Chapter 19

1And Jehoshaphat the king of Judah returned home in peace to Jerusalem.   אוַ֠יָּשָׁב יְהֽוֹשָׁפָ֨ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֧ה אֶל־בֵּית֛וֹ בְּשָׁל֖וֹם לִֽירֽוּשָׁלִָֽם:
2And Jehu the son of Hanani, the seer, came out before him, and said to King Jehoshaphat, "[Did you go] to aid the wicked, and do you love those who hate the Lord? Now because of this there is wrath upon you from before the Lord.   בוַיֵּצֵ֣א אֶל־פָּנָ֗יו יֵה֣וּא בֶן־חֲנָ֘נִי֘ הַֽחֹזֶה֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ יְהֽוֹשָׁפָ֔ט הֲלָֽרָשָׁ֣ע לַעְזֹ֔ר וּלְשֽׂנְאֵ֥י יְהֹוָ֖ה תֶּֽאֱהָ֑ב וּבָזֹאת֙ עָלֶ֣יךָ קֶּ֔צֶף מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָֽה:
3Nevertheless there are good things found in you, for you have abolished the asheroth from the land, and you set your heart to seek God."   גאֲבָ֕ל דְּבָרִ֥ים טוֹבִ֖ים נִמְצְא֣וּ עִמָּ֑ךְ כִּֽי־בִעַ֚רְתָּ הָֽאֲשֵׁרוֹת֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וַֽהֲכִינ֥וֹתָ לְבָֽבְךָ֖ לִדְרֹ֥שׁ הָֽאֱלֹהִֽים:
for you have abolished the asheroth. as above (17:6), “and he removed the high places [and the asherim], etc.”   כי בערת האשרות.  כדלעיל ועוד הסיר את הבמות וגו':
to seek God. as above (17:4): “but he inquired of the God of his father, etc.”   לדרוש האלהים.  כדלעיל (ב' יז) כי לאלהי אביו וגו':
4And Jehoshaphat dwelt in Jerusalem, and he returned and went forth among the people from Beersheba to Mount Ephraim, and he brought them back to the Lord, the God of their forefathers.   דוַיֵּ֥שֶׁב יְהֽוֹשָׁפָ֖ט בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיָּ֜שָׁב וַיֵּצֵ֣א בָעָ֗ם מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֙בַע֙ עַד־הַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וַיְשִׁיבֵ֕ם אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם:
5And he appointed judges in the land in all the fortified cities of Judah, for every city.   הוַיַּֽעֲמֵ֨ד שֹֽׁפְטִ֜ים בָּאָ֗רֶץ בְּכָל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת לְעִ֥יר וָעִֽיר:
And he appointed judges. When the seer told him, “good things were found in you, for you abolished the asheroth,” he approached the Sepher Torah [to see] whether he had abolished them properly. He first saw that it was written (Deut. 12:2f.): “You shall utterly destroy… and you shall burn their asherim with fire and cut down the images of their gods,” and he remembered that it is written in תִשָׂא כִּי (Exod. 34:13): “And you shall break down their monuments, etc.” He wondered why he had pleased the Lord by abolishing the asherim, the Jewish asherim, for [the Torah] only warned about their asherim. He went back to [the Torah portion] (Deut. 16: 18): “Judges and law enforcing agents,” and found written (verse 21): “You shall not plant an asherah.” Then he rejoiced that he had abolished them. He also saw written there: “Judges and law enforcing agents you shall appoint for yourself,” and immediately “he appointed judges,” strong ones.   ויעמד שופטים.  כשאמר לו החוזה דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות בא לו אצל סה"ת אם בערם כמשפט ומתחילה ראה כתיב אבד תאבדון עד ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ונזכר שכ' בכי תשא (שמות ל״ד:י״ג) ואת מצבותם תשברון וגו' תמה בעצמו על שהטיב בעיני ה' שבער האשרים אשירי ישראל שהרי לא הזהירם אלא על אשיריהם ושוב חזר בשופטים ושוטרים ומצא כתוב (דברים טו) לא תטע לך אשירה ואז שמח שבערם וגם ראה שם כתוב שופטים ושוטרים תתן לך (שם) מיד ויעמד שופטים מוחזקי' בכל ערי יהודה לעיר ועיר:
in all the fortified cities of Judah, for every city. He first appointed strong [judges] in all the fortified cities of Judah to coerce them [the people] and compel them to [accept] judgment. He later appointed judges who were not as strong for the cities that were not fortified, for they [the inhabitants] were more afraid to rebel than those who dwelt in the fortified cities, for they felt secure in their fortified cities.   בכל ערי יהודה הבצרות.  העמיד מוחזקים להכריחם ולכופן לדין מתחילה ושוב העמיד שופטים שאינן מוחזקים כל כך לעיירות שאינן בצורות לפי שהן יראי' להיות סרבנים יותר מאותן היושבים בערים בצורות שבוטחים בערי מבצרם:
6And he said to the judges, "See what you are doing, for you do not judge for man but for the Lord, and [He] is with you in the matter of the judgment.   ווַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַשֹּֽׁפְטִ֗ים רְאוּ֙ מָֽה־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים כִּ֣י לֹ֧א לְאָדָ֛ם תִּשְׁפְּט֖וּ כִּ֣י לַֽיהֹוָ֑ה וְעִמָּכֶ֖ם בִּדְבַ֥ר מִשְׁפָּֽט:
for you do not judge for man. The meaning is: Do not think in your heart: What difference does it make if we pervert the law to declare our friends innocent and pervert the rights of the poor and favor the rich? Is it not so that the judgment is not for the Lord? Therefore, it says, “for the Lord.” It is for Him. If you convict the innocent, it is as though you take from your Creator’s property and pervert the law of Heaven, by bestowing a distorted verdict. Therefore, “see what you are doing,” and may your heart be in every judgment, as if the Holy One, blessed be He, is standing before you in judgment, and this is the meaning of: “and [He] is with you in the matter of the judgment.” In Sanhedrin (6b) it is stated “What are you doing, for you do not judge for man but for the Lord.” This is explained [as follows]: Perhaps the judge will say, “How does this problem concern me?” Therefore, Scripture states: “and it is with you concerning the matter of the judgment,” i.e., it is incumbent upon you to rule justly. And the judge must deal only with that which he sees with his own eyes.   כי לא לאדם תשפטו.  פתרון אל תחשבו בלבבכם לומר מה לנו אם אנו מטים את הדין לזכות את אוהבינו להטות דין דלים ולישא פני עשירים הלא אין המשפט לה' לכך נאמר לה' שלו הוא אם חייבת את הזכאי כאלו נטלת ולקחת משל בוראך ודין שמים עקלת לתת משפט מעוקל לפיכך תראו מה שתעשו והיה לבבכם בכל דין ודין כאלו הקב"ה עומד לנפכים בדין וזהו ועמכם בדבר משפט ובסנהדרין מפורש מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ושמא יאמר הדיין מה לי ולצער הזה ת"ל ועמכם בדבר משפט כלומר מוטל עליכם לעשות ואין לו לדיין לעשות אלא מה שעיניו רואות:
7And now, may the fear of the Lord be upon you; observe and do, for with the Lord your God there is neither injustice, favoritism, nor bribe-taking."   זוְעַתָּ֕ה יְהִ֥י פַֽחַד־יְהֹוָ֖ה עֲלֵיכֶ֑ם שִׁמְר֣וּ וַֽעֲשׂ֔וּ כִּי־אֵ֞ין עִם־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַוְלָ֛ה וּמַשָּׂ֥א פָנִ֖ים וּמִקַּח־שֹֽׁחַד:
for with the Lord your God there is neither injustice, favoritism, nor bribe-taking. and He is with you in judgment; therefore, He does not wish you to commit injustice in judgment.   אין עם ה' אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שוחד.  והוא עמכם במשפט לפיכך אינו רוצה שתעשו עול במשפט:
8And also in Jerusalem, Jehoshaphat set up judges of the Levites and the priests and of the chiefs of the fathers' [houses] of Israel, for the judgment of the Lord and for quarrels, and they returned to Jerusalem.   חוְגַ֣ם בִּ֠ירֽוּשָׁלִַם הֶֽעֱמִ֨יד יְהֽוֹשָׁפָ֜ט מִן־הַלְוִיִּ֣ם וְהַכֹּֽהֲנִ֗ים וּמֵֽרָאשֵׁ֚י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפַּ֥ט יְהֹוָ֖ה וְלָרִ֑יב וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרֽוּשָׁלִָֽם:
And also in Jerusalem… set up judges. even though he himself was in Jerusalem.   וגם בירושלים העמיד.  אע"פ שהוא בעצמו בירושלים:
for the judgment of the Lord and for quarrels. It is appropriate to use the term “judgment” (לְמִשְׁפַּט) concerning money matters, an example being (Num. 27:11) “and it shall be for the Children of Israel as a legal norm (לְחֻקַּת מִשְׁפָּט).” “And for quarrels” (וְלָרִיב) refers to capital cases and bodily injuries, an example being (Exod. 21:18) “And if men quarrel, etc.” (יְרִיבוּן).   למשפט ה' ולריב.  משפט נופל לומר על דיני ממונות דוגמא (במדבר כ"ו) והיתה לבני ישראל לחקת משפט ולרוב נופל על דיני נפשות וחבלות דוגמת (שמות כ"א) וכי יריבון אנשים וגו':
9And he commanded them, saying, "So shall you do in fear of the Lord, in faith, and with a perfect heart.   טוַיְצַ֥ו עֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה תַֽעֲשׂוּן֙ בְּיִרְאַ֣ת יְהֹוָ֔ה בֶּֽאֱמוּנָ֖ה וּבְלֵבָ֥ב שָׁלֵֽם:
So shall you do. Because of alacrity, caution, and encouragement, he added a “nun,” like (Gen. 32:5): “So shall you say (תאמְרוּן) ,” and like (Ruth 2:8f.): “and here you shall stay (תִדְבָּקִין) with my maidens. Your eyes shall be on the field that they reap (יִקְצרוּן) ,” and like (ibid. 3:18): “until you know (תֵּדְעִין) how the matter will be resolved, for the man will not rest, etc.”   כה תעשון.  משום זריזות וזהירות ולחוזק הוסיף נו"ן כמו (רות ג׳:י״ח) עד אשר תדעין איך יפול דבר וכמו (בראשית ל״ב:ה׳) כה תאמרון לאדני לעשו וכה תדבקין וגו' אשר יקצרון (רות ב׳:ח׳):
10And whenever any quarrel comes to you from your brethren who dwell in their cities, between blood[shed] and blood[shed], between instruction of the commandments, the statutes, and the ordinances, you shall admonish them, so that they should not be guilty before the Lord, and there be wrath upon you and upon your brethren; so shall you do, and you will not be guilty.   יוְכָל־רִיב֩ אֲשֶׁר־יָב֨וֹא עֲלֵיכֶ֜ם מֵֽאֲחֵיכֶ֣ם| הַיֹּֽשְׁבִ֣ים בְּעָֽרֵיהֶ֗ם בֵּֽין־דָּ֣ם| לְדָם֘ בֵּֽין־תּוֹרָ֣ה לְמִצְוָה֘ לְחֻקִּ֣ים וּלְמִשְׁפָּטִים֒ וְהִזְהַרְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וְלֹ֚א יֶאְשְׁמוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְהָֽיָה־קֶ֥צֶף עֲלֵיכֶ֖ם וְעַל־אֲחֵיכֶ֑ם כֹּ֥ה תַֽעֲשׂ֖וּן וְלֹ֥א תֶאְשָֽׁמוּ:
between blood[shed] and blood[shed]. between the bloodshed of an unintentional murder and an intentional one.   בין דם לדם.  בין דם רציחת שוגג למזיד:
you shall admonish them. your brethren.   והזהרתם אותם.  אחיכם:
and there be wrath upon you and upon your brethren. Therefore so shall you do You shall admonish your brethren.   והיה קצף עליכם ועל אחיכם.  לפיכך כה תעשון והזהרתם את אחיכם:
and you will not be guilty. In any case, you [will not be guilty], for if you accept the admonition, there will be no wrath upon you, and there will also be no guilt upon you in anything since you performed the duty which was incumbent upon you to perform.   ולא תאשמו.  אותם מכל מקום שאם תקבלו את האזהרה לא יהיה לכם קצף ואף לא יהיה בשום דבר אשם עליכם הואיל ועשיתם חובתכם המוטל עליכם לעשות:
11And behold, Amariah the head priest is over you for every matter of the Lord, and Zebadiah the son of Ishmael is the leader of the house of Judah for every matter of the king, and the Levite law-enforcers are before you; be strong and do, and may the Lord be with the good."   יאוְהִנֵּ֡ה אֲמַרְיָ֣הוּ כֹהֵן֩ הָרֹ֨אשׁ עֲלֵיכֶ֜ם לְכֹ֣ל דְּבַר־יְהֹוָ֗ה וּזְבַדְיָ֨הוּ בֶן־יִשְׁמָעֵ֜אל הַנָּגִ֚יד לְבֵֽית־יְהוּדָה֙ לְכֹ֣ל דְּבַר־הַמֶּ֔לֶךְ וְשֹֽׁטְרִ֥ים הַֽלְוִיִּ֖ם לִפְנֵיכֶ֑ם חִזְק֣וּ וַֽעֲשׂ֔וּ וִיהִ֥י יְהֹוָ֖ה עִם־הַטּֽוֹב:
and may the Lord be with the good. with the one who performs that which is good and upright.   ויהי ה' עם הטוב.  עם עושה הטוב והישר: