Chapter 51

1Hearken to Me, you pursuers of righteousness, you seekers of the Lord; look at the rock whence you were hewn and at the hole of the pit whence you were dug.   אשִׁמְע֥וּ אֵלַ֛י רֹ֥דְפֵי צֶ֖דֶק מְבַקְשֵׁ֣י יְהֹוָ֑ה הַבִּ֙יטוּ֙ אֶל־צ֣וּר חֻצַּבְתֶּ֔ם וְאֶל־מַקֶּ֥בֶת בּ֖וֹר נֻקַּרְתֶּֽם:
look at the rock whence you were hewn. from it.   אל צור חוצבתם.  ממנו:
and at the hole of the pit. Heb. מַקֶּבֶת. With which they penetrate (נוֹקְבִין) and hew the pits.   ואל מקבת בור.  שנוקבין וחוצבין בה את הבורות אשר:
you were dug. with which you were dug.   נוקרתם. בה:
you were dug. Heb. נֻקַּרְתֶּם, an expression similar to (Ex. 33.22) “The cleft (נִקְרַת) of the rock;” (Prov. 30:17) “The ravens of the brook shall pick it (יִקְּרוּהָ).” And who is the rock? He is Abraham your forefather. And who is the hole? She is Sarah who bore you. [תְּחוֹלֶלְכֶם means] ‘who bore you,’ an expression similar to (infra 66:8) “For Zion experienced pangs (חָלָה) and also bore.”   נוקרתם.  ל' נקרת הצור (שמות ל״ג:כ״ב) יקרוה עורבי נחל (משלי ל׳:י״ז) ומי הוא הצור הוא אברהם אביכם ומי היא המקבת היא שרה אשר חוללתכם אשר ילדתכם ל' כי חלה גם ילדה (לקמן סו):
2Look at Abraham your father and at Sarah who bore you, for when he was but one I called him, and I blessed him and made him many.   בהַבִּ֙יטוּ֙ אֶל־אַבְרָהָ֣ם אֲבִיכֶ֔ם וְאֶל־שָׂרָ֖ה תְּחֽוֹלֶלְכֶ֑ם כִּֽי־אֶחָ֣ד קְרָאתִ֔יו וַֽאֲבָֽרְכֵ֖הוּ וְאַרְבֵּֽהוּ:
who bore you. Heb. תְּחוֹלֶלְכֶם [lit. shall bear you.]   תחוללכם.  אשר תלד אתכ':
for when he was but one I called him. For he was one single person in the land of Canaan where I exiled him from his land and from his birthplace. I called him, meaning that I raised him and exalted him. An expression [similar to] (Num. 1:16) “Those called of (קְרִיאֵי) the congregation.” And just as he was a single person and I exalted him, so will I exalt you, who are singled out to Me.   כי אחד קראתיו.  כי אחד היה יחידי בארץ כנען אשר הגליתיו שם מארצו וממולדתו, קראתיו רביתיו וגדלתיו לשון קריאי העדה (במדבר א) וכשם שהוא היה יחיד וגדלתיו כן אגדל אתכם שאתם יחידים לי:
3For the Lord shall console Zion, He shall console all its ruins, and He shall make its desert like a paradise and its wasteland like the garden of the Lord; joy and happiness shall be found therein, thanksgiving and a voice of song.   גכִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֚שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֚וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה:
and its wasteland. Heb. וְעַרְבָתָהּ. This too is an expression of a desert. Comp. (Jer. 2:6) “In a wasteland (עֲרָבָה) and a land of pits,” but the wasteland once had a settlement and it was destroyed.   וערבתה.  אף הוא ל' מדבר כמו בארץ ערבה ושוחה (ירמיהו ב׳:ו׳) אלא שהערבה כבר היה בה ישוב והוחרבה:
thanksgiving. A voice of thanks.   תודה.  קול הודייה:
4Hearken to Me, My people, and My nation, bend your ears to Me, when Torah shall emanate from Me, and My judgment [shall be] for the light of the peoples, I will give [them] rest.   דהַקְשִׁ֚יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַֽאֲזִ֑ינוּ כִּ֚י תוֹרָה֙ מֵֽאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִ֨שְׁפָּטִ֔י לְא֥וֹר עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ:
When Torah shall emanate from Me. The words of the prophets are Torah, and the judgments shall eventually mean tranquility and rest for the peoples for whom I will turn a pure language to serve Me.   כי תורה מאתי תצא.  דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני:
I will give [them] rest. Heb. אַרְגִּיעַ, I will give them rest.   ארגיע.  אניח:
5My righteousness is near, My salvation has gone forth, and My arms shall chasten peoples; islands shall wait for Me, and on My arm shall they trust.   הקָר֚וֹב צִדְקִי֙ יָצָ֣א יִשְׁעִ֔י וּזְרֹעַ֖י עַמִּ֣ים יִשְׁפֹּ֑טוּ אֵלַי֙ אִיִּ֣ים יְקַוּ֔וּ וְאֶל־זְרוֹעִ֖י יְיַחֵלֽוּן:
shall chasten. Heb. יִשְׁפֹּטוּ, chasten, jostize in O.F.   ישפוטו.  ייסרו יושטיצ"א בלע"ז:
6Raise your eyes to heaven and look at the earth from beneath, for the heavens shall vanish like smoke, and the earth shall rot away like a garment, and its inhabitants shall likewise die, and My salvation shall be forever, and My righteousness shall not be abolished.   ושְׂאוּ֩ לַשָּׁמַ֨יִם עֵֽינֵיכֶ֜ם וְהַבִּ֧יטוּ אֶל־הָאָ֣רֶץ מִתַּ֗חַת כִּֽי־שָׁמַ֜יִם כֶּעָשָׁ֚ן נִמְלָ֙חוּ֙ וְהָאָ֙רֶץ֙ כַּבֶּ֣גֶד תִּבְלֶ֔ה וְיֹֽשְׁבֶ֖יהָ כְּמוֹ־כֵ֣ן יְמוּת֑וּן וִישֽׁוּעָתִי֙ לְעוֹלָ֣ם תִּֽהְיֶ֔ה וְצִדְקָתִ֖י לֹ֥א תֵחָֽת:
the heavens shall vanish like smoke. The princes of the hosts of the heathens who are in heaven.   שמים כעשן נמלחו.  שרי צבאות האומות שבשמים:
shall vanish. Heb. נִמְלָחוּ, shall rot away. Comp. (Jer. 38:12) “Rags and decayed clothing (בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת),” a decayed garment. Another explanation of נִמְלָחוּ is: shall be stirred. This is an expression similar to “the sailors of (מַלָּחֵי) the sea,” who stir the water with the oars that guide the ship. Comp. also (Ex. 30:35) “Stirred (מְמֻלָּח), pure, and holy.”   נמלחו.  נתבלו כמו (ירמיהו ל״ח:י״א) בלויי הסחבות והמלחי', בגד הנשחת, ל"א נמלחו נתבלבלו ל' מלחי הים שמבלבלין המים במשוטות מנהיגי הספינה וכן ממולח טהור קדש (שמות לה):
and the earth. the rulers of the earth.   והארץ.  שלטוני הארץ:
and its inhabitants. the rest of the people.   ויושביה.  שאר העם:
and My salvation. for My people shall be forever. Another explanation is: [It refers] actually [to] the heavens and the earth, and this is its explanation: Raise your eyes and look at the heaven and at the earth, and see how strong and sturdy they are, yet they shall rot away, but My righteousness and My salvation shall be forever. Hence, My righteousness is sturdier and stronger than they.   וישועתי.  לעמי לעולם תהיה ד"א שמים וארץ ממש וכן פתרונו שאו עיניכם והביטו אל השמים ואל הארץ וראו כמה הם חזקים ובריאים ואע"פ כן יבלו וצדקתי וישועתי יהיו לעולם הרי שצדקתי בריאה וחזקה יותר מהם:
7Hearken to Me, you who know righteousness, a people that has My Torah in their heart, fear not reproach of man, and from their revilings be not dismayed.   זשִׁמְע֚וּ אֵלַי֙ יֹ֣דְעֵי צֶ֔דֶק עַ֖ם תּוֹרָתִ֣י בְלִבָּ֑ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ חֶרְפַּ֣ת אֱנ֔וֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָ֖ם אַל־תֵּחָֽתּוּ:
8For, like a garment, the moth shall consume them, and like wool, the worm shall consume them, but My righteousness shall be forever, and My salvation to all generations.   חכִּ֚י כַבֶּ֙גֶד֙ יֹֽאכְלֵ֣ם עָ֔שׁ וְכַצֶּ֖מֶר יֹֽאכְלֵ֣ם סָ֑ס וְצִדְקָתִי֙ לְעוֹלָ֣ם תִּֽהְיֶ֔ה וִישֽׁוּעָתִ֖י לְד֥וֹר דּוֹרִֽים:
the moth… the worm. They are species of worms.   עש.  וסס מיני תולעים הם:
9Awaken, awaken, dress yourself with strength, O arm of the Lord, awaken, awaken like days of old, generations of yore; are you not the one that hewed Rahab and slew the sea monster?   טעוּרִ֨י עוּרִ֚י לִבְשִׁי־עֹז֙ זְר֣וֹעַ יְהֹוָ֔ה עוּרִי כִּ֣ימֵי קֶ֔דֶם דּוֹר֖וֹת עֽוֹלָמִ֑ים הֲל֥וֹא אַתְּ־הִ֛יא הַמַּֽחְצֶ֥בֶת רַ֖הַב מְחוֹלֶ֥לֶת תַּנִּֽין:
Awaken, awaken. This is the prophet’s prayer.   עורי עורי.  תפילת הנביא היא:
Rahab. [lit. pride.] Egypt, about whom it is written (supra 30:7): “They are haughty (רַהַב), idlers.”   רהב.  מצרים שכתוב בה רהב הם שבת (לעיל ל):
slew. Heb. מְחוֹלֶלֶת, an expression of slaying, related to חָלָל.   מחוללת.  לשון הרג חלל:
the sea monster. Pharaoh.   תנין.  פרעה:
10Are you not the one who dried up the sea, the waters of the great deep? Who made the depths of the sea a road for the redeemed ones to pass?   יהֲל֚וֹא אַתְּ־הִיא֙ הַמַּֽחֲרֶ֣בֶת יָ֔ם מֵ֖י תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה הַשָּׂ֙מָה֙ מַֽעֲמַקֵּי־יָ֔ם דֶּ֖רֶךְ לַֽעֲבֹ֥ר גְּאוּלִֽים:
11And the redeemed of the Lord shall return, and they shall come to Zion with song, and [with] everlasting joy on their heads; gladness and joy shall overtake them; sorrow and sighing shall flee.   יאוּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֚אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֚וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂיג֔וּן נָ֖סוּ יָג֥וֹן וַֽאֲנָחָֽה:
And the redeemed of the Lord shall return. This is an expression of prayer, and it is connected to “Awaken, awaken.”   ופדויי ה' ישובון.  לשון תפלה ומוסב על עורי עורי:
12I, yea I am He Who consoles you; who are you that you fear man who will die and the son of man, who shall be made [as] grass?   יבאָֽנֹכִ֧י אָֽנֹכִ֛י ה֖וּא מְנַֽחֶמְכֶ֑ם מִי־אַ֚תְּ וַתִּֽירְאִי֙ מֵֽאֱנ֣וֹשׁ יָמ֔וּת וּמִבֶּן־אָדָ֖ם חָצִ֥יר יִנָּתֵֽן:
who are you. the daughter of the righteous like you and full of merits, why should you fear man, whose end is to die?   מי את.  בת צדיקים כמותך מלאה זכיו' למה תיראי מאנוש אשר סופו למות:
13And you forgot the Lord your Maker, Who spread out the heavens and founded the earth, and you fear constantly the whole day because of the wrath of the oppressor when he prepared to destroy. Now where is the wrath of the oppressor?   יגוַתִּשְׁכַּ֞ח יְהֹוָ֣ה עֹשֶׂ֗ךָ נוֹטֶ֣ה שָׁמַיִם֘ וְיֹסֵ֣ד אָרֶץ֒ וַתְּפַחֵ֨ד תָּמִ֜יד כָּל־הַיּ֗וֹם מִפְּנֵי֙ חֲמַ֣ת הַמֵּצִ֔יק כַּֽאֲשֶׁ֥ר כּוֹנֵ֖ן לְהַשְׁחִ֑ית וְאַיֵּ֖ה חֲמַ֥ת הַמֵּצִֽיק:
And you forgot the Lord your Maker. and you did not rely on Him.   ותשכח ה' עושך.  ולא נשענת עליו:
the oppressor. The rulers of the heathens (the nations of the world [Parshandatha, K’li Paz]) who subjugate you.   המציק.  מושלי אומות העולם המשעבדים בכם:
when he prepared. Prepared himself.   כאשר כונן.  נזדמן:
Now where is the wrath of the oppressor. Tomorrow comes and he is not here.   ואיה חמת המציק.  מחר בא ואיננו:
14What must be poured out hastened to be opened, and he shall not die of destruction, and his bread shall not be wanting.   ידמִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ וְלֹֽא־יָמ֣וּת לַשַּׁ֔חַת וְלֹ֥א יֶחְסַ֖ר לַחְמֽוֹ:
What must be poured out hastened to be opened. Heb. מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ. Even if his stools are hard, and he must be opened by walking in order to move the bowels in order that he not die by destruction, and once he hastens to open up, he requires much food, for, if his bread is lacking, even he will die.   מהר צועה להפתח.  אפי' נקבין קשין עליו וצריך הוא להפתח בהילוך המעים כדי שלא ימות לשחת וכיון שמיהר להפתח צריך הוא למזונות רבים שאם יחסר לחמו אף הוא ימות:
poured out . צֹעֶה An expression of a thing prepared to be poured, as he says concerning Moab, whom the prophet compared to wine (Jer. 48:11): “Who rests on his dregs and was not poured from vessel to vessel.” And he says there (v. 12), “And I will send pourers (צֹעִים) upon him and they shall pour him out (וְצֵעֻהוּ), and they shall empty his vessels.” [This is an illustration of the weakness of man. Consequently, there is no need to fear him.] Another explanation is: מִהַר צֹעֶה That enemy who oppresses you, who is now with girded loins, girded with strength, shall hasten to be opened up and to become weak. צֹעֶה Girded. Comp. (infra 63:1) “Girded (צֹעֶה) with the greatness of His strength.”   צועה.  ל' דבר העומד להיו' נירוק כמו שאומר במואב שדימהו הנבי' ליין (ירמיהו מ״ח:י״א) השקט אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ונא' שם ושלחתי לו צועים וצעהו וכליו יריקו, ד"א מהר צועה אותו האויב המציק שהוא עכשיו חגור מתני' חלוץ כח ימהר להפתח ולהיות חלש:
poured out .  צֹעֶה Girded. Comp. (infra 63:1) “Girded (צֹעֶה) with the greatness of His strength.”   צועה.  חוגר כמו (לקמן סג) צועה ברוב כחו
and he shall not die. i.e., the one delivered into his hand [shall not die] of destruction. But the first interpretation is a Midrash Aggadah in Pesikta Rabbathi (34:5).   ולא ימות.  המסור בידו לשחת אבל הלשון ראשון מדר' אגד' הוא בפסיקת' רבתי:
15I am the Lord your God, Who wrinkles the sea and its waves stir; the Lord of Hosts is His name.   טווְאָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ רֹגַ֣ע הַיָּ֔ם וַיֶּֽהֱמ֖וּ גַּלָּ֑יו יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
Who wrinkles the sea. Heb. רֹגַע, an expression similar to (Job 7:5) “My skin was wrinkled (רָגַע).” Froncir in O.F. [froncer in Modern French, to wrinkle, gather, pucker].   רוגע הים.  לשון עורי רגע (איוב ז׳:ה׳) פרונצ"א בלע"ז:
16And I placed My words into your mouth, and with the shadow of My hand I covered you, to plant the heavens and to found the earth and to say to Zion [that] you are My people.   טזוָֽאָשִׂ֚ים דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ לִנְטֹ֚עַ שָׁמַ֙יִם֙ וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי־אָֽתָּה:
to plant the heavens. to preserve the people about whom it was said that they shall be as many as the stars of the heavens [from Jonathan].   לנטוע שמים.  לקיימא עמא דאמיר עליהון דיסגון ככוכבי שמיא:
and to found the earth. And to found the congregation about whom it is said that they shall be as many as the dust of the earth [from Jonathan].   וליסוד ארץ.  ולשכללא כנישתא דאמיר עליהון דיסגון כעפרא דארעא:
17Awaken, awaken, arise, Jerusalem, for you have drunk from the hand of the Lord the cup of His wrath; the dregs of the cup of weakness you have drained.   יזהִתְעֽוֹרְרִ֣י הִֽתְעֽוֹרְרִ֗י קוּמִי יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר שָׁתִ֛ית מִיַּ֥ד יְהֹוָ֖ה אֶת־כּ֣וֹס חֲמָת֑וֹ אֶת־קֻבַּ֜עַת כּ֧וֹס הַתַּרְעֵלָ֛ה שָׁתִ֖ית מָצִֽית:
dregs. Heb. קֻבַּעַת. Jonathan renders: פַּיְלֵי, which is the name of a cup [phiala in Latin]. But it appears to me that קֻבַּעַת, these are the dregs fixed (קְבוּעִים) to the bottom of the vessel, and the word מָצִית, “you have drained,” indicates it, as it is said (Ps. 75:9): “… shall drain (יִמְצוּ) its dregs.”   קבעת.  ת"י פילי והוא שם כוס ולי נראה קבעת אלו השמרים הקבועים בתחתית הכלי ומצית יורה עליו כמה שנאמר שמריה ימצו (תהלים עה):
weakness. Heb. תַּרְעֵלָה. That is a drink that clogs and weakens the strength of a person, like one bound, tied, and enwrapped. Comp. (Nahum 2:4) “And the cypress trees were enwrapped (הָרְעָלוּ).” Also (supra 3:19), “And the bracelets and the veils (רְעָלוֹת) ,” which is an expression of enwrapping, and in Tractate Shabbath (6:6): “Median women (sic) may go out veiled (רְעוּלוֹת),” a kind of beautiful veil in which to enwrap oneself.   התרעלה.  הוא משקה המטמטם ומתיש כח האדם כאסור וקשור ומעוטף כמו הברושים הרעלו (נחום ב׳:ד׳) והשרות והרעלות שהוא לשון עיטוף ובמס' שבת מדיות רעולו' מין סרבל נאה להתעטף בו
weakness. תַּרְעֵלָה is entoumissant in O.F., (stiffening, weakening, paralyzing).   תרעלה.  אינטומישמנ"ט בלע"ז:
you have drained. Heb. מָצִית, egoutter in French, [to drain, exhaust].   מצית.  אגושטי"ר בלע"ז:
18She has no guide out of all the sons she bore, and she has no one who takes her by the hand out of all the sons she raised.   יחאֵ֚ין־מְנַהֵ֣ל לָ֔הּ מִכָּל־בָּנִ֖ים יָלָ֑דָה וְאֵ֚ין מַֽחֲזִיק֙ בְּיָדָ֔הּ מִכָּל־בָּנִ֖ים גִּדֵּֽלָה:
19These two things have befallen you; who will lament for you? Plunder and destruction, and famine and sword. [With] whom will I console you?   יטשְׁתַּ֚יִם הֵ֙נָּה֙ קֹֽרְאֹתַ֔יִךְ מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ הַשֹּׁ֧ד וְהַשֶּׁ֛בֶר וְהָֽרָעָ֥ב וְהַחֶ֖רֶב מִ֥י אֲנַֽחֲמֵֽךְ:
These two things have befallen you. Twofold calamities, two by two.   שתים הנה קראתיך.  צרות כפולות שתים שתים:
[With] whom will I console you?. Whom will I bring to you to console you and to say that also that certain nation suffered in the same manner as you?   מי אנחמך.  מי אביא לך לנחמך ולומר אף אומה פלונית היא לקתה דוגמתך:
20Your sons have fainted, they lie at the entrance of all streets like a wild ox in a net, full of the wrath of the Lord, the rebuke of your God.   כבָּנַ֜יִךְ עֻלְּפ֥וּ שָֽׁכְב֛וּ בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצ֖וֹת כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר הַֽמְלֵאִ֥ים חֲמַת־יְהֹוָ֖ה גַּֽעֲרַ֥ת אֱלֹהָֽיִךְ:
fainted. Heb. עֻלְּפוּ. An expression of faintness. Comp. (Amos 8:13) “The… virgins shall faint (תִּתְעַלַּפְנָה) from thirst.” Pasmer in O.F., (pamer in Modern French).   עולפו.  לשון עייפות כמו (עמוס ח׳:י״ג) תתעלפנה הבתולות בצמא פשמי"ר בלע"ז:
like a wild ox in a net. Abandoned like this wild ox that falls into a net. Comp. (Deut. 14:5) “And the wild ox (וּתְאוֹ) and the giraffe.”   כתוא מכמר.  הפקר כתוא זה שנפל למכמר, תוא כמו ותאו וזמר (דברי' יד):
21Therefore, hearken now to this, you poor one, and who is drunk but not from wine.   כאלָכֵ֛ן שִׁמְעִי־נָ֥א זֹ֖את עֲנִיָּ֑ה וּשְׁכֻרַ֖ת וְלֹ֥א מִיָּֽיִן:
and who is drunk but not from wine. Drunk from something else other than wine.   ושכורת ולא מיין.  שכורת מדבר אחר שלא מיין:
22So said your Master, the Lord, and your God Who shall judge His people, "Behold, I took from you the cup of weakness; the dregs of the cup of My wrath-you shall no longer continue to drink it.   כבכֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנַ֣יִךְ יְהֹוָ֗ה וֵֽאלֹהַ֙יִךְ֙ יָרִ֣יב עַמּ֔וֹ הִנֵּ֥ה לָקַ֛חְתִּי מִיָּדֵ֖ךְ אֶת־כּ֣וֹס הַתַּרְעֵלָ֑ה אֶת־קֻבַּ֙עַת֙ כּ֣וֹס חֲמָתִ֔י לֹֽא־תוֹסִ֥יפִי לִשְׁתּוֹתָ֖הּ עֽוֹד:
Who shall judge His people. Who shall judge the case of His people.   יריב עמו.  אשר ידין דין עמו:
23And I will place it into the hand of those who cause you to wander, who said to your soul, 'Bend down and let us cross,' and you made your body like the earth and like the street for those who cross."   כגוְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ בְּיַד־מוֹגַ֔יִךְ אֲשֶׁר־אָֽמְר֥וּ לְנַפְשֵׁ֖ךְ שְׁחִ֣י וְנַֽעֲבֹ֑רָה וַתָּשִׂ֚ימִי כָאָ֙רֶץ֙ גֵּוֵ֔ךְ וְכַח֖וּץ לַעֹֽבְרִֽים:
those who cause you to wander. Heb. מוֹגַיִךְ. Those who cause you to wander and those who cause you to move. Comp. (I Sam. 14:16) “And the multitude was wandering (נָמוֹג),” krosler in O.F.   מוגיך.  מניעיך ומטלטליך כמו והנה ההמון נמוג (שמואל א י״ד:ט״ז) קרושלי"ר בלע"ז
Bend down and let us cross. on your back.   שחי ונעבורה.  על גביך: