Chapter 28

1Then the word of the Lord came to me, saying:   אוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
2"Son of man, say to the prince of Tyre: So said the Lord God: Because your heart is proud, and you said, 'I am a god, I have sat in a seat of God, in the heart of the seas,' but you are a man and not a god, yet you have made your heart like the heart of God.   בבֶּן־אָדָ֡ם אֱמֹר֩ לִנְגִ֨יד צֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה יַ֣עַן גָּבַ֚הּ לִבְּךָ֙ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ל אָ֔נִי מוֹשַׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים יָשַׁ֖בְתִּי בְּלֵ֣ב יַמִּ֑ים וְאַתָּ֚ה אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וַתִּתֵּ֥ן לִבְּךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים:
a seat of God. he made for himself in the air, over the sea, with a mechanism that was a replica of seven heavens, and he sat down on the highest one.   מושב אלהים.  עשה לו באויר על הים במנגנין כמין שבעה רקיעים וישב לו על העליון:
3Behold, are you wiser than Daniel, that no secret is hidden from you?   גהִנֵּ֥ה חָכָ֛ם אַתָּ֖ה מִדָּֽנִאֵ֑ל כָּל־סָת֖וּם לֹ֥א עֲמָמֽוּךָ:
Behold, are you wiser than Daniel. [As for] Daniel Nebuchadnezzar came to make him a god (Dan. 2:46): “and prostrated himself before Daniel, and ordered that they should offer a meal offering and sacrifices of sweet odors to him,” but he did not accept it upon himself, yet you make yourself a God?   הנה חכם אתה מדניאל.  דניאל בא נבוכדנצר לעשותו אלוה ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכא ליה ולא קביל עליה ואתה עושה עצמך אלוה:
that no secret is hidden from you. [Heb. לֹא עֲמָמוּךָ,] is not hidden from you. These are taunts [by] which he is taunting; that is to say: Perhaps you are as wise as Daniel, about whom it is stated: (Dan. 4:6): “and no secret overwhelms you?”   כל סתום לא עממוך.  לא עמום ממך קנתורין הם שמקנתרין כלומר שמא חכם אתה כדניאל שנא' בו כל רז לא אנס לך (דניאל ו'):
4With your wisdom and with your understanding did you acquire wealth for yourself, and gather gold and silver in your treasurehouses?   דבְּחָכְמָֽתְךָ֙ וּבִתְבוּנָ֣תְךָ֔ עָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ חָ֑יִל וַתַּ֛עַשׂ זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף בְּאֽוֹצְרוֹתֶֽיךָ:
did you acquire wealth for yourself. [Heb. עָשִׂיתָ לְךָ חָיִל. lit. did you make.] Did you acquire property for yourself?   עשית לך חיל.  קנית לך נכסין:
and gather gold and silver. [Heb. וְתַעַשּׂ,] and gather.   ותעש זהב וכסף.  וכנשתא:
5With your great wisdom in your commerce did you increase your wealth, that your heart became haughty with your wealth?   הבְּרֹ֧ב חָכְמָֽתְךָ֛ בִּרְכֻלָּֽתְךָ֖ הִרְבִּ֣יתָ חֵילֶ֑ךָ וַיִּגְבַּ֥הּ לְבָבְךָ֖ בְּחֵילֶֽךָ:
6Therefore, so said the Lord God: Because you made your heart like the heart of God,   ולָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה יַ֛עַן תִּתְּךָ֥ אֶת־לְבָֽבְךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים:
7Therefore, behold I am bringing foreigners, the strong of the nations, upon you, and they will draw their swords on the beauty of your wisdom and profane your brightness.   זלָכֵ֗ן הִֽנְנִ֨י מֵבִ֚יא עָלֶ֙יךָ֙ זָרִ֔ים עָֽרִיצֵ֖י גּוֹיִ֑ם וְהֵרִ֚יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל־יְפִ֣י חָכְמָתֶ֔ךָ וְחִלְּל֖וּ יִפְעָתֶֽךָ:
and they will draw their swords. [This is to be understood] according to its apparent meaning. [According to] Midrash Aggadah (see Mechilta to Exod. 15:9; Tan. Va’era 9), it means homosexuality, for he was used sexually as women are. Three pretended to be gods and were sexually molested like women: Joash the son of Ahaziah, as it is said (II Chron. 24:24): “and upon Joash they exacted judgment,” Hiram, and Nebuchadnezzar.   והריקו חרבותם.  כמשמעו ומדרש אגדה משכב זכור שנבעל כנשים שלשה עשו עצמם אלוה ונבעלו כנשים יואש בן אחזיה שנאמר (ד"ה ב' כ"ד) ואת יואש עשו שפוטים וחירם ונבוכדנצר:
your brightness. [Heb. יִפְעָתֶךָ,] your brightness, an expression of the appearance of the countenance. The Medrash interprets it as “the beauty of your time (יְפֵה עִתֶּךָ).”   יפעתך.  הופעתך לשון תואר פנים, והמדרש דורשו יופי עתך:
8Into the Pit they will lower you, and you will die the deaths of those who are slain, in the heart of the seas.   חלַשַּׁ֖חַת יֽוֹרִד֑וּךָ וָמַ֛תָּה מְמוֹתֵ֥י חָלָ֖ל בְּלֵ֥ב יַמִּֽים:
9Will you say, "I am a god" before your slayer? Indeed, you are a man and not a god in the hand of your slayer.   טהֶֽאָמֹ֚ר תֹּאמַר֙ אֱלֹהִ֣ים אָ֔נִי לִפְנֵ֖י הֹֽרְגֶ֑ךָ וְאַתָּ֥ה אָדָ֛ם וְֽלֹא־אֵ֖ל בְּיַ֥ד מְחַֽלְלֶֽךָ:
your slayer. [Heb. מְחַלְלֶךָ,] like הוֹרְגֶךָ.   מחללך.  כמו הורגך:
10The deaths of the uncircumcised you shall die at the hand of foreigners, for I have spoken," says the Lord God.   ימוֹתֵ֧י עֲרֵלִ֛ים תָּמ֖וּת בְּיַד־זָרִ֑ים כִּי אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
11Then the word of the Lord came to me, saying:   יאוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
12"Son of man, raise a lamentation over the king of Tyre and say to him, So said the Lord God: You are the one who engraves images, full of wisdom and perfect in beauty.   יבבֶּן־אָדָ֕ם שָׂ֥א קִינָ֖ה עַל־מֶ֣לֶךְ צ֑וֹר וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אַתָּה֙ חוֹתֵ֣ם תָּכְנִ֔ית מָלֵ֥א חָכְמָ֖ה וּכְלִ֥יל יֹֽפִי:
images. [Heb. תָּכְנִית,] peinture in French, painting, engraving.   אתה חותם תכנית וגו'.  אתה הוא מלא חכמה לחתום ולטבוע כל תבנית וצורה:
You are the one who engraves images, etc.. You are full of the wisdom to seal and to stamp every pattern and shape.   תכנית.  פיינטור"א בלע"ז:
13In Eden, the garden of God you were; every precious stone was [set in] your covering; ruby, topaz, diamond, chrysolite, onyx, and jasper, sapphire, carbuncle, and crystal and gold; the work of your drums and your orifices is in you; on the day of your creation they were established.   יגבְּעֵ֨דֶן גַּן־אֱלֹהִ֜ים הָיִ֗יתָ כָּל־אֶ֨בֶן יְקָרָ֚ה מְסֻכָתֶ֙ךָ֙ אֹ֣דֶם פִּטְדָ֞ה וְיַֽהֲלֹ֗ם תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֙הַם֙ וְיָ֣שְׁפֵ֔ה סַפִּ֣יר נֹ֔פֶךְ וּבָֽרְקַ֖ת וְזָהָ֑ב מְלֶ֨אכֶת תֻּפֶּ֚יךָ וּנְקָבֶ֙יךָ֙ בָּ֔ךְ בְּי֥וֹם הִבָּֽרַאֲךָ֖ כּוֹנָֽנוּ:
In Eden, the garden of God. With much goodness and pleasure. You enjoy yourself as if you were dwelling in Eden, the garden of God. All wealth, pride, and honor are given to you: all precious stones are set on your raiment.   בעדן גן אלהים וגו'.  בסגי טבון ותפנוקין את מתפניק כאלו בעדן גינתא דה' את שרי כל עותרא גיותא ויקרא מתיהב לך כל אבנין טבן מסדרן על לבושך:
your covering. Your canopy. Another explanation: Your raiment.   מסוכתך.  חופתך, ל"א לבוש כיסוייך:
the work of your drums and your orifices. Although I gave you all this honor, I knew that you would become haughty, and I made in you the work of the perforated drums that let out wind with an instrumental sound like a drum, and these are what you should have contemplated about.   מלאכת תופיך ונקביך בך.  אע"פ שנתתי לך הכבוד הזה יודע הייתי שתתגאה ועשיתי בך מלאכת תופים ונקבים המוציאין רוח בקול זמר כתוף ובם היה לך להתבונן:
14You were a cherub of great measure, that covers, and I gave that to you; you were on the mount of the sanctuary of God: you walked among stones of fire.   ידאַ֨תְּ־כְּר֔וּב מִמְשַׁ֖ח הַסּוֹכֵ֑ךְ וּנְתַתִּ֗יךָ בְּהַ֨ר קֹ֚דֶשׁ אֱלֹהִים֙ הָיִ֔יתָ בְּת֥וֹךְ אַבְנֵי־אֵ֖שׁ הִתְהַלָּֽכְתָּ:
You are a cherub of great measure, that covers. You are a bird of measure, i.e., the huge bird that covers a large area with his wings; i.e., you rule over a large dominion. מִמְשַּׁח is a word for largeness, like (Num. 13:32): “men of stature (אַנְשֵּׁי מִדוֹת).” which is translated into Aramaic as גַבְרֵי דְמִשְּׂחָן.   את כרוב ממשח הסוכך.  את עוף מדה כלומר העוף הגדול הסוכך בכנפיו סכך רב כלומר מושל ממשל רב, ממשח לשון גודל כמו אנשי מדות (במדבר י"ד) דמתרגמינן גברי דמשחן:
and I gave that to you; you were on the mount of the sanctuary of God. and I gave you a place to acquire a name for yourself in the edifice of the mountain of My sanctuary, for you assisted Solomon with the cedar wood.   ונתתיך בהר קודש אלהים היית.  ונתתי לך מקום לקנות לך שם בבנין הר קדשי שסייעת את שלמה בעצי ארזים:
you walked among stones of fire. You acquired for yourself a memorial with the kings of Israel, who are like the ministering angels.   בתוך אבני אש התהלכת.  קנית לך זכרון עם מלכי ישראל שהם כמלאכי השרת:
15You were perfect in your ways from the day you were created until wrongdoing was found in you.   טותָּמִ֚ים אַתָּה֙ בִּדְרָכֶ֔יךָ מִיּ֖וֹם הִבָּֽרְאָ֑ךְ עַד־נִמְצָ֥א עַוְלָ֖תָה בָּֽךְ:
until wrongdoing was found in you. in your saying, “I am a god.”   נמצא עולתה בך.  באמרך אל אני:
16Because of the multitude of your commerce, they filled you with violence and you sinned, and I shall cast you as profane from the mountain of God, and I shall destroy you, O covering cherub, from among the stones of fire.   טזבְּרֹ֣ב רְכֻלָּֽתְךָ֗ מָל֧וּ תֽוֹכְךָ֛ חָמָ֖ס וַתֶּֽחֱטָ֑א וָֽאֲחַלֶּלְךָ֩ מֵהַ֨ר אֱלֹהִ֚ים וָֽאַבֶּדְךָ֙ כְּר֣וּב הַסּוֹכֵ֔ךְ מִתּ֖וֹךְ אַבְנֵי־אֵֽשׁ:
they filled. [Heb. מָלוּ, like מָלְאוּ,] they filled.   מלו.  כמו מלאו:
and I shall cast you as profane. You caused me to eradicate you, so that you shall no longer be remembered concerning the building of My House.   ואחללך מהר אלהים.  גרמת שאמחה אותך שלא תצדק עוד בבנין ביתי:
and I shall destroy you. [Heb. וָאַבֶּדְךָ,] like וָאֲאַבֶּדְ and I shall destroy you.   ואבדך.  כמו ואאבדך:
from among the stones of fire. that you shall not take a share with the righteous. Our Rabbis in the Midrash Aggadah (B. B. 75a) interpreted this section as referring to Adam: So said the prophet to Hiram,"Why should you be proud of your sky? Were you in the Garden of Eden, as Adam was? [13] every precious stone, etc. For I made all these canopies for Adam, and the least of them was gold, which is counted last. the work of your drums, etc. With this, I made you equal to him, but not with anything else, and I pondered over you and created drums and orifices in Adam. [14] Are you a cherub of great measure Are you like that cherub that was great in measure, whose great wingspan covered from one end of heaven completely to the other end of heaven, and did I place you to be on the holy mountains as I placed him?   מתוך אבני אש.  שלא תטול חלק עם הצדיקי', ורבותינו במדרש אגדה דרשו הענין הזה באדם הראשון וכך אמר הנביא לחירם מה נתגאית ברקיעך שמא בגן עדן היית כמו שהיה אדם הראשון כל אבן יקרה וגו' כי כל החופות האלה עשיתי לאדם הראשון ופחותה שבכולן זהב שהיא מנוייה אחרון מלאכת תופיך וגו'. בזאת השויתיך לו ולא באחרת ובך נסתכלתי ובראתי תופים ונקבים באדם הראשון. את כרוב ממשח. שמא אתה כאותו כרוב שהיה גדול בממשח הסוכך כולו מקצה השמים ועד קצה השמים ושמא נתתיך להיות בהררי קדש כאשר נתתי לו:
17Your heart became haughty because of your beauty; you destroyed your wisdom with your brightness; I have cast you upon the ground; I have set you before kings to gaze upon you.   יזגָּבַ֚הּ לִבְּךָ֙ בְּיָפְיֶ֔ךָ שִׁחַ֥תָּ חָכְמָֽתְךָ֖ עַל־יִפְעָתֶ֑ךָ עַל־אֶ֣רֶץ הִשְׁלַכְתִּ֗יךָ לִפְנֵ֧י מְלָכִ֛ים נְתַתִּ֖יךָ לְרַ֥אֲוָה בָֽךְ:
you destroyed your wisdom with your brightness. for you were proud of your brightness.   שחת חכמתך על יפעתך.  שנתגאית ביפעתך:
to gaze upon you. [Heb. לְרַאֲוָה בָּך] to gaze upon your shame; לְרַאֲוָה is like לִרְאִיָה, to see.   לראוה בך.  להסתכל בבושתך, לראוה כמו לראיה:
18Because of the multitude of your iniquities, with the wrongdoing of your commerce, you profaned your sanctity, and I shall bring forth fire out of your midst-it will consume you, and I shall make you ashes on the ground before the eyes of all who see you.   יחמֵרֹ֣ב עֲו‍ֹנֶ֗יךָ בְּעָ֙וֶל֙ רְכֻלָּ֣תְךָ֔ חִלַּ֖לְתָּ מִקְדָּשֶׁ֑יךָ וָֽאוֹצִא־אֵ֚שׁ מִתּֽוֹכְךָ֙ הִ֣יא אֲכָלַ֔תְךָ וָֽאֶתֶּנְךָ֚ לְאֵ֙פֶר֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיךָ:
you profaned your sanctity. [Heb. מִקְדָשֶׁךָ,] your sanctity.   חללת מקדשיך.  קדושתך:
fire out of your midst. Haughty words that came out of your mouth, saying, “I am a god.” Another explanation: [It is to be interpreted] according to the Targum: And I brought forth peoples as strong as fire because of your arrogant sins.   אש מתוכך.  דברי גאוה שיצאו מפיך לאמר אל אני ל"א כתרגומו ואייתי עממיא דתקיפין כאשתא מחובי זדונך:
19All who know you among the peoples will wonder over you; you shall be a terror, and you shall be no more, ever."   יטכָּל־יֽוֹדְעֶ֙יךָ֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָֽׁמְמ֖וּ עָלֶ֑יךָ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔יתָ וְאֵֽינְךָ֖ עַד־עוֹלָֽם:
will wander. [Heb. שָּׁמְמוּ.] will wonder.   שממו.  תמהו:
20Then the word of the Lord came to me, saying:   כוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
21"Son of man! Set your face toward Zidon and prophesy about her.   כאבֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ אֶל־צִיד֑וֹן וְהִנָּבֵ֖א עָלֶֽיהָ:
22And you shall say; So said the Lord God: Behold I am against you, Zidon, and I shall be honored in your midst, and you will know that I am the Lord when I perform judgments in her and I shall be sanctified in her.   כבוְאָֽמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֚י עָלַ֙יִךְ֙ צִיד֔וֹן וְנִכְבַּדְתִּ֖י בְּתוֹכֵ֑ךְ וְיָֽדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בַּֽעֲשׂ֥וֹתִי בָ֛הּ שְׁפָטִ֖ים וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָֽהּ:
23And I shall send into her pestilence and blood in her streets, and they will judge themselves as slain in her midst by the sword [coming] upon her from all around, and they will know that I am the Lord.   כגוְשִׁלַּחְתִּי־בָ֞הּ דֶּ֚בֶר וָדָם֙ בְּח֣וּצוֹתֶ֔יהָ וְנִפְלַ֚ל חָלָל֙ בְּתוֹכָ֔הּ בְּחֶ֥רֶב עָלֶ֖יהָ מִסָּבִ֑יב וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:
and they will judge themselves as slain in her midst by the sword [coming] upon her from all around. Because they will see the sword surrounding [them] from outside, the people of the city will assess [the situation] and be sure that they will be slain in her midst.   ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב.  על אשר יראו החרב מסביב בחוץ יפלו יושבי העיר ויהיו בטוחים להיות חללים בתוכה:
and they will judge. [Heb. וְנִפְלַל,] like (Gen. 48:11): “I did not think (פִלָּלְתִּי),” and like (Deut. 32:31): “and our enemies judge (פְּלִילִים).” They will judge themselves to be slain in her midst.   ונפלל.  כמו לא פללתי (בראשית מ"ח) לא סברית וכמו ואויבינו פלילים (דברים ל״ב:ל״א) ידונו עצמם להיות חללים בתוכה:
24And there will no longer be to the house of Israel a pricking briar or a painful thorn from all that are around them, who plunder them, and they will know that I am the Lord God.   כדוְלֹֽא־יִהְיֶ֨ה ע֜וֹד לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל סִלּ֚וֹן מַמְאִיר֙ וְק֣וֹץ מַכְאִ֔ב מִכֹּל֙ סְבִ֣יבֹתָ֔ם הַשָּׁאטִ֖ים אוֹתָ֑ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
And there will no longer be to the house of Israel, etc.. Since he prophesied about Ammon, Moab, the Philistines, Edom, Tyre, and Zidon, who are the neighbors of the land of Israel, that they would be destroyed. Since they all will be destroyed, there will not be a briar or a thorn to [the people of Israel, in all their surroundings, to pain or harm them.   ולא יהיה עוד לבית ישראל וגו'.  לפי שניבא על עמון ומואב ופלשתים ואדום וצור וצידון שהם שכיני ארץ ישראל שיחרבו ומאחר שיאבדו כולן לא יהיה סילון וקוץ לישראל בכל סביבות' שיכאיבם ושירע להם:
briars. [Heb. סִילוֹן,] a species of thistles and thorns.   סילון.  מין קמשונים וחוחים הוא:
pricking. [Heb. מַמְאִיר,] a matter of hurting, like (Lev. 13:51): “painful (מַמְאֶרֶת) zaarath,” poignante in French, stinging, pricking.   ממאיר.  ענין הכאבה כמו צרעת ממארת (ויקרא י״ג:נ״א) פוניינ"ט בלע"ז:
who plunder them. [Heb. הַשָּׁאטִים,] who plunder them.   השאטים אותם.  הבוזים אותם:
25So says the Lord God: When I gather in the house of Israel from the peoples among whom they have been scattered, and I have been sanctified through them in the eyes of the nations, then shall they dwell on their land that I gave to My servant, to Jacob.   כהכֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בְּקַבְּצִ֣י | אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מִן־הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ בָ֔ם וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָ֖ם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם וְיָֽשְׁבוּ֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְעַבְדִּ֥י לְיַֽעֲקֹֽב:
to My servant, to Jacob. As it was given to Jacob, an inheritance without boundaries (Gen. 28:14): “and you will spread out toward the west and the east, toward the north and the south.”   לעבדי ליעקב.  כמו שנתנה ליעקב נחלה בלא מצרי' ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה (בראשית כ״ח:י״ד):
26And they shall dwell upon it securely, and they shall build houses and plant vineyards and dwell securely when I execute judgments against all those who plunder them from all around them, and they shall know that I am the Lord their God."   כווְיָֽשְׁב֣וּ עָלֶיהָ֘ לָבֶטַח֒ וּבָנ֚וּ בָתִּים֙ וְנָֽטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְיָֽשְׁב֖וּ לָבֶ֑טַח בַּֽעֲשׂוֹתִ֣י שְׁפָטִ֗ים בְּכֹ֨ל הַשָּׁאטִ֚ים אֹתָם֙ מִסְּבִ֣יבֹתָ֔ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם: