Chapter 50

1A song of Asaph; God, God the Lord, spoke and called to the earth, from the rising of the sun until its setting.   אמִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֚ל | אֱֽלֹהִ֡ים יְהֹוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֜֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ:
God of gods is the Lord. I shall call (the God of gods, YHWH is His name).   אל אלהים ה'.  אקרא (אלהי האלהים ה' שמו):
spoke and called to the earth. The entire earth, but He appeared from Zion, which is the adornment of beauty. מִכְלַל is a noun, parement in Old French, adornment. He [Asaph] prophesies concerning the future redemption.   דבר ויקרא ארץ.  והוא הופיע מציון שהוא מכלל יופי:
2From Zion, the finery of beauty, God appeared.   במִצִּיּ֥וֹן מִכְלַל־יֹ֜֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ:
3Our God shall come and not be silent; fire shall devour before Him, and around Him it storms furiously.   גיָ֚בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶֽ֫חֱרָ֥שׁ אֵ֣שׁ לְפָנָ֣יו תֹּאכֵ֑ל וּ֜סְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד:
Our God shall come and not be silent. any longer concerning the spilt blood of His servants.   יבא אלהינו ואל יחרש.  עוד על דם עבדיו השפוך:
4He shall call to the heavens above and to the earth to avenge His people.   דיִקְרָ֣א אֶל־הַשָּׁמַ֣יִם מֵעָ֑ל וְאֶל־הָ֜אָ֗רֶץ לָדִ֥ין עַמּֽוֹ:
He shall call to the heavens. to visit upon the celestial princes of the peoples.   יקרא אל השמים.  לפקוד על שר האומות שבמרום:
and to the earth. to visit upon the kings of the earth.   ואל הארץ.  לפקוד על מלכי מצרים:
to avenge His people. Heb. לדין, to avenge the vengeance of His people, as (Deut. 32:36): “For the Lord shall judge His people, and He shall avenge the blood of His servants.”   לדין עמו.  לנקום נקמת עמו כמו כי ידין עמו ודם עבדיו יקום (דברים ל״ב:מ״ג):
5Gather to Me My devoted ones, who made a covenant with Me over a sacrifice.   האִסְפוּ־לִ֥י חֲסִידָ֑י כֹּֽרְתֵ֖י בְרִיתִ֣י עֲלֵי־זָֽבַח:
Gather to Me My devoted ones. And He will further call to the heavens and the earth that they gather the exiles to Him, as the matter that is stated (Song 4:16): “Awake, O north wind, and come, O south wind.”   אספו לי חסידי.  ועוד יקרא לשמי' ולארץ שיאספו לו הגליות כענין שנאמר עורי צפון ובאי תימן (שה"ש ד'):
who made a covenant with Me over a sacrifice. Who received the Torah with a covenant and a sacrifice, as it is stated (Exod. 24:8): “Behold the blood of the covenant, which the Lord has made with you.”   כרתי בריתי עלי זבח.  שקבלו את התורה בברית וזבח כענין שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' וגומר (שמות כ״ד:ח׳):
6And the heavens will tell His righteousness, for He is a God Who judges forever.   ווַיַּגִּ֣ידוּ שָׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ כִּֽי־אֱלֹהִ֓ים | שֹׁפֵ֖ט ה֣וּא סֶֽלָה:
7Hearken, My people, and I will speak, Israel, and I will admonish you; God, even your God am I.   זשִׁמְעָ֚ה עַמִּ֨י | וַֽאֲדַבֵּ֗רָה יִ֖שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי:
8I will not reprove you concerning your sacrifices, neither are your burnt offerings before Me constantly.   חלֹ֣א עַל־זְ֖בָחֶיךָ אֽוֹכִיחֶ֑ךָ וְ֜עוֹלֹתֶ֖יךָ לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד:
I will not reprove you concerning your sacrifices. If you do not bring Me sacrifices, and your burnt offerings are not before Me constantly. I do not set My eyes and My heart on that.   לא על זבחיך אוכיחך.  אם אינך מביא לי זבחיך ולא עולתיך נגדי תמיד, איני שם עיני ולבי על כך:
9I will not take from your household a bull, from your pens any goats.   טלֹֽא־אֶקַּ֣ח מִבֵּֽיתְךָ֣ פָ֑ר מִמִּכְלְאֹתֶ֥יךָ עַתּוּדִֽים:
I will not take from your household a bull. They are not yours but Mine.   לא אקח מביתך פר.  לא שלך הם אלא שלי:
from your pens. Heb. ממכלאתיך. That is a sheepfold, as (Habakkuk 3:17): “the flock shall be cut off from the fold (ממכלה).” Parc in French, pen.   ממכלאתיך.  הוא דיר הצאן כמו גזר ממכלה צאן (חבקוק ג') פאר"ק בלע"ז:
10For all the beasts of the forest are Mine, the behemoth of the thousand mountains.   יכִּי־לִ֥י כָל־חַיְתוֹ־יָ֑עַר בְּ֜הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי־אָֽלֶף:
the behemoth of the thousand mountains. That is (the bull) destined for the future feast [of the righteous], which grazes on a thousand mountains daily, and every day they grow back. Others explain this to mean one thousand mountains or one thousand parasangs (i.e., one mountain that is 1,000 parasangs long, or perhaps it should read: 1,000 bulls. The plural “mountains” indicates that there were many mountains of that type.[Shem Ephraim]) Others explain that this is like (Deut. 7:13): “the litter of your cattle (אלפיך).” i.e., mountains full of cattle, because he says, “I will not take from your household a bull.”   בהמות בהררי אלף.  הוא (שור) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים, י"מ אלף הרים או אלף פרסאו' או שם אלף פרים, וי"מ שהוא כמו שגר אלפיך כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר:
11I know all the fowl of the mountains, and the creeping things of the field are with Me.   יאיָדַעְתִּי כָּל־ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָֹ֜דַ֗י עִמָּדִֽי:
and the creeping things of the field are with me. Heb. זיז, the creeping things of the field. They are called זִיז because they move (זזים) from place to place; esmoubemant in Old French, movement.   וזיז שדי עמדי.  רמש השדה זיז על שהם זזים ממקום למקום אישמובימנ"ט בלע"ז:
with Me. I know them all.   עמדי.  אני יודע את כלם:
12If I were hungry I would not tell you, for the world and its fullness are Mine.   יבאִם־אֶ֖רְעַב לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי לִ֥י תֵ֜בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ:
13Will I eat the flesh of bulls or do I drink the blood of he-goats?   יגהַֽאוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה:
Will I eat the flesh of bulls. I did not order you to bring a sacrifice because I need to eat, but it is My pleasure that I spoke and My will was performed.   האוכל בשר אבירים.  לא אמרתי לך להביא זבח שאני צריך לאכילה אלא נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני:
14Slaughter for God a confession and pay the Most High your vows.   ידזְבַ֣ח לֵאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶֽיךָ:
Slaughter for God a confession. Confess your deeds and return to Me. That is the sacrifice that I desire, and afterwards pay the Most High your vows, for then they will be accepted willingly.   זבח לאלהים תודה.  התודה על מעשיך ושוב אלי זהו זבח שאני חפץ בו ואחר כך שלם לעליון נדריך כי אז יתקבלו לרצון:
15And call to Me on a day of distress; I will rescue you and you will honor Me.   טווּקְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֲ֜חַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי:
and you will honor Me. For this is My honor, that I will save those who trust in Me.   ותכבדני.  שזה הוא כבודי שאושיע את הבוטחים בי:
16But to the wicked man God said, "For what reason do you recount My statutes, and bring up My covenant on Your mouth?   טזוְלָ֚רָשָׁ֨ע | אָ֘מַ֚ר אֱלֹהִ֗ים מַה־לְּ֖ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ:
and bring up My covenant on your mouth. My Torah.   ותשא בריתי.  תורתי:
17For you hated discipline and threw My words behind you.   יזוְאַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַֽחֲרֶֽיךָ:
18If you saw a thief, you agreed [to be] with him, and with adulterers is your portion.   יחאִם־רָאִ֣יתָ גַ֖נָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ וְעִ֖ם מְנָֽאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ:
you agreed. You agreed to go with him.   ותרץ עמו.  נתרצית ללכת עמו:
19You let loose your mouth for evil, and you accustomed your tongue to deceit.   יטפִּיךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה וּ֜לְשֽׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד מִרְמָֽה:
you accustomed your tongue to deceit. Heb. תצמיד. You accustom deceit to be with you; to speak evil. תצמיד is ajouter in French, to join, as (Num. 19:15): “a cover (צמיד) bound.”   תצמיד מרמה.  תרגיל אצלך רמיה לדבר רעה, תצמיד אגוטא"ש בלע"ז, כמו (במדבר י"ט) צמיד פתיל (סא"א):
20You sit and talk against your brother; you slander your mother's son.   כתֵּשֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר בְּבֶן־אִ֜מְּךָ֗ תִּתֶּן־דֹּֽפִי:
You sit. in the company of the scorners.   תשב.  במושב לצים:
your mother’s son. with whom you have no [legal] quarrel, since he does not inherit with you.   בבן אמך.  שאין לך דין וריב עמו שאינו יורש עמך:
slander. Heb. דפי, defamation to cast him off, an expression of (Num. 35:20): “he pushes him off (יהדפנו).”   דופי.  דבר גנאי לדחותו לשון יהדפנו:
21You did these and I remained silent; you thought that I would be like you. I will contend with you and set up before your eyes.   כאאֵ֚לֶּה עָשִׂ֨יתָ | וְהֶֽחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱי֣וֹת אֶֽהְיֶ֣ה כָמ֑וֹךָ אוֹכִֽיחֲךָ֖ וְאֶֽעֶרְכָ֣ה לְעֵינֶֽיךָ:
you thought. You thought that I would be like you, to condone your evil deeds; (and others explain: you thought that I do not know what is hidden.)   דמית.  סבור אתה שאהיה כמוך להתרצו' במעשיך הרעים, (וי"מ דמית כי אינני יודע הנסתרות):
22Understand this now, you who forget God, lest I tear [you] to pieces, and there will be no one to save [you].   כבבִּֽינוּ־נָ֣א זֹ֖את שֹֽׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ פֶּן־אֶ֜טְרֹ֗ף וְאֵ֣ין מַצִּֽיל:
23One who slaughters a confession sacrifice honors Me, and [I will] prepare the way; I will show him the salvation of God."   כגזֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְכַ֫בְּדָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֜רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים:
One who slaughters a confession sacrifice. [One] who brings Me a sacrifice of repentance and confession for his iniquities, honors Me.   זובח תודה.  המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני:
and [I will] prepare the way. for the one who returns to Me. I teach and prepare the way for sinners to return to Me (and he who returns to Me, Shem Ephraim), I will show him My salvation.   ושם דרך.  השב אלי אני מלמד ושם דרך לחוטאים לשוב אלי אני אראנו בישועתי: