Chapter 123

1A song of ascents. To You I lifted up my eyes, You Who dwell in heaven.   אשִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת אֵ֖לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֜יֹּֽשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם:
Who dwell. Heb. הישבי.The “yud” is superfluous.   שיר וגו' היושבי.  יו"ד יתירה:
2Behold, as the eyes of slaves to the hand of their masters, as the eyes of a handmaid to the hand of her mistress, so are our eyes to the Lord our God, until He favors us.   בהִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֚ד אֲדֽוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֘ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֖ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֜֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ:
3Favor us, O Lord, favor us, for we are fully sated with contempt.   גחָנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּי־רַ֜֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז:
4Our soul is fully sated with the ridicule of the complacent, the contempt [shown] to the valley of doves.   דרַבַּת֘ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים הַ֜בּ֗וּז לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים (כתיב לִגְאֵ֥יוֹנִֽים) :
the ridicule of the complacent. [With] the ridicule of the complacent heathens we are sated.   הלעג השאננים.  לעג הגוים השאננים שבענו:
the contempt. that they despised the valley of doves, which is Jerusalem.   הבוז.  שבזו את גיא היונים היא ירושלים:
the complacent. Heb. לגאיונים. It is written as one word and read as two.   לגאיונים.  כתיב חד וקרינן תרין: