Chapter 104

1My soul, bless the Lord. My God, You are very great, You are attired with majesty and beauty.   אבָּֽרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְהֹ֫וָ֥ה יְהֹוָ֣ה אֱ֖לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ:
2[You] enwrap Yourself with light like a garment; [You] extend the heavens like a curtain.   בעֹ֣טֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֣ה שָׁ֜מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה:
[You] enwrap Yourself with light. in the sky like a garment.   עוטה אור.  ברקיע כשלמה:
3Who roofs His upper chambers with water; Who makes clouds His chariot, which goes on the wings of the wind.   גהַֽמְקָרֶ֥ה בַמַּ֗יִם עֲלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּֽׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֜מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ:
4He makes winds His messengers, burning fire His ministers.   דעֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֜שָֽׁרֲתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט:
He makes winds His messengers. lit. He makes His messengers winds. He makes the wind His messengers.   עושה מלאכיו רוחות.  עושה את הרוחות שלוחיו:
5He founded the earth on its foundations that it not falter to eternity.   היָ֣סַד אֶ֖רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ בַּל־תִּ֜מּ֗וֹט ע֘וֹלָ֥ם וָעֶֽד:
6You covered the deep as [with] a garment; the waters stand on the mountains.   ותְּהוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֜רִ֗ים יַ֖עַמְדוּ מָֽיִם:
You covered the deep as [with] a garment. This is similar to what is said elsewhere (Job 38:9): “When I made the cloud its raiment, etc.”   תהום כלבוש כסיתו.  זה דוגמת האמור במקום אחר (איוב ל״ח:ט׳) בשומי ענן לבושו וגו':
the deep. That is the sea.   תהום.  הוא הים:
the waters stand on the mountains. The waters of the ocean are higher than the whole world. They stand on the mountains, and so Scripture states (Amos 5:8, 9:6): “He who calls the water of the sea and pours it upon the face of the earth.” Pouring denotes only [pouring] from above downward.   על הרים יעמדו.  מי אוקיינוס גבוה מכל העולם עומד על ההרים, וכן הוא אומר (עמוס ה ט) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ אין שפיכה אלא מלמעלה למטה:
7From Your rebuke they fled; from the sound of Your thunder they hastened away.   זמִן־גַּֽעֲרָתְךָ֥ יְנוּס֑וּן מִן־ק֥וֹל רַֽ֜עַמְךָ֗ יֵחָֽפֵזֽוּן:
From Your rebuke they fled. When You said (Gen. 1:9): “Let the waters gather.” And from that voice they hastened away and gathered in the place that You founded for them.   מן גערתך ינוסון.  כשאמרת (בראשית א׳:ט׳) יקוו המים ומאותו הקול יחפזון ונקוו אל מקום אשר יסדת להם:
8They ascended mountains, they descended into valleys to this place, which You had founded for them.   חיַֽעֲל֣וּ הָ֖רִים יֵֽרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֜ק֗וֹם זֶ֚ה | יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם:
9You set a boundary that they should not cross, that they should not return to cover the earth.   טגְּֽבוּל־שַׂ֖מְתָּ בַּל־יַֽעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֜שֻׁב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ:
You set a boundary. for them, viz. the sand that is around its shore.   גבול שמת.  להם החול אשר סביב שפתו:
10He sends the springs into the streams; they go between the mountains.   יהַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֜רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן:
11They water every beast of the field; the wild donkeys quench their thirst.   יאיַשְׁקוּ כָּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם:
12Beside them the fowl of the heavens dwell; from between the branches they let out their voices.   יבעֲלֵיהֶם עֽוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן מִבֵּ֥ין עֳ֜פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל:
Beside them the fowl of the heavens dwell. Beside the springs.   עליהם עוף השמים ישכון.  על המעינות:
from between the branches. Heb. עפאים, the branches of the trees, and so (Dan. 4:11): “its branches were (עפיה) beautiful.”   מבין עפאים.  ענפי אילנות וכן (דניאל ד) עפיה שפיר:
13He waters the mountains from His upper chambers; from the fruit of Your works the earth is sated.   יגמַשְׁקֶ֣ה הָ֖רִים מֵֽעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַֽ֜עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ:
14He causes grass to sprout for the animals and vegetation for the work of man, to bring forth bread from the earth.   ידמַצְמִ֚יחַ חָצִ֨יר | לַבְּהֵמָ֗ה וְ֖עֵשֶׂב לַֽעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֜֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ:
15And wine, which cheers man's heart, to make the face shine from oil, and bread, which sustains man's heart.   טווְיַ֚יִן | יְשַׂמַּ֬ח לְבַב־אֱנ֗וֹשׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֜לֶ֗חֶם לְבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד:
And wine. which cheers man’s heart, that too He brings forth from the earth, and oil to cause the face to radiate.   מצמיח חציר וגו' ויין אשר ישמח לבב.  אנוש גם אותו יוציא מן הארץ ושמן. להצהיל בו פנים:
and bread. which sustains man’s heart.   ולחם.  אשר לב אנוש יסעד:
16The Lord's trees are sated, the cedars of Lebanon, which He planted.   טזיִשְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַרְזֵ֥י לְ֜בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע:
The Lord’s trees. in the Garden of Eden.   עצי ה'.  בגן עדן:
17Where birds nest; as for the stork-the high junipers are its home.   יזאֲשֶׁר־שָׁ֖ם צִֽפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֜סִידָ֗ה בְּר֘וֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ:
birds nest. Israel will dwell there. יְקַנֵנוּ is an expression of a bird’s nest (קן צפור).   צפרים יקננו.  ישראל ישכנו שם יקננו לשון קן צפור:
18The lofty mountains for the ibexes; the rocks a shelter for the hyraxes.   יחהָרִ֣ים הַ֖גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֜לָעִ֗ים מַחְסֶּ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים:
The lofty mountains. He created for the ibexes.   הרים הגבוהים.  ברא ליעלים:
shelter. Every expression of מַחְסֶה is an expression of a shadow and a hiding place, where a person covers himself from flood and rain.   מחסה.  כל לשון מחסה לשון צל ומחבא שאדם מתכסה שם מן הזרם ומן המט' אבר"י בלע"ז:
19He made the moon for the appointed seasons; the sun knows its setting.   יטעָשָׂ֣ה יָ֖רֵחַ לְמֽוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֜֗מֶשׁ יָ֘דַ֥ע מְבוֹאֽוֹ:
He made the moon for the appointed seasons. To count with it the times and the festivals.   למועדים.  למנות בו זמנים ורגלים:
the sun knows its setting. But the moon does not know its setting, because sometimes it comes through a long way and sometimes it comes through a short way.   שמש ידע מבואו.  אבל ירח לא ידע מבואו פעמים שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה:
20You make darkness and it is night, in which every beast of the forest moves about.   כתָּ֣שֶׁת חֹ֖שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּֽוֹ־תִ֜רְמֹ֗שׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר:
You make darkness and it is night. Every day You darken and block out the sun and it becomes night, when all the beasts of the forest move about.   תשת חשך ויהי לילה.  בכל יום אתה מחשיך ומעריב את השמש והיה לילה ובו תרמוש כל חיתו יער:
21The young lions roar for prey and to beg their food from God.   כאהַכְּפִירִים שֹֽׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אָכְלָֽם:
22When the sun rises they gather in and couch in their dens.   כבתִּזְרַ֣ח הַ֖שֶּׁמֶשׁ יֵאָֽסֵפ֑וּן וְאֶל־מְעֽוֹנֹ֘תָ֥ם יִרְבָּצֽוּן:
When the sun rises they gather in. into the secret places and hide there from the sons of men; then every man goes forth to his work.   תזרח השמש יאספון.  במסתרים ונחבאים שם מבני אדם ואז כל אדם יוצא לפעלו:
23Man goes out to his work, to his labor until evening.   כגיֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָֽעֳל֑וֹ וְֽלַֽעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב:
