| 1So says the Lord: In the wilderness, the people who had escaped the sword found favor; He [therefore] went to give Israel their resting place. |
|
אכֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל: |
| found favor. The generation of the wilderness found favor in My eyes. |
|
מצא חן.
בעיני דור המדבר:
|
| who had escaped the sword. of the Egyptians, the Amalekites, and the Canaanites. |
|
שרידי חרב.
מצרים והעמלקי והכנעני:
|
| He [therefore] went to give Israel their resting place. When He led them to take possession of the land of their rest. |
|
הלוך להרגיעו ישראל.
בהוליכם לנחול ארץ מרגועם:
|
| 2From long ago, the Lord appeared to me; With everlasting love have I loved you; therefore have I drawn you to Me with loving-kindness. |
|
במֵרָח֕וֹק יְהֹוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַֽהֲבַ֚ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד: |
| From long ago. In the merit of the Patriarchs. |
|
מרחוק.
בזכות אבות:
|
| appeared to me. I, the prophet, and told me to say to the congregation of Israel, “With everlasting love have I loved you.” |
|
נראה לי.
אני הנביא ואמר לי לאמר לכנסת ישראל אהבת עולם אהבתיך:
|
| 3Yet again will I rebuild you, then you shall be built, O virgin of Israel; yet again shall you be adorned with your tambourines, and you shall go out with the dances of those who make merry. |
|
גע֚וֹד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל עוֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַֽׂחֲקִֽים: |
| Yet again will I rebuild you, then you shall be built. You had two buildings made by men. Therefore, they were destroyed. Yet again will I rebuild you, I by Myself, a third building, and you shall be built forever. |
|
עוד אבנך ונבנית.
בניינים שנים היו לך על ידי אדם לכך חרבו עוד אבנך אני בעצמי בנין שלישי ונבנית לעולם:
|
| shall you be adorned. Heb. תַּעְדִּי. |
|
תעדי.
תתקשטי:
|
| 4Yet again shall you plant vineyards on the mountains of Samaria, indeed planters shall plant [them] and redeem [them]. |
|
דעוֹד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְר֑וֹן נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ: |
| and redeem [them]. in the fourth year, they shall profane their produce by redeeming it with money. |
|
וחללו.
בשנה הרביעית יחללו את פרים לפדותו בכסף:
|
| 5For there is a day, the watchers shall call on the mountains of Ephraim; Rise! Let us go up to Zion, to the Lord, our God. |
|
הכִּ֣י יֶשׁ־י֔וֹם קָֽרְא֥וּ נֹֽצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם קוּמוּ וְנַֽעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ: |
| the watchers shall call. The lookouts at the tops of the lofty towers to announce with a voice heard a distance away. Another explanation: נֹצְרִים is like “He keeps (נֹצֵר) lovingkindness” (Exod. 34:7), an expression of keeping. That is to say: There is a day when they will call those who kept the Torah and say, “Rise…” And so did Jonathan render: There are many days and much goodness that is destined to come to the righteous who kept My Torah from days of old. |
|
נוצרים.
צופים בראשי מגדלים גבוהים להכריז קול נשמע למרחוק ל"א נוצרים כמו נוצר חסד לאלפים (שמות ל״ד:ז׳) לשון שמירה כלומר יש יום שיקראו אותם ששמרו התורה ויאמרו קומו וכת"י ארי אית אריכות יומיא וסגי טובא דעתיד למיתי לצדיקיא דנטרו אורייתי מלקדמין:
|
| 6For so says the Lord to Jacob, "Sing [with] joy and shout at the head of the nations, make it heard, praise, and say, 'O Lord, help Your people, the remnant of Israel!' " |
|
וכִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה רָנּ֚וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַֽהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֚יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֚ע יְהֹוָה֙ אֶת־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל: |
| and shout at the head of the nations. On the lofty towers, so that they should hear from afar. |
|
וצהלו בראש הגוים.
במגדלות גבוהים כדי שישמעו למרחוק:
|
| 7Behold I bring them from the north country and gather them from the uttermost ends of the earth, the blind and the lame amongst them, the woman with child and she who travails with child all together; a great company shall they return there. |
|
זהִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אוֹתָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפ֗וֹן וְקִבַּצְתִּים֘ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ֒ בָּם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּד֖וֹל יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה: |
| the blind and the lame amongst them. Even the staggering ones among them I will not reject. |
|
בם עור ופסח.
אפילו הנכשלים שבהם לא אמאס:
|
| 8With weeping will they come, and with supplications will I lead them, along brooks of water will I make them go, on a straight road upon which they will not stumble, for I have become a Father to Israel, and Ephraim is My firstborn. |
|
חבִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֘ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּֽשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִי֚תִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא: |
| With weeping will they come. Through prayer and repentance. |
|
בבכי יבאו.
על ידי תפלה ותשובה:
|
| 9Hear the word of the Lord, O nations, and declare it on the islands from afar, and say, "He Who scattered Israel will gather them together and watch them as a shepherd his flock. |
|
טשִׁמְע֚וּ דְבַר־יְהֹוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָֽאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֚ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ: |
| He Who scattered. (separant in French, separating.) |
|
מזרה.
ספריינ"ש בלע"ז:
|
| 10For the Lord has redeemed Jacob and has saved him out of the hand of him who is stronger than he. |
|
יכִּֽי־פָדָ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־יַֽעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ: |
| 11And they shall come and jubilate on the height of Zion, and they will stream to the goodness of the Lord, over corn, wine, and oil, and over sheep and cattle, and their soul shall be like a well-watered garden, and they shall have no further worry at all. |
|
יאוּבָאוּ֘ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרוֹם־צִיּוֹן֒ וְנָֽהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהֹוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָֽיְתָ֚ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹֽא־יוֹסִ֥יפוּ לְדַֽאֲבָ֖ה עֽוֹד: |
| and they will stream. They will gather like a river. |
|
ונהרו.
יאספו כמו נהר:
|
| 12Then shall the virgin rejoice in the round dance with music, and the young men and the old men together, and I will turn their mourning into joy and will comfort them and make them rejoice from their sorrow. |
|
יבאָ֣ז תִּשְׂמַ֚ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָֽפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֚ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִֽיגוֹנָֽם: |
| 13And I will refresh the soul of the priests with fat, and My people-they will be satisfied with My goodness, is the word of the Lord. |
|
יגוְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּֽהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| fat. Heb. דָשֶן. |
|
דשן. .
שמן:
|
| 14So says the Lord: A voice is heard on high, lamentation, bitter weeping, Rachel weeping for her children, she refuses to be comforted for her children for they are not. |
|
ידכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֚ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶי֑הָ מֵֽאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ: |
| A voice is heard on high. A voice is heard in the height of the world, the voice of the house of Israel weeping over Jeremiah the prophet when Nebuzaradan sent him from Ramah to return after the exiles to Gedaliah son of Ahikam, as is stated in this Book (below ch. 39). |
|
קול ברמה נשמע.
קלא ברום עלמא אישתמע קל בית ישראל דבכן על ירמיה נבייא כד שלח יתיה נבוזראדן מרמתא לשוב מאחר הגולים אל גדליה בן אחיקם כמו שאמר בספר זה (לקמן לט):
|
| Rachel weeping for her children. The Midrash Aggadah states (see Lam. Rabbah Proem 24) that the Patriarchs and the Matriarchs went to appease the Holy One blessed be He concerning the sin of Manasseh who placed an image in the Temple but He was not appeased. Rachel entered and stated before Him “O Lord of the Universe, whose mercy is greater, Your mercy or the mercy of a flesh and blood person? You must admit that Your mercy is greater. Now did I not bring my rival into my house? For all the work that Jacob worked for my father he worked only for me. When I came to enter the nuptial canopy, they brought my sister, and it was not enough that I kept my silence, but I gave her my password. You, too, if Your children have brought Your rival into Your house, keep Your silence for them.” He said to her, “You have defended them well. There is reward for your deed and for your righteousness, that you gave over your password to your sister.” |
|
רחל מבכה על בניה.
מדרש אגדה אמר שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי ב"ו הוי אומר רחמיך מרובים והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה סימני אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך:
|
| 15So says the Lord: Refrain your voice from weeping and your eyes from tears, for there is reward for your work, says the Lord, and they shall come back from the land of the enemy. |
|
טוכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֚י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֚ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב: |
| 16And there is hope for your future, says the Lord, and the children shall return to their own border. |
|
טזוְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַֽחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם: |
| 17I have indeed heard Ephraim complaining, [saying,] "You have chastised me, and I was chastised as an ungoaded calf, O lead me back, and I will return, for You are the Lord, my God. |
|
יזשָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֙יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֙נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי: |
| complaining. (Konpljjet in O.F.), an expression of “who will lament for you (יָנוּד)?” (above 15:5). |
|
מתנודד.
קומפליינ"ט בלע"ז לשון מי ינוד לך (לעיל יט):
|
| “You have chastised me”. With pains, You, the Holy One, blessed be He. |
|
יסרתני.
ביסורין אתה הקב"ה:
|
| like an ungoaded calf. (fut aiguillones in O.F.), was goaded, an expression of “an ox-goad (מַלְמַד הַבָּקָר)” (Judges 3:31). I was like an ungoaded calf in the beginning. Therefore, I sinned against You. |
|
כעגל לא לומד.
פושאגויילונ"י בלע"ז לשון מלמד הבקר (שופטים ד) הייתי בתחלה לכך חטאתי לך:
|
| 18For after my return I have completely changed my mind, and after I had been brought to know myself, I smote upon my thigh; I was ashamed, yea I stood confounded, for I bore the reproach of my youth." |
|
יחכִּֽי־אַֽחֲרֵ֚י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי: |
| I have completely changed my mind. I regret my abominations. |
|
נחמתי.
אני מתחרט על תועבותי:
|
| I had been brought to know myself. That I thought of myself that I was treacherous, (aparsoujjge in O.F.). |
|
הודעי.
שהתבוננתי בעצמי שמעלתי אפרינו"יי בלעז:
|
| the reproach of my youth. That my enemies can reproach me for the sins of my youth. |
|
חרפת נעורי.
שיכולים אויבי לחרפני על חטאת נעורי:
|
| 19"Is Ephraim a son who is dear to Me? Is he a child who is dandled? For whenever I speak of him, I still remember him: therefore, My very innards are agitated for him; I will surely have compassion on him," says the Lord. |
|
יטהֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִם יֶ֣לֶד שַֽׁעֲשׁוּעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֚י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֚וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲרַֽחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| “Is Ephraim a son who is dear to me?”. These are the words of the Shechinah. That is to say, He is complaining, “And as for Me, I have a change of heart to have pity. Is he My dear son (as one who has but one son, whose every wish he grants him)?” |
|
הבן יקיר לי אפרים.
הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמו שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו:
|
| dandled. (Esbaniement in O.F.) |
|
שעשועים.
אישבניימני"ץ בלעז:
|
| whenever I speak of him. Every time that I speak of him. And the Midrash Leviticus Rabbah (2:3) explains: It is enough My speech (דַּי דִבּוּרִי) with which I endowed him, that I taught him My Torah, for Me to have mercy on him. |
|
מדי דברי בו.
בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליו:
|
| 20Set up markers for yourself, place small palms for yourself, put your heart to the highway, the road upon which you went. Return, O virgin of Israel, return to these your cities. |
|
כהַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֚מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה דֶּ֣רֶךְ הָלָ֑כְתְּ (כתיב הָלָ֑כְתְּי) שׁוּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל־עָרַ֥יִךְ אֵֽלֶּה: |
| Set up markers for yourself. Signs in the good ways of your ancestors. |
|
הציבי לך ציונים.
סימנים בדרכי אבותיך הטובים:
|
| small palms. small palms (תְּמָרִים) planted for a sign on the way. And the simple interpretation of the verse is. Make signs to know the way you traversed from Eretz Israel to Babylon, so that you will return by that road; that is to say that you will surely return from there. |
|
תמרורים.
תמרים קטנים נטועים לסימן בדרך ופשוטו של מקרא עשי סימנים לדעת הדרך שהלכת בה מארץ ישראל לבבל שתחזירי באותו דרך כלומר כי ודאי תשובי משם:
|
| the road upon which you went. The “kethib” is הָלָכְתִּי, “I went,” and everywhere that you went I went with you Jonathan, however, renders. place “tamrurim” for yourself: Pray with embittered spirit, deriving תַּמְרוּרִים from מַר bitter. (And Menahem [Machbereth p. 119] explained תַּמְרוּרִים as an expression of raising up, and so he explained וְתִמְרוֹת “raising of smoke” (Joel 3:3). In some editions, this is missing.) |
|
דרך הלכת.
הלכתי כתיב וכל מקום שהלכת הלכתי אני עמך ויונתן תרגם שימי לך תמרורים התפלל במרר נפשך (ומנחם פירש תמרורין ענין מועל וכן פירש ותמרות עשן (יואל ג׳:ג׳) סא"א):
|
| 21How long will you hide, O backsliding daughter? For the Lord has created something new on the earth, a woman shall go after a man. |
|
כאעַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְהֹוָ֚ה חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר: |
| will you hide. will you hide from Me, that you are ashamed to return to Me because of your way? Behold, something new has been created on earth, that a woman shall go after a man to seek him that he should marry her. This is an expression of “and I will go around (וַאֲסוֹבְבָה) in the city; I will seek, etc.” (Song 3:2). And in the name of Rabbi Judah the Preacher I heard: A woman shall turn around to become a man. I gave you like a daughter, who receives a tenth of the property of her father, seven nations out of seventy. Ultimately, you shall take everything like a son, a male, who inherits everything. |
|
תתחמקין.
תסתרי ממני שאת בושה לשוב אלי מפני דרכך הנה חדשה נבראת בארץ שהנקבה תחזור אחר הזכר לבקשו שישאנה לשון ואסובבה בעיר אבקשה וגו' (שיר השירים ג׳:ב׳) ; ומשום רבי יהודה הדרשן שמעתי נקבה תסובב להיות גבר, אני נתתיך כבת הנוטלת עישור נכסים שבעה אומות משבעים סוף שתטלי הכל כבן זכר שהוא יורש הכל:
|
| 22So said the Lord of Hosts, the God of Israel; They shall yet say this thing in the land of Judah and in its cities when I return their captivity; May the Lord bless You, dwelling of righteousness, holy mount. |
|
כבכֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ע֣וֹד יֹֽאמְר֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה בְּאֶ֚רֶץ יְהוּדָה֙ וּבְעָרָ֔יו בְּשׁוּבִ֖י אֶת־שְׁבוּתָ֑ם יְבָֽרֶכְךָ֧ יְהֹוָ֛ה נְוֵה־צֶ֖דֶק הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ: |
| 23And Judah shall dwell therein and [in] all its cities together, farmers and those who travel with flocks. |
|
כגוְיָ֥שְׁבוּ בָ֛הּ יְהוּדָ֥ה וְכָל־עָרָ֖יו יַחְדָּ֑ו אִכָּרִ֕ים וְנָסְע֖וּ בָּעֵֽדֶר: |
| 24For I have sated the faint soul, and every worried soul have I replenished. |
|
כדכִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכָל־נֶ֥פֶשׁ דָּֽאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי: |
| 25Thereupon, I awoke and I had seen, and my sleep was pleasant to me. |
|
כהעַל־זֹ֖את הֱקִיצֹ֣תִי וָֽאֶרְאֶ֑ה וּשְׁנָתִ֖י עָ֥רְבָה לִּֽי: |
| Thereupon, I awoke. So said Jeremiah, “All this time I was sleeping deeply while perceiving the prophecy of retribution, but with this prophecy I awoke from my deep sleep.” |
|
על זאת הקיצותי.
כך אמר ירמיה כל מה שהייתי ישן ונרדם בנבואת פורענות בנבואה הזאת הקיצותי מתרדמתי:
|
| was pleasant. Heb. עָרְבָה. |
|
ערבה.
נעמה:
|
| 26Behold days are coming, says the Lord, and I will sow the house of Israel and the house of Judah with seed of man and seed of beasts. |
|
כוהִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְזָֽרַעְתִּ֗י אֶת־בֵּ֚ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה: |
| seed of man and seed of beasts. The good and the foolish of them, I will sow all of them to be My seed. Seed of man and seed of beasts. Jonathan renders. I will set them up (our edition: I will increase them) like people and I will make them succeed like a beast, whose iniquities are not visited upon her. |
|
זרע אדם וזרע בהמה.
הטובים והסכלים שבהם אני אזרעם כולם להיות זרע שלי, זרע אדם וזרע בהמה תרגם יונתן אקימינון כבני אנשא ואצלחינון כבעיר' שאין עונותיה נפקדין עליה:
|
| 27And it shall be, as I have watched over them to uproot and to break down, to demolish and to destroy and to afflict, so will I watch over them to build and to plant, says the Lord. |
|
כזוְהָיָ֞ה כַּֽאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְת֧וֹשׁ וְלִנְת֛וֹץ וְלַֽהֲרֹ֖ס וּלְהַֽאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנ֥וֹת וְלִנְט֖וֹעַ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| 28In those days, they shall no longer say, "Fathers have eaten unripe grapes, and the teeth of the children shall be set on edge." |
|
כחבַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא־יֹֽאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה: |
| unripe grapes. A fruit that is not yet ripe, and it sets the teeth on edge. |
|
בוסר.
פרי שלא נגמר והוא מקהה את השינים:
|
| And the teeth of the children shall be set on edge…. The children for the fathers’ iniquity. |
|
ושני בנים תקהינה.
הבנים ילקו בעון אבות:
|
| 29But each man shall die for his iniquity; whoever eats the unripe grapes- his teeth shall be set on edge. |
|
כטכִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בַּֽעֲוֹנ֖וֹ יָמ֑וּת כָּל־הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו: |
| 30Behold, days are coming, says the Lord, and I will form a covenant with the house of Israel and with the house of Judah, a new covenant. |
|
להִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְכָֽרַתִּ֗י אֶת־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה בְּרִ֥ית חֲדָשָֽׁה: |
| 31Not like the covenant that I formed with their forefathers on the day I took them by the hand to take them out of the land of Egypt, that they broke My covenant, although I was a lord over them, says the Lord. |
|
לאלֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֚ר כָּרַ֙תִּי֙ אֶת־אֲבוֹתָ֔ם בְּיוֹם֙ הֶֽחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהֽוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֖רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת־בְּרִיתִ֗י וְאָֽנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| 32For this is the covenant that I will form with the house of Israel after those days, says the Lord: I will place My law in their midst and I will inscribe it upon their hearts, and I will be their God and they shall be My people. |
|
לבכִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַֽחֲרֵ֨י הַיָּמִ֚ים הָהֵם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה נָתַ֚תִּי אֶת־תּֽוֹרָתִי֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל־לִבָּ֖ם אֶכְתֳּבֶ֑נָּה וְהָיִ֚יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם: |
| 33And no longer shall one teach his neighbor or [shall] one [teach] his brother, saying, "Know the Lord," for they shall all know Me from their smallest to their greatest, says the Lord, for I will forgive their iniquity and their sin I will no longer remember. |
|
לגוְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֚ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵֽדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְּטַנָּ֚ם וְעַד־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּ֚י אֶסְלַח֙ לַֽעֲוֹנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד: |
| 34So said the Lord, Who gives the sun to illuminate by day, the laws of the moon and the stars to illuminate at night, Who stirs up the sea and its waves roar, the Lord of Hosts is His name. |
|
לדכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכֽוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֚ע הַיָּם֙ וַיֶּֽהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ: |
| to illuminate. (esclarzir in Prov. or eclaircir in O.F., eclairer in Modern French), to brighten, and so did Jonathan render: לְאַנְהָרָא, to illuminate. |
|
לאור.
איאקלארזי"ר בלעז, וכן ת"י לאנהרא:
|
| Who stirs up the sea. He breaks the sea, moves it and “boils” it, and it becomes wrinkles. Cf. “my skin became wrinkled (רָגַע)” (Job 7:5). |
|
רוגע הים.
מנידו ומרתיחו ונעשה קמטים קמטים כמו עורי רגע (איוב ז):
|
| 35If these laws depart from before Me, says the Lord, so will the seed of Israel cease being a nation before Me for all time. |
|
להאִם־יָמֻ֜שׁוּ הַֽחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִֽהְי֥וֹת גּ֛וֹי לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים: |
| depart. “He would not move away (יָמִיש)” (Exod. 13:22). |
|
ימושו.
כמו לא ימיש:
|
| 36So said the Lord: If the heavens above will be measured and the foundations of the earth below will be fathomed, I too will reject all the seed of Israel because of all they did, says the Lord. |
|
לוכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִם־יִמַּ֚דּוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָֽקְר֥וּ מֽוֹסְדֵי־אֶ֖רֶץ לְמָ֑טָּה גַּם־אֲנִ֞י אֶמְאַ֨ס בְּכָל־זֶ֧רַע יִשְׂרָאֵ֛ל עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| If the heavens… will be measured. How much is their altitude. |
|
אם ימדו שמים.
כמה גובהם:
|
| I too will reject… Israel. That is to say that just as they can neither be measured nor fathomed so will Israel not be rejected because of all that they sinned. |
|
גם אני אמאס.
בישראל כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו:
|
| 37Behold days are coming, says the Lord, and the city shall be built to the Lord, from the tower of Hananel until the gate of the corner. |
|
לזהִנֵּ֛ה יָמִ֥ים ( בָּאִ֖ים קרי ולא כתיב ) נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְנִבְנְתָ֚ה הָעִיר֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִמִּגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵ֖ל עַד־שַׁ֥עַר הַפִּנָּֽה: |
| 38And the measuring line shall go out further opposite it upon the hill of Gareb, and it shall turn to Goah. |
|
לחוְיָצָ֨א ע֜וֹד קַ֚ו (כתיב קַ֚וה) הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה: |
| 39And the whole valley of the dead bodies and the ash and all the fields until the Kidron Valley, until the corner of the Horse Gate to the east, shall be holy to the Lord; it shall never again be uprooted or torn down forever. |
|
לטוְכָל־הָעֵ֣מֶק הַפְּגָרִ֣ים | וְהַדֶּ֡שֶׁן וְכָֽל־הַשְּׁדֵמוֹת֩ (כתיב הַשְּׁרֵמוֹת֩) עַד־נַ֨חַל קִדְר֜וֹן עַד־פִּנַּ֨ת שַׁ֚עַר הַסּוּסִים֙ מִזְרָ֔חָה קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָ֑ה לֹֽא־יִנָּתֵ֧שׁ וְֽלֹא־יֵהָרֵ֛ס ע֖וֹד לְעוֹלָֽם: |
| valley of the dead bodies. The valley where the bodies of the camp of Sennacherib fell. |
|
העמק הפגרים.
עמק שנפלו שם פגרי מחנה סנחריב:
|
| and the ash. The place where the ashes are poured out, which was outside Jerusalem, they will add to the city and include all this within its walls. Now this prophecy relates to the future, to the final redemption, since it did not take place in the time of the Second Temple. |
|
והדשן.
מקום שפך הדשן שהיה חוץ לירושלים יוסיפו על העיר ויכניסו כל זה לתוך חומותיה ונבואה זו עתידה לבא:
|
| the fields. (Kanpanjje in O.F.) (campagne in Modern French, open country. |
|
השדמות.
קנפני"א בלעז:
|
