| 1Thus the Lord God showed me, and behold He was forming locusts at the beginning of the shooting up of the latter growth, and behold the latter growth after the king's mowings. |
|
אכֹּ֚ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ: |
| Thus… showed me. retribution, that He wished to bring locusts. |
|
כה הראני.
פורענות שהיה רוצה להביא גובאי:
|
| at the beginning of the shooting up of the latter growth. [Heb. לֶקֶשׁ, an expression of the latter rain (מַלְקוֹש) when the grain shoots up in its stalk. |
|
בתחלת עלות הלקש.
ל' מלקוש שהתבואה עולה בקנה שלה:
|
| and behold the latter growth. was growing. |
|
והנה לקש.
היה צומח:
|
| after the king’s mowings. After they mowed the king’s grains. Before it would shoot up in its stalk, they would mow it [as] young corn (שַׁחַת) to feed the cattle, and so did Jonathan render it: [After] the king’s young corn (שַׁחֲתָא) was mown. This is a mishnaic expression. (Menachoth 10:8) “One may cut young corn (שַׁחַת) and feed the cattle.” |
|
אחרי גיזי המלך.
אחר שגזזו תבואת המלך עד שלא עלתה בקנה היו גוזזין אותה שחת להאכיל לבהמות וכן ת"י דאיתגזיזת שיחתא דמלכא ול' משנה היא קוצר לשחת ומאכיל לבהמה:
|
| 2And it came to pass, when it finished eating the grass of the earth, that I said, "O Lord God! Forgive now! Who shall arise [with] Jacob, for he is small?" |
|
בוְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָֽאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ סְֽלַח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא: |
| And it came to pass when it finished. Heb. אִם. When it finished eating. |
|
והיה אם כלה.
כאשר כלה לאכול:
|
| the grass of the earth. in that field. |
|
את עשב הארץ.
באותה שדה:
|
| and I said, “O Lord God! Forgive now!”. and destroy not the land. |
|
ואמר אדני ה' סלח נא.
ואל תשחת הארץ:
|
| who shall arise [with] Jacob. [Jonathan renders:] Who shall arise and beseech for their sins? |
|
מי יקום יעקב.
מאן יקום ויבעי על חטאיהון:
|
| for he is small. [Jonathan renders:] For they are wandering. |
|
כי קטן.
ארי מטלטלין:
|
| 3The Lord relented concerning this. It shall not come about, said the Lord. |
|
גנִחַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַל־זֹ֑את לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה: |
| The Lord relented concerning this. He acquiesced to my prayer and was entreated of me. |
|
נחם ה' על זאת.
נתרצה בתפלתו ונעתר לי:
|
| 4Thus the Lord God showed me, and behold the Lord God calls to contend by fire, and it consumed the great deep and consumed the field. |
|
דכֹּ֚ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְהִנֵּ֥ה קֹרֵ֛א לָרִ֥ב בָּאֵ֖שׁ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וַתֹּ֙אכַל֙ אֶת־תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וְאָֽכְלָ֖ה אֶת־הַחֵֽלֶק: |
| showed me. another retribution to bring upon them. |
|
הראני.
עוד פורענות להביא עליכם:
|
| and behold… calls. His household to contend with them by the retribution of the kindling of fire. |
|
והנה קורא.
את פמליא שלו לריב. אתכם בפורענות דליקת אש:
|
| the field. Heb. הַחֵלֶק, the parcel of land. |
|
החלק.
חלקת השדה:
|
| 5And I said, "O Lord God! Desist now! Who shall arise [with] Jacob, for he is small?" |
|
הוָֽאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ חֲדַל־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא: |
| 6The Lord relented concerning this; this too shall not come to pass, said the Lord God. |
|
ונִחַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַל־זֹ֑את גַּם־הִיא֙ לֹ֣א תִֽהְיֶ֔ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה: |
| 7Thus He showed me, and behold the Lord was standing on a wall made by a plumbline, with a plumbline in His hand. |
|
זכֹּ֣ה הִרְאַ֔נִי וְהִנֵּ֧ה אֲדֹנָ֛י נִצָּ֖ב עַל־חוֹמַ֣ת אֲנָ֑ךְ וּבְיָד֖וֹ אֲנָֽךְ: |
| on a wall made by a plumbline. On the wall of justice, and so did Dunash interpret it: אֲנָךְ is an Arabic expression for the plumbline. The lead by which the builder of the walls looks to straighten the row of stones. Here, too, it is an expression of the plumbline of justice. [from Teshuvoth Dunash, p.12] |
|
על חומת אנך.
על שורא דדינא וכן פתר דונש, אנך ל' ערבי חוט קו המשקולת העופרת אשר בה יביט בונה החומה ליישר הדימוס אף כאן הוא לשון קו משקולת משפט:
|
| 8And the Lord said to me; What do you see, Amos? And I said, "A plumbline." And the Lord said: Behold I place a plumbline in the midst of My people Israel; I will no longer pardon them. |
|
חוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֚ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָֽאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י הִֽנְנִ֨י שָׂ֚ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ: |
| Behold I place a plumbline. Behold I judge them with the line of strict justice. |
|
הנני שם אנך.
הנני שופט אותם בקו שורת הדין:
|
| pardon them. to wait for them for their transgressions. |
|
עבור לו.
להמתין להם על פשעיהם:
|
| 9And the high places of Isaac shall become desolate, and the sanctuaries of Israel shall be ruined, and I will rise upon the house of Jeroboam with the sword. |
|
טוְנָשַׁ֙מּוּ֙ בָּמ֣וֹת יִשְׂחָ֔ק וּמִקְדְּשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יֶֽחֱרָ֑בוּ וְקַמְתִּ֛י עַל־בֵּ֥ית יָֽרָבְעָ֖ם בֶּחָֽרֶב: |
| and the sanctuaries of Israel. That is Bethel, as it is said: (verse 13) “For it is the sanctuary of a king.” |
|
ומקדשי ישראל.
הוא בית אל שנאמר כי מקדש מלך הוא:
|
| upon the house of Jeroboam. son of Joash. |
|
על בית ירבעם.
בן יואש:
|
| 10And Amaziah the priest of Bethel sent to Jeroboam king of Israel, saying, "Amos has conspired against you in the midst of the house of Israel. The land will be unable to endure all his words. |
|
יוַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָֽרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֙רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כָּל־דְּבָרָֽיו: |
| the priest of Bethel. A priest of the idols. |
|
כהן בית אל.
כומר לע"ז שלו:
|
| 11For so said Amos; Jeroboam shall die by the sword, and Israel shall be exiled off its land." |
|
יאכִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר עָמ֔וֹס בַּחֶ֖רֶב יָמ֣וּת יָֽרָבְעָ֑ם וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ: |
| Jeroboam shall die by the sword. But he did not say that, only, “And I will rise upon the house of Jeroboam,” and that refers to his son, Zechariah, who was assassinated by Shallum son of Jabesh (II Kings 15). |
|
בחרב ימות ירבעם.
והוא לא אמר כן אלא וקמתי על בית ירבעם והוא בנו זכריה שהרגו שלום בן יבש (מלכים ב טו):
|
| 12And Amaziah said to Amos, "Seer, go, run away to the land of Judah and eat bread there; and prophesy there. |
|
יבוַיֹּ֚אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח־לְךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶֽאֱכָל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא: |
| “Seer”. You, who prophesy the future. |
|
חוזה.
אתה שמתנבא עתידות:
|
| go, run away to the land of Judah. for there is the sanctuary of the Holy One, blessed be He, in Whose Name you prophesy. |
|
לך ברח לך אל ארץ יהודה.
ששם מקדשו של הקב"ה שאתה מתנבא בשמו:
|
| and eat bread there. This is an expression of derision. He said to him, “There they will give you crumbs of bread as pay for what you prophesy.” |
|
ואכל שם לחם.
לשון בזיון אמר לו שם יתנו לך פתיתי לחם בשכר שתתנבא להם:
|
| 13But do not continue to prophesy in Bethel for it is the sanctuary of a king and the capital of the kingdom. |
|
יגוּבֵֽית־אֵ֔ל לֹֽא־תוֹסִ֥יף ע֖וֹד לְהִנָּבֵ֑א כִּ֚י מִקְדַּשׁ־מֶ֙לֶךְ֙ ה֔וּא וּבֵ֥ית מַמְלָכָ֖ה הֽוּא: |
| But do not continue to prophesy in Bethel. for here they mention only the name of the idols. |
|
ובית אל לא תוסיף עוד להנבא.
שאין מזכירין כאן אלא שם ע"ז:
|
| 14And Amos replied and said to Amaziah, "I am neither a prophet nor the son of a prophet, but I am a cattle herder and an inspector of sycamores. |
|
ידוַיַּ֚עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹֽא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּֽי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים: |
| I am neither a prophet. I am not one of your false prophets, who take pay for prophesying. I do not need all this, and I never behaved in that manner, for I am wealthy and an owner of cattle and property, as Jonathan renders: For I am an owner of cattle and I have sycamores in the plain. |
|
לא נביא אנכי.
איני מנביאי שקר שלכם הנוטלים שכרם להנבא איני צריך לכל זאת ולא נהגתי כך אני שאני עשיר ובעל מקנה ונכסים כמו שת"י ארי מרי גיתי אנא ושקמין אית לי בשפלתא:
|
| a cattle herder. Heb. בוֹקֵר |
|
בוקר אנכי.
רועה בקר:
|
| and an inspector of sycamores. Heb. וּבוֹלֵס. One who searches the sycamores to see which one has reached its time to cut in order to increase the branches, and which one is fit for beams, for so was the custom to cut the virgin sycamores. וּבוֹלֵס is like וּבוֹלֵש, a searcher, but Amos was a stammerer, for so they said: Why was he named Amos? Because he was burdened (עָמוּס) by his tongue, and Israel would call him pesilus (Greek for tongue-tied) as it is stated in Pesikta. [from Pesikta de-Rav Kahana p.125] |
|
ובולס שקמים.
מחפש בשקמים לראו' איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו וישראל קוראים אותו פסילוס כדאיתא בפסיקתא:
|
| 15And the Lord took me from following the flock, and He said to me; Go, prophesy to My people Israel. |
|
טווַיִּקָּחֵ֣נִי יְהֹוָ֔ה מֵאַֽחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן וַיֹּ֚אמֶר אֵלַי֙ יְהֹוָ֔ה לֵ֥ךְ הִנָּבֵ֖א אֶל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל: |
| 16And now, hearken to the word of the Lord. You say, "Do not prophesy concerning Israel and do not prophesy concerning the house of Isaac." |
|
טזוְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֚א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק: |
| and do not prophesy. [Heb.. וְלֹאתַטִּיף. It is an expression of prophecy, and there are many in Scripture, e.g. (Ezekiel 21:2) “And prophesy (וְהַטֵּף) to the south.” |
|
ולא תטיף.
ל' נבואה הוא והרבה יש במקרא הטף אל דרום (יחזקאל כ"א):
|
| 17Therefore, so said the Lord: Your wife shall play the harlot in the city, and your sons and daughters shall fall by the sword, and your land shall be divided by lot, and you shall die on unclean soil, and Israel shall be exiled from its land. |
|
יזלָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִשְׁתְּךָ֞ בָּעִ֚יר תִּזְנֶה֙ וּבָנֶ֚יךָ וּבְנֹתֶ֙יךָ֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְאַדְמָֽתְךָ֖ בַּחֶ֣בֶל תְּחֻלָּ֑ק וְאַתָּ֗ה עַל־אֲדָמָ֚ה טְמֵאָה֙ תָּמ֔וּת וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ: |
