידו אל האש אשר בינות לכרובים וישא ויתן אל מפני לבוש הבדים וכן אחריו ויראו לכרובים תבנית יד אדם וגו' (לקמן י') ידי אדם חותות את האש ונותנות לכרוב והכרוב לשליח כדי שיצטננו הגחלים מיד אל יד להקל הפורעניות מעל ישראל:
|
| on their four sides. To the four directions of the world, for they have faces and wings in every direction. |
|
על ארבעת רבעיהם.
לארבעה רוחות העולם שהרי יש להם פנים וכנפים לכל רוח:
|
| and their faces and their wings were the same to all four of them. As the Targum renders: were the same to all four of them. |
|
ופניהם וכנפיהם לארבעתם.
כתרגומו שוה לארבעתן:
|
| 9Their wings joined one to the other; they did not turn when they walked; each one would go toward the direction of his face. |
|
טחֹֽבְרֹ֛ת אִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחוֹתָ֖הּ כַּנְפֵיהֶ֑ם לֹֽא־יִסַּ֣בּוּ בְלֶכְתָּ֔ן אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ: |
| Their wings joined one to the other. Each one’s wing was spread out to the side of the other one’s wing this way [lit. to here] and that way [lit. to here] until they join and touch each other, thereby covering their faces, for the wings are spread out over the face. |
|
חוברת אשה אל אחותה כנפיהם.
כנפה של זו פרושה לצד כנפה של זו לכאן וכן לכאן עד שחוברות ומגיעות זו לזו ובכך הם מכסות פניהם שהכנפים פרושות למעלה מן הפנים:
|
| they did not turn when they walked. If they wished to walk in any desired direction, they did not need to turn their faces because they have faces on every side; therefore each one went in the direction of his facein the direction of the face on that side where they desired to go, they would go. |
|
לא יסבו בלכתן.
אם רוצות ללכת לאיזה רוח שירצו אין צריכות להסב פניהם שהרי יש להם פנים לכל צד לפיכך איש אל עבר פניו ילכו לצד פניו של אותה רוח שהם רוצים ללכת ילכו:
|
| 10And the likeness of their faces was the face of a man, and the face of a lion was on their right, to the four of them, and the face of an ox to their left, to the four of them, and the face of an eagle [was] to the four of them. |
|
יוּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶם֘ פְּנֵ֣י אָדָם֒ וּפְנֵ֨י אַרְיֵ֚ה אֶל־הַיָּמִין֙ לְאַרְבַּעְתָּ֔ם וּפְנֵי־שׁ֥וֹר מֵֽהַשְּׂמֹ֖אל (כתיב מהשמאול) לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּפְנֵי־נֶ֖שֶׁר לְאַרְבַּעְתָּֽן: |
| 11And so were their faces. And their wings were extended upward; each one had two wings joined to each other, and two covering their bodies. |
|
יאוּפְנֵיהֶ֕ם וְכַנְפֵיהֶ֥ם פְּרֻד֖וֹת מִלְמָ֑עְלָה לְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֨יִם֨ חוֹבְר֣וֹת אִ֔ישׁ וּשְׁתַּ֣יִם מְכַסּ֔וֹת אֵ֖ת גְּוִיֹּֽתֵיהֶֽנָה: |
| And so were their faces, and their wings were extended upward. Had I not seen the cantillation sign of a “zakef gadol” [indicating a pause] punctuating “And so were their faces,” I would not know how to explain it, but the punctuation taught me to separate them [the words of the verse] one from the other and to place the word וּפְנֵיהֶם by itself. And so, [this] is its explanation: And they had faces and their wings were extended above their faces and covered them. How so? “Each had two wings joined to each other” to each face, their two wings were joined. On each one, the wing of this living being was stretched out towards the side of that living being, and this one’s towards the side of this one, and the face that was in between was covered by them. [A verse whose wording] is similar to the language of this verse appears again in this chapter (verse 18): “And they had backs, and they were very high and they were dreadful.” The word וְגֲבֵּיהֶן, “and they had backs,” stands by itself. |
|
ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה.
אלמלא שראיתי טעם זקף גדול נקוד על ופניהם לא הייתי יודע לפרשו אבל הניקוד למדני להבדילם זו מזו ולהעמיד תיבת ופניהם בפני עצמה וכן פירושו ופניהם להם וכנפיהם היו פרודות למעלה מפניה' ומכסות אותם כיצד לאיש שתים חוברות איש לכל פנים ופנים שתים כנפיהם חוברות לכל אחת כנף חיה זו פרושה לצד כנף חיה זו ושל זו לצד זו והפנים שבינתים מכוסים בהם ודוגמת לשון מקרא זה יש עוד בפרשה זו וגביהם וגובה להם ויראה להם תיבת וגביהם עומדת בעצמה:
|
| and two covering their bodies. And the two remaining wings would cover their bodies. |
|
ושתים מכסות.
וב' כנפים הנותרות מכסות את גויותיהנה:
|
| 12Now each one would go toward the direction of his face; wherever would be the will to go, they would go; they did not turn as they walked. |
|
יבוְאִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵ֑כוּ אֶ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־שָּׁ֨מָּה הָר֚וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽן: |
| wherever would be the will. Heb. רוּחַ, usually spirit, here means will: the will to go. |
|
אל אשר יהיה שמה הרוח.
הרצון ללכת:
|
| 13And the likeness of the living beings; their appearance was like fiery coals, burning like the appearance of firebrands; it was going among the living beings; and there was a brightness to the fire and from the fire came forth lightning. |
|
יגוּדְמ֨וּת הַֽחַיּ֜וֹת מַרְאֵיהֶ֣ם כְּגַֽחֲלֵי־אֵ֗שׁ בֹּֽעֲרוֹת֙ כְּמַרְאֵ֣ה הַלַּפִּדִ֔ים הִ֕יא מִתְהַלֶּ֖כֶת בֵּ֣ין הַֽחַיּ֑וֹת וְנֹ֣גַהּ לָאֵ֔שׁ וּמִן־הָאֵ֖שׁ יוֹצֵ֥א בָרָֽק: |
| it was going among the living beings. That appearance (מַרְאָה) was going among all the living beings. |
|
היא מתהלכת בין החיות.
המראה הזאת מתהלכת בכל החיות:
|
| there was a brightness to the fire. More than [there is to] our fire. |
|
ונגה לאש.
יותר מאש שלנו:
|
| lightning. Heb. בָּרָק,flandours in Old French, lightning flashes. |
|
ברק.
פלנדור"ש בלע"ז:
|
| 14And the living beings would run and return, like the appearance of the sparks. |
|
ידוְהַֽחַיּ֖וֹת רָצ֣וֹא וָשׁ֑וֹב כְּמַרְאֵ֖ה הַבָּזָֽק: |
| would run and return, like the appearance of the sparks. Our Sages explained (Chag. 13b): They would run and return like the flame of a furnace, which constantly shoots out of the mouth of the furnace and hastens back to enter. So, when they would thrust their heads out from under the expanse that was extended above them as is delineated in the chapter they would recoil because of the Shechinah, which is above the expanse, and they hasten to pull their heads [down]. |
|
רצוא ושוב כמראה הבזק.
פירשו רבותינו רצוא ושוב כלהבת הכבשן שיוצאה תמיד מפי הכבשן וממהרות לחזור וליכנס כך כשמוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטויה למעלה מהן כמו שמפורש בענין נרתעות מפני השכינה שלמעלה מן הרקיע וממהרות להשיב את ראשן:
|
| like the appearance of the sparks. Heb. הֲבָּזָק, de l’etincelle in French, and the color of their fire is like the color of the fire that emanates from between the shards within which gold is refined in a furnace. The fire that emanates from there is colored with these colors (ibid.). [Addendum: Others explain הַבָּזָק as an expression of scattering, as our Sages explained it (Gen. Rabbah 50:1): “like the appearance of the bazak” R. Judah in the name of R. Simon in the name of R. Levi the son of Perata: Like one who scatters (הַבּוֹזֵק) ‘gefeth’ in a stove, i.e., he scatters ‘gefeth’ the residue of olives in a stove: it ignites quickly and raises a flame, and the flame ascends and descends, and this is the meaning of “would run and return.” Furthermore we find in their words (Sanh. 108b, according to Aruch) בזק used as an expression of scattering: “He scattered (בָּזַק) dust on them and it turned into swords,” meaning he scattered, and so in the Mishnah (Eruvin 10:14): “We may scatter (בּוֹזְקִין) salt on the ramp so that they should not slip.” בזק may also be defined as ברק (lightning), which is an expression of searching.] |
|
כמראה הבזק.
דלאטנצי"לא בלע"ז וגוון אש להם כגוון אש היוצא מבין החרסין שמזקקין זהב בכור בתוכן והאש שיוצא' משם צבועה בגוונים (תו' וי"מ הבזק לשון פיזור כפי שפרשוהו רבותינו כמראה הבזק ר"י אומר בשם ר' סימון בשם ר' לוי בן פרטא כזה שבוזק גפת בכירה כלומר שמפזר גפת שהוא פסולת הזתי' בכירה שהוא מתלהט במהרה ומעלה להב והלהב עולה ויורד וזהו פירוש רצוא ושוב ועוד יש בדבריהם בזק לשון פיזור בזק בהו עפרא והוו חרבי כלומר פזר וכן במשנה בוזקין מלח ע"ג הכבש בשביל שלא יחליקו ויש משמע בזק כמו ברק והוא לשון חפוש) ע"כ תוס' סא"א:
|
| 15And I saw the living beings, and behold, one wheel [was] on the ground beside the living beings for its four faces. |
|
טווָאֵ֖רֶא הַֽחַיּ֑וֹת וְהִנֵּה֩ אוֹפַ֨ן אֶחָ֥ד בָּאָ֛רֶץ אֵ֥צֶל הַֽחַיּ֖וֹת לְאַרְבַּ֥עַת פָּנָֽיו: |
| one wheel [was] on the ground. On the floor of the expanse. |
|
אופן אחד בארץ.
ברצפת הרקיע:
|
| for its four faces. of each living being, or the wheel had four faces. Our Rabbis said (Chag. 13b): “This is Sandalphon [the angel], who stands on the ground yet whose head reaches up among the living beings.” From the context we learn that the wheels were four. |
|
לארבעת פניו.
של כל חיה או האופן יש לו ד' פנים, רבותינו אמרו זה סנדלפון העומד בארץ וראשו מגיע לבין החיות אבל לפי הענין אנו למדין שהאופנים ד' הם:
|
| 16The appearance of the wheels and their work was like the appearance of crystal, and the four of them had one likeness, and their appearance and their workings were as a wheel would be within a wheel. |
|
טזמַרְאֵ֨ה הָאֽוֹפַנִּ֚ים וּמַֽעֲשֵׂיהֶם֙ כְּעֵ֣ין תַּרְשִׁ֔ישׁ וּדְמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּמַרְאֵיהֶם֙ וּמַֽ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָֽאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָֽאוֹפָֽן: |
| like the appearance of crystal. Heb. תַּרְשִּׂישּׂ, like a precious stone named tarshish, cristal in French. |
|
כעין תרשיש.
כמו אבן טובה ששמה תרשיש קרישטא"ל בלע"ז:
|
| as… would be. A wheel set within a wheel, crosswise. Since they go to every side, with their faces to the four directions, the wheel must roll in its four directions. |
|
כאשר יהיה האופן.
קבוע בתוך האופן שתי וערב לפי שהן הולכות לכל עבר פניהם לד' רוחות צריך שיהא האופן מגלגל לד' רוחות:
|
| 17When they went, they went toward their four sides; they did not turn when they went. |
|
יזעַל־אַרְבַּ֥עַת רִבְעֵיהֶ֖ן בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֑כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽן: |
| toward their four sides, etc.. Because of the working of the wheels, he had to repeat them [i.e., the description of the living beings’ movements], to say that the wheels did not stop them because they [the living beings] too were made for that [i.e., moving in four directions]. |
|
על ארבעת רבעיהן וגו'.
בשביל מעשה האופנים הוצרך לשנותן לומר שאין האופנים מעכבין עליהם שאף הם עשויין לכך:
|
| 18And they had backs, and they were very high, and they were dreadful, and their eyebrows were full of eyes round about-[so it was] to the four of them. |
|
יחוְגַ֨בֵּיהֶ֔ן וְגֹ֥בַהּ לָהֶ֖ם וְיִרְאָ֣ה לָהֶ֑ם וְגַבֹּתָ֗ם מְלֵאֹ֥ת עֵינַ֛יִם סָבִ֖יב לְאַרְבַּעְתָּֽן: |
| And they had backs. Heb. וְגַבֵּיהֶן, lit. and their backs. And they had backs. |
|
וגביהן.
וגב יש להם:
|
| and they were very high, and they were dreadful. They were frightful to look upon. Others interpret: “they had fear,” meaning they stood in awe. |
|
וגובה להם ויראה להם.
מאוימים הם לרואה אותם ויש פותרין ויראה להם במורא עומדי':
|
| and their eyebrows. Heb. וְגֲבֹּתָם, et leurs sourcils in French. |
|
וגבותם.
אילוירשורצילי בלע"ז:
|
| were full of eyes round about. to see in all directions, for they did not turn when they went. |
|
מלאות עינים סביב.
לראות לכל רוח שהרי לא יסבו בלכתם:
|
| 19And when the living beings would go, the wheels would go beside them; and when the living beings would lift themselves off the ground, the wheels would lift themselves. |
|
יטוּבְלֶ֙כֶת֙ הַֽחַיּ֔וֹת יֵלְכ֥וּ הָאֽוֹפַנִּ֖ים אֶצְלָ֑ם וּבְהִנָּשֵׂ֚א הַֽחַיּוֹת֙ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ יִנָּֽשְׂא֖וּ הָאֽוֹפַנִּֽים: |
| off the ground. Off the floor of the expanse, and so did Jonathan render: “off the high heavens”; meaning when they lifted themselves up from the depths to the heights. |
|
מעל הארץ.
מעל רצפת הרקיע וכת"י מלרע לרום שמיא כלומר בהנשאם מלמטה למעלה:
|
| 20Wherever there was the will to go, they would go; there was the will to go, and the wheels would lift themselves correspondingly to them, for the will of the living being was in the wheels. |
|
כעַ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־שָּׁ֨ם הָר֚וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ שָׁ֥מָּה הָר֖וּחַ לָלֶ֑כֶת וְהָאֽוֹפַנִּ֗ים יִנָּֽשְׂאוּ֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַֽחַיָּ֖ה בָּאֽוֹפַנִּֽים: |
| the will. The will of the Holy One, blessed be He. |
|
הרוח.
הרצון של הקב"ה:
|
| there was the will to go. It was not necessary to tell them [to go] to this side [or that] because the will of the Holy One, blessed be He, was in the living beings, and the will of the living beings was in the wheels. |
|
שמה הרוח ללכת.
אצ"ל להם לצד זה לכו שרוחו של הקב"ה בחיות ורוח החיה באופנים:
|
| 21When they [the living beings] would go, they [the wheels] would go, and when they would stand, they would stand, and when they would lift themselves up from the ground, the wheels would lift themselves correspondingly to them, for the will of the living being was in the wheels. |
|
כאבְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֔כוּ וּבְעָמְדָ֖ם יַֽעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּֽשְׂאָ֞ם מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּֽשְׂא֚וּ הָאוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַֽחַיָּ֖ה בָּאֽוֹפַנִּֽים: |
| When they would go. Heb. בְּלֶכְתַּם, [i.e.,] the living beings. |
|
בלכתם.
החיות:
|
| they would go. Heb. יֵלְכוּ [i.e.,] the wheels. |
|
ילכו.
האופנים:
|
| 22And there was a likeness over the heads of the living beings, of an expanse like the color of the severe frost extended over their heads above. |
|
כבוּדְמ֞וּת עַל־רָאשֵׁ֚י הַֽחַיָּה֙ רָקִ֔יעַ כְּעֵ֖ין הַקֶּ֣רַח הַנּוֹרָ֑א נָט֥וּי עַל־רָֽאשֵׁיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה: |
| the severe frost. Jonathan rendered: גְלִיד חֲסִין, severe frost, gelee forte in French. |
|
הקרח הנורא.
ת"י גליד חסין גליא"ה פור"ט בלע"ז:
|
| 23And beneath the expanse, their wings were straight, one [pointed] toward the other; this one had two that covered, to here, and that one had two that covered, to here, their bodies. |
|
כגוְתַ֙חַת֙ הָרָקִ֔יעַ כַּנְפֵיהֶ֣ם יְשָׁר֔וֹת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחוֹתָ֑הּ לְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֚יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה וּלְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֚יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה אֵ֖ת גְּוִֽיֹּתֵיהֶֽם: |
| straight. Parallel. |
|
ישרות.
מכוונות:
|
| 24And I heard the sound of their wings, like the sound of many waters like the voice of the Almighty-when they went; the sound of stirring, like the sound of a camp; when they would stand, they would let down their wings. |
|
כדוָֽאֶשְׁמַ֣ע אֶת־ק֣וֹל כַּנְפֵיהֶ֡ם כְּקוֹל֩ מַ֨יִם רַבִּ֚ים כְּקֽוֹל־שַׁדַּי֙ בְּלֶכְתָּ֔ם ק֥וֹל הֲמֻלָּ֖ה כְּק֣וֹל מַֽחֲנֶ֑ה בְּעָמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן: |
| like the sound of many waters. I would think that the voice was low. Therefore, Scripture adds: like the sound of the Almighty, like the voice delineated in the Holy Writings (Ps. 29: 4f.): “The voice of the Lord is in strength, etc. The voice of the Lord breaks the cedars.” |
|
כקול מים רבים.
יכול קול נמוך ת"ל כקול שדי כקול המפורש בכתובים קול ה' בכח קול ה' שובר ארזים (תהילים כ״ט:ד׳):
|
| the sound of stirring, like the sound of a camp. Like the sound of their speech when they thank and bless their Master; it was like the sound of the camp of the angels on high. |
|
קול המולה כקול מחנה.
קל מלוליהן כד מודן ומברכין קדם רבוניהון כקל משריית מלאכי מרומ':
|
| when they would stand, they would let down their wings. [and cease] from making a sound be heard, and Jonathan rendered: when they would stand, they would silence their wings because of the speech, [i.e., because of] the speech of the Omnipresent emanating from above their heads, to let the prophets hear His mission, as he [Ezekiel] concludes (verse 25): “And there was a voice, etc.” The Midrash Aggadah (Gen. Rabbah 65:11) states: “When they would stop praising [God] so that Israel would praise first.” |
|
בעמדם תרפינה כנפיהן.
מלהשמיע קול וי"ת במקומיהן משתקן גפיהן מן קדם דבורא דיבורו של מקום היוצא ממעל לראשן להשמיע לנביאים שליחותו כמו שמסיים והולך ויהי קול וגומר ומ"א בעמדם מלקלס בשביל צדיקים שיקלסו תחילה:
|
| 25And there was a voice above the expanse that was over their heads; when they stood still, they would let down their wings. |
|
כהוַיְהִי־ק֕וֹל מֵעַ֕ל לָֽרָקִ֖יעַ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֑ם בְּעָמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן: |
| And there was a voice above the expanse. Jonathan rendered: And at the time that there was a will before Him to make His speech heard to His servants the prophets of Israel there was a voice, and it was heard from above the expanse, from between the cherubim, from beneath the expanse that was over their heads. |
|
ויהי קול מעל לרקיע.
ת"י לזמן דהוה רעוא קדמוהי לאשמעתא דבורא לעבדוהי נביאי היה קלא משתמע מעילוי רקיע מבין כרוביא מתחות רקיעא דעל רישיהון:
|
| they would let down their wings. out of the fear of the speech. |
|
תרפינה כנפיהן.
מאימת הדבור:
|
| 26And above the expanse that was over their heads, like the appearance of a sapphire stone, was the likeness of a throne, and on the likeness of the throne, was a likeness like the appearance of a man upon it above. |
|
כווּמִמַּ֗עַל לָֽרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶֽבֶן־סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה: |
| 27And I saw like the color of chashmal like the appearance of fire within it round about, from the appearance of his loins and above; and from the appearance of his loins and below, I saw [a thing] like the appearance of fire, and there was a brightness round about it. |
|
כזוָאֵ֣רֶא | כְּעֵ֣ין חַשְׁמַ֗ל כְּמַרְאֵה־אֵ֚שׁ בֵּֽית־לָהּ֙ סָבִ֔יב מִמַּרְאֵ֥ה מָתְנָ֖יו וּלְמָ֑עְלָה וּמִמַּרְאֵ֚ה מָתְנָיו֙ וּלְמַ֔טָּה רָאִ֙יתִי֙ כְּמַרְאֵה־אֵ֔שׁ וְנֹ֥גַהּ ל֖וֹ סָבִֽיב: |
| And I saw like the color of chashmal. No permission was granted to ponder over this verse. |
|
וארא כעין חשמל.
לא נתן רשות להתבונן במקרא זה:
|
| within it. Within it was like the appearance of fire. |
|
בית לה.
מלפנים לה כמראה אש:
|
| 28Like the appearance of the rainbow that is in the cloud on a rainy day, so was the appearance of the brightness round about; that was the appearance of the likeness of the glory of the Lord, and when I saw, I fell on my face, and I heard a voice speaking. |
|
כחכְּמַרְאֵ֣ה הַקֶּ֡שֶׁת אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶ֨ה בֶֽעָנָ֜ן בְּי֣וֹם הַגֶּ֗שֶׁם כֵּ֣ן מַרְאֵ֚ה הַנֹּ֙גַהּ֙ סָבִ֔יב ה֕וּא מַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כְּבֽוֹד־יְהֹוָ֑ה וָֽאֶרְאֶה֙ וָֽאֶפֹּ֣ל עַל־פָּנַ֔י וָֽאֶשְׁמַ֖ע ק֥וֹל מְדַבֵּֽר: |
| and I fell on my face. I prostrated myself. |
|
ואפול על פני.
ואישתטחית:
|
| and I heard a voice speaking. And what did it say? |
|
ואשמע קול מדבר.
ומה דבר:
|
