Chapter 5

1Hearken to this word which I take up for a lamentation over you, O house of Israel.   אשִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
2The virgin of Israel has fallen and shall not continue to rise; she is spread out on her soil, there is none to raise her up.   בנָֽפְלָה֙ לֹֽא־תוֹסִ֣ף ק֔וּם בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל נִטְּשָׁ֥ה עַל־אַדְמָתָ֖הּ אֵ֥ין מְקִימָֽהּ:
The virgin of Israel. When they are exiled in the days of Hoshea son of Elah (II Kings 17:1-6), a king will never again rise from the ten tribes.   בתולת ישראל.  משיגלו בימי הושע בן אלה (מלכים ב טז) לא יעמוד עוד מלך מעשרת השבטים:
she is spread out on her soil. Heb. נִטְּשָׁה. Anything that is cast, lying, and spread out upon the field is called נְטִישָה.   נטשה על אדמתה.  כל דבר המושלך ומוטל ונופץ על השדה קורהו נטישה:
3For so said the Lord God: The city that gives forth a thousand shall remain with a hundred, and the one that gives forth a hundred shall remain with ten, of the house of Israel.   גכִּ֣י כֹ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
that gives forth a thousand. Heb. הַיֹּצֵאת, that gives forth a thousand men.   היוצאת אלף.  המוציאה אלף איש:
4For so said the Lord to the house of Israel; Seek Me and live.   דכִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ:
Seek Me and live. Perform the pilgrimage to pay your vows in Jerusalem.   דרשוני וחיו.  עלו לרגל לשלם נדריכם בירושלים:
5But seek not Bethel, neither come to Gilgal, nor pass Beersheba, for Gilgal shall be exiled, and Bethel shall become nought.   הוְאַל־תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַֽעֲבֹ֑רוּ כִּ֚י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵ֥ית אֵ֖ל יִֽהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן:
But seek not Bethel etc. nor pass Beersheba. Here it does not say, “You shall not come,” or “You shall not seek,” but, “You shall not pass.” This teaches us that there was no idol worship there, but as long as one of the members of the ten tribes would go out to seek and did not yet pass Beersheba, he could still turn to the Temple, to Jerusalem, and once he passed Beersheba, that is the way to the calf in Bethel or to the calf in Dan. And so Scripture states: (infra 8:14) “As your god, O Dan, lives, and as the way of Beersheba lives.” And you should know [that this is so], for Scripture pronounced decrees of retribution on Gilgal and Bethel, and did not decree upon Beersheba.   ואל תדרשו בית אל וגו' ובאר שבע לא תעבורו.  לא נאמר כאן אל תבואו ואל תדרשו אלא אל תעבורו למדנו שלא היתה שם עכו"ם אלא כל זמן שהיה א' מבני עשרת השבטים יוצא לדרוש ולא עבר את באר שבע עודנו יכול לפנות לבית המקדש לירושלי' ומשעבר את באר שבע הוא הדרך לעגל בית אל או לעגל שבדן וכן הוא במקום אחר (לקמן ח) חי אלהיך דן וחי וגו' ותדע שגזר הכתוב גזירת פורענות על גלגל ובית אל ולא גזר על באר שבע:
for Gilgal shall be exiled. According to its name is its curse. And, similarly, there is a city near Bethel named Beth-aven in the Book of Joshua (7:2).   הגלגל גלה יגלה.  לפי שמו קללתו וכן בית אל יש עיר שסמוכה לה ששמה בית און בספר (שופטים ז):
shall become nought. Heb. לְאָוֶן. [Jonathan renders:] לִלְמָא, which is the Aramaic translation of הֶבֶל, vanity, and this is a similarity to (Hosea 12:12) “If Gilead is nought, it is because they are but futility.”   יהיה לאון.  יהון ללמא והוא תרגום של הבל וזה דוגמת אם גלעד און אך שוא היו (הושע יב):
6Seek the Lord and live, lest He break out like fire in the house of Joseph, and it consume with none to quench it for Bethel.   ודִּרְשׁ֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־יִצְלַ֚ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָֽכְלָ֥ה וְאֵֽין־מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־אֵֽל:
lest He break out like fire. Heb. יִצְלַח. Lest His anger ascend as fire to the house of Joseph.   פן יצלח כאש.  דילמא ידלק באשא רוגזיה:
the house of Joseph. Like לְבֵית יוֹסֵף, to the house of Joseph.   בית יוסף.  כמו לבית יוסף פן יצלח כאש. פן תעלה חמתו כאש לבית יוסף:
7Those who turn justice to wormwood, and who leave righteousness on the ground.   זהַהֹֽפְכִ֥ים לְלַֽעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ:
Those who turn justice to wormwood. and they do not remember My conversions, that I turn etc.   ההופכים ללענה משפט.  ואינם זוכרין הפיכותי שאני הופך וכו':
8He Who made the Pleiades and Orion and turns darkness into morning, and day He darkens as night; He Who calls the water of the sea and pours it out on the face of the earth, the Lord is His Name.   חעֹשֵׂ֨ה כִימָ֜ה וּכְסִ֗יל וְהֹפֵ֚ךְ לַבֹּ֙קֶר֙ צַלְמָ֔וֶת וְי֖וֹם לַ֣יְלָה הֶחְשִׁ֑יךְ הַקּוֹרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ:
and turns darkness into morning. There are some who live now in darkness, for whom I made it light.   הופך לבקר צלמות.  יש ששרויין עתה בחשך ואני מאיר להם:
and day He darkens as night. There is one for whom the time is favorable as the light of day, and I darken it as the night.   ויום לילה החשיך.  ויש ששעתו עומדת לו כאור היום ואני מחשיכו ללילה:
He Who calls the water of the sea. Jonathan renders: He Who said to gather camps as numerous as the water of the sea, and scatter them upon the face of the earth. And our Sages explained it as a reference to the generation of Enosh, when He caused the water of the ocean to inundate them. [from Mid. Psalms 88:2, Gen. Rabbah 23:7]   הקורא למי הים.  יונתן תרגם דאמר לכנשא משריין סגיאין כמי ימא ומבדר להון על אפי ארעא רבותינו פירשו על דור אנוש שהציף עליהם את מי אוקינוס:
the Lord is His Name. They should have worshipped Him, and He would have given them power over their enemies.   ה' שמו.  לו היה לכם לעבוד והוא היה מגביר אתכם על שונאיכם:
9Who strengthens the robbed upon the strong, and the robbed shall come upon a fortress.   טהַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא:
Who strengthens. Heb. הַמַּבְלִיג, Who strengthens. Like (Job 10:20) “And I will gain strength (וְאַבְלִיגָה) a little while;” (Jer. 8:18) “Were I to suppress (מַבְלִיגִיתִי) my grief.”   המבליג.  המגביר כמו ואבליגה מעט (איוב י׳:כ׳) מבליגיתי עלי יגון (ירמיהו ח׳:י״ח):
the robbed. Heb. וְשֹׁד. A person who was robbed and weak [Jonathan renders:] Who strengthens the weak over the strong, and the robbed He gives rule over strong walled cities.   שוד.  אדם שדוד וחלש דמגבר חלשין על תקיפין ובזוזין על כרכי תקיפין משליט:
10They hated him who reproves them in the gate, and they despise him who speaks uprightly.   ישָֽׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ:
They hated him who reproves them in the gate. You do not fear Him or His prophets, and you hated those who reprove you in the gates of the courts.   שנאו בשער מוכיח.  אתם לא יראתם מפניו ומפני נביאיו ושנאתם את המוכיחים אתכם בשערי בתי דינא:
11Therefore, because you have trodden on poor, and the burden of grain you take from him, houses of hewn stone you have built but you shall not dwell therein, precious vineyards you have planted, but you shall not drink their wine.   יאלָ֠כֵן יַ֣עַן בּֽוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם:
you have trodden. Heb. בּוֹשַׁסְכֶם, like בּוֹסַסְכֶם, you have trodden on the poor, that you trample and tread on his head. Like (Jer. 12:10) “They have trampled (בּוֹסְסוּ) My field.”   בושסכם.  כמו בוססכם על דל שאתם רומסין ורופסים על ראשו כמו בוססו את חלקתי (שם יב):
and the burden of grain you take. The settling of the balance as a loan, that you raised the market price for them immediately to sell them grain with interest, in order to take their estate from them. Therefore, houses and vineyards that you have built and planted on those estates shall not remain in your hands.   ומשאת בר תקחו.  זקיפת מלווה שהפקעתם עליהם השערים למכור להם תבואה בריבית כדי ליטול נחלתם מהם לפיכך בתי' וכרמים אשר בניתם ונטעתם על אותן הנחלות לא יתקיימו בידכם:
and the burden. Heb. מַשְׂאֵת, an expression of מַשָּׂא, a burden, which they make heavy upon them.   ומשאת .  ל' משא שמכבידי' עליהם:
precious vineyards. Heb. חֶמֶד כַּרְמֵי.   כרמי חמד.  כרמי חמדה:
12For I know that your transgressions are many, and your sins are mighty; you who oppress the just, taking ransom, and turning aside the needy in the gate.   יבכִּ֚י יָדַ֙עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַֽעֲצֻמִ֖ים חַטֹּֽאתֵיכֶ֑ם צֹֽרְרֵ֚י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ:
you who oppress the just. [Jonathan renders:] who oppress the innocent.   צוררי צדיק.  מעיקין ליה לזכאה:
turning aside… in the gate. In the gates of your courts, they turned aside the judgment of the needy.   בשער הטו.  בשערי בתי דיניכם הטו משפט אביוני':
13Therefore, the prudent at that time shall keep silent, for it is a time of evil.   יגלָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא:
the prudent. Whoever is wise shall keep silent when the evil comes, and he shall not criticize the Divine standard of justice, for they did all these.   המשכיל.  מי שהוא חכם ידום בבא הרעה ולא יהרהר אחר מה"ד שהרי כל אלה עשו:
for it is a time of evil. [I.e.] a time destined [for them] to receive their evil.   כי עת רעה היא.  עת המזומנת לקבל רעתם:
14Seek good and not evil in order that you live, and so the Lord God of Hosts shall be with you, as you said.   ידדִּרְשׁוּ־ט֥וֹב וְאַל־רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִֽיהִי־כֵ֞ן יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם:
and so… shall be etc.. If you do this, the Omnipresent shall be with you as you said in your heart, that you will keep your greatness.   ויהי כן וגו'.  אם זאת תעשו אז יהי המקום עמכם כאשר אמרתם בלבבכם שתתקיים לכם גדולתכם:
15Hate evil and love good, and establish justice in the gate; perhaps the Lord God of Hosts will be gracious to the remnant of Joseph.   טושִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶֽחֱנַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף:
the remnant of Joseph. All Israel are called by his name because he sustained them.   שארית יוסף.  כל ישראל נקראין על שמו לפי שכלכל אותם:
16Therefore, so said the Lord God of Hosts, the Lord: In all the city squares lamentation, and in all streets they shall say, "Alas! Alas!" and they shall meet the plowman with mourning and lamentation with those who know to wail.   טזלָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֚י צְבָאוֹת֙ אֲדֹנָ֔י בְּכָל־רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכָל־חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ה֑וֹ וְקָֽרְא֚וּ אִכָּר֙ אֶל־אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי:
Alas! Alas!. Heb. הוֹהוֹ, an expression of a cry.   הו הו.  ל' צעקה:
and they shall meet the plowman with mourning. Heb. וְקָרְאוּ. They shall meet companies of plowmen, plowing in the fields, with the voice of the lamentation of the mourners crying in the streets.   וקראו איכר אל אבל.  יפגעו שיירות האיכרים החורשים בשדות בקול מספד האבלים הצועקים בחוצות:
and lamentation with those who know to wail. [Jonathan renders:] And the one who makes a lamentation shall meet one who makes a wailing. And this is only a repetitious expression. Cf. (Ps. 9:5) “My right and my cause (מִשְׁפָּטִי וְדִינִי).”   ומספד אל יודעי נהי.  ועביד מספדא יערע בדעביד אילייא ואינו אלא ל' כפול כמו משפטי ודיני (תהלים ט'):
17And in all vineyards [there shall be] lamentation, for I will pass in your midst, said the Lord.   יזוּבְכָל־כְּרָמִ֖ים מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־אֶֽעֱבֹ֥ר בְּקִרְבְּךָ֖ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה:
18Woe to those who desire the day of the Lord. Why would you have the day of the Lord? It is darkness, and not light.   יחה֥וֹי הַמִּתְאַוִּ֖ים אֶת־י֣וֹם יְהֹוָ֑ה לָֽמָּה־זֶּ֥ה לָכֶ֛ם י֥וֹם יְהֹוָ֖ה הֽוּא־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹֽא־אֽוֹר:
Woe to those who desire etc.. “Those who say, ‘Let Him hurry; let Him hasten His deed.’” (Isa. 5:19)   הוי המתאוים וגו'.  האומרים ימהר יחישה מעשהו (ישעיהו ה׳:י״ט):
Why would you have etc.. There is a parable concerning a rooster and a bat that were awaiting the dawn, as appears in the chapter entitled “Chelek.”   למה זה לכם וגו'.  משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאורה כדאיתא בחלק:
19As if a man flees from the lion and the bear meets him, and he comes to the house and leans his hand on the wall, and a serpent bites him.   יטכַּֽאֲשֶׁ֨ר יָנ֥וּס אִישׁ֙ מִפְּנֵ֣י הָֽאֲרִ֔י וּפְגָע֖וֹ הַדֹּ֑ב וּבָ֣א הַבַּ֗יִת וְסָמַ֚ךְ יָדוֹ֙ עַל־הַקִּ֔יר וּנְשָׁכ֖וֹ הַנָּחָֽשׁ:
20Is not the day of the Lord darkness and not light, even very dark, with no brightness in it.   כהֲלֹֽא־ח֛שֶׁךְ י֥וֹם יְהֹוָ֖ה וְלֹֽא־א֑וֹר וְאָפֵ֖ל וְלֹֽא־נֹ֥גַהּ לֽוֹ:
21I hate, I reject your festivals, and I will not smell [the sacrifices of] your assemblies.   כאשָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹֽתֵיכֶֽם:
[the sacrifices of] your assemblies. [Jonathan renders:] The sacrifice of your assemblies; i.e, when you call an assembly.   בעצרותיכם.  קורבן כנישתכון כשאתם קוראי' עצר':
22For if you offer up to Me burnt-offerings and your meal-offerings, I will not accept [them], and the peace offerings of your fattened cattle I will not regard.   כבכִּ֣י אִם־תַּֽעֲלוּ־לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹֽתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִֽיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט:
and the peace offerings of your fattened cattle. Heb. שֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם, the peace offerings of your fatlings, i.e, fattened cattle.   ושלם מריאיכם.  ושלמי פטימיכון בהמות מפוטמות:
23Take away from Me the din of your songs, and the music of your lutes I will not hear.   כגהָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע:
Take away from Me the din of your songs. that the Levites sing on the platform, since you are robbers and perverters of justice.   הסר מעלי המון שריך.  שהלוים משוררים על הדוכן אחרי שאתם חמסנים ומעוותי משפט:
24And justice shall be revealed like water, and righteousness like a mighty stream.   כדוְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן:
And justice shall be revealed like water. Heb. וְיִגַּל. And you shall do this, and I will accept you. The justice that you have hidden and concealed shall be revealed and stream among you like water. [after Jonathan]   ויגל כמים משפט.  וזאת תעשו וארצה לכם המשפט אשר כבשתם והסתרתם יגולה וישטף ביניכם כמים נובעים:
and righteousness. shall be revealed like a mighty stream. [after Jonathan]   וצדקה.  תגלה כנחל איתן:
25Did you offer Me sacrifices and meal-offerings in the desert forty years, O house of Israel?   כההַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
Did… sacrifices and meal offerings. Is My desire for sacrifices and meal offerings? Is it not so that in the desert I did not speak with your forefathers to offer up sacrifices to Me? I said: (Lev. 1:2) “Should a man sacrifice,” when he wishes to sacrifice. And Scripture states: (Num. 9:2) “And the children of Israel shall make the Passover sacrifice in its time.” This tells us that Israel made only that Passover sacrifice. [based on Sifre to Num. 9:2]   הזבחים ומנחה.  וכי לזבחים ומנחות רצוני והלא במדבר לא דברתי את אבותיכם להקריב לי זבחים אני אמרתי אדם כי יקריב (ויקרא א׳:ב׳) כשירצה להקריב ואומר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (מדב' ט) מגיד שלא עשו ישרא' במדבר אלא אותו פסח לבדו:
26And you shall carry Siccuth your king and Chiun your images, Kochav your god, which you have made for yourselves.   כווּנְשָׂאתֶ֗ם אֵת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם:
And you shall carry Siccuth your king. He returns to the matter of the retribution [mentioned] above. The day of the Lord is darkness for you, and not light, and you shall carry your idols into exile with you. The enemies shall load them on your necks to carry them with you into exile.   ונשאתם את סכות מלככם.  חוזר לענין הפורעניות שלמעלה חשך להם יום ה' ולא אור ונשאתם בגולה עמכם את גלוליכם וירכיבום האויבים על צואריכם לשאת עמכם בגולה:
Siccuth… Chiun… Kochav. They are names of pagan deities   סכות. כיון. כוכב.  שמות עכו"ם הן:
27And I will exile you beyond Damascus, said He Whose Name is the Lord God of Hosts.   כזוְהִגְלֵתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
And I will exile you beyond Damascus. I.e, you shall not be exiled to your neighbors as heretofore, that you were delivered into the hands of the kings of Aram [In Nach Lublin-Edom, an obvious error] and they did not take you in captivity to a distant place, but to Damascus. From now on, I will deliver you into the hands of Sennacherib, and he shall exile you far away.   והגלתי אתכם מהלאה לדמשק.  כלומר לא לשכנותיכם תגלו כאשר עד הנה שנמסרתם ביד מלכי ארם ולא היו שובים אתכם למקום רחוק אלא עד דמשק ומעתה ביד סנחרב אמסור אתכם והוא יגלה אתכם למרחוק: