Chapter 3

1My son, forget not My instruction, and may your heart keep My commandments;   אבְּנִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֜מִצְו‍ֹתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ:
2for they shall add length of days and years of life and peace to you.   בכִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֖מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֜שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ:
they shall add length of days… and peace. The Torah and the commandments.   אורך ימים וגו'.  ושלום יוסיפו לך תורתי ומצותי:
3Kindness and truth shall not leave you; bind them upon your neck, inscribe them upon the tablet of your heart;   גחֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֜תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ:
4and find favor and good understanding in the sight of God and man.   דוּמְצָא־חֵ֖ן וְשֵֹֽכֶל־ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם:
5Trust in the Lord with all your heart and do not rely upon your understanding.   הבְּטַ֣ח אֶל־יְ֖הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּֽ֜ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן:
Trust in the Lord. and squander your money to seek for yourself a teacher from whom to learn, and do not rely on your understanding.   בטח אל ה'.  ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו ואל בינתך אל תשען:
6Know Him in all your ways, and He will direct your paths.   ובְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֜ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ:
7Do not be wise in your own sight; fear the Lord and turn away from evil   זאַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־יְ֜הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע:
Do not be wise in your own sight. to despise the word of the one who reproves you.   אל תהי חכם בעיניך.  להיות מואס בדברי מוכיחך:
8it shall be healing for your navel and marrow for your bones.   חרִפְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶ֑ךָ וְ֜שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ:
It shall be healing for your navel. Heb. לשרך. The wisdom shall be healing. שרך is like (Song 7:4): שררך, which means, your navel.   רפאות תהי לשרך.  החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:
and marrow for your bones. Heb. ושקוי, lit. moisture. That is the marrow, as the matter is stated (Job 21:24): “and the marrow of his bones is moistened.”   ושקוי לעצמותיך.  הוא המוח כענין שנאמר ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא):
9Honor the Lord from your substance and from the first of all your grain,   טכַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֖הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֜מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ:
from your substance. From whatever He favored you [with], even from a pleasant voice. (Do not read: from your substance מהונך but: from your throat מגרונך.)   מהונך.  מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך):
and from the first. (These are the terumoth and the tithes.)   ומראשית.  אלו תרומות ומעשרות:
10and your barns shall be filled with plenty, and your vats will overflow with new wine.   יוְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֜תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ:
11My son, despise not the discipline of the Lord, and do not abhor His chastening,   יאמוּסַ֣ר יְ֖הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֜קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ:
My son, despise not the discipline of the Lord. Should pains come upon you, they should be dear to you.   מוסר ה' בני אל תמאס.  אם יבואו עליך יסורין יהיו חביבין עליך:
and do not abhor. Heb. תקץ, from the expression of (Gen. 27:46) “I abhor (קצתי) my life.”   ואל תקוץ.  מלשון קצתי בחיי (בראשית כז):
12for the Lord chastens the one He loves, as a father placates a son.   יבכִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֜כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה:
as a father placates his son. He desires to benefit his son and he placates him after striking him with the staff. So will the benefit be pleasant to you after the smiting.   וכאב את בן ירצה.  שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:
13Fortunate is the man who has found wisdom and a man who gives forth discernment,   יגאַשְׁרֵ֣י אָ֖דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֜אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה:
Fortunate is the man who has found wisdom and a man who gives forth discernment. One who learned wisdom until he is so accustomed to it that he can express it with his mouth.   אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה.  שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו:
14for its commerce is better than the commerce of silver, and its gain [is better] than fine gold;   ידכִּ֤י ט֣וֹב סַ֖חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֜מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ:
for its commerce is better than the commerce of silver. In any exchange, when a person exchanges [something] for merchandise, this one takes this, and that one takes that; but if one says to his friend, “Teach me your chapter, and I will teach you my chapter,” [then] both chapters are found in the hand of each of them.   כי טוב סחרה מסחר כסף.  כל חלופין שאדם מחליף בסחורה זה נוטל זה וזה נוטל זה אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד:
than fine gold. Heb. מחרוץ. That is a type of gold.   חרוץ.  מין זהב הוא:
15it is more precious than pearls, and all your desirable things cannot be compared to it.   טויְקָ֣רָה הִ֖יא מִפְּנִיִ֑ים מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֜פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ:
and all your desirable things. Heb. חפציך all that you desire.   וכל חפציך.  כל חמדותיך:
cannot be compared to it. They are not equal to its worth, nor their price to its price.   לא ישוו בה.  לא יהיו שוין בשוויה ודמיהן בדמיה:
16Length of days is in its right hand; in its left hand are riches and honor.   טזאֹ֣רֶךְ יָ֖מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֜שְׂמֹאולָ֗הּ ע֣שֶׁר וְכָבֽוֹד:
in its right hand. Those who make the right use of it and engage in it for its own sake will have length of days and surely riches and honor, but those who make the wrong [lit. left] use of it, who engage in it not for its own sake, will still have riches and honor.   בימינה.  למיימינים בה ועוסקים בה לשמה אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד ולמשמאילים בה שעוסקים בה שלא לשמה מ"מ עושר וכבוד יש:
17Its ways are ways of pleasantness, and all its paths are peace.   יזדְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם:
18It is a tree of life for those who grasp it, and those who draw near it are fortunate.   יחעֵץ־חַיִּ֣ים הִ֖יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר:
for those who grasp it. Heb. למחזיקים for those who hold onto it, as in (Ex. 4:4): “and he extended his hand and grasped (ויחזק) it.”   למחזיקים בה.  לאוחזים בה כמו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד׳:ד׳):
and those who draw near it are fortunate. Heb. ותמכיה, those who draw near it. Likewise, every expression of תמיכה in this Book means that he holds onto it.   ותומכיה מאושר.  המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה שבספר זה שהוא אוחז בה:
19The Lord founded the earth with wisdom, established the heavens with discernment.   יטיְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֜מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה:
The Lord founded the earth with wisdom. According to the Torah. This is the Torah, which is discernment and which is knowledge.   ה' בחכמה יסד ארץ.  ע"פ התורה והיא התורה והיא התבונה והוא הדעת ואחר שכל העולם נברא בהם לכך:
20With His knowledge the depths were split, and the heavens drip dew.   כבְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֜שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל:
drip. Heb. ירעפו, like יטיפו. Now, since the entire world was created with them, therefore…   ירעפו.  כמו יטיפו:
21My son, let them not depart from your eyes; guard sound wisdom and thought,   כאבְּנִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֜שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה:
let them not depart from your eyes. Let them not be curved away from before your eyes, to remove them from before you.   אל ילוזו מעיניך.  אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך:
22and they shall be life for your soul, and grace for your neck.   כבוְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֜חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ:
and they shall be life for your soul. for it is a tree of life.   ויהיו חיים לנפשך.  שהרי עץ חיים הוא:
and grace for your neck. For this is its praise that is mentioned above (1:9): “and a necklace for your neck.”   וחן לגרגרותיך.  שהרי זה שבחה האמור למעלה וענקים לגרגרותיך:
23Then you shall go securely on your way, and your foot shall not stumble.   כגאָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֜רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף:
shall not stumble. Heb. לא תגוף. This is an expression of stumbling, (achopper in French, straucheln in German. And so in Jeremiah 13:16 Psalms 91:12.) And so (Ps. 91:12).“Lest your foot stumble (תגף) on a stone;” and so (Jer. 13:16): “And before your feet stumble (יתנגפו)” and so (Ex. 21:22): “and they dash (ונגפו) a pregnant woman.”   לא תגוף.  לשון כשלון אצופי"ר בלע"ז וכן פן תגוף באבן (תהילים צ״א:י״ב) וכן בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיה יב) וכן ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב):
24If you lie down, you shall not fear, and when you lie down, your sleep shall be sweet.   כדאִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֜שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ:
and when you lie down, your sleep shall be sweet. Your sleep shall be sweet when you sleep, that you will not fear sudden terror.   ושכבת וערבה שנתך.  ותנעם שנתך כשתישן שלא תירא מפחד פתאום:
25Be not afraid of sudden terror, or of the darkness of the wicked when it will come.   כהאַל־תִּ֖ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֜שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא:
or of the darkness. when it comes upon the wicked.   ומשואת.  כשתבוא על הרשעים:
26For the Lord shall be your trust, and He shall keep your foot from being caught.   כוכִּֽי־ יְ֖הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד:
For the Lord shall be your trust. Heb. בכסלך, in your trust. Another explanation: in the things concerning which you are a fool (כסיל). This I found in Yerushalmi.   כי ה' יהיה בכסלך.  במבטחך, ד"א בדברים שאתה כסיל בהן כך מצאתי בירושלמי:
27Do not withhold good from the one who needs it when you have power in your hand to do it.   כזאַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל יָדְיךָ֣ יָדְךָ֣ לַעֲשֹֽוֹת:
Do not withhold good from the one who needs it. If you see that your friend wishes to benefit the poor, do not prevent him from doing so.   אל תמנע טוב מבעליו.  אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים אל תמנעהו:
when you have power in your hand. to stop him. Another explanation:   בהיות לאל ידך.  להחדילו, ד"א:
Do not withhold good from the one who needs it. Do not withhold charity from the poor man.   אל תמנע טוב מבעליו.  אל תמנע צדקה מן העני:
when you have the power in your hand. to do charity; perhaps a day will come when you will not have the power in your hand, and similarly…   בהיות לאל ידך.  לעשות צדקה שמא יבוא יום ואין לאל ידך:
28Do not say to your fellow, "Go and return, and tomorrow I will give," though you have it with you.   כחאַל־תֹּ֘אמַ֤ר לְרֵֽעֲיךָ לְרֵֽעֲךָ לֵ֣ךְ וָ֖שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ:
Do not say to your fellow. To the poor man.   וכן אל תאמר לרעך.  לעני:
though you have it with you. what to give to him. But our Sages explained: “Go and return” regarding the wages of a hireling.   ויש אתך.  מה שתתן לו, ורבותינו פירשו לך ושוב על שכר שכיר:
29Devise no harm against your fellow, when he dwells securely with you.   כטאַל־תַּחֲר֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ:
Devise no harm against your fellow. Heb. אל תחרש, do not think-but it does not deviate from the meaning of plowing (חרישה); just as it is customary for the plower to prepare a place for the time of sowing, so does one who devises harm prepare a place for devices in his heart, how he will get up and execute it.   אל תחרוש על רעך.  אל תחשוב ואינו זז ממשמעות חרישה מה דרך החורש מכין מקום לזמן הזריעה אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו איך יעמוד ויעשנה:
30Do not quarrel with anyone without cause, if he did you no harm.   לאַל־תָּרִ֣וב תָּרִ֣יב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה:
Do not quarrel with anyone. to complain about him.   אל תריב עם אדם.  להתלונן עליו:
if he did you no harm. i.e., unless he transgressed a commandment written in the Torah. The Torah states (Lev. 19:18): “And you shall love your fellow as yourself,” but one who is wicked, you may hate.   אם לא גמלך רעה.  שעבר על המצוה הכתובה בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט) ומי שהוא רשע רשאי אתה לשונאו:
31Do not envy a man of violence and do not choose any of his ways;   לאאַל־תְּ֖קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־תִּ֜בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו:
Do not envy a man of violence. to do as his deeds if you see him prospering.   אל תקנא באיש חמס.  לעשות כמעשיו אם תראהו מצליח:
32for the perverse is an abomination to the Lord, but His counsel is with the upright.   לבכִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֧ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ:
for the perverse is an abomination to the Lord. One who is crooked in his ways.   כי תועבת ה' נלוז.  מעוות בדרכיו:
but His counsel is with the upright. Heb. ואת, and with, etc.   ואת ישרים סודו.  ועם ישרים סודו:
33The curse of the Lord is in the wicked man's house, but He shall bless the dwelling of the righteous.   לגמְאֵרַ֣ת יְ֖הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וְנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ:
34If [one goes] to the scoffers, he will scoff; but [if he goes] to the humble, he evokes grace.   לדאִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ וְ֜לַעֲנָיִ֗ים וְלַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן:
If [one goes] to the scoffers. If a person is attracted to them, he too will scoff with them.   אם ללצים.  אדם נמשך אחריהם לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם:
but [if he goes] to the humble, he evokes grace. If he joins the humble, eventually his deeds will evoke grace in people’s eyes.   ולענוים יתן חן.  אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות:
35The wise shall inherit honor, but the fools take disgrace as their portion.   להכָּבוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֜כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן:
The wise shall inherit honor, but the fools take disgrace as their portion. For himself, he takes disgrace for his portion.   כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון.  לעצמו מפריש קלון לחלקו: