Chapter 17

1A prayer of David; Hearken, O Lord, to righteousness, listen to my cry, lend an ear to my prayer, [which is] without deceitful lips.   אתְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֚ה יְהֹוָ֨ה | צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַֽאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּ֜לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה:
2May my judgment come forth from before You; may Your eyes see [my] upright acts.   במִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֜ינֶ֗יךָ תֶּֽחֱזֶ֥ינָה מֵּֽישָׁרִֽים:
May my judgment come forth from before You. May the sins for which I deserve to be judged with torments, go forth from before You and not come before You in judgment.   מלפניך משפטי יצא.  עבירות שבידי שאני ראוי להשפט עליהם ביסורין יצאו מלפניך ולא יבואו לפניך בדין:
may Your eyes see [my] upright acts. If I have merits, may Your eyes see the upright acts.   עיניך תחזינה מישרים.  אם יש בידי זכיות בהן תחזינה במישרים עיניך:
3You have tried my heart; You have visited [upon me] at night. You have refined me and not found; If I think, let it not pass my mouth.   גבָּ֘חַ֚נְתָּ לִבִּ֨י | פָּ֘קַ֚דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֜מֹּתִ֗י בַּל־יַֽעֲבָר־פִּֽי:
You have tried my heart, etc.. I know that I am guilty of a transgression, and, if the judgment of its punishment comes before You, I will not be declared innocent in the judgment, for You have already tried my heart.   בחנת לבי וגו'.  ידעתי כי יש עבירה בידי ואם משפט עונשי יבא לפניך לא אצדק בדין אשר כבר בחנת לבי:
You have visited [upon me] at night. at eventide for the iniquity of Bathsheba, concerning which it is stated (in II Sam. 11:2) “And it came to pass at the time of evening, that David arose, etc.”   פקדת לילה.  לעת הערב בעון בת שבע שנאמר ויהי לעת ערב ויקם דוד וגו' (שמואל ב י״א:ב׳):
You have refined me. You have tested me.   צרפתני.  נסיתני:
and not found. You have not found in me Your desire.   בל תמצא.  לא מצאת בי חפצך:
If I think, let it not pass my mouth. If it enters my thoughts again to be tried before You, let it not pass my mouth to say again, “Try me, O Lord, and test me,” as I have already said, as is written (26:2) “Try me, O Lord, and test me,” for David asked the Holy One, blessed be He, “Why do they say, ‘the God of Abraham,’ yet they do not say, ‘the God of David’?” He replied, “I tested him with ten tests, and he was found perfect.” He [David] said, “Try me and test me,” as appears in tractate Shabbath (?).   זמותי בל יעבר פי.  אם תעלה עוד במחשבתי ליבחן לפניך בל יעבר פי לומר עוד בחנני ונסני כמו שאמרתי כבר כמו שנאמר (לקמן כו) בחנני ה' ונסני שאמר דוד לפני הקב"ה מפני מה אומרים אלהי אברהם ואין אומרים אלהי דוד אמר לו אני בחנתיו בי' נסיונות ונמצא שלם אמר בחנני ונסני כדאיתא במסכת שבת:
4As for man's deeds, because of the word of Your lips, I kept [myself] from the ways of the profligate.   דלִפְעֻלּ֣וֹת אָ֖דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֜מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ:
As for man’s deeds, because of the word of Your lips, etc. To support my feet, etc.. From then on, for every deed of man that I came to perform, I watched myself because of the word of Your lips; [I watched] the ways of the profligate, to turn away from them, so that I should not walk in them, but [would] support my feet constantly in Your paths, that my feet should not falter from them. Another explanation:   לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו', תמוך אשורי וגו'.  מאז והלאה לכל פעילת אדם שבאתי לפעול אני שמרתי בשביל דבר שפתיך ארחות פריץ לנטות מהם שלא אלך בהם אך לתמוך אשורי תמיד במעגלותיך לא נמוטו מהם פעמי. פי' אחר:
For the deeds of man according to the word of Your lips, etc.. Since a person must use his deeds according to the uprightness (decre - early editions) of the word of Your lips, as You said, “You shall not commit adultery,” I kept myself from the ways of the profligate although I behaved unseemly according to the good You have done.   לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו'.  לפי שצריך אדם להשתמש בפעולותיו לפי ישרת דבר שפתיך אשר אמרת לא תנאף אני שמרתי ארחות פריץ אע"פ שעשיתי שלא כראוי בטובתך:
5To support my feet in Your paths, lest my feet falter.   התָּמֹ֣ךְ אֲ֖שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטוּ פְעָמָֽי:
To support my feet. From then on, for every deed of man that I did improperly, may Your eyes see the upright deeds, but my judgment shall go forth from before you.   תמוך אשורי וגו'.  מאז והלאה לכל פעולת אדם שבאתי לפעול את המישרים תחזינה עיניך והמשפט מלפניך יצא:
6I called to You because You shall answer me, O God. Bend Your ear to me; hearken to my saying.   ואֲנִ֣י קְ֖רָאתִיךָ כִּֽי־תַֽעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַט־אָזְנְךָ֥ לִ֜֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי:
because You shall answer me, O God. Because I am confident that You will answer me.   כי תענני אל.  כי בטוח אני שתענני:
7Distinguish Your kind acts to save, with Your right hand, those who take refuge [in You] from those who rise up [against them].   זהַפְלֵ֣ה חֲ֖סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֜מִּֽתְקֽוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ:
Distinguish Your kind acts. Heb. הפלה, esevre in Old French, to separate, as (in Exod. 33:16): “and I and my people will be distinguished (ונפלינו).” With Your right hand You save those who take refuge in You from those who rise up against them. (This does not appear in manuscripts or in most early editions.) [The literal meaning is:] Distinguish Your kind acts, You Who save those who take refuge, etc. This is a transposed verse, meaning: Distinguish Your kind acts to save with Your right hand those who take refuge, etc.   הפלה חסדיך.  דשיבר"א בלע"ז כמו ונפלינו אני ועמך (שמות ל״ג:ט״ז) מושיע בימינך את החוסים בך ממתקוממים עליהם הפלה חסדיך מושיע חוסים הרי זה מקרא מסורס הפלה חסדיך להושיע בימינך את החוסים וגו':
8Guard me as the apple of the eye; in the shadow of Your wings You shall hide me.   חשָׁמְרֵֽנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֜נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי:
as the apple. Heb. (כאישון). That is the pupil (lit. the black) of the eye, on which the vision depends. Because it is black, it is called אישון, an expression of darkness, and the Holy One, blessed be He, prepared a guard for it, viz. the eyelids, which constantly cover it.   כאישון.  הוא השחור שבעין שהאור תלוי בו ועל שם שחרוריתו הוא קרוי אישון לשון חשך והקב"ה הכין לו שומר את ריסי העין המכסין אותו תמיד:
9Because of the wicked who have robbed me; my mortal enemies who encompass me.   טמִפְּנֵ֣י רְ֖שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹֽיְבַ֥י בְּ֜נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי:
who have robbed me. Because of this: my enemies, who encompass me to take my life, rob me.   זו שדוני.  בשביל זאת ששודדים אותי אויבי אשר בנפש יקיפו עלי. ליטול נפשי:
10[With] their fat, they closed themselves up; their mouths spoke with haughtiness.   יחֶלְבָּ֥מוֹ סָֽגְר֑וּ פִּ֜֗ימוֹ דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת:
[With] their fat, they closed themselves up. With their fat, they closed their heart and their eyes from looking at Your deeds, in fear of You.   חלבמו סגרו.  בחלבם ובשמנם סגרו לבם ועיניהם מהביט אל פעלך ליראה מפניך:
11[By] our footsteps they surround us now, they set their eyes roaming over the land.   יאאַשֻּׁרֵנוּ עַתָּ֣ה סְבָב֑וּנוּ (כתיב סְבָב֑וּניּ) עֵֽינֵיהֶ֥ם יָ֜שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ:
[By] our footsteps they surround us now. By our footsteps, the enemies surround us now, and they set their eyes roaming over the land, to raid the land. It appears to me that David prayed this prayer after the incident of Uriah and Joab had happened to him, and the Israelites were in the land of the children of Ammon besieging Rabbah (II Sam. 11), and David feared that they would be defeated there because of the sin that he had committed, and the Philistines, Moab, Edom, and all the evil neighbors of Eretz Israel, who looked forward to the day of their misfortune, would hear and march against them.   אשורנו עתה סבבונו.  את עקבנו עתה סבבונו האויבים ועיניהם ישיתו לנטות בארץ לפשוט בארץ ונראה לי שנתפלל דוד תפילה זו לאחר שבא לידו מעשה של אוריה ויואב וישראל היו בארץ בני עמון צריך על רבה (שמואל ב י״א:א׳) ויירא דוד שלא יכשלו שם בשביל עבירה שבידו וישמעו פלשתים ומואב ואדום וכל שכני א"י הרעים המצפים ליום אידם ויבאו עליהם:
12His likeness is like a lion, which yearns for prey, and as a young lion, which lurks in hidden places.   יבדִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֖אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְרֹ֑ף וְ֜כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים:
which yearns. Heb. יכסף, yearns, as (in Gen. 31:30): “for you yearned (נכסף נכספתי).”   יכסוף.  יחמוד כמו כי נכסוף נכספת (בראשית לא):
13Arise, O Lord, confront him; bring him down to his knees; rescue my soul from the wicked, Your sword.   יגקוּמָ֚ה יְהֹוָ֗ה קַדְּמָ֣ה פָ֖נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ פַּלְּטָ֥ה נַ֜פְשִׁ֗י מֵֽרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ:
confront him. The enemy.   קדמה פניו.  של אויב:
bring him down to his knees. Beat his legs, and he will kneel and fall.   הכריעהו.  קפח את רגליו ויכרע ויפול:
rescue my soul. from every wicked man who is Your sword, for You give him the power to rule, to requite those who are bound to You.   פלטה נפשי.  מכל רשע שהוא חרבך שאתה משליטו ליפרע מן המחוייבים לך:
14Of those who die by Your hand, O Lord, of those who die of old age, whose share is in life, and whose belly You will fill with Your hidden treasure, who have children in plenty and leave their abundance to their babes.   ידמִֽמְתִ֥ים יָֽדְךָ֨ | יְהֹוָ֡ה מִֽמְתִ֥ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘ וּצְפֽוּנְךָ֘ (כתיב וּצְפֽיּנְךָ֘) תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֜תְרָ֗ם לְעֽוֹלְלֵיהֶֽם:
Of those who die by Your hand. I choose to be one of those who die by Your hand on their bed.   ממתים ידך.  מן המתים בידך על מטת' אני בוחר להיות:
of those who die of old age. Heb. מחלד. Of those who die of old age, after they have “rusted” (חלודה), rodijjl in Old French, [rouille in Modern French] rust, and of the righteous, whose share is in life.   ממתים מחלד.  מאותם שמתים בזקנה משהעלו חלודה רדוייל"א בלעז ומן הצדיקים אשר חלקם בחיים:
and whose belly You will fill with Your hidden treasure. And of those whose innards You will fill with Your good, which You have hidden for those who fear You.   וצפונך תמלא בטנם.  ומאותם אשר תמלא מעיהם מטובך אשר צפנת ליריאך:
their abundance. Their property that they leave over when they die.   יתרם.  נכסיהם אשר ישאירו במותם:
15I will see Your face with righteousness; I will be satisfied with Your image upon the awakening.   טואֲנִ֗י בְּ֖צֶדֶק אֶֽחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֜הָקִ֗יץ תְּמֽוּנָתֶֽךָ:
I will see Your face with righteousness. in the future (Mid. Ps. 17:13), or   אני בצדק אחזה פניך.  לעתיד, או:
I will see Your face with righteousness. Take my judgment away from before You and grasp the righteous deeds that I have performed, and through them I will see Your face. In other editions, this is one interpretation:   אני בצדק אחזה פניך.  משפטי הוצא מלפניך והצדקות שבידי אחוז ובהם אחזה פניך:
I will see Your face with righteousness. In the future, take my judgment away from before You and grasp the righteous deeds that I have performed, and through them I will see Your face.   אני בצדק אחזה פניך.  לעתיד, בצדק אחזה פניך משפטי הוצא מלפניך והצדקות שבידי אחוז ובהם אחזה פניך:
I will be satisfied with Your image upon the awakening. I will be satisfied with the vision of Your image when the dead awaken from their sleep. In many editions, the following appears at this point: Another explanation: I will be satisfied from seeing Your face when the dead awaken from their sleep, for they are in the likeness of Your image, for so it is stated (in Gen. 9: 6): “For in the image of God, He made man.”   אשבעה בהקיץ תמונתך.  אשבעה מראיית תמונתך בהקיץ המתים משנתם ל"א אשבעה מראות פניך בהקיץ המתי' משנת' שה' בדמות תמונתך שכן נאמר כי בצלם אלהים עשה את האד' (שם ט):