Chapter 4

1And it shall be at the end of the days, that the mountain of the Lord's house shall be firmly established at the top of the mountains, and it shall be raised above the hills, and peoples shall stream upon it.   אוְהָיָ֣ה | בְּאַֽחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִֽ֠הְיֶה הַ֣ר בֵּֽית־יְהֹוָ֚ה נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶֽהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָֽהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים:
shall stream. Heb. וְנָהֲרוּ. And they shall gather there together like rivers flowing into the sea.   ונהרו.  ונקבצו שם יחד כנהרו' ההולכי' אל הים:
2And many nations shall go, and they shall say, "Come, let us go up to the Lord's mount and to the house of the God of Jacob, and let Him teach us of His ways, and we will go in His paths," for out of Zion shall the Torah come forth, and the word of the Lord from Jerusalem.   בוְֽהָֽלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ | וְנַֽעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהֹוָ֗ה וְאֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵֽלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֚י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהֹוָ֖ה מִירֽוּשָׁלִָֽם:
3And he shall judge between many peoples and reprove mighty nations afar off; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruning hooks; nations shall not lift the sword against nation; neither shall they learn war anymore.   גוְשָׁפַ֗ט בֵּין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד־רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹֽתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַֽחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֚וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹֽא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה:
And he shall judge. This judgment is an expression of reproof, derajjnement in O.F. [Isa 2:4]   ושפט.  משפט זה לשון תוכחה הוא דשרימנ"ט בלע"ז:
4And they shall dwell each man under his vine and under his fig tree, and no one shall make them move, for the mouth of the Lord of Hosts has spoken.   דוְיָֽשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵֽנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד כִּי־פִ֛י יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר:
for the mouth of the Lord of Hosts has spoken. Now where has He spoken? (Lev. 26:6) “And I will place peace in the land, etc.” [from Mechilta to Exodus 12:25]   כי פי ה' צבאות דבר.  והיכן דבר ונתתי שלום בארץ (ויקרא כ״ו:ו׳):
5For all peoples shall go, each one in the name of his god, but we will go in the name of the Lord, our God, forever and ever.   הכִּי כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵֽלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַֽאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:
For all peoples shall go, each one in the name of his god. Shall go to destruction because they worshipped idols. So did Jonathan render it.   ילכו איש בשם אלהיו.  ילכו לאבדון על שעבדו עכו"ם כן תירגם יונתן:
6On that day, says the Lord: I will heal the limping one, and the lost one I will gather, and those whom I harmed.   ובַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַֽאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי:
I will heal the limping one. Heb. אֹסְפָה. I will gather in the exiles. So did Jonathan render. To me, however, it appears as an expression of healing, as in (II Kings 5:6) “And you shall cure him (וְאֲסַפְתּוֹ) of his zaraath.”   אוספה הצולעה.  אכניש מטלטליא וכן ת"י, ולי נראה לשון מרפא כמו ואספתי מצרעתו (מלכים ה):
and those whom I harmed. And those whom I harmed because of their iniquity.   ואשר הריעותי.  ואותם שהריעותי להם בעוונם:
7And I will make the limping one into a remnant, and the scattered one into a mighty nation, and the Lord shall reign over them on Mount Zion from now and forever.   זוְשַׂמְתִּ֚י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּֽהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהֹוָ֚ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם:
8And you-tower of the flock, the tower of the daughter of Zion-to you it shall come; yea, the former kingdom shall come to the daughter of Jerusalem.   חוְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת־יְרֽוּשָׁלִָֽם:
And you, tower of the flock. Heb. מִגְדַּל עֵדֶר. Jonathan renders: And you, anointed one of Israel, who is hidden because of the sins of the people of Zion. His explanation is: מִגְדַּל is an expression of a stronghold, and he renders עֵדֶר as the people of Israel. He renders עֹפֶל as an expression of אֹפֶל, darkness. [I.e., מִגְדַּל עֵדֶר is the stronghold of Israel, identified as the Messiah. He is hidden because of the sins of the people of Zion. The word “hidden” is derived from אֹפֶל, darkness.] But it is possible to interpret מִגְדַּל עֵדֶר as the Temple, and עֹפֶל as an expression of a mighty tower. Likewise there is (Isa. 32:14) “Rampart (עֹפֶל) and tower.”   ואתה מגדל עדר.  ת"י ואת משיחא דישראל דטמיר מן קדם חובי כנישתא דציון פי' מגדל ל' מעוז ותרגום עדר כנסת ישראל ותירגם עופל ל' אופל ויש לפרש מגדל עדר בית המקדש ועופל לשון מגדל עוז וכן עופל ובחן (ישעיה לב):
to you it shall come. The remnant of the limping ones and the scattered ones shall gather to you.   עדיך תאתה.  שארית הצולעה והנהלאה כולם יקבצו אליך:
and the former kingdom shall come. The complete kingdom, in its entirety, shall come to the house of David in Jerusalem as it was originally, before it was divided. Now what was the former kingdom? The kingdom of the daughter of Jerusalem.   ובאה הממשלה הראשונה.  תבא הממשלה שלימה כולה אל בית דוד בירושלים כאשר היתה בתחילה עד שלא נחלקה ומה היא הממשלה הראשונ' הממלכ' לבת ירושלים:
9Now, why do you seek friends? Is the King not among you? Has your Counsellor perished, that pangs have seized you like a woman in confinement?   טעַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין־בָּ֗ךְ אִֽם־יֽוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי־הֶֽחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּֽוֹלֵדָֽה:
Now. that you rebel against Me.   עתה.  שאת מורדת בי:
why do you seek friends?. Heb. תָרִיעִי רֵעַ, lit. befriend a friend. Put to your heart: why do you need to seek friends and beloved ones, the kings of Egypt and the kings of Assyria, for aid?   למה תריעי רע.  שיתי לבך למה את צריכה לבקש רעים ואהובים מלכי מצרים ומלכי אשור לעזור:
10Be in pain and kneel, O daughter of Zion, like a woman in confinement, for now you shall go forth from the city; and you shall dwell in the field, and you shall come up to Babylon; there you shall be saved; there the Lord shall redeem you from the hand of your enemies.   יח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּ֣י עַתָּה֩ תֵֽצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֚את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹֽיְבָֽיִךְ:
Be in pain. Heb. חוּלִי, an expression of pain, as in (verse 9) “that pangs (חִיל) have seized you.” This expression is appropriate for a woman in confinement.   חולי.  ל' חלחלה כמו (כאן) כי החזיקך חיל והלשון נופל על יולדת:
and kneel. Heb. וָגֹחִי, kneel and bend down on your belly (גָחוֹן). So it is in the language of the Mishnah (Moed Katan 7a): “A wall that bends over (הַגוֹחֶה) into a public domain.”   וגוחי.  כרעי ושחי על גחונך וכן בלשון משנה כותל הגוחה לרשות הרבים:
you shall go forth from the city. From Jerusalem, to go into exile.   תצאי מקריה.  מירושלים ללכת בגולה:
and you shall dwell in the field. Your dwelling shall be plowed up like a field.   ושכנת בשדה.  תהי שכינתך חרושה כשדה:
11And now, many nations shall gather upon you who say, "Let her be guilty, and our eyes shall gaze on Zion."   יאוְעַתָּ֛ה נֶֽאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹֽמְרִ֣ים תֶּֽחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ:
who say, “Let her be guilty”. Let Zion be guilty of her sins, and let her iniquity be visited upon her.   האומרים תחנף.  עתה תתחייב ציון בחטאתיה ויפקד עליה עוונה:
and our eyes shall gaze on Zion. And our eyes will see in her what we hoped to see her.   ותחז בציון עינינו.  ותראינה בה עינינו מה שאוינו לראות בה:
12But they did not know the thoughts of the Lord; neither did they understand His counsel, for He gathered them as sheaves to a threshing floor.   יבוְהֵ֗מָּה לֹ֚א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּֽעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה:
for He gathered them as sheaves to a threshing floor. And eventually, He will gather them to the Valley of Jehoshaphat and around Jerusalem to war, as they gather a sheaf in order to thresh it there. The heathens, too, will be gathered there for their detriment, and the Holy One, blessed be He, will say to the people of Israel: “Arise and thresh, O daughter of Zion.”   כי קבצם כעמיר גורנה.  וסופו לקבצם אל עמק יהושפט וסביבו' ירושלים למלחמ' כמו שמקבצין עמיר כדי לדושם שם אף הם חיל גוג ומגוג לרעתם נאספו ויאמר הקב"ה לכנ"י קומי ודושי בת ציון:
13Arise and thresh, O daughter of Zion, for I will make your horn iron, and I will make your hooves copper; and you shall crush many nations, and you shall devote their plunder to the Lord, and their wealth to the Lord of all the earth.   יגק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּ֣י קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֚ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַֽהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַֽחֲרַמְתִּ֚י לַֽיהֹוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַֽאֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ:
and I will devote. Heb. וְהַחֲרַמְתִּי, an expression of hallowing.   והחרמתי.  לשון הקדש:
their plunder. What they gathered from robbery and violence.   בצעם.  מה שכנסו מגזילה וחמס:
and their wealth. Their possessions.   וחילם.  ונכסיהון:
14Now you shall gather yourself in troops, O daughter of troops; he has laid seige to us. With a rod they strike the judges of Israel on the cheek.   ידעַתָּה֙ תִּתְגֹּֽדְדִ֣י בַת־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַל־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל:
Now you shall gather yourself in troops, O daughter of troops. Now, at the time of its [Israel’s] evil decree concerning the iniquity, which has increased, you shall gather yourself in troops, O daughter of troops; O daughter of the Chaldeans, gather troops, for now you shall succeed with the troop that laid siege upon us.   עתה תתגודדי בת גדוד.  עתה בעת גזרתה הרעה על העון כי גבר תתגודדי בת גדוד בת כשדים קבצי גדודין כי עתה הוא אשר תצלחי בגדוד אשר שם מצור עלינו:
With a rod, they strike… on the cheek. Who caused them (Babylon) to succeed? The Israelites deride their prophets and their judges and strike them on the cheek. So were they wont to do, and so we find in Pesikta (d’Rav Kahana, p. 125b), and so does Isaiah say, (Isa. 50:6) “I gave my back to smiters.”   בשבט יכו על הלחי.  מי גרם לך להצליח את אשר ישראל מלעיבי' על נביאיהם ושופטיה' ומכים אותם על הלחי כך היו עושים וכן מצינו בפסיקתא וכן ישעיה הוא אומר (ישעיהו נ׳:ו׳) גוי נתתי למכים: