Chapter 3

1A prayer of Habakkuk the prophet concerning the errors.   אתְּפִלָּ֖ה לַֽחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת:
concerning the errors. This may be interpreted according to the Targum. However, according to the apparent meaning, Habakkuk is begging for mercy for himself because he spoke rebelliously: (1:4) “Therefore Torah is slackened,” and (verse 14) “You have made man like the fish of the sea.” He criticized the Divine standard of justice.   על שגיונות.  יש פותרו כתרגומו ולפי משמעו בקש רחמים על עצמו שהטיח דברים כמו (לעיל א) ע"כ תפוג תורה ותעשה אדם כדגי הים קנתר אחר מדת הדין:
2O Lord, I heard a report of You; I feared, O Lord, Your deed. In the midst of the years, revive it; in the midst of the years, let it be known. In anger You shall remember to have mercy.   ביְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֘ יָרֵאתִי֒ יְהֹוָ֗ה פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֚רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר:
I heard a report of You. that from days of yore You always inflicted retribution upon those who provoked You, yet You tolerate this wicked man.   שמעתי שמעך.  אשר מעולם שנפרעת תמיד ממכעיסיך ואת הרשע הזה אתה סובל:
I feared. I said, “How has the Divine standard of justice changed because of Israel’s iniquity?”   יראתי.  אמרתי איך נשתנית מדת הדין בעון ישראל:
Your deed. In the midst of the years. Your original deed, that You would wreak vengeance for us upon our enemies in the midst of the years of trouble in which we are found.   פעלך בקרב שנים חייהו.  פעלך הראשון שהייתה נפרע לנו מאויבינו בקרב שני הצרה שאנו שרויים בה:
revive it. Awaken it and restore it.   חייהו.  כלומר עוררהו והשיבהו:
in the midst of the years. And in the midst of these years let it be known.   בקרב שנים.  הללו תודיעהו:
In anger. In the anger that You will vent upon the wicked, You will remember to have mercy.   ברוגז.  שתקצוף על הרשעים:
to have mercy. like לְרַחֵם, to have mercy.   רחם תזכור.  רחם כמו לרחם:
You shall remember. You shall remember to have mercy on Israel.   תזכור.  לרחם את ישראל.
3God came from Teman; yea, the Holy One from Mt. Paran, with everlasting might. His glory covered the heavens and His splendor filled the earth.   גאֱל֙וֹהַּ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵֽהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֚ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָֽלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ:
God. The prophet now mentions before God His original deed, which he begs Him to revive - the deed of the love of Israel and the retribution of the first generations: When You came to give the Torah, You went around to Esau and Ishmael, and they did not accept it.   אלוה מתימן יבוא.  עכשיו הוא מזכיר לפניו פעלו הראשון שהוא מבקש לפניו לעוררהו ופועל (ס"א פועל) חיבתן של ישראל ופורענו' דורו' הראשוני' כשבאת ליתן את התורה חזרת על עשו וישמעאל ולא קבלוה:
Teman. Esau.   תימן.  עשו:
Paran. Ishmael, as Scripture states (Gen. 21:21): “And he dwelt in the desert of Paran.”   פארן.  ישמעאל כדאמר וישב במדבר פארן (בראשית כ״א:כ״א):
His glory covered the heavens. at Sinai for Israel.   כסה שמים הודו.  בסיני לישראל:
4And there was a brightness like the light; they had rays from His hand, and there was His strength hidden.   דוְ֙נֹגַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזּֽוֹ (כתיב עֻזֹּֽה) :
And there was a brightness. on that day.   ונוגה.  אותו היום:
like the light. Like the special light of the seven days of Creation. So did Jonathan render it.   כאור תהיה.  כאור המיוחד של שבעת ימי בראשית היה וכן ת"י:
rays. The expression of a light, which, when piercing and shining through a hole, appears like protruding horns. Similarly, (Ex. 34:29) “For the skin of his face shone.”   קרנים.  לשון מאור כשהוא נוקב וזורח דרך הנקב נראה כמין קרנים בולטין וכן (שמות ל״ד:כ״ט) כי קרן עור פניו:
from His hand. From the hand of the Holy One, blessed be He, they came to them.   מידו.  מידו של הקב"ה באו להם:
and there was His strength hidden. As the Targum renders: There His strength, which had previously been hidden, was revealed in the secret place of the Most High.   ושם חביון עזו.  כתרגומו שם נגלה עזו שהיה חבוי למפרע בסתר עליון:
5A pestilence went before Him, and sparks went out at His feet.   הלְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו:
A pestilence went before Him. I found in a Midrash Aggadah: At the time the Holy One, blessed be He, gave the Torah to Israel, He drove away the Angel of Death to divert him to other things, lest he stand to accuse and say, “You are giving the Torah to a nation that is destined to deny you at the end of forty days?”   לפניו ילך דבר.  מצאתי במדרש אגדה בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל טורדו למלאך המות להפליגו לדברים אחרים שלא יעמוד לקנתר ולומר אומה שעתידה לכפור בך לסוף ארבעי' יום ואתה נותן להם את התור':
and sparks went out at His feet. Fiery angels came with Him to Sinai.   ויצא רשף לרגליו.  מלאכי רשף באו עמו לסיני:
6He stood and meted out to the earth; He saw and caused nations to wander. And the everlasting mountains were shattered; the everlasting hills were humbled. The procedures of the world are His.   ועָמַ֣ד | וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ:
He stood and meted out to the earth. He waited to examine minutely the case of the generation of the Flood, to mete out to them a measure for a measure, and He meted it out. “He stood” is to be understood in the sense of (Isa. 3:13) “The Lord stands to plead, and He stands to judge the peoples.” He waits and examines their case minutely.   עמד וימודד ארץ.  המתין לדקדק בדין דור המבול למדוד להם מדה כנגד מדה ומדד עומד כדאמר נצב ה' ועומד לדין עמים (ישעיהו ג׳:י״ג) ממתין ומדקדק בדינם:
and meted out to the earth. They sinned with heat, and they were judged with boiling water.   וימודד ארץ.  ברותחים קילקלו וברותחים נדונו:
He saw. the generation of separation, who, since they were of one language, all came upon the plan, as it is written (Gen. 11:1): “And all the earth was of one language.”   ראה.  בדור הפלגה שעל ידי שהיו שפה אחת באו כולם בעצה כדכתיב ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית י״א:א׳):
and caused nations to wander. He caused them to jump into seventy languages as it is said (Lev. 11:21): “To jump with them on the earth,” and (Job 37:1) “My heart trembles and jumps from its place.”   ויתר גוים.  הקפיצם לשבעים לשון כדאמר ויתר ממקומו (איוב לו) לנתר בהם (ויקרא יא):
the everlasting mountains. The heavenly princes of the nations.   הררי עד.  שרי העכו"ם:
the procedures of the world are His. He demonstrated to them that all the procedures of the world are His.   הליכות עולם לו.  הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא:
7Because of iniquity I saw the tents of Cushan; the curtains of the land of Midian quaked.   זתַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אָֽהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן:
Because of iniquity. that was found in Israel.   תחת און.  שנמצא בישראל:
I saw the tents of Cushan. standing in the open and inflicting injury upon Israel, and when they humbled themselves before you…   ראיתי אהלי כושן.  שעומדים בגלוי ומחבלים את ישראל ובהתכנע' לפניך:
the curtains… quaked. All is to be understood according to the Targum .   ירגזון יריעות וגו'.  הכל כתרגומו:
8Was the Lord angry with the rivers? Is His wrath against the rivers, or His fury against the sea? Only that You rode on Your steeds with Your chariots of salvation.   חהֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהֹוָ֔ה אִם־בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֚י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה:
Was… with the rivers?. Some questions are in the affirmative. Have we seen that He performed all these? The explanation of the verse is according to the Targum.   הבנהרים.  יש תמיהות שהן קיימות הראינו שכל אלה עשה ופירוש המקרא כתרגומו:
Your chariots. were salvation for us.   מרכבותיך.  לנו ישועה:
9Your bow revealed itself; The oaths to the tribes were a perpetual statement; You split the earth into rivers.   טעֶרְיָ֚ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּֽע־אָֽרֶץ:
Your bow revealed itself. Your might was revealed.   עריה תעור קשתך.  נגלה נגלית גבורתך:
the oaths to the tribes. The oaths that You swore to the tribes.   שבועות מטות.  שבועות שנשבעת לשבטים:
perpetual statement. A statement that is to last forever. אֹמֶר is vowelized with a “pattah,” [meaning a “seggol”] and the accent is on the first syllable, making it a noun.   אומר סלה.  מאמר המקוים לעולם, אומר נקוד פתח (ר"ל סגול) וטעמו למעלה שהוא שם דבר:
You split the earth into rivers. According to the Targum.   נהרות תבקע ארץ.  כתרגומו:
10Mountains saw You and quaked. A stream of water passed. The deep gave forth its voice. The heaven raised up its thanks.   ירָא֚וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֚ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא:
Mountains saw You and quaked. The mountains of the streams of Arnon that cleft to one another.   ראוך יחילו הרים.  הרי נחלי ארנון שנדבקו זה עם זה:
A stream of water passed. When they crossed the Jordan, the water was “completely cut off,” and the flow of the stream of water passed downstream; the water “which came down from above stood and rose up.”   זרם מים עבר.  בעברם בירדן תמו נכרתו המים ועבר קילוח שטף המים לשפולו של נהר והבאים מלמעלה קמו עמדו:
The deep gave forth its voice. The inhabitants of the land praised Him.   נתן תהום קולו.  שבחוהו יושבי הארץ:
The heaven raised up its thanks. The host of the heaven thanked Him.   רום ידיהו נשא.  צבא השמי' הודו לו:
11The sun and the moon stood in their dwellings; to the light of Your arrows they go, to the brightness of the lightning of Your spear.   יאשֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֚וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ:
stood in their dwellings. in their dwellings. In every word that requires a “lammed” at the beginning - Scripture placed a “he” at the end [meaning “to”]. They explained the phrase as referring to the war of Gibeon, as the Targum paraphrases it.   עמד זבולה.  במדוריהון כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה ופירשוה על מלחמת גבעון כתרגומו:
to the light of Your arrows they go. Israel.   לאור חציך יהלכו.  ישראל:
12With fury You tread the earth; with wrath You trample nations.   יבבְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם:
With fury You tread the earth. to drive out the seven nations [the heathens of Canaan].   בזעם תצעד ארץ.  לגרש שבע' עכו"ם:
13You went forth to rescue Your people, to rescue Your anointed. You have crushed the head of the house of the wicked, uncovering it from the foundation to the neck-forever.   יגיָצָ֙אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֚צְתָּ רֹאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה:
to rescue Your anointed. Saul and David.   לישע את משיחך.  שאול ודוד:
uncovering it from the foundation. The walls of their enemies.   ערות יסוד.  חומות עכו"ם:
to the neck. The height of the walls and the towers.   עד צואר.  הוא גובה החומות והמגדלים:
14You pierced the heads of his villages with his war clubs. They storm to scatter me. Their joy was when they could devour a poor one in secret.   ידנָקַ֚בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פְּרָזָ֔יו (כתיב פְּרָזָ֔ו) יִסְעֲר֖וּ לַֽהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶֽאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר:
You pierced the heads… with war clubs. Sennacherib and his company.   נקבת במטיו ראש.  סנחריב וסיעתו שהיו סוערים ברוח סערה להפיצני והוא הי' מטה שהיית רודה בו את העכו"ם וכשבא וסער להפיצני נקבת ראשי גייסותיו במטיו שהי' בא לרדות בהם:
the heads of his villages. The heads of his towns and his castles, as in (Deut. 3:5) “The open towns” and (Zech. 2:8) “Jerusalem shall be inhabited without walls.”   ראש פרזיו.  ראשי עריו וטירותיו כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב׳:ח׳) ערי הפרזי (דברים ג):
they storm. Who were storming with a tempest to scatter me. [Sennacherib] was the staff with which you chastised the nations. When he came and stormed to scatter me, You pierced the heads of his troops with his staffs, with which he had come to chastise me.   עליצותם.  היו כשהיו יכולים:
their joy. was when they could…   לאכול עני במסתר.  ישראל הקרואים עם עני:
devour a poor one in secret. Israel, known as a poor people.  
15You trampled in the sea with Your steeds, a heap of many waters.   טודָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים:
You trampled in the sea. You trampled upon [Sennacherib’s] hordes, which were as heavy as the sand by the sea.   דרכת בים.  בחיילותיו הכבדים כחול הים:
a heap of many waters. Jonathan renders. upon a heap, an expression of (Exod. 8:10) “many heaps.”   חומר.  ת"י בדגור ל' חמרים חמרים (שמות ח):
16I heard, and my inward parts trembled; my lips quivered at the sound. Decay entered my bones, and I quaked in my place, that [the time] I would rest is destined for a day of trouble-to bring up a people that will troop back.   טזשָׁמַ֣עְתִּי | וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָֽלְל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּֽעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֚ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַֽעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ:
I heard, and my inward parts trembled. Jonathan rendered. Said Babylon, “I heard, and the kings trembled before the judgement meted out upon the Egyptians.”   שמעתי ותרגז בטני.  ת"י אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי:
my lips quivered at the sound. At the sound of the report, trembling took hold of me until my lips knocked one against the other and their sound was heard.   לקול צללו שפתי.  לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע:
quivered. An expression of (Zech. 14:20) “The bells of the horses.” Tentir in O.F., to tinkle.   צללו.  לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז:
and I quaked in my place. In my place, I quake.   ותחתי ארגז.  במקומי אני מזדעזעת:
that [the time] I would rest is destined for a day of trouble. That this tranquility of mine is destined for a day of trouble.   אשר אנוח ליום צרה.  אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה:
to bring up a people that will troop back. For the day that He said to bring up from there the people that He will cause to troop back, to return with its troops to its land.   לעלות לעם יגודנו.  ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו:
17For a fig tree shall not blossom; neither is there produce on the vines. The labor of the olive tree shall fail, and the grain field shall not produce food. The flock shall be cut off from the fold, and there shall be no cattle in the stalls.   יזכִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֚ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֚ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּֽרְפָתִֽים:
For a fig tree shall not blossom. As the Targum renders. However, the phrase may be interpreted according to its simple meaning: From now on, none of Babylon’s deeds shall succeed.   כי תאנה לא תפרח.  כתרגומו ויש לפתרו כמשמעו שוב אין הצלחה לכל מעשה בבל מעתה:
the grain field. a white field.   ושדמות.  שדה לבן:
from the fold. a stall for sheep.   ממכלה.  דיר הצאן:
18Yet, I will rejoice in the Lord; I will jubilate in the God of my salvation.   יחוַֽאֲנִ֖י בַּֽיהֹוָ֣ה אֶֽעֱל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּֽאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי:
Yet I. the nation of Israel, will rejoice in the Lord.   ואני.  כנסת ישראל, בה' אעלוזה:
19God the Lord is my strength. He made my feet [as swift] as the hind's, and He guides me on my high places. To the conductor [to play] with my melodies!   יטיֱהֹוִ֚ה אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֚שֶׂם רַגְלַי֙ כָּֽאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּֽמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַֽמְנַצֵּ֖ח בִּנְגִינוֹתָֽי:
19. To the conductor [to play] with my melodies. To the Levite who conducts the music in the Temple. I will compose for him [the Levites’ conductor] with my melodies, and the Levite[s] will accompany him with musical instruments.   למנצח בנגינותי.  לבן לוי המנצח בשיר ב"ה אנעי' לו בנגינותי והלוי יתן קול כנגדו בכלי השיר:
To the conductor. As it is stated (Ezra 3:8) “… appointed the Levites from twenty years old and upward to superintend the work of the house of the Lord.”   למנצח.  כמה דאת אמר (עזר' ג) ויעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת וגומר:
with my melodies. This is an expression of a vocal melody to raise and lower, orgenedors in O.F.   בנגינותי.  הוא לשון נעימות קול להרים ולהשפיל אורגנידור"ש בלע"ז: