Chapter 29

1A man who requires reproof but stiffens his nape, will suddenly be broken without cure.   אאִ֣ישׁ תּ֖וֹכָחוֹת מַקְשֶׁה־עֹ֑רֶף פֶּ֥תַע יִ֜שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא:
but stiffens his nape. not to listen.   מקשה עורף.  מלשמוע:
will suddenly be broken. He will quickly be broken.   פתע ישבר.  מהר ישבר:
2When the righteous become great, the people rejoice, but when a wicked man rules, the people sigh.   בבִּרְב֣וֹת צַ֖דִּיקִים יִשְׂמַ֣ח הָעָ֑ם וּבִמְשֹׁ֥ל רָ֜שָׁ֗ע יֵאָ֥נַֽח עָֽם:
3A man who loves wisdom makes his father happy, but one who keeps company with harlots wastes his wealth.   גאִֽישׁ־אֹהֵ֣ב חָ֖כְמָה יְשַׂמַּ֣ח אָבִ֑יו וְרֹעֶ֥ה ז֜וֹנ֗וֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן:
but one who keeps company with harlots. Heb. ורעה. He joins harlots to himself, as its apparent meaning. Our Sages, however, said: “He who says, ‘This tradition is acceptable, I will learn it, but this one is not acceptable, I will not learn it.’” The support [for this view] from the verse is that זונות throughout the Scriptures is not spelled fully [with two “vavim”] except this once only.   ורועה.  מחבר לו זונות ורבותינו אמרו האומר שמועה זו נאה אשננה וזו אינה נאה לא אשננה וסיוע במקרא שאין זונות במקרא מלא אלא זה בלבד:
4A king establishes the country with justice, but a haughty man tears it down.   דמֶ֗לֶךְ בְּ֖מִשְׁפָּט יַעֲמִ֣יד אָ֑רֶץ וְאִ֖ישׁ תְּרוּמ֣וֹת יֶֽהֶרְסֶֽנָּה:
establishes the country. If he is an honest judge, he establishes the country.   יעמיד ארץ.  אם שופט אמת הוא יעמיד ארץ:
but a haughty man. Heb. תרומות, a haughty man, who does not care to take time in judgment. Our Rabbis (Keth. 105b) stated: “If the judge is like a king, who does not have to acquire friends and accept bribes, he establishes the country. But if he is like a priest, who asks for terumoth in the threshing floors, he tears it down.”   ואיש תרומות.  איש גאות שאינו חש להיות מתון בדין ורבותינו אמרו אם הדיין דומה למי שאינו צריך לקנות אוהבים וליקח שוחד הוא יעמיד ארץ ואם דומה לכהן השואל תרומות על הגרנות הוא יהרסנה:
5A man who flatters his friend spreads out a net for his feet.   הגֶּבֶר מַחֲלִ֣יק עַל־רֵעֵ֑הוּ רֶ֜֗שֶׁת פּוֹרֵ֥שׂ עַל־פְּעָמָֽיו:
flatters. Heb. מחליק, talks smoothly.   מחליק.  מדבר חלקות:
6When a wicked man sins, there is a snare, and a righteous man sings and rejoices.   ובְּפֶ֤שַֽׁע אִ֣ישׁ רָ֣ע מוֹקֵ֑שׁ וְ֜צַדִּ֗יק יָר֥וּן וְשָׂמֵֽחַ:
When a wicked man sins. a snare will come.   בפשע איש רע.  יבא מוקש:
and a righteous man. who did not go in his ways, sings and rejoices.   וצדיק.  שלא הלך בדרכיו ירון ושמח:
7A righteous man knows the judgment of the poor; a wicked man does not put his mind to knowing it.   זיֹדֵ֣עַ צַ֖דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים רָ֜שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת:
the judgment of the poor. The torments of the poor and what they require, and puts his mind to them.   דין דלים.  ייסורי דלים ומה הם צריכים ונותן להם לב:
8Scornful men inflame a city, but the wise turn away wrath.   חאַנְשֵׁ֣י לָ֖צוֹן יָפִ֣יחוּ קִרְיָ֑ה וַ֜חֲכָמִ֗ים יָשִׁ֥יבוּ אָֽף:
inflame. Heb. יפיחו, lit. they blow. They inflame it like a flame of fire that is fanned by the wind.   יפיחו.  ילהיבו כלהבת אש הנפוח ברוח:
9When a wise man contends with a foolish man, whether he is angry or he laughs, he will have no contentment.   טאִֽישׁ־חָכָ֗ם נִ֖שְׁפָּט אֶת־אִ֣ישׁ אֱוִ֑יל וְרָגַ֥ז וְ֜שָׂחַ֗ק וְאֵ֣ין נָֽחַת:
a wise man contends. Heb. נשפט, debates with the fool.   איש חכם נשפט.  מתוכח עם האויל:
he will have no contentment. Whether he shows him an angry countenance or he shows him a laughing countenance, there is no contentment either in this or in that. He finds no satisfaction. We find in the case of Amaziah that the Holy One, blessed be He, showed him a laughing countenance and delivered Edom into his hands, and when he returned from defeating them, (11 Chron 25:14) “he brought their (sic) gods, etc. and prostrated himself before them.” To Ahaz, the Holy One, blessed be He, showed an angry countenance and delivered him into the hands of the kings of Aram (ibid. 28:23): “And he sacrificed to the gods of Damascus, etc. for he said, ‘The gods of Aram are helping them.’”   ואין נחת.  בין מראה לו פנים זעופו' בין שמראהו פנים שוחקו' אין נחת לא בזו ולא בזו אינו מוצא קורת רוח מצינו באמציה שהראה לו הקב"ה פנים שוחקות ומסר בידו אדום ובשובו מהכות (ד"ה ב כה) ויבא את אלהיהם ולהם השתחוה לאחז הראה הקב"ה פנים זועפות ומסרו ביד מלכי ארם ויזבח לאלהי דמשק כי אמר אלהי ארם מעזרים להם:
10Murderous men hate the innocent, but the upright seek his soul.   יאַנְשֵׁ֣י דָ֖מִים יִשְׂנְאוּ־תָ֑ם וִֽ֜ישָׁרִ֗ים יְבַקְשׁ֥וּ נַפְשֽׁוֹ:
seek his soul. [This is] an expression of love, and it appears that it is so, as David said to Abiathar (I Sam. 22:23): “for he who seeks my soul seeks your soul.” He who will deal kindly with me will deal kindly with you. The exegetes, however, do not agree with me.   יבקשו נפשו.  ל' חבה ונראה שכן הוא כמה שאמר דוד לאביתר (שמואל א כ״ב:כ״ג) אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך מי שיגמול לי חסד יגמול לך ואין הפותרים מודים לי:
11A fool lets out all his wind, but afterwards a wise man will quiet it.   יאכָּל־ר֖וּחוֹ יוֹצִ֣יא כְסִ֑יל וְ֜חָכָ֗ם בְּאָח֥וֹר יְשַׁבְּחֶֽנָּה:
will quiet it. When the fool has let out all his wind, the wise man comes and humbles it with the reply of his mouth. Similar to this is (Ps. 65:8): “Who stills (משביח) the noise of the seas” ; (ibid. 89:10): “when its waves rise up, You still (תשבחם) them.”   באחור ישבחנה.  כשיוציא הכסיל כל רוחו בא החכם וישפילנו במענה לשונו ודומה לו משביח שאון ימים (תהילים ס״ה:ח׳) בשוא גליו אתה תשבחם (שם פט):
12A ruler who hearkens to false words-all his servants are wicked.   יבמשֵׁל מַקְשִׁ֣יב עַל־דְּבַר־שָׁ֑קֶר כָּֽל־מְשָׁרְתָ֥יו רְשָׁעִֽים:
13A poor man and a man of deep thoughts were visited upon; the Lord enlightens the eyes of both of them.   יגרָ֤שׁ וְאִ֣ישׁ תְּכָכִ֣ים נִפְגָּ֑שׁוּ מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה:
and a man of deep thoughts. A man of thoughts, a Torah scholar. And our Sages explained it concerning a disciple who said to a teacher, “Teach me.”   ואיש תככים.  איש מזימות בעל תורה, ורבותינו (תמורה טז ויקרא רבה פ' ל"ד) פירשו תלמיד שאמר לרב השניני פרק א' ומלמדו:
14A king who judges the poor justly-his throne will be established forever.   ידמֶ֤לֶךְ שׁוֹפֵ֣ט בֶּֽאֱמֶ֣ת דַּלִּ֑ים כִּ֜סְא֗וֹ לָעַ֥ד יִכּֽוֹן:
15A rod and reproof give wisdom, but a child left free brings shame to his mother.   טושֵׁ֣בֶט וְ֖תוֹכַחַת יִתֵּ֣ן חָכְמָ֑ה וְנַ֥עַר מְ֜שֻׁלָּ֗ח מֵבִ֥ישׁ אִמּֽוֹ:
but a child left free. Whom his father set free to follow the dictates of his heart, ultimately…   ונער משולח.  ששלחו אביו ללכת בדרכי לבו סופו:
brings shame to his mother. This is Ishmael; since he was wicked, he brought about that Sarah should say to Abraham (Gen. 21:10): “Expel this bondwoman and her son.”   מביש אמו.  ישמעאל על שהיה רשע גרם לשרה שאמרה לאברהם גרש את האמה וגומר (בראשית כ״א:י׳):
16When the wicked attain greatness, transgression increases, and the righteous will see their downfall.   טזבִּרְב֣וֹת רְ֖שָׁעִים יִרְבֶּה־פָּ֑שַׁע וְ֜צַדִּיקִ֗ים בְּֽמַפַּלְתָּ֥ם יִרְאֽוּ:
17Chastise your son and he will give you rest, and he will grant pleasures to your soul.   יזיַסֵּ֣ר בִּ֖נְךָ וִֽינִיחֶ֑ךָ וְיִתֵּ֖ן מַעֲדַנִּ֣ים לְנַפְשֶֽׁךָ:
18Without vision the people become unrestrained, but he who keeps the Torah is fortunate.   יחבְּאֵ֣ין חָ֖זוֹן יִפָּ֣רַֽע עָ֑ם וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹרָ֣ה אַשְׁרֵֽהוּ:
Without vision the people become unrestrained. When Israel causes prophecy to withdraw from them by mocking the prophets, they will become unrestrained and will degenerate.   באין חזון יפרע עם.  כשגורמין ישראל שהנבואה מסתלקת מהם ע"י שהם מלעיבי' בנביאים יפרצו בם פרצו' ויוצאין לתרבות רעה:
19A slave cannot be chastised with words, because he will understand, but without response.   יטבִּדְבָרִים לֹא־יִוָּ֣סֶר עָ֑בֶד כִּֽי־יָ֜בִ֗ין וְאֵ֣ין מַעֲנֶֽה:
because he will understand, but without response. As soon as he sees him (sic) that the one who was reproving him is silent, he reverts to his sins; therefore, one must chastise him with blows and punishments. He does not speak of an actual slave, but about all who disobey the words of the judges.   כי יבין ואין מענה.  כיון שרואהו שמוכיחו שותק והוא חוזר ומקלקל לכך צריך ליסרו במכות ועונשין ולא דבר עם עבד ממש אלא על כל הממרי' דברי השופטים:
20If you see a man hasty with his words, there is more hope for a fool than for him.   כחָזִ֗יתָ אִ֖ישׁ אָ֣ץ בִּדְבָרָ֑יו תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ:
hasty with his words. Who hurries and rushes to reply.   אץ בדבריו.  ממהר ונבהל להשיב:
there is more hope for a fool than for him. A fool has more hope than he.   תקוה לכסיל ממנו.  יש לכסיל תקוה יותר ממנו:
21If one pampers his slave from childhood, he will ultimately be a ruler.   כאמְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֜אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן:
If one pampers his slave from childhood. [This refers to] the evil inclination.   מפנק מנער עבדו.  יצר הרע:
a ruler. Heb. מנון, a ruler, and so is (Ps.72:17): “May His name be magnified (ינון) as long as the sun exists.” Similarly, every instance of נין in the Bible, since the son rises in his father’s stead to rule over his property.   מנון.  שליט וכן לפני שמש ינון שמו (תהילים ע״ב:י״ז) וכן כל נין שבמקרא שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו:
22A quick-tempered man stirs up strife, and a wrathful man abounds in transgression.   כבאִֽישׁ־אַ֖ף יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבַ֖עַל חֵמָ֣ה רַב־פָּֽשַׁע:
stirs up strife. According to its apparent meaning, מדון is the Divine standard of justice.   איש אף יגרה מדון.  כמשמעו מדון מדת הדין:
23A man's haughtiness will humble him, but one of humble spirit will grasp honor.   כגגַּאֲוַ֣ת אָ֖דָם תַּשְׁפִּילֶ֑נּוּ וּשְׁפַל־ר֜֗וּחַ יִתְמֹ֥ךְ כָּבֽוֹד:
will grasp honor. Heb. יתמך, will come near the honor and constantly grasp it.   יתמוך כבוד.  יקרב אל הכבוד ותומך בו תמיד:
24He who shares with a thief hates his soul; he hears an oath but does not testify.   כדחוֹלֵ֣ק עִם־גַּ֖נָּב שׂוֹנֵ֣א נַפְשׁ֑וֹ אָלָ֥ה יִ֜שְׁמַ֗ע וְלֹ֣א יַגִּֽיד:
he hears an oath. that they adjure him, “Did you see so and so who stole so much and so much from me?” And since he shares with him, he does not testify.   אלה ישמע.  שמשביעין אותו אם ראית פלוני שגנב לי כך וכך ומתוך שהוא חולק עמו אינו מגיד:
25A snare brings terror to a person, but he who trusts in the Lord will be safeguarded.   כהחֶרְדַּ֣ת אָ֖דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ ובוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב:
A snare brings terror to a person. It is transposed. A snare of sin brings terror to a person. Another explanation: According to its apparent meaning, if a person is stingy and fears that if he gives charity he will require help from people, this fear will be a snare for him. I prefer the former [interpretation], however.   חרדת אדם יתן מוקש.  מסורס הוא מוקש עבירה יתן חרדה לאדם ד"א כמשמעו מתוך שאדם צר עין וחרד אם יעשה צדקה יצטרך אל הבריות חרדה זו תתן לו מוקש, והראשון נוח לי:
26Many seek the countenance of a ruler, but the judgment of a person is from the Lord.   כורַבִּים מְבַקְשִׁ֣ים פְּנֵי־מוֹשֵׁ֑ל וּ֜מֵיְהוָ֗ה מִשְׁפַּט־אִֽישׁ:
the countenance of a ruler. to litigate before him.   פני מושל.  לדון לפניו:
but the judgment of a person. Any [judgment], whether he will be adjudged innocent or guilty. Scripture [here] speaks of the gentile kings.   ומה' משפט איש.  אם יזכה או אם יתחייב ובמושלים דבר הכתוב:
27An unjust man is an abomination to the righteous, and a person whose way is straight is an abomination to a wicked man.   כזתּוֹעֲבַ֣ת צַ֖דִּיקִים אִ֣ישׁ עָ֑וֶל וְתוֹעֲבַ֖ת רָשָׁ֣ע יְשַׁר־דָּֽרֶךְ:
whose way is straight. A man who is straight in his ways.   ישר דרך.  אדם שהוא ישר בדרכיו: