Chapter 119

1Praiseworthy are those whose way is perfect, who walk with the law of the Lord.   אאַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי־דָ֑רֶךְ הַ֜הֹֽלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָֽה:
2Praiseworthy are those who keep His testimonies; who seek Him wholeheartedly.   באַשְׁרֵי נֹֽצְרֵ֥י עֵ֜דֹתָ֗יו בְּכָל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ:
3Not only have they committed no injustice, they walked in His ways.   גאַף לֹא־פָֽעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ:
Not only have they committed no injustice. They are praiseworthy if all this is in them.   אף לא פעלו עולה.  אשריהם אם כל זה בהם:
they walked in His ways. Although they committed no injustice, their reward is incomplete unless they walked in His ways. And so he says (above 43:15): “Shun evil and do good.” Even though you shun evil, everything is not complete unless you do good. Midrash Aggadah.   בדרכיו הלכו.  אע"פ שלא פעלו עולה אין שכרם שלם אא"כ בדרכיו הלכו וכן הוא אומר (לעיל לה) סור מרע ועשה טוב אע"פ שאתה סר מרע אין הכל שלם אלא אם כן תעשה טוב (מדרש אגדה):
4You commanded Your precepts, to keep diligently.   דאַתָּה צִוִּ֥יתָה פִ֜קֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד:
5My prayers are that my ways should be established, to keep Your statutes.   האַֽחֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְּ֜רָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ:
My prayers are that my ways should be established. Heb. אחלי. The “aleph” is a radical that is sometimes dropped, like the “aleph” in (Job 13:17): “and my speech (ואחותי) in your ears,” and the “aleph” of (II Kings 4:2): “a jug (אסוך) of oil.”   אחלי יכונו דרכי.  אל"ף יסוד בתיבה הנופל ממנו לפרקי' כמו אל"ף שבאחותי באזניכם (איוב י״ג:י״ז) ואל"ף של אסוך שמן (מלכים ב ד׳:ב׳):
My prayers. These prayers of mine are that my ways should be established Likewise (II Kings 5:3): “The supplications (אחלי) for my master should be that he go before the prophet who is in Samaria, etc.” The supplications of those who pray should be that he go before the prophet who is in Samaria, and it is an expression of wishes, souhait in French, as a person says, “If only I were a prophet and a sage.”   אחלי. תפלותי אלו הן שיכונו דרכי וכן (שם ה') אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון וגו' צורכי אדוני להתפלל שילך לפני הנביא אשר בשומרון ולשון אחליות שוהיי"ט בלע"ז כאדם האומר הלואי והייתי נביא וחכם:
6Then I shall not be ashamed when I look at all Your commandments.   ואָ֥ז לֹֽא־אֵב֑וֹשׁ בְּ֜הַבִּיטִ֗י אֶל־כָּל־מִצְו‍ֹתֶֽיךָ:
7I shall thank You with an upright heart when I learn the judgments of Your righteousness.   זאֽוֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֜לָמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
8I shall keep Your statutes; do not forsake me utterly.   חאֶת־חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַל־תַּעַזְבֵ֥נִי עַד־מְאֹֽד:
9In what manner should a youth purify his way? To observe according to Your word.   טבַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה־נַּ֖עַר אֶת־אָרְח֑וֹ לִ֜שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ:
10With all my heart I searched for You; do not cause me to stray from Your commandments.   יבְּכָל־לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל־תַּ֜שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְו‍ֹתֶֽיךָ:
11In my heart I hid Your word, in order that I should not sin against You.   יאבְּלִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ לְ֜מַ֗עַן לֹ֣א אֶֽחֱטָא־לָֽךְ:
In my heart I hid. I did not allow myself to forget it.   בלבי צפנתי.  לא נתתיה להשתכח ממני:
12Blessed are You, O Lord; teach me Your statutes.   יבבָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהֹוָ֗ה לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ:
13With my lips I recited all the judgments of Your mouth.   יגבִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֜֗ל מִשְׁפְּטֵי־פִֽיךָ:
14With the way of Your testimonies I rejoiced as over all riches.   ידבְּדֶ֖רֶךְ עֵֽדְו‍ֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל־הֽוֹן:
15Concerning Your precepts I shall converse, and I shall look at Your ways.   טובְּפִקּוּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֜אַבִּ֗יטָה אֹֽרְחֹתֶֽיךָ:
16With Your statutes I shall occupy myself; I shall not forget Your speech.   טזבְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּֽעֲשָׁ֑ע לֹ֖א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ:
I shall occupy myself. Heb. אשתעשע, I shall engage, like (Isa. 17:7): “man shall turn to his Maker;” (Exod. 5:9) “and let them not engage (ישעו) in useless things.”   אשתעשע.  אתעסק כמו ישעה האדם על עושהו (ישעיהו י״ז:ז׳) ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה׳:ט׳):
17Bestow kindness upon Your servant; I shall live and I shall keep Your word.   יזגְּמֹ֖ל עַל־עַבְדְּךָ֥ אֶֽחְיֶ֗ה וְאֶשְׁמְרָ֥ה דְבָרֶֽךָ:
Bestow kindness upon Your servant. A thing with which I shall be able to live, through the bestowal of your kindness.   גמול על עבדך.  דבר שאחיה בו בגמול חסדך:
18Uncover my eyes and I shall look at hidden things from Your Torah.   יחגַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִ֜פְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ:
hidden things from Your Torah. Hidden things in it, which are not explained therein.   נפלאות מתורתך.  דברים המכוסים בה שאינם מפורשים בה:
(from Your Torah). Wonders from the explanations of your Torah which are not explained therein.   מתורתך.  נפלאים מפירושי תורתך שאינם מפורשים בה (מצאתי):
19I am a stranger in the land; do not hide Your commandments from me.   יטגֵּ֣ר אָנֹכִ֣י בָאָ֑רֶץ אַל־תַּסְתֵּ֥ר מִ֜מֶּ֗נִּי מִצְו‍ֹתֶֽיךָ:
I am a stranger in the land. for a short time.   גר אנכי בארץ.  ימים מועטים:
do not hide Your commandments from me. The hidden ones, so that I should be able to fulfill them, for if not now, when?   אל תסתר ממני.  מצותך הנעלמות שאוכל לקיימם שאם לא עכשיו אימתי:
20My soul is crushed from longing for Your judgments at all times.   כגָּֽרְסָ֣ה נַפְשִׁ֣י לְתַֽאֲבָ֑ה אֶל־מִשְׁפָּטֶ֥יךָ בְכָל־עֵֽת:
is crushed. Heb. גרסה. My soul breaks because of longing, as (Lev. 2:14): “crushed kernels (גרשׂ) of the fresh ears.” Menachem (p. 183), however, associated “from longing” (לתאבה) with (Amos 6:8) “I destroy (מתאב) the pride of Jacob,” and both are an expression of breaking.   גרסה.  משתברת נפשי מחמת תאוה כמו (ויקרא ב׳:י״ד) גרש כרמל, ומנחם חבר לתאבה עם מתאב אנכי את גאון יעקב (עמוס ו׳:ח׳) ושניהם לשון שבר:
21You shall rebuke cursed willful sinners who stray from Your commandments.   כאגָּעַרְתָּ זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑ים הַ֜שֹּׁגִ֗ים מִמִּצְו‍ֹתֶֽיךָ:
22Remove from me disgrace and contempt, for I kept Your testimonies.   כבגַּ֣ל מֵֽ֖עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵֽדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי:
Remove from me. Heb. גל, an expression of rolling, like (Gen. 29:10): “and he rolled (ויגל) the stone.”   גל מעלי.  לשון גלגול כמו ויגל את האבן (בראשית כ״ט:י׳):
23Although princes sat and talked about me, Your servant conversed about Your statutes.   כגגַּ֚ם יָֽשְׁב֣וּ שָׂ֖רִים בִּ֣י נִדְבָּ֑רוּ עַ֜בְדְּךָ֗ יָשִׂ֥יחַ בְּחֻקֶּֽיךָ:
talked about me. Although the kings of the heathens scorn me because I engage in the Torah.   בי נדברו.  אע"פ שמלכי אומות העולם מתלוצצים עלי שאני עוסק בתורה:
24Also, Your testimonies are my affairs, men of my counsel.   כדגַּם־עֵֽ֖דֹתֶיךָ שַֽׁעֲשֻׁעַ֗י אַנְשֵׁ֥י עֲצָתִֽי:
.    שעשועי.  עסקי:
25My soul clung to the dust; revive me according to Your word.   כהדָּֽבְקָ֣ה לֶֽעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֜יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ:
revive me according to Your word. Just as You promised me good, through Nathan the prophet.   חיני כדברך.  כמו שהבטחתני על ידי נתן הנביא טובה:
26I told of my ways, and You answered me; teach me Your statutes.   כודְּרָכַ֣י סִ֖פַּרְתִּי וַֽ֜תַּֽעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ:
I told of my ways. to You, [of] my needs and my sin, and You answered me.   ספרתי.  לך את צרכי ואת חטאתי ואתה עניתני:
27Make me understand Your precepts, and I shall speak of Your wonders.   כזדֶּֽרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי וְ֜אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ:
28My soul drips from grief; sustain me according to Your word.   כחדָּֽלְפָ֣ה נַ֖פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֜יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ:
My soul drips. Heb. דלפה, drips; i.e., it is becoming less and less.   דלפה נפשי.  נטפה כלומר נחסרת והולכת:
29Remove from me the way of falsehood, and favor me with Your Torah.   כטדֶּ֣רֶךְ שֶׁ֖קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְתוֹרָֽתְךָ֥ חָנֵּֽנִי:
30I chose the way of faith; Your judgments I have set [before me].   לדֶּֽרֶךְ־אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי:
Your judgments I have set. I applied myself to your judgments and I clung to your testimony, to choose the way of faith. Therefore, I ask, “Remove from me the way of falsehood.”   משפטיך שויתי.  שמתי עצמי למשפטיך ודבקתי בעדותיך לבחור בדרך אמונה לך אני שואל דרך שקר הסר ממני:
31I clung to Your testimonies; O Lord; put me not to shame.   לאדָּבַ֥קְתִּי בְעֵֽדְו‍ֹתֶ֑יךָ יְ֜הֹוָ֗ה אַל־תְּבִישֵֽׁנִי:
32[In] the way of Your commandments I shall run, for You will broaden my understanding.   לבדֶּֽרֶךְ־מִצְו‍ֹתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי:
33Instruct me, O Lord, [in] the way of Your statutes, and I shall keep it at every step.   לגהוֹרֵ֣נִי יְ֖הֹוָה דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב:
and I shall keep it at every step. Heb. עקב. I shall keep it in all its paths and the steps of its paths, an expression of “heels” (עקבים), traces in French, footsteps.   ואצרנה עקב.  אשמרנה בכל מעגלותיה ועקבי נתיבותי' ל' עקבי טראצ"ש בלע"ז:
34Enable me to understand and I shall keep Your Torah, and I shall keep it wholeheartedly.   לדהֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽ֜וֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־לֵֽב:
35Lead me in the path of Your commandments for I desired it.   לההַדְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְו‍ֹתֶ֑יךָ כִּ֖י ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי:
36Extend my heart to Your testimonies and not to monetary gain.   לוהַט־ לִ֖בִּי אֶל־עֵֽדְו‍ֹתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע:
37Turn away my eyes from seeing vanity; with Your ways sustain me.   לזהַֽעֲבֵ֣ר עֵינַי מֵֽרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי:
38Fulfill for Your servant Your word that is for Your fear.   לחהָקֵ֣ם לְ֖עַבְדְּךָ אִמְרָתֶ֑ךָ אֲ֜שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ:
Fulfill for Your servant Your word. that You promised me.   הקם לעבדך אמרתך.  אשר הבטחתני:
that is for Your fear. That I and my children shall fear Your name, for on that condition You promised me (I Kings 2:4): “if your children take heed in their way, etc.”   אשר ליראתך.  שאהיה אני וזרעי יראי שמך שעל מנת כן הבטחתני אם ישמרו בניך את דרכם וגו' (מ"א ב'):
39Remove my disgrace, which I feared, for Your judgments are good.   לטהַֽעֲבֵ֣ר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים:
Remove my disgrace. Forgive me for that sin [with Bath-sheba], and my enemies will no longer be able to disgrace me with it.   העבר חרפתי.  מחול לי על אותו עון ושוב לא יוכלו אויבי לחרפני בו:
for Your judgments are good. and I already accept upon myself “to repay the ewe-lamb fourfold.”   כי משפטיך טובים.  וכבר אני מקבל עלי לשלם הכבשה ארבעתים:
40Behold, I longed for Your precepts; with Your righteousness sustain me.   מהִנֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָֽתְךָ֥ חַיֵּֽנִי:
41And may Your acts of kindness befall me, O Lord, Your salvation according to Your word.   מאוִֽיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְהֹוָ֑ה תְּ֜שׁוּעָֽתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ:
And may… befall me. May Your salvation befall me according to Your word which You promised me.   ויבואני.  תשועתך תבא אלי כאמרתך שהבטחתני:
42And I shall answer a word to those who disgrace me, for I trusted in Your word.   מבוְאֶֽעֱנֶ֣ה חֹֽרְפִ֣י דָבָ֑ר כִּֽי־בָ֜טַחְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ:
43And do not take out utterly from my mouth a word of truth, because I hoped for Your words.   מגוְֽאַל־תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר־אֱמֶ֣ת עַד־מְאֹ֑ד כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי:
And do not take… from my mouth a word of truth. Heb. תצל. Do not separate from my mouth a word of truth, as (Gen. 31:9): “And God separated (ויצל) your father’s property and gave it to me.” I found this.   ואל תצל מפי דבר אמת.  ואל תבדל מפי דבר אמת כמו ויצל אלהים את מקנה אביכן (בראשית ל"א) (מצאתי):
utterly… a word of truth. in all my instructions [regarding ritual law] and in all my legal decisions, that I should not stumble over them.   דבר אמת עד מאד.  בכל הוראותי ובכל דיני שלא אכשל בהם:
.    יחלתי.  קויתי:
44And I shall keep Your Torah constantly, forever and ever.   מדוְאֶשְׁמְרָ֖ה תוֹרָֽתְךָ֥ תָמִ֗יד לְע֘וֹלָ֥ם וָעֶֽד:
45And I shall walk in widely accepted ways, for I sought Your precepts.   מהוְאֶתְהַלְּכָ֥ה בָֽרְחָבָ֑ה כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי:
And I shall walk in widely accepted ways. in the halachah that is widely accepted and widespread in Israel.   ואתהלכה ברחבה.  בהלכה מרווחת ופושטת בישראל:
For I sought.    דרשתי.  בקשתי:
46And I shall speak of Your testimonies in the presence of kings, and I shall not be ashamed.   מווַֽאֲדַבְּרָ֣ה בְעֵֽדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:
47And I shall engage in Your commandments, which I love.   מזוְאֶשְׁתַּֽעֲשַׁ֥ע בְּ֜מִצְו‍ֹתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֣ר אָהָֽבְתִּי:
48And I shall lift up my palms to Your commandments, which I love, and I shall converse about Your statutes.   מחוְאֶשָּׂ֚א כַפַּ֗י אֶל־מִ֖צְו‍ֹתֶיךָ אֲשֶׁ֥ר אָהָ֗בְתִּי וְאָשִׂ֥יחָה בְחֻקֶּֽיךָ:
49Remember a word to Your servant, through which You gave me hope.   מטזְכָר־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ עַ֜֗ל אֲשֶׁ֣ר יִֽחַלְתָּֽנִי:
Remember a word. through which You gave me hope, through Nathan the prophet to your servant.   זכר דבר.  אשר יחלתני ע"י נתן הנביא לעבדך:
50This is my consolation in my affliction, for Your word has sustained me.   נזֹ֣את נֶחָֽמָתִ֣י בְעָנְיִ֑י כִּ֖י אִמְרָֽתְךָ֣ חִיָּֽתְנִי:
51Willful sinners derided me greatly; I did not turn away from Your Torah.   נאזֵדִים הֱלִיצֻ֣נִי עַד־מְאֹ֑ד מִ֜תּוֹרָֽתְךָ֗ לֹ֣א נָטִֽיתִי:
52I remembered Your judgments of old, O Lord, and I was consoled.   נבזָ֘כַ֚רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵֽעוֹלָ֥ם | יְהֹוָ֗ה וָֽאֶתְנֶחָֽם:
Your judgments of old. that You bring sufferings and You repent of your anger and forgive. Therefore, I was consoled.   משפטיך מעולם.  שאתה מביא יסורין וחוזר מחמתך וסולח ועל כן אתנחם:
53Quaking gripped me because of the wicked men who abandoned Your Torah.   נגזַלְעָפָ֣ה אֲחָזַתְנִי מֵֽרְשָׁעִ֑ים עֹֽ֜זְבֵ֗י תּֽוֹרָתֶֽךָ:
54Your statutes were to me as songs in the house of my sojournings.   נדזְמִרוֹת הָֽיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי:
55At night I remembered Your name, O Lord, and I kept Your Torah.   נהזָ֘כַ֚רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֑ה וָֽ֜אֶשְׁמְרָ֗ה תּֽוֹרָתֶֽךָ:
At night I remembered. At a time of distress and darkness.   זכרתי בלילה.  בעת צרה ואפילה:
56This came to me because I kept Your precepts.   נוזֹ֥את הָֽיְתָה־לִּ֑י כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי:
This came to me. A crown that fits me [was given] to me as a testimony and to my children who are fit to reign, as a reward for my having kept Your precepts. So did the Sages of Israel explain it. I found this:   זאת היתה לי.  עטרת ההולמת אותי לי לעדות ולזרעי הראוי למלוך בשכר שפקודיך נצרתי כך דרשוהו חכמי ישראל (מצאתי):
57"The Lord is my portion," I said, to keep Your words.   נזחֶלְקִ֖י יְהֹוָ֑ה אָמַ֗רְתִּי לִשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽיךָ:
to keep Your words. the fulfillment of your words, with which You gave me hope, in that You are my portion.   לשמר דבריך.  קיים דבריך שיחלתני בכך אתה חלקי:
58I entreated You with all my heart; favor me according to Your word.   נחחִלִּ֣יתִי פָנֶ֣יךָ בְכָל־לֵ֑ב חָ֜נֵּ֗נִי כְּאִמְרָתֶֽךָ:
I entreated You. Heb. חליתי, from the expression of (Lam. 3:24): “‘The Lord is my portion,’ says my soul; ‘therefore, I will hope (אוחיל) to Him.’”   חליתי פניך.  בלשון חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו (איכה ג׳:כ״ד):
59I considered my ways, and I returned my feet to Your testimonies.   נטחִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָֽאָשִׁ֥יבָה רַ֜גְלַ֗י אֶל־עֵֽדֹתֶֽיךָ:
I considered my ways. The loss of a commandment as compared to its gain, and the gain of a transgression as compared to its loss. Therefore, “I returned my feet to Your testimonies,” because I saw that it [Your way] is the best of all of them.   חשבתי דרכי.  הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה לפיכך ואשיבה רגלי אל עדותיך כי ראיתי שהיא הטובה שבכולן:
60I hastened and did not delay to keep Your commandments.   סחַשְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֜שְׁמֹ֗ר מִצְו‍ֹתֶֽיךָ:
61Bands of wicked men robbed me; I did not forget Your Torah.   סאחֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי תּ֜וֹרָֽתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
Bands of wicked men robbed me. Heb. עודני. Bands of wicked men plundered me, like (Gen. 49:27): “in the morning he will eat plunder (עד).” In this manner, Menachem (p. 131) associated it. It may also be interpreted as an expression of עוֹד, more, i.e., increased and outnumbered me.   חבלי רשעים עודוני.  סיעות של רשעים שללוני כמו (בראשית מט) יאכל עד, כך חברו מנחם, ויש לפותרו לשון עוד כלומר נוספו ורבו עלי:
62At midnight, I rise to give thanks to You for Your just judgments.   סבחֲצ֥וֹת לַ֗יְלָה אָ֖קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֜֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
63I am a companion to all who fear You and to those who keep your precepts.   סגחָבֵ֣ר אָ֖נִי לְכָל־אֲשֶׁ֣ר יְרֵא֑וּךָ וּ֜לְשֹֽׁמְרֵ֗י פִּקּוּדֶֽיךָ:
64O Lord, the earth is full of Your kindness; teach me Your statutes.   סדחַסְדְּךָ֣ יְ֖הֹוָה מָֽלְאָ֣ה הָאָ֑֗רֶץ חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:
65You have done good with Your servant, O Lord, according to Your word.   סהטוֹב עָשִׂ֣יתָ עִם־עַבְדְּךָ֑ יְ֜הֹוָ֗ה כִּדְבָרֶֽךָ:
66The best of reason and knowledge, teach me for I believe in Your commandments.   סוט֚וּב טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי כִּ֖י בְמִצְו‍ֹתֶ֣יךָ הֶֽאֱמָֽנְתִּי:
67Before I recited, I erred, but now I keep Your word.   סזטֶ֣רֶם אֶֽ֖עֱנֶה אֲנִ֣י שֹׁגֵ֑ג וְ֜עַתָּ֗ה אִמְרָֽתְךָ֥ שָׁמָֽרְתִּי:
Before I recited. to You about Your commandments, before I uttered them in the study halls, I erred in them and sinned. But now that I have recited them, I kept your Torah, for study teaches me to turn away from sin: therefore, I beg of You, “Teach me the best of reason and knowledge.”   טרם אענה.  אותך במצותיך טרם הגיתי בהם בבתי מדרשות אני שוגג בהם וחוטא ועתה משנעניתי בהם תורתך שמרתי שהמדרש מלמדני לסור מן העבירה לכן אני מבקש ממך טוב טעם ודעת למדני:
I recited. Heb. אענה, an expression of studying and reciting in the study hall, like (verse 172): “My tongue will utter (תען) Your word.” Similarly (Mal. 2:12): “From the man who commits it, the Lord shall cut off one of acuity or erudition (ועונה) from the tents of Jacob.” An ingenious one among the sages, and one who can answer among the students.   אענה.  לשון שונה והוגה בבית המדרש הוא כמו תען לשוני אמרתך וכן (מלאכי ב׳:י״ב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ער בחכמים ועונה בתלמידים:
68You are good and You do good; teach me Your statutes.   סחטוֹב אַתָּ֥ה וּמֵטִ֗יב לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ:
69Willful sinners have heaped false accusations upon me, but I keep your precepts wholeheartedly.   סטטָֽפְל֚וּ עָלַ֣י שֶׁ֣קֶר זֵדִ֑ים אֲ֜נִ֗י בְּכָל־לֵ֚ב | אֶצֹּ֬ר פִּקּוּדֶֽיךָ:
Willful sinners have heaped false accusations upon me. Heb. טפלו, they joined upon me, and similarly (Job 14:17): “and You have attached Yourself (ותטפל) to my iniquity.”   טפלו עלי שקר.  חברו עלי שקר וכן ותטפל על עוני (איוב י״ד:י״ז):
70Thick like fat is their heart, but I engage in Your Torah.   עטָפַ֣שׁ כַּחֵ֣לֶב לִבָּ֑ם אֲ֜נִ֗י תּוֹרָֽתְךָ֥ שִֽׁעֲשָֽׁעְתִּי:
71It is good for me that I was afflicted, in order that I learn Your statutes.   עאטֽוֹב־לִ֥י כִֽי־עֻנֵּ֑יתִי לְ֜מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ:
It is good for me that I was afflicted. That I was chastised and afflicted in order that I repent of the evil way and keep Your statutes. In other commentaries I found the following:   טוב לי כי עניתי.  שנתיסרתי ועוניתי למען אשוב מדרך רעה ואשמור חקיך, בפירושים אחרים מצאתי כן:
It is good for me that I was afflicted, etc.. It appeared good to me when I suffered privations in order to learn Your statutes, when I learned the Torah in pain.   טוב לי כי עניתי וגו'.  טוב היה בעיני כשהייתי סובל יסורים כדי ללמוד תורה בצער:
72The instruction of Your mouth is better for me than thousands of gold and silver.   עבט֣וֹב לִ֖י תּ֣וֹרַת פִּ֑יךָ מֵֽאַלְפֵ֖י זָהָ֣ב וָכָֽסֶף:
73Your hands made me and fashioned me; enable me to understand, and I shall learn Your commandments.   עגיָדֶ֣יךָ עָ֖שׂוּנִי וַיְכֽוֹנְנ֑וּנִי הֲ֜בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְו‍ֹתֶֽיךָ:
74Those who fear You will see me and rejoice for I hoped for Your word.   עדיְרֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָֽרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי:
Those who fear You will see me. in prosperity and rejoice, because what was bestowed upon me will be bestowed upon them, for I am among those who fear You, and I hoped for Your word.   יראיך יראוני.  בטובה וישמחו כי כגמולי גמולם שהרי מיראיך אני ולדברך יחלתי:
75I know, O Lord, that Your judgments are just, and in faith You afflicted me.   עהיָדַ֣עְתִּי יְ֖הֹוָה כִּי־צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶֽ֜אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי:
in faith You afflicted me. With justice, You afflicted me.   ואמונה עניתני.  בדין עניתני:
76May Your kindness be [upon me] now to comfort me, as Your word to Your servant.   עויְהִי־נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַֽחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָֽתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ:
77May Your mercy come upon me so that I shall live, for Your Torah is my occupation.   עזיְבֹא֣וּנִי רַֽחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּ֖י ת֜וֹרָֽתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי:
78May the willful sinners be shamed for they condemned me falsely; I shall converse about Your precepts.   עחיֵבֹ֣שׁוּ זֵ֖דִים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֜נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ:
for they condemned me falsely. For no reason they condemned me. (I found:) I say that this deals with the embarrassment [of David] when they would say to him, “If one is intimate with a married woman, with what [method] is his death penalty?” when he [David] had not sinned.   כי שקר עותוני.  כי על חנם הרשיעוני (מצאתי), אומר אני על לבון פנים שאומר לו הבא על אשת איש מיתתו במה והוא לא חטא:
79May those who fear You and those who know Your testimonies return to me.   עטיָשֽׁוּבוּ־לִ֥י יְרֵאֶ֑יךָ וְ֜יֹֽדְעֵ֗י (כתיב וְ֜יֹֽדְעֵ֗ו) עֵֽדֹתֶֽיךָ:
May those who fear You… return to me. For the Sanhedrin separated from him when he became a mezora because of that iniquity [with Bath-sheba]. Even if she was divorced, whoever puts his eyes on her, anyone who touches her, will not be guiltless.   ישובו לי יראיך.  שפירשו הימנו סנהדרין כשנצטרע מאותו עון אף אם גרושה היא נתן עיניו בה כל הנוגע לא ינקה:
80May my heart be perfect in Your statutes in order that I not be shamed.   פיְהִי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֜מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:
81My soul pines for Your salvation; for Your word I hope.   פאכָּֽלְתָ֣ה לִתְשׁוּעָֽתְךָ֣ נַפְשִׁ֑י לִדְבָֽרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי:
pines. Heb. כלתה, desires.   כלתה וגו' נפשי.  אותה:
82My eyes pine for Your word, saying, "When will You console me?"   פבכָּל֣וּ עֵ֖ינַי לְאִמְרָתֶ֑ךָ לֵ֜אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַֽחֲמֵֽנִי:
My eyes pine. Heb. כלו, lit. fail. My eyes look constantly until they fail.   כלו עיני.  צופים תמיד עד כי כלו:
83For I have become like a wineskin in smoke; I have not forgotten Your statutes.   פגכִּֽי־הָ֖יִיתִי כְּנֹ֣אד בְּקִיט֑וֹר חֻ֜קֶּ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
like a wineskin in smoke. Like a flask of skin that dries in smoke.   כנאד בקיטור.  כנאד של עור המתייבש בעשן:
84How many are Your servant's days? When will You execute judgments upon my pursuers?   פדכַּמָּה יְמֵ֣י עַבְדֶּ֑ךָ מָתַ֬י תַּֽעֲשֶׂ֖ה בְרֹֽדְפַ֣י מִשְׁפָּֽט:
When will You execute. that I might see it in my days.   מתי תעשה.  שאראה בימי:
85Willful sinners have dug pits for me, which is not according to Your Torah.   פהכָּֽרוּ־לִ֣י זֵדִ֣ים שִׁיח֑וֹת אֲ֜שֶׁ֗ר לֹ֣א כְתֽוֹרָתֶֽךָ:
Willful sinners have dug pits for me. Those who come to disqualify me do not do so according to the Torah.   כרו לי זדים שיחות.  שלא כתורה הבאים לפסלני:
86All Your commandments are faithful; they pursued me in vain; help me.   פוכָּל־מִצְו‍ֹתֶ֥יךָ אֱמוּנָ֑ה שֶׁ֖קֶר רְדָפ֣וּנִי עָזְרֵֽנִי:
All Your commandments are faithful. A Moabite and not a Moabitess; but they pursue [me] to prohibit me [from entering the congregation of the Lord].   שקר רדפוני.  לשוא רדפוני אויבי:
they pursued me in vain. My enemies pursued me in vain.   כל מצותיך אמונה.  מואבי ולא מואבית והם על שקר רדפו לאסרני:
87They almost destroyed me on Earth, but I did not forsake Your precepts.   פזכִּמְעַט כִּלּ֣וּנִי בָאָ֑רֶץ וַֽ֜אֲנִ֗י לֹֽא־עָזַ֥בְתִּי פִקֻּדֶֽיךָ:
They almost destroyed me. I was on the earth as nothing, but I stood with my strength. Likewise (verse 95): “Concerning me, the wicked hoped to destroy me” from entering the congregation, and so (above 116:16): “You loosed my thongs.”   כמעט כלוני.  כלא הייתי אהיה בארץ ואני עמדתי על בוריי, וכן לי קוו רשעים לאבדני מבא בקהל:
88According to Your kindness, sustain me, and I shall keep the testimony of Your mouth.   פחכְּחַסְדְּךָ֥ חַיֵּ֑נִי וְ֜אֶשְׁמְרָ֗ה עֵד֥וּת פִּֽיךָ:
89Forever, O Lord, Your word stands in the heavens.   פטלְעוֹלָ֥ם יְהֹוָ֑ה דְּ֜בָֽרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם:
90Your faith is to every generation; You established the earth and it endures.   צלְדֹ֣ר וָ֖דֹר אֱמֽוּנָתֶ֑ךָ כּוֹנַ֥נְתָּ אֶ֜֗רֶץ וַֽתַּֽעֲמֹֽד:
91For Your judgments they stand today, for all are Your servants.   צאלְמִשְׁפָּטֶיךָ עָֽמְד֣וּ הַיּ֑וֹם כִּ֖י הַכֹּ֣ל עֲבָדֶֽיךָ:
92Were not Your Torah my occupation, then I would have perished in my affliction.   צבלוּלֵ֣י תוֹרָֽתְךָ֣ שַֽׁעֲשֻׁעָ֑י אָ֖ז אָבַ֣דְתִּי בְעָנְיִֽי:
93I shall never forget Your precepts for through them You have sustained me.   צגלְעוֹלָם לֹא־אֶשְׁכַּ֣ח פִּקּוּדֶ֑יךָ כִּי־בָ֜֗ם חִיִּיתָֽנִי:
94I am Yours; save me for I sought Your precepts.   צדלְֽךָ־אֲ֖נִי הוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי:
95Concerning me: the wicked hoped to destroy me; I shall ponder Your testimonies.   צהלִ֚י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵֽ֜דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן:
96Of every finite thing I have seen the end; Your commandments are very broad.   צולְכָל תִּ֖כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ רְחָבָ֖ה מִצְוָֽתְךָ֣ מְאֹֽד:
or every finite thing, etc.. to search them and to debate about them.   לכל תכלה וגו'.  לסלסל ולפלפל בה וכן פתחת למוסרי (לעיל ק"ח):
Of every finite thing. To every conclusion of a thing there is an end and a boundary, but Your commandments have no end or boundary to their conclusion.   לכל תכלה.  לכל סיום דבר יש קץ גבול אבל מצותיך אין קץ וגבול לתכליתם (מצאתי):
97How I love Your Torah! All day it is my conversation.   צזמָֽה־אָהַ֥בְתִּי תֽוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֜יּ֗וֹם הִ֣יא שִֽׂיחָתִֽי:
98Each of Your commandments makes me wiser than my enemies, for it is always mine.   צחמֵאֹֽיְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְו‍ֹתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי:
Each of Your commandments makes me wiser than my enemies. Concerning Doeg and Ahithophel they [the Rabbis] said that their final conclusions did not agree with adopted practice. The secret of the Torah is in my hands forever, for I gained understanding from all my teachers; I learned a little from this one and I learned a little from that one (after I learned from my distinguished teacher).   מאויבי תחכמני מצותיך.  על דואג ואחיתופל אמרו דלא אתיא להו שמעתא אליבא דהלכתא לעולם סוד התורה בידי שכן מכל מלמדי השכלתי מזה למדתי קצת ומזה למדתי קצת (לאחר שלמדתי מרבי מובהק):
99From all my teachers I gained understanding, for Your testimonies are my conversation.   צטמִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵֽ֜דְו‍ֹתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי:
are my conversation. All my conversation was about them.   שיחה לי.  כל שיחתי היתה בם:
100From the wise elders I gain understanding, for I kept Your precepts.   קמִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי:
101From every evil way I restrained my feet in order that I keep Your word.   קאמִכָּל־אֹ֣רַח רָ֖ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֜מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ:
I restrained my feet. Heb. כלאתי, I restrained, as (I Sam. 25:33): “who have restrained me (כלתני) this day from coming into bloodshed.”   כלאתי רגלי.  מנעתי כמו (שמואל א כ״ה:ל״ג) אשר כליתני היום מבוא בדמים:
102From Your judgments I did not turn away, for You guided me.   קבמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹֽא־סָ֑רְתִּי כִּ֥י אַ֜תָּ֗ה הֽוֹרֵתָֽנִי:
103How sweet are Your words to my palate, more than honey to my mouth!   קגמַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֖חִכִּי אִמְרָתֶ֑ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי:
.    נמלצו.  נמתקו:
104From Your precepts I shall gain understanding; therefore, I hate all ways of falsehood.   קדמִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֗ן שָׂנֵ֚אתִי | כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר:
105Your words are a lamp for my foot, and light for my path.   קהנֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֜א֗וֹר לִנְתִֽיבָתִֽי:
Your words are a lamp for my foot. When I come to promulgate a decision of law, I look in the Torah and it separates me from [transgressing] the prohibition, like a lamp which saves a man from [falling into] the pits.   נר לרגלי דברך.  כשאני בא להורות הוראה אני רואה בתורה והיא מפרשת אותי מן האסור כנר המציל את האד' מן הפחתים:
106I swore and I fulfilled, to keep the judgments of Your righteousness.   קונִשְׁבַּ֥עְתִּי וָֽאֲקַיֵּ֑מָה לִ֜שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
107I have been exceedingly humbled; O Lord, sustain me according to Your word.   קזנַֽעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד יְ֜הֹוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ:
I have been… humbled. Heb. נעניתי, I have been made poor and humble, like (Exod. 10): “to humble Yourself from before Me;” (Hos. 5:5), “And the pride of Israel shall be humbled before them,” which Jonathan renders: וימאך. And a poor man is accounted as dead. Therefore, revive me according to Your words.   נעניתי.  נעשיתי עני ושפל כמו לענות מפני (שמות י׳:ג׳) וענה גאון ישראל בפניו (הושע ה׳:ה׳) תרגום יונתן וימאך, ועני חשוב כמת לפיכך חייני כדבריך:
I have been… humbled. Heb. נעניתי. This is a sickness that deranges the mind, and it is called עֲוִית convulsion, in the language of the Mishnah (Chul. 60b).   נעניתי.  חולי הוא שמטרף את הדעת ושמו עניה בלשון משנה:
108The freewill offerings of my mouth accept now, O Lord, and teach me Your judgments.   קחנִדְב֣וֹת פִּ֖י רְצֵה־נָ֣א יְהֹוָ֑ה וּמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:
The freewill offering of my mouth. Words of appeasement that my mouth offers You. Every נדבה, is an expression of appeasement.   נדבות פי.  דבר רצוי שפי מתנדב לך, כל נדבה לשון רצון הוא:
109My soul is constantly in my hand, and I have not forgotten Your Torah.   קטנַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֜תוֹרָֽתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
My soul is constantly in my hand. I have very often been in serious danger, close to death, but nonetheless, I have not forgotten Your Torah (following the pattern of “Whoever has a headache should engage in the Torah”).   נפשי בכפי תמיד.  הרבה נסתכנתי בסכנות רבות קרובות למיתה ואעפ"כ אני תורתך לא שכחתי (ע"ד חש בראשו יעסוק בתורה)
110The wicked laid a snare for me, but I did not stray from Your precepts.   קינָֽתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֜מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי:
111I inherited Your testimonies forever, for they are the joy of my heart.   קיאנָחַ֣לְתִּי עֵֽדְו‍ֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה:
112I have inclined my heart to perform Your statutes forever on their paths.   קיבנָטִ֣יתִי לִ֖בִּי לַֽעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב:
forever on their paths. On their paths and their roads.   לעולם עקב.  על מעגלותם ועל נתיבותם.
113I hate those who harbor iniquitous thoughts, but Your Torah I love.   קיגסֵֽעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי וְֽתוֹרָֽתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי:
I hate those who harbor iniquitous thoughts. Those who think thoughts of iniquity, like (Job 20:2): “Therefore, my thoughts (סעפי) answer me” ; (I Kings 18:21), “between two ideas (הסעפים).” When you read סְעִפִים, it concerns the thought, but when you read סֵעֲפִים, the language refers to those who think it.   סעפים שנאתי.  חושבי מחשבות און כמו (איוב כ׳:ב׳) לכן שעיפי ישיבוני, (מלכים א י״ח:כ״א) על שתי הסעיפים כשאתה קורא סעיפים הוא שם המחשבה וכשאתה קורא סעפים נופל הל' על החושבים אותם.
114You are my protection and my shield; I hoped for Your word.   קידסִתְרִ֣י וּמָֽגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִ֜דְבָֽרְךָ֗ יִחָֽלְתִּי:
115Go away from me, you evildoers, and I shall keep the commandments of my God.   קטוס֣וּרוּ מִמֶּ֣נִּי מְרֵעִ֑ים וְ֜אֶצְּרָ֗ה מִצְו‍ֹ֥ת אֱלֹהָֽי:
116Support me as Your word, and I shall live, and do not put me to shame because of my hope.   קטזסָמְכֵ֣נִי כְאִמְרָֽתְךָ֣ וְאֶֽחְיֶ֑ה וְאַל־תְּ֜בִישֵׁ֗נִי מִשִּׂבְרִֽי:
117Sustain me and I shall be saved, and I shall constantly engage in Your statutes.   קיזסְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד:
and I shall constantly engage in Your statutes. Heb. ואשעה, and I shall engage, like (Exod. 5:9): “and let them not engage (ישעו) in useless things.” Another explanation: [It is] an expression of telling and reciting, as we translate (Deut. 28:37): “and a recitation (ולשועין).”   ואשעה בחקיך.  ואתעסק כמו ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה׳:ט׳) ד"א ואשעה לשון ספור ושנון כדמתרג' ולשנינה ולשועין.
118You trampled all who stray from Your statutes, for their deceit is false.   קיחסָלִיתָ כָּל־שֹׁגִ֣ים מֵֽחֻקֶּ֑יךָ כִּי־שֶׁ֜֗קֶר תַּרְמִיתָֽם:
You trampled. Heb. סלית, You trampled; You made them a thing trampled on, like (Lam. 1:15): “The Lord trampled (סלה) all my mighty men.”   סלית.  רמסת נתתם למרמס כמו סלה כל אבירי ה' (איכה א׳:ט״ו):
119As dross, You cut off all the wicked of the earth; therefore I love Your testimonies.   קיטסִגִ֗ים הִשְׁבַּ֥תָּ כָל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ לָ֜כֵ֗ן אָהַ֥בְתִּי עֵֽדֹתֶֽיךָ:
120My flesh bristles from fear of You, and I dread Your judgments.   קכסָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י וּמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי:
bristles. Heb. סמר, like (Job 4:15): “it made the hair of my flesh stand on end (מסמר),” as a person whose hair stands on end, harizer in Old French, se herisser in modern French, to bristle.   סמר.  כמו (איוב ד׳:ט״ו-ט״ז) תסמר שערת בשרי כאדם שעמד שערותיו הריציי"ר בלע"ז:
and I dread Your judgments. The retribution for Your decrees.   ומשפטיך יראתי.  מפורענו' גזרותיך.
121I performed justice and righteousness; do not leave me to my oppressors.   קכאעָשִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֜נִּיחֵ֗נִי לְעֹֽשְׁקָֽי:
122Be surety for Your servant for good; let the willful sinners not oppress me.   קכבעֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב אַל־יַֽעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים:
Be surety. Heb. ערב, garantis in French, to vouch for. Be a guarantor for me against the evil (i.e., be a guarantor that I keep Your precepts).   ערב עבדך.  ל' הצלה גרנטיי"ה בלע"ז היה ערב בשבילי לנגד הרעה (כלומר היה ערב שאשמור פקודיך).
123My eyes pined for Your salvation and for the word of Your righteousness.   קכגעֵינַי כָּל֣וּ לִישֽׁוּעָתֶ֑ךָ וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ:
and for the word of Your righteousness. The promise that You promised me.   ולאמרת צדקך.  הבטחה שהבטחתני.
124Deal with Your servant according to Your kindness, and teach me Your statutes.   קכדעֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:
125I am Your servant; enable me to understand, and I shall know Your testimonies.   קכהעַבְדְּךָ־אָ֖נִי הֲבִינֵ֑נִי וְ֜אֵֽדְעָ֗ה עֵֽדֹתֶֽיךָ:
126A time to do for the Lord; they have made void Your Torah.   קכועֵת לַֽעֲשׂ֣וֹת לַֽיהֹוָ֑ה הֵ֜פֵ֗רוּ תּֽוֹרָתֶֽךָ:
A time to do for the Lord, etc.. This goes back to the verse preceding it: Enable me to understand, and I shall know Your testimonies, to know a time to do for Your name. What should they do, those who made Your Torah void, to find good will and forgiveness, and that You should be found by them, and I will do so for every transgression that I have committed. Our Rabbis, however, derived from it [from this verse] that we may transgress the words of the Torah in order to make a fence and a wall [a safeguard] for Israel, e.g. Gideon and Elijah on Mount Carmel, who sacrificed on high places (Ber. 63a). I saw [it] further expounded upon in the Aggadah (Yerushalmi Ber. 9:4, Mid. Sam 1:1) as meaning: A person who is idle and leisurely, who devotes [only occasional] times to his Torah, makes void the covenant, for an idle person must toil in the Torah all hours of the day.   עת לעשות לה' וגו'.  מוסב על מקרא שלפניו הבינני ואדעה עדותיך להבין עת לעשות לשמך איך יעשו אותם שהפרו תורתך למצוא רצון וסליחה ותמצא להם ואעשה כן על כל עבירה שבידי, ורבותינו דרשו ממנו שעוברין על דברי תורה כדי לעשות סייג וגדר לישראל כגון גדעון ואליה בהר הכרמל שהקריבו בבמה, עוד ראיתי נדרש באגדה פי' איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים מפר ברית, שאדם (פנוי) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום.
127Because I loved Your commandments more than gold, even more than fine gold.   קכזעַל־כֵּ֖ן אָהַ֣בְתִּי מִצְו‍ֹתֶ֑יךָ מִזָּהָ֥ב וּמִפָּֽז:
Because I loved. Heb. על-כן. Because I loved Your commandments, it is fitting that You teach me a time of good will, and what I should do for You that You should accept me. There are many [instances of] על-כן that are to be interpreted as “because;” e. g., (Gen. 33:10): “because (כי על-כן) I have seen your face;” (Num. 10:33).“because (כי על-כן) you know our encampment;” (Isa. 15:7), “Because of (כי על-כן) the many things they did.”   על כן אהבתי.  על אשר אהבתי מצותיך ראוי לך ללמדני עת רצון ומה אעשה לך ותרצני, יש על כן הרבה שפתרונו על אשר כמו כי על כן ראיתי פניך (בראשית ל״ג:י׳) כי על כן ידעת חנותינו (במדבר י׳:ל״א), על כן יתרה עשה (ישעיהו ט״ו:ז׳).
128Because I considered all precepts of all things upright; [and] every false way I hated.   קכחעַל־כֵּ֚ן | כָּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּׁ֑רְתִּי כָּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי:
Because I considered all precepts of all things upright. All precepts, everything that You commanded in your Torah.   כל פקודי כל ישרתי.  כל פקודי כל דבר אשר צוית בתורתך:
I considered upright. Heb. ישרתי. They were upright in my eyes, and I said about them that they are upright. Because of this, I deserve that You forgive me and favor me.   ישרתי.  ישרו בעיני ואמרתי עליהם ישרו כל זה כדאי אני שתמחול ותרצה לי
129Your testimonies are hidden; therefore, my soul kept them.   קכטפְּלָא֥וֹת עֵֽדְו‍ֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֜֗ן נְצָ֘רָ֥תַם נַפְשִֽׁי:
Your testimonies are hidden. They are covered, and your testimonies are hidden from the sons of men. There are easy commandments for which He gave a large reward, such as sending away the nest.   פלאות עדותיך.  מכוסים הם ונפלאים עדותיך מבני אדם יש מצות קלות שהרבית במתן שכרן כגון שלוח הקן:
therefore, my soul kept them. All of them, because it is not known which is better.   על כן נצרתם נפשי.  כלם כי לא נודע איזה יכשר:
130The commencement of Your words enlightens; You make the simple understand.   קלפֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים:
The commencement of Your words enlightens. The beginning of your words enlightened the heart of Israel, that You understated the simple, by Your statement (Exod. 20:2): “I am… Who took you out.” You let them know the favor that You did for them, that You acquired them from the house of bondage to know that You are their Master, and they should accept Your kingdom upon themselves. (Exod. 20:3): “You shall not have another god, etc.” and afterwards You made Your decrees (Cf. Mechilta ad loc.). Another explanation:   פתח דבריך יאיר.  תחילת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים באמרך (שמות כ׳:ב׳) אנכי אשר הוצאתיך הודעתם בטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותיך עליהם לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' ואח"כ גזרת גזרותיך, ד"א:
The commencement of Your words enlightens. The beginning of Your words in the Creation was (Gen. 1:3): “Let there be light.”   פתח דבריך יאיר. תחילת דבריך במעשה בראשית יהי אור:
You make the simple understand. From there, everyone will understand and will commence with words of Torah. Tanchuma (Vayakhel 6).   מבין פתיים.  משם יבינו הכל ויפתחו (להתחיל ולפתוח) בדברי תורה, תנחומא
131I opened my mouth and panted because I yearned for Your commandments.   קלאפִּ֣י פָ֖עַרְתִּי וָאֶשְׁאָ֑פָה כִּ֖י לְמִצְו‍ֹתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי:
and panted. Heb. ואשאפה, an expression of swallowing, as (Jer. 2:24): “snuffs up (שאפה) the wind.”   ואשאפה.  ל' בליעה כמו (ירמיהו ב׳:כ״ד) שאפה רוח.
132Turn to me and favor me as is Your custom with those who love Your name.   קלבפְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כְּ֜מִשְׁפָּ֗ט לְאֹֽהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ:
133Prepare my steps with Your word, and do not allow any iniquity to rule over me.   קלגפְּעָמַי הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כָל־אָֽוֶן:
134Redeem me from the oppression of man, and I shall keep Your precepts.   קלדפְּדֵנִי מֵעֹ֣שֶׁק אָדָ֑ם וְ֜אֶשְׁמְרָ֗ה פִּקּוּדֶֽיךָ:
Redeem me from the oppression of man. From the evil inclination, which oppresses the people. In other commentaries I found:   פדני מעושק אדם.  מיצר הרע העושק את הבריות בפירושים אחרים מצאתי.
Redeem me from the oppression of man. Redeem me so that no man oppress me.   פדני מעושק אדם. פדני מעושקו של אדם.
135Cause Your countenance to shine upon Your servant and teach me Your statutes.   קלהפָּנֶ֣יךָ הָ֖אֵר בְּעַבְדֶּ֑ךָ וְ֜לַמְּדֵ֗נִי אֶת־חֻקֶּֽיךָ:
136Rivulets of water ran down from my eyes because they did not keep Your Torah.   קלופַּלְגֵי־ מַ֖יִם יָרְד֣וּ עֵינָ֑י עַ֜֗ל לֹא־שָֽׁמְר֥וּ תֽוֹרָתֶֽךָ:
137You are righteous, O Lord, and Your judgments are upright.   קלזצַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהֹוָ֑ה וְ֜יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ:
138You commanded Your testimonies, [which are] righteousness, and they are exceedingly faithful.   קלחצִוִּיתָ צֶ֣דֶק עֵֽדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד:
139My zeal incenses me, for my adversaries have forgotten Your words.   קלטצִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּי־שָֽׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי:
My zeal incenses me. Heb. קנאתי. The zeal with which I am zealous for Your name against those who forget Your words, cuts me and incenses me against them.   צמתתני קנאתי.  הקנאה שאני מקנא לשמך על השוכחי דבריך היא צומתה אותי ומקנטת אותי בהם, (מצאתי).
140Your word is very pure, and Your servant loves it.   קמצְרוּפָ֖ה אִמְרָֽתְךָ֥ מְאֹ֑ד וְעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ:
141I am young and despised; I have not forgotten Your precepts.   קמאצָעִ֣יר אָֽנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה פִּ֜קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
I am young and despised. As it is stated (I Sam. 17:14): “And David was the youngest.” I am despised to the extent that I humble myself beside those who engage in the Torah, to learn, for I have not forgotten Your precepts; [nor have I refrained] from searching and debating with them about Your righteousness that is within them [the precepts], which is righteousness and truth to eternity; and even though troubles have befallen me, they were my occupation. And forever enable me to understand their righteousness and I shall live by them (Deut. 30:20): “for it [the Torah] is your life and the length of your days.”   צעיר אנכי ונבזה.  כד"א (שמואל א י״ז:י״ד) ודוד הוא הקטן, נבזה אני להקטין עצמי אצל עוסקי תורה להתלמד כי פקודיך לא שכחתי מלסלסל ומלפלפל בהם בצדקתך שבתוכן צדק ואמת עולמית ואף כי מצאוני צרות היו הם עסקי ולעולם הבינני צדקם ואחיה בהם כי היא חייך וגומר (דברי' ל'):
142Your righteousness is perpetual righteousness, and Your Torah is true.   קמבצִדְקָֽתְךָ צֶ֥דֶק לְעוֹלָ֑ם וְתוֹרָֽתְךָ֥ אֱמֶֽת:
143Distress and anguish have overtaken me; Your commandments are my occupation.   קמגצַר־וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֜צְו‍ֹתֶ֗יךָ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי:
144The righteousness of Your testimonies is eternal; enable me to understand and I shall live.   קמדצֶ֖דֶק עֵֽדְו‍ֹתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶֽחְיֶֽה:
145I called with all my heart; answer me, O Lord; I shall keep Your statutes.   קמהקָרָ֣אתִי בְכָל־לֵ֖ב עֲנֵ֥נִי יְהֹוָ֗ה חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה:
146I called to You; save me and I shall keep Your testimonies.   קמוקְרָאתִ֥יךָ הֽוֹשִׁיעֵ֑נִי וְ֜אֶשְׁמְרָ֗ה עֵֽדֹתֶֽיךָ:
and I shall keep. (The acronym of, עֵדְוֹתֶיךָ is דמה בן פֶרֶץ; the “vav” is vowelized with a “holam,” but in the other instances, it is עֵדֹתֶיךָ; the “daleth” is vowelized with a “holam.”)   ואשמרה.  הסימן של עדותיך דמה בן פר"ץ הוי"ו חולם אבל משאר עדותיך הדלי"ת חולם
147I arose early, when it was still night, and I cried out; I hoped for Your word.   קמזקִדַּ֣מְתִּי בַ֖נֶּשֶׁף וָֽאֲשַׁוֵּ֑עָה לִדְבָֽרְךָ֥ (כתיב לִדְבָֽרְיךָ֥) יִחָֽלְתִּי:
148My eyes preceded the watches to speak of Your word.   קמחקִדְּמ֣וּ עֵ֖ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֜שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ:
watches. Half the night, two watches, and according to one who says that the night consists of three watches, David would rise from bed at the first third of the night and engage in Torah until midnight, as it is said: “to speak of Your word.” From midnight on, he would engage in songs and praises, as it is said (verse 62): “At midnight, I rise to give thanks to You.”   אשמרות.  חצי הלילה שתי אשמורות, ולדברי האומר שלש משמרות הוי לילה היה דוד עומד ממטתו בשליש הלילה הראשונה ועוסק בתורה עד חצות כמו שנאמר לשיח באמרתך, ומחצות ולהלן עוסק בשירות ותושבחות כמו שנאמר חצות לילה אקום להודות לך:
149Hearken to my voice according to Your kindness; O Lord, according to Your custom sustain me.   קמטקוֹלִ֣י שִׁמְעָה כְּחַסְדֶּ֑ךָ יְ֜הֹוָ֗ה כְּמִשְׁפָּטֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי:
150Pursuers of lewdness have drawn near; from Your Torah they have distanced themselves.   קנקָֽרְבוּ רֹֽדְפֵ֣י זִמָּ֑ה מִתּוֹרָֽתְךָ֥ רָחָֽקוּ:
Pursuers of lewdness have drawn near. a counsel of sins. They follow the counsel of their sins and distance themselves from your Torah to draw near to the counsel of their evil.   קרבו רודפי זמה.  עצת חטאים הולכים בעצת חטאיהם, ומתרחקים מתורתך ליקרב אל עצת רעתם:
151You are near, O Lord, and all Your commandments are true.   קנאקָר֣וֹב אַתָּ֣ה יְהֹוָ֑ה וְֽכָל־מִצְו‍ֹתֶ֥יךָ אֱמֶֽת:
You are near. to these faraway people, who distance themselves from Your Torah, if they repent of their way.   קרוב אתה.  לרחוקים הללו המתרחקים מתורתך אם ישובו מדרכם.
152From before, I knew from Your testimonies, for You established them to [the end of] the world.   קנבקֶ֣דֶם יָ֖דַעְתִּי מֵעֵֽדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם:
From before, I knew from Your testimonies. Before the thing came about, I knew it from Your testimonies. Before they inherited the land, You commanded them about the first fruits, heave offerings, and tithes, and before You gave them rest from their enemies, You commanded them (Deut. 25:19): “And it will be, when the Lord Your God gives you rest, etc.” to appoint a king, to annihilate Amalek, and to build the Temple.   קדם ידעתי מעדותיך.  קודם היות הדבר ידעתיו מתוך עדותיך קדם ירשו את הארץ צוית להם על הבכורים ותרומות ומעשרות וקדם הניחות להם מאויביהם צוית להם והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו' (שם כ"ה) להעמיד מלך ולהכרית עמלק ולבנות בית הבחירה:
to the world. For You established Your testimonies concerning all things destined to be until the end of the world.   כי לעולם יסדתם.  כי על כל הדברים העתידים להיות לסוף העולם יסדת עדותיך:
153See my affliction and release me, for I have not forgotten Your Torah.   קנגרְאֵה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּֽי־ת֜וֹרָֽתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
154Plead my cause and redeem me; for Your word sustains me.   קנדרִיבָ֣ה רִ֖יבִֽי וּגְאָלֵ֑נִי לְאִמְרָֽתְךָ֥ חַיֵּֽנִי:
155Salvation is far from the wicked, for they did not seek Your statutes.   קנהרָח֣וֹק מֵֽרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה כִּֽי־חֻ֜קֶּ֗יךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ:
156Your mercies, O Lord, are abundant; according to Your custom, sustain me.   קנורַֽחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים | יְהֹוָ֑ה כְּמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי:
157Many are my pursuers and my adversaries; from Your testimonies I did not turn away.   קנזרַבִּ֣ים רֹֽדְפַ֣י וְצָרָ֑י מֵ֜עֵֽדְו‍ֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי:
158I saw traitors and I quarreled [with them] because they did not keep your word.   קנחרָאִ֣יתִי בֹֽ֖גְדִים וָֽאֶתְקוֹטָ֑טָה אֲשֶׁ֥ר אִ֜מְרָֽתְךָ֗ לֹ֣א שָׁמָֽרוּ:
159See that I love Your precepts, O Lord; according to Your kindness, sustain me.   קנטרְאֵה כִּי־פִקּוּדֶ֣יךָ אָהָ֑בְתִּי יְ֜הֹוָ֗ה כְּחַסְדְּךָ֥ חַיֵּֽנִי:
160The beginning of Your word is true, and each of Your righteous judgments is eternal.   קסרֹֽאשׁ־דְּבָֽרְךָ֥ אֱמֶ֑ת וּ֜לְעוֹלָ֗ם כָּל־מִשְׁפַּ֥ט צִדְקֶֽךָ:
The beginning of Your word is true. And the end of Your word is not true? Rather, the end of Your word proves that the beginning of Your word is true. For, when the nations heard, “I am the Lord your God,” and “You shall not have [another god],” and “You shall not take, etc.,” they said, “Everything is for His benefit and for His glory.” As soon as they heard, “Honor, etc.; You shall not murder; You shall not commit adultery,” they admitted [that they had erred] about the beginning of Your word, that it is true.   ראש דברך אמת.  סוף דברך הוכיח על הראש שהוא אמת שכששמעו האומות אנכי ולא יהיה לך ולא תשא אמרו הכל להנאתו ולכבודו כיון ששמעו כבד, לא תרצח, לא תנאף, הודו על ראש דברך שהוא אמת
161Princes pursued me for nothing, but my heart feared Your word.   קסאשָׂרִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם וּ֜מִדְּבָֽרְךָ֗ (כתיב וּ֜מִדְּבָֽרְיךָ֗) פָּחַ֥ד לִבִּֽי:
162I rejoice over Your word as one who finds great spoil.   קסבשָׂ֣שׂ אָֽ֖נֹכִי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֜מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב:
I rejoice over Your word. Over Your promise that You promised me. Another explanation: Over one of Your enigmatic statements, when I understand it. Our Rabbis, however, interpreted it as referring to circumcision, for [when] David was in the bathhouse and saw himself without zizith, without tefillin, and without Torah, he said, “Woe is to me, for I am naked of all commandments.” As soon as he thought of the circumcision, he rejoiced and said when he emerged (from the bathhouse), “I rejoice over Your word.” [This refers to] circumcision, which was first given with a saying (אמירה), and not with speaking (דיבור) , as it is said (Gen. 17:9): “And God said (ויאמר) to Abraham, ‘And you shall keep My covenant.’”   שש אנכי על אמרתך.  על הבטחתך הבטחתני, ד"א על אחת מאמרותיך הסתומות כשאני מבין בה, ורבותינו דרשו על המילה שהיה דוד בבית המרחץ וראה עצמו בלא ציצית ובלא תפילין ובלא תורה אמר אוי לי שאני ערום מכל מצות כיון שנסתכל במילה שמח ואמר בצאתו (מבית המרחץ) שש אנכי על אמרתך המילה שמתחלה נתנה במאמר ולא בדבור שנאמ' (בראשית י״ז:ט׳) ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור.
163I hate falsehood, and I abominate [it], I love Your Torah.   קסגשֶׁ֣קֶר שָׂ֖נֵאתִי וָֽאֲתַעֵ֑בָה תּוֹרָֽתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי:
164Seven times a day I praise You for Your righteous judgments.   קסדשֶׁ֣בַע בַּ֖יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֜֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
Seven times a day. In the morning, twice before the reading of “Shema” and once after it, and in the evening, twice before it and twice after it.   שבע ביום.  שחרית שתים לפני קריאת שמע ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה:
for Your righteous judgments. For the reading of the Shema, which consists of words of Torah.   על משפטי צדקך.  על ק"ש שהיא דברי תורה:
165There is abundant peace to those who love Your Torah, and they have no obstacle.   קסהשָׁל֣וֹם רָ֖ב לְאֹֽהֲבֵ֣י תֽוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵ֖ין לָ֣מוֹ מִכְשֽׁוֹל:
166I hoped for Your salvation, O Lord, and I performed Your commandments.   קסושִׂבַּ֣רְתִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָ֣ יְהֹוָ֑ה וּמִצְו‍ֹתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי:
.    שברתי  הוחלתי:
167My soul kept Your testimonies, and I love them exceedingly.   קסזשָֽׁמְרָ֣ה נַ֖פְשִׁי עֵֽדֹתֶ֑יךָ וָאֹֽהֲבֵ֥ם מְאֹֽד:
168I kept Your precepts and Your testimonies, for all my ways are before You.   קסחשָׁמַ֣רְתִּי פִ֖קּוּדֶיךָ וְעֵֽדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ:
for all my ways are before You. You know all my ways.   כל דרכי נגדך.  אתה יודע כל דרכי:
169May my song of prayer draw near before You, O Lord; according to Your word, enable me to understand.   קסטתִּקְרַ֚ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהֹוָ֑ה כִּדְבָֽרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי:
according to Your word, enable me to understand. the words of Your Torah; according to their law and in the order in which they stand.   כדברך הבינני.  דברי תורתך כהלכתן וכהווייתן:
170May my supplication come before You; according to Your word, save me.   קעתָּב֣וֹא תְחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ כְּ֜אִמְרָֽתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי:
171My lips will utter praise when You teach me Your statutes.   קעאתַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ:
will utter. will speak.   תבענה.  תדברנה:
172My tongue will proclaim Your word, for all Your commandments are righteous.   קעבתַּֽעַן־לְשׁוֹנִ֥י אִמְרָתֶ֑ךָ כִּ֖י כָל־מִצְו‍ֹתֶ֣יךָ צֶּֽדֶק:
My tongue will proclaim. Heb. תען. Every [expression of] עַנִיָה is an expression of a loud voice, and the “father” of them all is (Deut. 27:14): “And the Levites shall proclaim (וענו) and say [to all Israel with a loud voice].”   תען לשוני.  כל עניה לשון קול רם הוא ואב לכולם וענו הלוים ואמרו (דברים כ״ז:י״ד):
173May Your hand be [ready] to help me, for I have chosen Your precepts.   קעגתְּֽהִי־יָֽדְךָ֥ לְעָזְרֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ בָחָֽרְתִּי:
174I yearned for Your salvation, O Lord, and Your Torah is my occupation.   קעדתָּאַ֣בְתִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָ֣ יְהֹוָ֑ה וְ֜תוֹרָֽתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי:
175May my soul live and praise You, and may Your judgments help me.   קעהתְּֽחִי־נַ֖פְשִׁי וּֽתְהַֽלְלֶ֑ךָּ וּמִשְׁפָּטֶ֥ךָ יַעְזְּרֻֽנִי:
176I went astray like a lost lamb; seek Your servant, for I did not forget Your commandments.   קעותָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֖בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֜צְו‍ֹתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: