| 1For the conductor, of the sons of Korah, a maskil. |
|
אלַֽמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: |
| 2O God, with our ears we heard, our forefathers told us; You performed a deed in their days, in days of old. |
|
באֱלֹהִ֚ים | בְּאָזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ פֹּֽעַל־פָּעַ֥לְתָּ בִֽ֜ימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם: |
| with our ears we heard. From here you learn that the sons of Korah were speaking for the generations following them, for if it were for themselves, they should not say, “our fathers told us,” because they themselves witnessed the miracles of the desert, the Jordan, and Joshua’s war. In this manner, it is explained in the Aggadah of Psalms (Mid. Ps. 44:1). |
|
באזנינו שמענו.
מכאן אתה למד שהיו מדברים בני קרח בשביל דורות הללו הבאים אחריהם שאילו בשביל עצמם לא היה להם לומר אבותינו ספרו לנו שהרי הם עצמם ראו נסי המדבר והים והירדן ומלחמות יהושע כך מפורש באגדת תהלים:
|
| 3You-[with] Your hand You drove out nations and planted them; You inflicted harm on kingdoms and sent them away. |
|
גאַתָּ֚ה | יָֽדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם ה֖וֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם תָּרַ֥ע לְ֜אֻמִּ֗ים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם: |
| You inflicted harm on kingdoms. You inflicted harm on the seven great nations, You sent them out from before us, and with Your hand and Your strength You drove them out of their land and planted our forefathers in its midst. |
|
תרע לאומים.
הרעות לשבעה אומות גדולות ושילחתם מפנינו ואתה בידך כחך הורשתם מתוך ארצם ותטעם לאבותינו בתוכה:
|
| 4For not by their sword did they inherit the land, neither did their arm save them, but Your right hand and Your arm and the light of Your countenance, for You favored them. |
|
דכִּ֚י לֹ֪א בְחַרְבָּ֡ם יָֽרְשׁוּ־אָ֗רֶץ וּזְרוֹעָם֘ לֹֽא־הוֹשִׁ֪יעָה֫ לָּ֥מוֹ כִּי־יְמִֽינְךָ֣ וּ֖זְרֽוֹעֲךָ וְא֥וֹר פָּ֜נֶ֗יךָ כִּ֣י רְצִיתָֽם: |
| You favored them. Heb. רציתם, an expression of favor. |
|
רציתם.
לשון רצון:
|
| 5You are my King, O God; command the salvations of Jacob. |
|
האַתָּה־ה֣וּא מַלְכִּ֣י אֱלֹהִ֑ים צַ֜וֵּ֗ה יְשׁוּע֥וֹת יַֽעֲקֹֽב: |
| command the salvations of Jacob. Now too. |
|
צוה ישועות יעקב.
גם לבאים אחרינו:
|
| 6With You, we will gore our adversaries; with Your name, we will trample those who rise up against us. |
|
ובְּךָ צָרֵ֣ינוּ נְנַגֵּ֑חַ בְּ֜שִׁמְךָ֗ נָב֥וּס קָמֵֽינוּ: |
| we will trample those who rise up against us. Heb. נבוס. We will tread and trample our enemies, an expression of (Ezek. 16:6): “wallowing (מתבוססת) in your blood;” (Prov. 27:7), “tramples (תבוס) honeycomb;” (Zech. 10:5), “And they shall be like mighty men, treading (בוסים) the mire of the streets.” |
|
נבוס קמינו.
נרמס ונרפוס אויבינו לשון מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט״ז:ו׳) תבוס נופת (משלי כ״ז:ז׳) והיו כגבורים בוסים בטיט חוצות (זכריה י׳:ה׳):
|
| 7For I do not trust in my bow, neither will my sword save me. |
|
זכִּ֚י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח וְ֜חַרְבִּ֗י לֹ֣א תֽוֹשִׁיעֵֽנִי: |
| 8For You saved us from our adversaries and You put our enemies to shame. |
|
חכִּ֣י הֽ֖וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ֑ינוּ וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ הֱבִישֽׁוֹתָ: |
| 9We praised [ourselves] with God all day long, and we will forever thank Your name, yea forever. |
|
טבֵּ֣אלֹהִים הִלַּ֣לְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם וְשִׁמְךָ֓ | לְעוֹלָ֖ם נוֹדֶ֣ה סֶֽלָה: |
| 10Even if You have forsaken us and put us to shame, and You do not go out in our hosts; |
|
יאַף־זָ֖נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ וְלֹ֥א תֵ֜צֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ: |
| Even if You have forsaken us and put us to shame. Even if You put us to shame, we will forever thank Your name. |
|
אף זנחת ותכלימנו.
אף אם אתה תכלימנו אנו שמך לעול' נודה:
|
| 11You make us retreat from the adversary, and our enemies plunder for themselves; |
|
יאתְּשִׁיבֵ֣נוּ אָ֖חוֹר מִנִּי־צָ֑ר וּ֜מְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָֽמוֹ: |
| You make us retreat. Heb. תשיבנו. This is a present tense. |
|
תשיבנו אחור.
לשון הוה הוא:
|
| plunder for themselves. They plunder our property, each man for himself. |
|
שסו למו.
בזזו נכסינו איש לו:
|
| 12You deliver us as sheep to be eaten, and You scatter us among the nations. |
|
יבתִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַֽאֲכָ֑ל וּ֜בַגּוֹיִ֗ם זֵֽרִיתָֽנוּ: |
| You scatter us. Epondis nous in Old French, tu nous repandis in modern French. |
|
זריתנו.
אפנדישנו"ש בלע"ז:
|
| 13You sell Your people without gain, and You did not increase their price; |
|
יגתִּמְכֹּר־עַמְּךָ֥ בְלֹא־ה֑וֹן וְלֹ֥א רִ֜בִּ֗יתָ בִּמְחִֽירֵיהֶֽם: |
| 14You make us a reproach to our neighbors, a scorn and a derision to those around us; |
|
ידתְּשִׂימֵ֣נוּ חֶ֖רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֜קֶ֗לֶס לִסְבִֽיבוֹתֵֽינוּ: |
| 15You make us a byword among the nations, a [cause for] shaking the head among the kingdoms. |
|
טותְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֖שָׁל בַּגּוֹיִ֑ם מְנ֥וֹד רֹ֜֗אשׁ בַּֽלְאֻמִּֽים: |
| 16All day long, my disgrace is before me, and the shame of my face has covered me. |
|
טזכָּל־הַ֖יּוֹם כְּלִמָּתִ֣י נֶגְדִּ֑י וּבֹ֖שֶׁת פָּנַ֣י כִּסָּֽתְנִי: |
| 17From the voice of the one who taunts and blasphemes, because of an enemy and an avenger. |
|
יזמִקּוֹל־מְחָרֵ֥ף וּמְגַדֵּ֑ף מִפְּנֵ֖י א֜וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם: |
| 18All this has befallen us and we have not forgotten You, neither have we betrayed Your covenant. |
|
יחכָּל־זֹ֣את בָּ֖אַתְנוּ וְלֹ֣א שְׁכַֽחֲנ֑וּךָ וְלֹֽא־שִׁ֜קַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ: |
| 19Our heart has not turned back, nor have our steps turned away from Your path |
|
יטלֹֽא־נָס֣וֹג אָח֣וֹר לִבֵּ֑נוּ וַתֵּ֥ט אֲשֻׁרֵ֗ינוּ מִנִּ֥י אָרְחֶֽךָ: |
| 20-even when You crushed us in a place of serpents, and You covered us with darkness. |
|
ככִּ֣י דִ֖כִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים וַתְּכַ֖ס עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת: |
| when You crushed us in a place of serpents. This כי serves as an expression of כאשר, when. Even when You humbled us in a land of plains and pits; [in] a desert, a place of serpents, and You covered us with the darkness of death, despite all this, if we forgot the name of our God, will God not search this out? For He knows the secrets of the heart. |
|
כי דכיתנו במקום תנים.
כי זה משמש בלשון כאשר ואף כאשר השפלתנו בארץ ערבה ושוחה מדבר מקום תנים וכסית עלינו בצלמות חשך אף בכל זאת אם שכחנו שם אלהינו הוא יחקור זאת כי הו' יודע תעלומו' וגומר:
|
| 21If we forgot the name of our God and spread out our palms to a strange god, |
|
כאאִם־שָׁ֖כַחְנוּ שֵׁ֣ם אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנִּפְרֹ֥שׂ כַּ֜פֵּ֗ינוּ לְאֵ֣ל זָֽר: |
| 22Will God not search this out? For He knows the secrets of the heart. |
|
כבהֲלֹא־אֱלֹהִ֥ים יַֽחֲקָר־זֹ֑את כִּי־ה֥וּא יֹ֜דֵ֗עַ תַּֽעֲלֻמ֥וֹת לֵֽב: |
| 23For it is for Your sake that we are killed all the time, [that] we are considered as sheep for the slaughter. |
|
כגכִּֽי־ עָ֖לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם נֶ֜חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה: |
| as sheep for the slaughter. As sheep of slaughter. |
|
כצאן טבחה.
כצאן של טבח:
|
| 24Awaken! Why should You sleep, O Lord? Arouse Yourself, forsake not forever. |
|
כדע֚וּרָה | לָ֖מָּה תִישַׁ֥ן | אֲדֹנָ֑י הָ֜קִ֗יצָה אַל־תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח: |
| 25Why do You hide Your countenance? [Why do] You forget our affliction and oppression? |
|
כהלָ֣מָּה פָנֶ֣יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עָנְיֵ֣נוּ וְֽלַֽחֲצֵֽנוּ: |
| 26For our soul is cast down to the dust, our belly clings to the earth. |
|
כוכִּ֚י שָׁ֣חָה לֶֽעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ דָּֽבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ: |
| 27Arise to assist us and redeem us for the sake of Your kindness. |
|
כזק֣וּמָה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּ֜פְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ: |
| and redeem us for the sake of Your kindness. We do not come with the power of our deeds, but do [this] for the sake of Your kindness. |
|
ופדנו למען חסדך.
אין אנו באים בכח מעשינו אלא למען חסדך עשה:
|
