| 1For the conductor, a song of praise; shout for joy to God, all the earth. |
|
אלַֽמְנַצֵּחַ שִׁ֣יר מִזְמ֑וֹר הָרִ֥יעוּ לֵֽ֜אלֹהִ֗ים כָּל־הָאָֽרֶץ: |
| 2Sing the glory of His name; make glorious His praise. |
|
בזַמְּר֥וּ כְבוֹד־שְׁמ֑וֹ שִׂ֥ימוּ כָ֜ב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ: |
| Sing the glory of His name. Sing in honor of His name. Or: Recite the glory of His name with music and song. |
|
זמרו כבוד שמו.
זמרו בכבוד שמו א"נ ספרו כבוד שמו בזמר ושיר:
|
| 3Say to God, "How awesome are Your deeds! Through the greatness of Your might, Your enemies will admit their lies to You. |
|
גאִמְר֣וּ לֵֽ֖אלֹהִים מַה־נּוֹרָ֣א מַֽעֲשֶׂ֑יךָ בְּרֹ֥ב עֻ֜זְּךָ֗ יְכַֽחֲשׁוּ־לְךָ֥ אֹֽיְבֶֽיךָ: |
| How awesome. is each one of Your deeds! |
|
מה נורא.
כל אחד ממעשיך:
|
| Through the greatness of Your might. When You show the world Your might, through pestilence, sword, famine, or lightning. |
|
ברוב עוזך.
כשאתה מראה לעולם עוזך על ידי דבר או חרב או רעב או ברקים:
|
| Your enemies. The wicked, confess their lies and sins because of their great fear. |
|
אויביך.
הרשעים מרוב פחד מודים על כחש ועבירות שבידם (ע"כ התוס'):
|
| 4All the earth will prostrate themselves to You and sing praises to You; they will sing praises to Your name forever." |
|
דכָּל־הָאָ֚רֶץ | יִשְׁתַּֽחֲו֣וּ לְ֖ךָ וִֽיזַמְּרוּ־לָ֑ךְ יְזַמְּר֖וּ שִׁמְךָ֣ סֶֽלָה: |
| 5Go and see the deeds of God, awesome in His deeds toward mankind. |
|
הלְכ֣וּ וּ֖רְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים נוֹרָ֥א עֲ֜לִילָ֗ה עַל־בְּנֵ֥י אָדָֽם: |
| awesome in His deeds. Feared by mankind, lest He find a transgression in them, for all their deeds are revealed to You. |
|
נורא עלילה.
יראוי על בני אדם פן ימצא להם פשע כי כל מעשיהם גלוים לך:
|
| 6He turned the sea into dry land; in the river they crossed by foot; there we rejoiced with Him. |
|
והָ֚פַךְ יָ֨ם | לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֖נָּהָֽר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֜֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ: |
| He turned the sea into dry land. The Sea of Reeds. |
|
הפך ים ליבשה.
ים סוף:
|
| there it rejoiced with it. I found: There was a thing with which the sea rejoiced, i.e., that the sea saw the Holy One, blessed be He. |
|
שם נשמחה בו.
מצאתי שם היה דבר שהיה נשמח בו כלומר שראה הים את הקב"ה:
|
| 7With His might, He rules the world; His eyes oversee the nations; the rebellious ones will not exalt themselves, ever. |
|
זמ֘שֵׁ֚ל בִּגְבֽוּרָת֨וֹ | עוֹלָ֗ם עֵ֖ינָיו בַּגּוֹיִ֣ם תִּצְפֶּ֑ינָה הַסּֽוֹרְרִ֓ים | אַל־יָר֖וּמוּ (כתיב יָר֖יּמוּ) לָ֣מוֹ סֶֽלָה: |
| will not exalt themselves. Their hand will not be high. |
|
אל ירומו.
אל תהי ידם רמה:
|
| 8O peoples, bless our God, and make the voice of His praise heard. |
|
חבָּֽרֲכ֖וּ עַמִּ֥ים | אֱלֹהֵ֑ינוּ וְ֜הַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ: |
| O peoples, bless our God. for His wonders, that He kept our soul alive in exile, and you cannot annihilate us. |
|
ברכו עמים אלהינו.
על נפלאותיו שהוא שם נפשנו בחיים בגלות ואינכם יכולים להשמיד אותנו:
|
| 9He, Who kept our souls alive and did not let our foot falter. |
|
טהַשָּׂ֣ם נַ֖פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ: |
| 10For You tested us, O God; You refined us as though refining silver. |
|
יכִּֽי־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים צְ֜רַפְתָּ֗נוּ כִּצְרָף־כָּֽסֶף: |
| You tested us. with distress in the exile. |
|
כי בחנתנו.
בצרה בגולה:
|
| You refined us. to remove the dross from us when we repent before You, as they refine silver to remove its dross. |
|
צרפתנו.
להסיר הסיגים ממנו שנשוב בתשובה לפניך כמו שצורפים הכסף להסיר הסיגים ממנו:
|
| 11You brought us into a trap; You placed a chain on our loins. |
|
יאהֲבֵאתָ֥נוּ בַמְּצוּדָ֑ה שַׂ֖מְתָּ מּוּעָקָ֣ה בְמָתְנֵֽינוּ: |
| You brought us into a trap. A narrow place, like in a prison. |
|
הבאתנו במצודה.
במקום צר כמו במאסר:
|
| a chain. Heb. מועקה, an expression of locking up, and every [expression of] מֵעִיק and מֵצִיק is like it. |
|
מועקה.
לשון מסגר וכל המעיק והמציק כמוהו:
|
| 12You caused man to ride at our head; we came in fire and water, and You took us out to satiety. |
|
יבהִרְכַּ֥בְתָּ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ בָּֽאנוּ־בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם וַ֜תּֽוֹצִיאֵ֗נוּ לָֽרְוָיָֽה: |
| You caused man to ride at our head. The kings of all the heathen nations. |
|
הרכבת אנוש לראשינו.
מלכי כל אומה ואומה:
|
| 13I shall come to Your house with burnt offerings; I shall pay You my vows, |
|
יגאָב֣וֹא בֵֽיתְךָ֣ בְעוֹל֑וֹת אֲשַׁלֵּ֖ם לְךָ֣ נְדָרָֽי: |
| I shall come to Your house. when You build the Temple, we shall pay our vows that we vowed in exile. |
|
אבוא ביתך.
בבנותך בית המקדש נשלם נדרינו שנדרנו בגולה:
|
| 14Which my lips uttered and my mouth spoke in my distress. |
|
ידאֲשֶׁר־פָּצ֥וּ שְׂפָתָ֑י וְדִבֶּר־פִּ֜֗י בַּצַּר־לִֽי: |
| 15Burnt offerings of fat animals I shall offer up to You with the burning of rams; I shall prepare cattle with he-goats forever. |
|
טועֹ֘ל֚וֹת מֵיחִ֣ים אַֽעֲלֶה־ לָּ֖ךְ עִם־קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים אֶֽעֱשֶׂ֨ה בָקָ֖ר עִם־עַתּוּדִ֣ים סֶֽלָה: |
| fat. Heb. מיחים, fat, an expression of מוֹחַ, marrow. |
|
מיחים.
שמנים לשון מוח:
|
| 16Come, hearken and I shall tell all you who fear God what He did for my soul. |
|
טזלְכ֚וּ שִׁמְע֣וּ וַֽ֖אֲסַפְּרָה כָּל־יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי: |
| all you who fear God. They are the proselytes who became converted. |
|
כל יראי אלהים.
הם הגרי' שיתגיירו:
|
| 17My mouth called out to Him, and He was exalted under my tongue. |
|
יזאֵלָ֥יו פִּי־קָרָ֑אתִי וְ֜רוֹמַ֗ם תַּ֣חַת לְשׁוֹנִֽי: |
| My mouth called out to Him. When we were in exile, we called out to Him, and we recited His exaltation with our tongue. |
|
אליו פי קראתי.
כשהיינו בגולה קראנוהו וספרנו רוממותיו בלשוננו:
|
| and He was exalted. Heb. ורומם, like ונתרומם, and He was exalted. I found: With my mouth, I called out to Him. ורומם is a noun. His exaltation is ready under my tongue to be let out of my mouth, as (Job 20:12): “though he hide it under his tongue.” |
|
ורומם.
כמו ונתרומם, מצאתי בפי קראתי אליו ורומם שם מלה רוממות שלו מוכן תחת לשוני להוציאו בפה כמו (איוב כ) יכחידנה תחת לשונו:
|
| 18If I saw iniquity in my heart, the Lord does not hear it. |
|
יחאָוֶן אִם־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י לֹ֖א יִשְׁמַ֥ע | אֲדֹנָֽי: |
| If I saw iniquity, etc.. He did not deal with us according to our sins, but He made Himself as though He neither saw nor heard the iniquity that was in our hearts. |
|
און אם ראיתי וגו'.
לא פעל עמנו כחטאתינו עשה עמנו כלא רואה ולא שומע און שבלבבנו:
|
| 19But God heard; He hearkened to the voice of my prayer. |
|
יטאָכֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים הִ֜קְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי: |
| But. indeed you should know. |
|
אכן.
באמת יש לדעת:
|
| 20Blessed be God, Who did not remove my prayer and His kindness from me. |
|
כבָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֚ר לֹֽא־הֵסִ֖יר תְּפִלָּתִ֥י וְחַסְדּ֗וֹ מֵֽאִתִּֽי: |
| Who did not remove my prayer. from before Him, and He did not remove His kindness from me. |
|
אשר לא הסיר תפלתי.
מלפניו וחסדו לא הסיר מאתי:
|
