Chapter 44

1And he brought me back by way of the Outer Sanctuary Gate that faces eastward, and it was closed.   אוַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֚עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַֽחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר:
2And the Lord said to me; This gate shall be closed, it shall not be opened, and no man shall come through it, for the Lord God of Israel comes through it, and it shall be closed.   בוַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהֹוָ֗ה הַשַּׁ֣עַר הַזֶּה֩ סָג֨וּר יִהְיֶ֜ה לֹ֣א יִפָּתֵ֗חַ וְאִישׁ֙ לֹֽא־יָ֣בֹא ב֔וֹ כִּ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣א ב֑וֹ וְהָיָ֖ה סָגֽוּר:
shall be closed. Our Rabbis interpreted this verse as referring to the southern wicket, for the gate of the Heichal had a wicket, a small entrance. So we learned in Tractate Middoth (4:2): The Great Gate had two wickets, one in the south and one in the north. No one ever entered the one in the south, of which Ezekiel says, “This gate shall be closed.”   סגור יהיה.  רבותינו העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי שהיה לשער ההיכל פשפש פתח קטן כך שנינו במסכת מדות שני פשפשין היו לו לשער הגדול אחד בדרום ואחד בצפון שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם עליו מפורש ע"י יחזקאל השער הזה יהיה סגור:
comes through it. in the future.   בא בו.  לעתיד לבא:
3The prince [I permit]-he is a prince; he shall sit therein to eat bread before the Lord; by the way of the hall of the gate he shall come, and by the same way he shall leave.   גאֶת־הַנָּשִׂ֗יא נָֽשִׂיא־ה֛וּא יֵֽשֶׁב־בּ֥וֹ לֶֽאֱכָל־ (כתיב לֶֽאֱכָול) לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה מִדֶּ֨רֶךְ אוּלָ֚ם הַשַּׁ֙עַר֙ יָב֔וֹא וּמִדַּרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא:
The prince [I permit]; he is a prince, etc.. The prince I give permission. He is a prince, and is esteemed, and it is not fitting for him to sit and eat with the rest of the priests in the chambers.   את הנשיא נשיא הוא וגו'.  את הנשיא אני נותן רשות נשיא הוא וחשוב ואין דרכו לישב ולאכול עם שאר הכהנים בלשכות:
he shall sit therein. in its space.   הוא ישב בו.  לאכל לחם בתוך חללו:
by way of the hall of the gate he shall come. When he enters the Inner Court in order to enter this small gate to eat therein, he shall enter by way of the hall of the Court’s eastern gate and leave the same way. Now since it states below (46:9), concerning: “But when the people of the land come before the Lord on the Festivals, he who enters by way of, etc.” Scripture commanded making the Court a shortcut since that entry was [made] for the sake of appearing [before God]. He must therefore be well seen [i.e., throughout the entire Court]. It was necessary to specify here concerning visits during the rest of the year that he should not make it a shortcut because this visit is not for the sake of appearing, as is that of the Pilgrimage Festivals. This matter is corroborated many more times in this account.   מדרך אולם השער יבוא.  כשהוא נכנס לתוך החצר הפנימית כדי ליכנס לשער קטן זה לאכול בו דרך אולם השער העזרה שבמזרח יכנס לתוך העזרה ובו בדרך ישוב כשישוב יצא באותו הדרך שנכנס ולפי שהוא אומר למטה (מ"ו) בענין ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך וגו' שצוה לעשות העזרה קפנדריא לפי שאותה ביאה לראיית פנים וצריך להראות יפה הוצרך לומר כאן בביאות של כל ימות השנה שלא יעשנה קפנדריא לפי שאין ביאה זו לראיית פנים כמו של רגלים וכן העיד עוד למטה בענין פעמים רבות:
The prince. The High Priest is a prince, and because of his importance he will be permitted to eat the meat and bread of hallowed status in that gate, which is opened for him at the time of his eating.   את הנשיא.  כ"ג נשיא הוא ומחשיבותו יהא רשאי לאכול בשר ולחם קדשים באותו שער שפותחין לו בשעת אכילתו:
by way of the hall of the gate he shall come. By way of the hall of the Eastern Gate he shall enter the Court and come up to that wicket to eat his bread therein.   מדרך אולם השער יבוא.  דרך אולם שער מזרחי יכנס לעזרה ויבוא עד אותו פשפש לאכול בו לחמו:
and by the same way he shall leave. For this is not fit for a shortcut, as are the rest of the gates. Throughout the day, when not during the time of the prince’s eating, it shall be closed.   ומדרכו יצא.  שאין זה ראוי לקפנדריא כשאר שערים וכל היום שלא בשעת אכילת הנשיא יהיה סגור, (סא"א):
4And he brought me by way of the Northern Gate before the House, and I saw that behold the glory of the Lord filled the House of the Lord, and I fell upon face.   דוַיְבִיאֵ֜נִי דֶּֽרֶךְ־שַֽׁעַר־הַצָּפוֹן֘ אֶל־פְּנֵ֣י הַבַּיִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבֽוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וָֽאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי:
5And the Lord said to me; Son of man, mark well, see with your eyes, and hear with your ears all that I am speaking with you, regarding all the statutes of the House of the Lord and regarding all its instructions, and you shall mark well the entrance of the House with all the exits of the Sanctuary.   הוַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהֹוָ֗ה בֶּן־אָדָ֡ם שִׂ֣ים לִבְּךָ֩ וּרְאֵ֨ה בְעֵינֶ֜יךָ וּבְאָזְנֶ֣יךָ שְׁמָ֗ע אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֚ר אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ לְכָל־חֻקּ֥וֹת בֵּֽית־יְהֹוָ֖ה וּלְכָל־תּֽוֹרֹתָ֑יו (כתיב תּֽוֹרֹתָ֑ו) וְשַׂמְתָּ֚ לִבְּךָ֙ לִמְב֣וֹא הַבַּ֔יִת בְּכֹ֖ל מֽוֹצָאֵ֥י הַמִּקְדָּֽשׁ:
6And you shall say to the rebellious [people], to the House of Israel; So said the Lord God: You have done enough of all your abominations, O House of Israel.   ווְאָמַרְתָּ֚ אֶל־מֶ֙רִי֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה רַב־לָכֶ֛ם מִכָּל־תּֽוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
7By bringing aliens of uncircumcised heart and of uncircumcised flesh to be in My Sanctuary to profane My House, by offering up My food, fat and blood, and they broke My covenant in addition to all your abominations.   זבַּֽהֲבִֽיאֲכֶ֣ם בְּנֵֽי־נֵכָ֗ר עַרְלֵי־לֵב֙ וְעַרְלֵ֣י בָשָׂ֔ר לִֽהְי֥וֹת בְּמִקְדָּשִׁ֖י לְחַלְּל֣וֹ אֶת־בֵּיתִ֑י בְּהַקְרִֽיבְכֶ֚ם אֶת־לַחְמִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם וַיָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֶ֖ל כָּל־תּֽוֹעֲבֽוֹתֵיכֶֽם:
aliens. [lit. sons of an alien.] [Sons of] one whose deeds have become alienated from his Father in Heaven; this is an apostate who worships idols. They are the ones “of uncircumcised heart.”   בני נכר.  שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים והן ערלי לב:
and of uncircumcised flesh. [a] priest whose brothers died because of circumcision.   וערלי בשר.  כהן שמתו אחיו מחמת מילה:
8You did not keep the watch of My holy things, and you appointed keepers of My watch in My Sanctuary.   חוְלֹ֥א שְׁמַרְתֶּ֖ם מִשְׁמֶ֣רֶת קָֽדָשָׁ֑י וַתְּשִׂימ֗וּן לְשֹֽׁמְרֵ֧י מִשְׁמַרְתִּ֛י בְּמִקְדָּשִׁ֖י לָכֶֽם:
And you appointed keepers of My watch in My Sanctuary. You knowingly appointed in My Sanctuary, people who are not fit to be keepers of My watch.   ותשימון לשומרי משמרתי, במקדשי לכם.  תשימון לכם לדעתכם במקדשי אנשים רוצחים שאינם ראויין להיות שומרי משמרתי:
9So said the Lord God: No alien of uncircumcised heart or of uncircumcised flesh may enter My Sanctuary, of any alien who is in the midst of the Children of Israel.   טכֹּה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כָּל־בֶּן־נֵכָ֗ר עֶ֚רֶל לֵב֙ וְעֶ֣רֶל בָּשָׂ֔ר לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־מִקְדָּשִׁ֑י לְכָ֨ל־בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֕ר בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
10Only the Levites who distanced themselves from Me when Israel strayed from Me after their idols, and they shall bear their iniquity.   יכִּ֣י אִם־הַֽלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֚ר רָֽחֲקוּ֙ מֵֽעָלַ֔י בִּתְע֚וֹת יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר תָּע֣וּ מֵֽעָלַ֔י אַֽחֲרֵ֖י גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם וְנָֽשְׂא֖וּ עֲו‍ֹנָֽם:
Only the Levites who distanced themselves. Only thus shall you do to the Levites who distanced [themselves] from Me and became idolatrous priests and have now repented…   כי אם הלוים אשר רחקו וגו'.  כי אם כה תעשו להם הלוים אשר רחקו מעלי (ונעשו כומרים) ועכשיו חזרו בהם:
and they shall bear their iniquity. from ever approaching My altar again, but they may be appointed to the gates of the House (comandises in Old French, orders). They shall be watchmen and gatekeepers.   ונשאו עונם.  מגשת עוד אל מזבחי אל פקודות של שערי הבית, פקודות קומנדישא"ש בלע"ז שומרים ושוטרים יהיו:
11And they shall be ministers in My Sanctuary, appointed over the gates of the House; they shall slaughter the burnt offering and the sacrifices for the people, and they shall stand before them to serve them.   יאוְהָי֚וּ בְמִקְדָּשִׁי֙ מְשָׁ֣רְתִ֔ים פְּקֻדּוֹת֙ אֶל־שַֽׁעֲרֵ֣י הַבַּ֔יִת וּֽמְשָֽׁרְתִ֖ים אֶת־הַבָּ֑יִת הֵ֠מָּה יִשְׁחֲט֨וּ אֶת־הָֽעֹלָ֚ה וְאֶת־הַזֶּ֙בַח֙ לָעָ֔ם וְהֵ֛מָּה יַֽעַמְד֥וּ לִפְנֵיהֶ֖ם לְשָֽׁרְתָֽם:
they shall slaughter the burnt offering. a service that is valid [if performed] by non priests, slaves, or women.   המה ישחטו את העולה.  עבודה הכשרה בזרים ובעבדים ובנשים:
12Because they served them before their idols and were for the House of Israel as a stumbling block of iniquity; therefore, I lifted My Hand upon them, says the Lord God, and they shall bear their iniquity.   יביַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר יְשָֽׁרְת֚וּ אוֹתָם֙ לִפְנֵ֣י גִלּֽוּלֵיהֶ֔ם וְהָי֥וּ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְמִכְשׁ֣וֹל עָו‍ֹ֑ן עַל־כֵּן֩ נָשָׂ֨אתִי יָדִ֜י עֲלֵיהֶ֗ם נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְנָֽשְׂא֖וּ עֲו‍ֹנָֽם:
as a stumbling block of iniquity. priests of idolatry, attracting them to it.   למכשול עון.  כומרים לעכו"ם להמשיכם לכך:
13And they shall not approach Me to serve Me, or to approach all My hallowed things in addition to the most holy things, and they shall bear their disgrace and their abominations, which they committed.   יגוְלֹֽא־יִגְּשׁ֚וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֙שֶׁת֙ עַל־כָּל־קָ֣דָשַׁ֔י אֶל־קָדְשֵׁ֖י הַקְּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתֽוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ:
14And I will make them keepers of the watch of the House for all its service and for all that is performed in it.   ידוְנָֽתַתִּ֣י אוֹתָ֔ם שֹֽׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַבָּ֑יִת לְכֹל֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר יֵֽעָשֶׂ֖ה בּֽוֹ:
15But the priests, the Levites, the sons of Zadok, who kept the charge of My sanctuary when the Children of Israel went astray from Me, they shall come near Me to minister to Me, and they shall stand before Me to offer Me fat and blood, says the Lord God.   טווְהַכֹּֽהֲנִ֨ים הַֽלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת־מִשְׁמֶ֚רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֚וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי וְעָֽמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
But the priests, the Levites. [i.e., the priests, who are] of the tribe of Levi.   והכהנים הלוים.  משבט לוי:
the sons of Zadok. Since he was the High Priest who served as the first one in the Sanctuary of Solomon’s days, they are called by his name.   בני צדוק.  לפי שהיה כ"ג ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו:
when… went astray. [Heb. בִּתְעוֹת,] quand ils erraient, in Fr., when they strayed.   בתעות.  קנאינשר"ר בלע"ז:
16They shall enter My Sanctuary, and they shall approach My Table to minister to Me, and they shall keep My charge.   טזהֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל־מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל־שֻׁלְחָנִ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי וְשָֽׁמְר֖וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּֽי:
17And it shall be, when they enter the gates of the Inner Court, they shall be clothed with linen garments and no wool shall be upon them when they minister the gates of the Inner Court and within.   יזוְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶל־שַֽׁעֲרֵי֙ הֶֽחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹא־יַֽעֲלֶ֚ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָֽׁרְתָ֗ם בְּשַֽׁעֲרֵ֛י הֶֽחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה:
when they enter the gates of the Inner Court. the Inner Sanctum on the Day of Atonement.   אל שערי החצר הפנימית.  לפני ולפנים בי"ה:
and no wool shall be upon them. They shall not wear the blue wool that was in the robe and girdle on the Day of Atonement during the service in the Inner Court.   ולא יעלה עליהם צמר.  תכלת שהיה במעיל ובאבנט לא ילבשנו בי"ה בעבודת פנים:
.    וביתה.  ולפנים:
18Linen hats shall be upon their heads, and linen breaches shall be upon their loins; they shall not gird themselves in a place that sweats.   יחפַּֽאֲרֵ֚י פִשְׁתִּים֙ יִֽהְי֣וּ עַל־רֹאשָׁ֔ם וּמִכְנְסֵ֣י פִשְׁתִּ֔ים יִֽהְי֖וּ עַל־מָתְנֵיהֶ֑ם לֹ֥א יַחְגְּר֖וּ בַּיָּֽזַע:
they shall not gird themselves in a place that sweats. We learned in a baraitha (Zeb. 18b, 19a): They do not gird themselves in a place where they sweat, neither above their elbows nor below their loins, which is a place of sweat, en la suor in O.F., on (whatever causes) sweat. Another explanation: The Torah prohibited the priests from wearing woolen raiment because wool causes the body to sweat (not found in some editions).   פארי.  קאפייל"ש בלע"ז:
hats. [Heb. פַאֲרֵי.] c(h)apelas in O.F., hats, head dress.   לא יחגרו ביזע.  שנינו בברייתא אין חוגרין במקום שמזיעין לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם שהוא מקום זיעה אנלאשויי"רא בלע"ז ל"א אסרה התורה לכהנים מלבושי הצמר כי הצמר מזיע הגוף ומזיע את הבשר, (סא"א):
19But when they go out into the Outer Court, into the Outer Court to the people, they shall put off their garments wherein they minister and place them in chambers belonging to the Sanctuary and clothe themselves with other garments, and they shall not sanctify the people with their garments.   יטוּ֠בְצֵאתָם אֶל־הֶֽחָצֵ֨ר הַחִֽיצוֹנָ֜ה אֶל־הֶֽחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָה֘ אֶל־הָעָם֒ יִפְשְׁט֣וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֗ם אֲשֶׁר־הֵ֙מָּה֙ מְשָֽׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְלָֽבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְלֹֽא־יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם:
into the Outer Court, into the Outer Court. Since he was speaking of the Heichal and the Inner Sanctum, and he called them the “Inner Court,” and in relation to them, he should call the Israelites’ Court an “Outer Court,” he therefore had to double it twice to say that he is speaking of the Men’s Court, the area that all Israel enter.   אל החצר החיצונה.  לפי שהיה מדבר בהיכל לפני ולפנים וקראם חצר הפנימית ואצלם יש לו לקרות עזרת ישראל חצר החיצונה לכך הוצרך לכפול שתי פעמים לומר שעל עזרת נשים הוא אומר מקום שכל ישראל נכנסין:
and place them in chambers belonging to the Sanctuary. as stated by our master Moses, may he rest in peace (Lev. 16:23): “after that, he shall take off the linen garments which he had put on, etc., and he shall leave them there.”   והניחו אותם בלשכות הקודש.  כמו שאמר מרע"ה (ויקרא ט״ז:כ״ג) ופשט את בגדי הבד אשר לבש והניחם שם:
and they shall not sanctify the people. [Heb. וְלֹא יְקַדְשׁוּ אֶתהָעָם, lit. they shall not sanctify the people.] Jonathan renders: and they shall not mingle with the people in their garments, [i.e.,] they shall not touch the people with their holy garments, for ordinary garments are not ritually clean as regards [contaminating] holy garments.   ולא יקדשו את העם.  ת"י ולא יתערבון עם עמא בלבושיהון כלומר לא יגעו אל העם בבגדיהם הקדושים שאין בגדי חול טהורין אצל בגדי הקודש:
20And [the hair of] their heads they are not to shave but also not to let it grow wild; they must be careful to trim the hair of their heads.   כוְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת־רָֽאשֵׁיהֶֽם:
And [the hair of] their heads they are not to shave. to remove all the hair.   וראשם לא יגלחו.  להעביר את כל השער:
but also not to let it grow wild. They may not let their hair grow very long.   ופרע לא ישלחו.  גידול שער לא ירבו:
they must be careful to trim. [Heb. כָּסוּם יִכְסְמוּ, (to cut the hair so that it appears)] like spelt (כֻּסֶמֶת), which is arranged on the ear [with] the end of one beside the root of another. So I heard in the name of Rabbi Menahem of blessed memory. It is possible to explain it as an expression for a measure of a medium thing, neither shearing [all the hair of] the head nor letting the hair grow long, but a medium amount, amo(d)ler in O.F., to cut to medium length.   כסום יכסמו.  ככוסמת הזו שסדורין בשבולת ראשו של זה לצד עיקרו של זה כך שמעתי משמו של רבי מנחם זצ"ל ויתכן לפרשו לשון מדת דבר השוה לא גזיזת ראש ולא גדול שער אלא במדה שוה אמולי"ר בלע"ז:
21And wine may no priest drink when they come into the Inner Court.   כאוְיַ֥יִן לֹֽא־יִשְׁתּ֖וּ כָּל־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל־הֶֽחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית:
when they come into the Inner Court. to the Heichal.   בבואם אל החצר הפנימית.  אל ההיכל:
22And neither a widow nor a divorced woman may they take for wives, but they shall take virgins from the descendants of the House of Israel; also the widow who is only a widow, some of the priests may marry.   כבוְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ:
but… virgins. may the High Priests take. But there are some priests who may take a widow, namely, the ordinary ones, and this is the meaning of “some of the priests may marry;” there are some priests who are permitted to marry a widow.   כי אם בתולות.  יקחו הכהנים הגדולים אבל יש מן הכהנים אשר יקחו את האלמנה כגון הדיוטין וזהו מכהן יקחו יש מן הכהן שמותרין באלמנה, מצאתי:
who is only a widow. A real [widow], excluding a divorcee and a woman upon whom the rite of chalitzah was performed; although she is unmarried, she is forbidden even for an ordinary [priest].   אשר תהיה אלמנה.  גמורה פרט לגרושה וחלוצה אע"פ שפנויה היא אסורה אף להדיוט:
23And My people shall they teach the difference between holy and profane, and cause them to discern between the impure and the pure.   כגוְאֶת־עַמִּ֣י יוֹר֔וּ בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל וּבֵֽין־טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יֽוֹדִעֻֽם:
24And in dispute they shall stand in judgment, according to My ordinances shall they decide it; and My teachings and My statutes shall they keep in all My appointed times, and My Sabbaths they shall sanctify.   כדוְעַל־רִ֗יב הֵמָּה יַֽעַמְד֣וּ לְמִשְׁפָּ֔ט (כתיב לְִשְׁפָּ֔ט) בְּמִשְׁפָּטַ֖י יִשְׁפְּטֻ֑הוּ (כתיב וִשְׁפְּטֻ֑הוּ) וְאֶת־תּֽוֹרֹתַ֚י וְאֶת־חֻקֹּתַי֙ בְּכָל־מֽוֹעֲדַ֣י יִשְׁמֹ֔רוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ:
25To no human corpse shall they come to defile themselves, except to father and to mother and to son and to daughter, to brother and to a sister who has had no husband, shall they defile themselves.   כהוְאֶל־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטָמְאָ֑ה כִּ֣י אִם־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶׁר־לֹא־הָֽיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ:
26And after his purification they shall count seven days for him.   כווְאַֽחֲרֵ֖י טָֽהֳרָת֑וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ־לֽוֹ:
And after his purification. and after he has separated from the corpse. So was it taught in Moed Katan (15b).   ואחרי טהרתו.  אחר פרישתו מן המת כך שנויה במ"ק:
27And on the day that he enters the Sanctuary, into the Inner Court, to minister in the Sanctuary, he shall offer his sin offering, says the Lord God.   כזוּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ אֶל־הֶֽחָצֵ֚ר הַפְּנִימִית֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
And on the day that he enters. into the Sanctuary for the first time to initiate himself into the service, he shall offer up his sin-offering; this is his one tenth of an ephah [of flour]. In Moed Katan (16a) the following is taught: the regular priest requires one tenth of an ephah on the day of his initiation, as it is stated (Lev. 6:13): “This is the offering of Aaron and his sons, etc.” and as is explained in Tractate Menachoth (51b).   וביום בואו.  תחילה אל הקדש להתחנך לעבודה יקריב חטאתו זו עשירית האיפה שלו כך שנויה במ"ק שהכהן הדיוט טעון עשירית האיפה ביום חינוכו כענין שנאמר (שם ו') זה קרבן אהרן ובניו וגו' וכמו שמפרש במסכת מנחות:
28It shall be to them for an inheritance, I am their inheritance; You shall give them no possession in Israel, I am their possession.   כחוְהָיְתָ֚ה לָהֶם֙ לְֽנַֽחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַֽחֲלָתָ֑ם וַֽאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא־תִתְּנ֚וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם:
It shall be to them. the priesthood, for an inheritance.   והיתה להם.  הכהונה לנחלה:
29The meal-offering and the sin-offering and the guilt-offering are they to eat, and everything that is vowed to be banned in Israel shall belong to them.   כטהַמִּנְחָה֙ וְהַֽחַטָּ֣את וְהָֽאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה יֹֽאכְל֑וּם וְכָל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם יִֽהְיֶֽה:
and everything that is holy [Heb.. חֶרֶם,] an expression of sanctity, and so is every expression of חֶרֶם [when used] in the context of hallowed things.   חרם.  לשון קדש וכן כל לשון חרמה שהוא על הקדש:
30And the first of all the first-fruits, and every heave-offering; everything from every sort of your heave-offerings shall belong to the priests; also the first out of your kneading-troughs shall you give to the priest, to bring enduring blessing into your home.   לוְרֵאשִׁית֩ כָּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכָל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמֹ֣תֵיכֶ֔ם לַכֹּֽהֲנִ֖ים יִֽהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֚ית עֲרִיסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ:
to bring enduring blessings into your home. [Heb. לְהָנִיחַ,] aposer on O.F., (to cause) to rest, settle, as in (Exod. 10:14): “and it rested (וֳיָנָח) throughout all the borders of Egypt.”   להניח.  אפושי"ר בלע"ז כמו (שמות ח׳:י״ב) וינח בכל גבול מצרים:
31Anything that has died of itself or is fatally wounded, whether it be bird or beast, the priests may not eat.   לאכָּל־נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה מִן־הָע֖וֹף וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹֽאכְל֖וּ הַכֹּֽהֲנִֽים:
Anything that has died of itself or is fatally wounded, etc.. Since nipping the neck of the bird sin-offering was permitted, which is [tantamount to] an animal that died of itself or was fatally wounded [since it is not the normal method of slaughter], he had to warn them concerning [eating] other creatures that died of themselves or were fatally wounded. So our Sages explain.   כל נבלה וטרפה וגו'.  לפי שהותרה להם מליקת חטאת העוף שהיא נבלה וטריפה הוצרך להזהירם על שאר נבלות וטריפות כך פירשו רבותינו: