Chapter 113

1Hallelujah! Praise, you servants of the Lord, praise the name of the Lord.   אהַֽלְלוּיָ֨הּ | הַֽ֖לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַֽ֜לְלוּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהֹוָֽה:
2May the name of the Lord be blessed from now and to eternity.   ביְהִ֚י שֵׁ֣ם יְהֹוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם:
3From the rising of the sun until its setting, the name of the Lord is praised.   גמִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֜הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהֹוָֽה:
4The Lord is high over all nations; upon the heavens is His glory.   דרָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם | יְהֹוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ:
5Who is like the Lord, our God, Who dwells on high,   המִי כַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת:
Who is like the Lord, our God. in heaven and earth, who dwells on high and lowers His eyes to see? מושיבי, להושיבי, מקימי, משפילי, מגביהי, all have a superfluous “yud.”   מי כה' אלהינו.  בשמים ובארץ שהוא מגביהי לשבת ומשפיל לראות, מגביהי משפילי מקימי להושיבי מושיבי כלם יו"ד יתירה בהם:
6Who lowers [His eyes] to look in the heavens and the earth?   והַמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ:
7He lifts the pauper up from the dust, from the dungheap He raises up the needy,   זמְקִימִ֣י מֵֽעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֜אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן:
8To seat [him] with princes, with the princes of His people.   חלְהֽוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים עִ֜֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ:
9He seats the barren woman of the house as a happy mother of children. Hallelujah!   טמֽוֹשִׁיבִ֨י | עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ:
the barren woman of the house. Zion, which is like a barren womanHe will seat her.   עקרת הבית.  ציון שהיא כעקרה יושיבנה:
as a happy mother of children. (Isa. 66:8): “that Zion both experienced birth pangs and bore her children.”   אם הבנים שמחה.  כי חלה גם ילדה ציון את בניה, (ישעיהו ס״ו:ח׳):