| 1And He said to me; "Son of man, stand on your feet, and I shall speak with you." |
|
אוַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָם֙ עֲמֹ֣ד עַל־רַגְלֶ֔יךָ וַֽאֲדַבֵּ֖ר אֹתָֽךְ: |
| And He said to me: “Son of man, etc.”. He calls Ezekiel “son of man” because he saw the Celestial Chariot while walking among [the denizens of (Malbim ed.)] the heavenly heights and involving himself with it like the angels, as if to say “There is no one here of woman born but this one.” (So did a man explain this to my rabbi, and he [thus] pleased him. I hold, however, that He called him “son of man” only so that he should not become haughty from having become familiar with the Celestial Chariot and with workings of the heavenly beings. This [latter remark] does not appear in other editions. |
|
ויאמר אלי בן אדם וגו'.
בן אדם קורא ליחזקאל מתוך שראה המרכבה הולך בין עלייה ומשתמש בה כמלאכים לומר אין כאן ילוד אשה אלא זה (וכ"ז הנויגים אי"ש אח"ד לר' והנ"אהו) ול"נ שלא קראו בן אדם אלא בשביל שלא תהא דעתו רחבה עליו מתוך שהיה גס לבו במראה המרכבה ובמלאכת עליונים סא"א:
|
| 2Now the spirit entered me when He spoke to me, and it stood me on my feet, and I heard what was being spoken to me. |
|
בוַתָּבֹ֧א בִ֣י ר֗וּחַ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר אֵלַ֔י וַתַּֽעֲמִדֵ֖נִי עַל־רַגְלָ֑י וָֽאֶשְׁמַ֕ע אֵ֖ת מִדַּבֵּ֥ר אֵלָֽי: |
| what was being spoken to me. Heb. מִדַבֵּר. What was being spoken with me. And it is respectful to write מִדַבֵּר when referring to [the One in] Heaven, for if one says מְדַבֵּר, the implication is [that He speaks] like a man who speaks to his fellow, turning to him face to face; but if one says מִדַבֵּר, it means that the Shechinah, in His eminence, is soliloquizing, and His messengers will overhear; porpariliz in Old French, intimate words. |
|
את מדבר אלי.
את המתדבר עמי וכבוד הוא לכתוב מדבר כלפי מעלה שהאומר מדבר בשו"א נשמע כאדם המדבר לחבירו פונה אליו פנים אל פנים והאומר מדבר (בחיר"ק) משמעו שהשכינה מדבר בפני עצמו בכבודו ושלוחיו ישמעו בורפאלי"ן בלע"ז:
|
| 3And He said to me; "Son of man, I am sending you to the children of Israel, to rebellious nations, which rebelled against Me; they and their fathers rebelled against Me to this very day. |
|
גוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֚י אֽוֹתְךָ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גּוֹיִ֥ם הַמּֽוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָֽרְדוּ־בִ֑י הֵ֚מָּה וַֽאֲבוֹתָם֙ פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: |
| to rebellious nations. Two tribes are called two nations. |
|
אל גוים המורדים.
שני שבטים קרויין שני גוים:
|
| 4And the sons, who are brazen-faced and hard-hearted-I send you to them, and you shall say to them, 'So said the Lord God.' |
|
דוְהַבָּנִ֗ים קְשֵׁ֚י פָנִים֙ וְחִזְקֵי־לֵ֔ב אֲנִ֛י שׁוֹלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה: |
| And the sons. Since He says, “their fathers rebelled against Me,” and these sons of theirs are brazen-faced. |
|
והבנים.
לפי שאמר אבותם פשעו בי ואלו בניה' קשי פנים:
|
| 5And they, whether they listen or whether they forbear-for they are a rebellious house-they shall know that a prophet was in their midst. |
|
הוְהֵ֙מָּה֙ אִם־יִשְׁמְע֣וּ וְאִם־יֶחְדָּ֔לוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵ֑מָּה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם: |
| And they whether they listen or whether they forbear. from listening. |
|
והמה.
שמא ישמעו שמא יחדלו מלשמוע:
|
| for they are a rebellious house. They are remonstrative people, but I want them to know at the time of their retribution that a prophet had been in their midst who reproved them, and they did not heed. |
|
כי ידעתי כי בית מרי.
הם אנשי קנתורין אלא שאני חפץ שידעו לעת פורענותם כי נביא היה בתוכם שהוכיחם ולא שמעו:
|
| 6And you, son of man, fear them not, and fear not their words, for they are obstinate and thorny with you, and you sit on eglantines; fear not their words, neither be dismayed by them, for they are a rebellious house. |
|
ווְאַתָּ֣ה בֶן־אָ֠דָם אַל־תִּירָ֨א מֵהֶ֜ם וּמִדִּבְרֵיהֶ֣ם אַל־תִּירָ֗א כִּ֣י סָֽרָבִ֚ים וְסַלּוֹנִים֙ אוֹתָ֔ךְ וְאֶל־עַקְרַבִּ֖ים אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֑ב מִדִּבְרֵיהֶ֚ם אַל־תִּירָא֙ וּמִפְּנֵיהֶ֣ם אַל־תֵּחָ֔ת כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה: |
| obstinate. Heb. סָרָבִים, a term for disobedience, like סָרְבָנִים (Menachem p.129), but Dunash (p. 77) interpreted it as a word for thorns [like the next word, סלונים. Consequently] there are two words [for thorns]. |
|
סרבי'.
לשון מרדות כלומר סרבנים ודונש פתר אותו לשון קוצים ועשרים שמות להם:
|
| and thorny. Heb. וְסַלוֹנִים, a word for thorns, and so (below 28:24) “a pricking briar (סִלוֹן) and a piercing thorn.” |
|
וסלונים.
לשון קוצים וכן סלון ממאיר וקוץ מכאיב (לקמן כח):
|
| and you sit on eglantines. Heb. עַקְרַבִּים. The people whom you reprove will weary you and provoke you [making you feel] as if you were sitting on eglantines, which prick you on all sides. |
|
ואל עקרבים אתה יושב.
העם אשר אתה מוכיח ילאוך ויקניטוך כאלו אתה יושב על עקרבים העוקצין אותך מכל צדדיך:
|
| eglantines. עַקְרַבִּים are eglantiers in French, eglantines. Another interpretation: literally scorpions [the usual meaning of עַקְרַבִּים] and so did Jonathan render: “and among people whose deeds are like scorpions, you dwell.” |
|
עקרבים.
אגלינטייר"ש בלע"ז ל"א עקרבים ממש וכן תרגם יונתן ובגו עמא דעובדיהון דמן לעקרבין את יתיב:
|
| 7And you shall speak My words to them; whether they listen or they forbear, for they are rebellious. |
|
זוְדִבַּרְתָּ֚ אֶת־דְּבָרַי֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּ֑לוּ כִּ֥י מְרִ֖י הֵֽמָּה: |
| 8But you, son of man, hearken to what I speak to you; do not be rebellious like the rebellious house; open your mouth and eat what I give you." |
|
חוְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שְׁמַע֙ אֵ֚ת אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תְּהִי־מֶ֖רִי כְּבֵ֣ית הַמֶּ֑רִי פְּצֵ֣ה פִ֔יךָ וֶאֱכֹ֕ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן אֵלֶֽיךָ: |
| do not be rebellious. [to refrain] from going on My mission. |
|
אל תהי מרי.
מלילך בשליחותי:
|
| open. Heb. פְּצֵה, open, and so (Lam. 3:46): “they have opened (פָּצוּ) their mouth against us.” |
|
פצה.
פתח וכן פצו עלינו פיהם (איכה ג׳:מ״ו):
|
| open your mouth and eat. This is figurative. Bend your ear and hearken, and it will please you as if you are hungrily eating food. |
|
פצה פיך ואכול.
משל הוא הטה אזניך ושמע ויערב לך כאילו אתה אוכל מאכל לרעבון:
|
| what I give you. What is the giving? It is the scroll of the book. |
|
את אשר אני נותן אליך.
מה היא הנתינה היא מגילת הספר:
|
| 9And I saw, and behold, a hand stretched out to me, and behold, in it was a scroll of a book. |
|
טוָֽאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּה־יָ֖ד שְׁלוּחָ֣ה אֵלָ֑י וְהִנֵּה־ב֖וֹ מְגִלַּת־סֵֽפֶר: |
| and behold, etc.. Some things adopt both masculine and feminine gender, such as (Gen. 19:23): “The sun had risen (יָצָא) [msc.] over the earth, etc.;” (Mal. 3:20), “And for you who fear My name, shall the sun of mercy rise (וְזָרְחָה) [fem.]), etc.” [Likewise] (Gen. 32:9), "If Esau comes to the one camp (הָאַחַת) [fem.] and strikes it (וְהִכָּהוּ) [msc.]." |
|
והנה וגו'.
. ש דברים משמשין ל' זכר ולשון נקיבה כמו השמש יצא על הארץ (בראשית י״ט:כ״ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו' (מלאכי ג׳:כ׳) אל המחנ' האחת והכהו (בראשי' לב):
|
| 10And it spread it out before me, and it was inscribed before and behind, and there was written upon it lamentations and murmuring and woe. |
|
יוַיִּפְרֹ֚שׂ אוֹתָהּ֙ לְפָנַ֔י וְהִ֥יא כְתוּבָ֖ה פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וְכָת֣וּב אֵלֶ֔יהָ קִנִ֥ים וָהֶ֖גֶה וָהִֽי: |
| before and behind. That which existed from the beginning and that which is destined to be in the end. |
|
פנים ואחור.
מה דהוה מן שרויא ומה דעתיד למהוי בסופא:
|
| lamentations. The retribution of the righteous in this world. |
|
קינים.
פורענות של צדיקים בעולם הזה:
|
| and murmuring. Heb. וָהֶגֶה. The gift of their reward, over which they will sing in the future. |
|
והגה.
מתן שכרן שירננו עליו לעתיד לבא:
|
| and woe. The woe of the wicked in the world to come. |
|
והי.
נהי של רשעים לעולם הבא:
|