24How great are Your works, O Lord! You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions!   כדמָֽה־רַבּ֬וּ מַֽעֲשֶׂ֨יךָ | יְהֹוָ֗ה כֻּ֖לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָֽלְאָ֥ה הָ֜אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ:
Your possessions. Heb. קנינך, the acquisition that you have acquired, like (Gen. 14:19): “Owner (קנה) of heaven and earth.” All is acquired by You.   קניניך.  מקנה קנין שלך כמו (בראשית י״ד:י״ט) קונה שמים וארץ הכל קנוי לך:
25This sea-great and wide; there are creeping things and innumerable beasts, both small and large.   כהזֶ֚ה | הַיָּ֥ם גָּדוֹל֘ וּרְחַ֪ב יָ֫דָ֥יִם שָׁ֣ם רֶ֖מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיּ֥וֹת קְ֜טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת:
and wide. Heb. ורחב ידים. Wide of place, large in French, broad.   ורחב ידים.  רחב מקום לריי"ש בלע"ז:
26There the ships go; You formed this leviathan with which to sport.   כושָׁם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֜וְיָתָ֗ן זֶ֚ה | יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ:
with which to sport. three hours during the day. So did our Sages say in tractate Avodah Zarah (3b), and so it is written explicitly in the Book of Job (40:29): “Will you play with him like a bird?”   לשחק בו.  שלש שעות ביום כך אמרו רבותינו במסכת ע"א וכך מפורש בספר איוב התשחק בו כצפור:
27They all look to You with hope, to give their food in its time.   כזכֻּלָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ:
28You give them that they may gather; You open Your hand that they may be sated with goodness.   כחתִּתֵּ֣ן לָהֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָֽ֜דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב:
29You hide Your countenance and they are frightened; You gather in their spirit and they perish and return to their dust.   כטתַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֘ יִבָּֽהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֖וּחָם יִגְוָע֑וּן וְאֶל־עֲפָ֘רָ֥ם יְשׁוּבֽוּן:
You gather in their spirit. Heb. תסף, an expression of destruction, as (above 73:19): “They were completely consumed (ספו).”   תוסף רוחם.  לשון כליון כמו (לעיל עג) ספו תמו:
30You will send forth Your spirit and they will be created, and You will renew the surface of the ground.   לתְּשַׁלַּ֣ח ר֖וּֽחֲךָ יִבָּֽרֵא֑וּן וּ֜תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה:
You will send forth Your spirit. with the resurrection of the dead.   תשלח רוחך.  בתחיית המתים:
31The glory of the Lord will be forever; the Lord will rejoice with His works.   לאיְהִ֚י כְב֣וֹד יְהֹוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהֹוָ֣ה בְּמַֽעֲשָֽׂיו:
32He Who looks at the earth and it quakes; He touches the mountains and they emit smoke.   לבהַמַּבִּ֣יט לָ֖אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְיֶֽעֱשָֽׁנוּ:
He touches the mountains and they emit smoke. as is depicted of Sinai (Exod. 19:18): “And Mount Sinai was all in smoke.”   יגע בהרים ויעשנו.  כמו שמפורש בסיני (שמות י"ט) והר סיני עשן כולו:
33I shall sing to the Lord while I am alive; I shall sing praises to my God as long as I exist.   לגאָשִׁ֣ירָה לַֽיהֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי:
as long as I exist. Heb. בעדי, like (Deut. 31:27): “When I am still (בעודני) alive.”   בעודי.  כמו בעודני חי (דברים ל"א):
34May my speech be pleasing to Him; I shall rejoice with the Lord.   לדיֶֽעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָֽ֜נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּֽיהֹוָֽה:
35Sinners will be destroyed from the earth and the wicked will be no more; my soul, bless the Lord. Hallelujah.   להיִתַּ֚מּוּ חַטָּאִ֨ים | מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֚ים | ע֬וֹד אֵינָ֗ם בָּֽרְכִ֣י נַ֖פְשִׁי אֶת־יְהֹוָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ:
Sinners will be destroyed. Heb. חטאים, sinners [rather than sins, but see Tal. Ber. 10a].   יתמו חטאים.  חוטאים: