Chapter 21

1For the conductor, a song about David.   אלַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
2O Lord, may the king rejoice with Your strength, and how greatly does he exult with Your salvation!   ביְהֹוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֜בִֽישׁוּעָֽתְךָ֗ מַ֘ה־יָּ֥גֶל (כתיב יָּ֥גֶיל) מְאֹֽד:
may the king rejoice with Your strength.  Our Rabbis (Mid. Ps. 21:1) interpreted it as referring to the King Messiah, but the matter may correctly be interpreted further as referring to David himself, in order to refute the sectarians, Who expounded upon it, that after he took Batsheva, he said this Psalm.   בעזך ישמח מלך.  רבותינו פתרוהו על מלך המשיח ונכון הדבר לפותרו עוד על דוד עצמו לתשובת אחרים שדרשו בו שאחר שלקח את בת שבע אמר מזמור זה:
3You gave him his heart's desire, and the speech of his lips You have never withheld.   גתַּֽאֲוַ֣ת לִ֖בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַֽאֲרֶ֥שֶׁת שְֹ֜פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה:
and the speech of. Heb. וארשת, an expression of speech, which has no similar word. Menachem (p. 167), however, brought a [word] similar to it (Ezra 3:7): “by the authorization (ברשיון) of Cyrus, king of Persia.”   וארשת.  לשון דבור ואין לו דמיון ומנחם הביא לו חבר כרשיון כורש מלך פרס (עזרא ג') ושניהם לשון מבטא שפתים:
4For You have preceded him with the blessings of the good man; You have placed a gold crown on his head.   דכִּי־תְ֖קַדְּמֶֽנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֜רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז:
For You have preceded him with the blessings of the good man. Before I asked You, You preceded me with Your blessing through Nathan the prophet (in II Sam. 7: 12f.): “then I will raise up your seed… and I will establish the throne of his kingdom forever.”   כי תקדמנו ברכות טוב.  קודם ששאלתי ממך הקדמת לי ברכתך על ידי נתן הנביא והקימותי את זרעך וגו' (ש"ב ז') והכינותי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם:
You have placed a gold crown on his head. (As in II Sam. 12:30): “And he took the crown of Malkam… and it was [set] upon David’s head.”   תשית לראשו עטרת פז.  ויקח עטרת מלכם ותהי על ראש דוד (שם ב' י"ב):
5He asked You for life; You gave it to him, length of days forever and ever.   החַיִּ֚ים | שָׁאַ֣ל מִ֖מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֜מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד:
He asked You for life. As I fled outside the Holy Land from before Saul, I would pray, “May I walk before the Lord in the lands of the living” (below 116:9).   חיים שאל ממך.  כשהייתי בורח לחוצה לארץ מפני שאול הייתי מתפלל אתהלך לפני ה' בארצות החיים (לקמן קי"ו):
You gave it to him. For You restored me to the land of Israel.   נתתה לו.  שהשיבותני לארץ ישראל:
length of days. to his kingdom, for You said, “and I will establish the throne of your (sic) kingdom forever” (II Sam. 7:13).   אורך ימים.  למלכותי שאמרת והכינותי את כסא ממלכתך עד עולם:
6His glory is great in Your salvation; majesty and beauty You place upon him.   וגָּד֣וֹל כְּ֖בוֹדוֹ בִּישֽׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֜הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו:
You place. Heb. תשוה Menachem (p. 171) interpreted: תשוה, תשים, and תשית have the same meaning.   תשוה.  מנחם פתר תשוה תשים תשית לשון א' להם:
7For You make him blessings forever; You shall make him happy with joy before You.   זכִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֜שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ:
You shall make him happy. Heb. תחדהו, an expression of חדוה, joy.   תחדהו.  לשון חדוה:
before You. in Paradise. Our Rabbis, who interpreted it as referring to the King Messiah, brought proof on that matter (from Dan. 7:13): “and came to the Ancient of days and brought him near before Him.” Scripture also states (in Jer. 30:21): “and I will bring him near, and he shall approach Me.”   את פניך.  בגן עדן, ורבותינו שדרשוהו במלך המשיח הביאו ראיה לדבר ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי (דניאל ז׳:י״ג) ואומר (ירמיהו ל׳:כ״א) והקרבתיו ונגש אלי:
8For the king trusts in the Lord and in the loving- kindness of the Most High, that he should not falter.   חכִּֽי־הַ֖מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּֽיהֹוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֜לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט:
that he should not falter. And he trusts in the loving-kindness of the Most High that he should not falter.   בל ימוט.  ובחסד עליון הוא בוטח שלא ימוט:
9Your hand shall suffice for all Your enemies; Your right hand shall suffice for those who hate You.   טתִּמְצָ֣א יָֽ֖דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֜מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שׂנְאֶֽיךָ:
Your hand shall suffice for all Your enemies. All the smiting of Your hand that You have to bring, bring upon Your enemies.   תמצא ידך לכל אויביך.  כל מכת ידך שיש לך להביא הבא על אויביך:
10You shall place them as a fiery furnace at the time of Your anger; may the Lord destroy them with His wrath and may fire consume them.   יתְּשִׁיתֵ֚מוֹ | כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֘ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֖הֹוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְתֹֽאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ:
at the time of Your anger. Heb. פניך, at the time of Your fury.   לעת פניך.  לעת זעמך:
destroy them with His wrath. This is a prayer.   באפו יבלעם.  תפלה היא זו:
11You shall destroy their fruit from the earth and their seed from the sons of man.   יאפִּרְיָֽמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֜זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם:
You shall destroy their fruit from the earth. He prays to the Holy One, blessed be He, that He destroy the descendants of the wicked Esau.   פרימו מארץ תאבד.  להקב"ה הוא מתפלל שיאבד זרעו של עמלק הרשע:
12For they have directed evil against You; they have devised a plot that they cannot [execute].   יבכִּֽי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֜זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ:
For they have directed evil against You. [This was said] regarding the wicked Titus, who said that he had killed Him.   כי נטו עליך רעה.  כנגד טיטוס הרשע שאמר הרג את עצמו:
that they cannot. execute.   בל יוכלו.  לעשותה:
13For You shall place them as a portion; with Your bowstrings You shall set [Your arrows] toward their faces.   יגכִּֽי־תְשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּמֵֽיתָרֶ֥יךָ תְ֜כוֹנֵ֗ן עַל־פְּנֵיהֶֽם:
For You shall place them as a portion. For You shall place them as a portion, that Israel will divide their money, as it is stated (in Isa. 23:18): “And her commerce and her hire shall be…”   כי תשיתמו שכם.  אשר תשית אותם לחלק שיחלקו ישראל את ממונם כמו שנאמר (ישעיהו כ״ג:י״ח) והיה סחרה ואתננה וגו':
with Your bowstrings You shall set toward their faces. With the strings of Your bows, You shall aim Your arrows at their faces.   במיתריך תכונן על פניהם.  במיתרי קשתותיך תכונן חציך ותזמינם לירות על פניהם:
14Exalt Yourself, O Lord, with Your strength; let us sing and chant of Your might.   ידר֣וּמָה יְהֹוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֜נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ:
Exalt Yourself, O Lord, with Your strength. over those who rise up [against You], and let us sing and chant.   רומה ה' בעזך.  על הקמים ונשירה ונזמרה, (סא"א):