1And the Lord appointed a huge fish to swallow up Jonah, and Jonah was in the belly of the fish for three days and three nights. |
|
אוַיְמַ֚ן יְהֹוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֚י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת: |
And the Lord appointed. Those sixteen days that Israel was missing the manna, since they did not eat it for a complete forty years - God took this manna and sustained the fish so that Jonah would not be digested in its intestines, and Jonah, too, ate within it from this manna. Therefore, it is stated, the letters sixteen [days of] manna. Similarly, and He appointed a kikayon, for he ate four omers; therefore, it says four times (4:6 ff.). And in Greek, manna is called “kika.” For that reason, it is stated: i.e, manna in Greek. -[Sod Mesharim]
|
|
וימן ה׳. אותן ט״ז יום שחסרו ישראל מן המן שלא אכלו מ׳ שנים שלימים המן זה לקח הקב״ה ופירנס את הדג שלא יעוכל יונה במעיו וגם יונה אכל בתוכו מזה המן לכן נאמר וימן אותיות י״ו מ״ן וכן וימ״ן קיקיון שהיה אוכל ד' עומרים לכן נאמר ד' פעמים וימן ובלשון יון נקרא מן קיקא ועל זה נאמר קי״ק יו״ן. סוד מישרים:
|
a huge fish. It was a male, and he stood there with room, so that he did not think to pray. The Holy One, blessed he He, hinted to the fish, and it spewed him out into the mouth of a female, which was full of embryos, and it was crowded there, and he prayed there, as it is said: (verse 2) “from the belly of the fish ” [from Pirke d’Rabbi Eliezer ch. 10, according to Yalkut Shimoni; Midrash Yonah, second version, Otzar Medrashim p.219]
|
|
דג גדול.
זכר היה והיה עומד בריוח ולא נתן לב להתפלל רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה שהיתה מלאה עוברי' והיה שם בדוחק ויתפלל שם שנאמר ממעי הדגה:
|
2And Jonah prayed to the Lord his God, from the belly of the fish. |
|
בוַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה: |
the Lord his God. He combined the Divine standard of justice with the Divine standard of mercy, the merit of Abraham and Isaac. |
|
ה' אלהיו.
שיתף דין ורחמים זכות אברהם ויצחק:
|
from the belly of the fish. This is Jacob. [Sod Mesharim]
|
|
ממעי הדגה.
זה יעקב, סוד מישרים:
|
3And he said: I called out from my distress to the Lord, and He answered me; from the belly of the grave I cried out, You heard my voice. |
|
גוַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָא֠תִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיַּֽעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי: |
from the belly of the grave. From the belly of the fish, which is to me as the grave. |
|
מבטן שאול שועתי.
מבטן הדג שהוא כשאול לי:
|
4And You cast me into the deep in the heart of the seas, and a river surrounded me; all Your breakers and Your waves passed over me. |
|
דוַתַּשְׁלִיכֵ֚נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹֽבְבֵ֑נִי כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ: |
all Your breakers and Your waves. All the breakers of the sea, since it breaks and parts the sea. [from Jonathan] |
|
כל משבריך וגליך.
כל נחשולוהי דימא על שם שהנחשול משבר ומפרק את הים:
|
5And I said, "I have been driven away from before Your eyes," Indeed, I will continue to gaze upon Your Holy Temple. |
|
הוַֽאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ: |
and I said. when they cast me into the sea, “Behold I am dead, and I have been driven away from before Your eyes.” |
|
ואני אמרתי.
כשהשליכוני אל הים הנני מת ונגרשתי מנגד עיניך:
|
Instead. I saw that You have kept me alive all these days. I know that I will continue to gaze upon Your Holy Temple. |
|
אך.
ראיתי שקיימתני כל אלו הימים ידעתי כי אוסיף להביט אל היכל קדשך:
|
6Water has surrounded me even to the soul, the deep encompassed me; the Red Sea hangs over my head. |
|
ואֲפָפ֚וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹֽבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי: |
the Red Sea hangs over my head. Lit., reeds are bound to my head. [Jonathan renders:] The Red Sea hangs over my head. For the Holy One, blessed he He, showed him the Red [lit., Reed] Sea and how Israel crossed in its midst, for the fish’s two eyes were like two windows, and he would look and see everything in the sea. [from Pirke d’Rabbi Eliezer ch. 10] |
|
סוף חבוש לראשי.
ימא דסוף תלי לעיל מן רישי, שהראהו הקב"ה ים סוף ואיך עברו ישראל בתוכו שהיו שתי עיני הדגה כמין שתי חלונות ומסתכל ורואה כל מה שבים:
|
7To the bottom of the mountains I descended, the earth-its bars are closed on me forever; but You brought up my life from Gehinnom, O Lord, my God. |
|
זלְקִצְבֵ֚י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַֽעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי: |
To the bottoms of the mountains I descended. To the end of the measure of the mountains fixed to the deep, I descended. And I said... |
|
לקצבי הרים ירדתי.
לסוף מדת ההרים הקבועים על התהום ירדתי:
|
the earth-its bars are closed on me. Heb. כנגדי against me, over me it is closed, and I will never go out. |
|
אני אמרתי הארץ בריחיה בעדי.
כנגדי למעלה ממני סגור ולא אצא לעולם:
|
closed on me. Heb. וסגרת הדלת בעדך cf. (II Kings 4:4) “And you shall close the door about yourself.” And so is every instance of in Scriptures, e.g. (Job 2:4) “Skin against skin,” עור בעד עור a limb against a limb. |
|
בעדי.
כמו (מלכים ב ד׳:ד׳) וסגרת הדלת בעדך וכן כל בעד שבמקרא עור בעד עור (איוב א) אבר כנגד אבר:
|
forever. This refers to what he said above, “And I said, ‘I have been driven away,’” and I said, “The earth - its bars are closed on me forever.” |
|
לעולם.
מוסב על מה שאמר למעלה ואני אמרתי נגרשתי ואני אמרתי הארץ בריחיה סגורים בעדי לעולם:
|
but You brought up my life from Gehinnom. But I saw Gehinnom here, and from there You brought me up, and, behold, I stand under the Temple in Jerusalem, similar to what is stated: “Indeed, I will continue to gaze upon Your Holy Temple,” “And my prayer came to You, to Your Holy Temple.” [from Pirke d’Rabbi Eliezer ch. 10] |
|
|
8When my soul grew faint upon me, I remembered the Lord: and my prayer came to You to Your Holy Temple. |
|
חבְּהִתְעַטֵּ֚ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהֹוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֚וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ: |
When my soul grew faint. Heb. בהתעטף [Jonathan renders:] When it grew faint. Cf. (Lam. 2:11) “For the infants swoon,” (verse 12) “When they swoon like wounded men.” |
|
בהתעטף.
באשתלהיות וכן בהתעטף נפשם וכן בעטף עולל (איכה ב):
|
9Those who keep worthless futilities abandon their kindness. |
|
טמְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַֽעֲזֹֽבוּ: |
Those who keep worthless futilities. The nations of the world, who worship idols |
|
משמרים הבלי שוא.
אותן שעובדים לעכו"ם:
|
abandon their kindness. The fear of the Holy One, blessed be He, from Whom all their kindness and benefit emanate, they abandon; but I am not so, but “with a voice of thanks will I sacrifice to You.” In this manner did Jonathan render it. But in Pirkei d’Rabbi Eliezer (ch. 10), they expounded this as an allusion to the sailors who abandoned their kindness that they were bestowing upon the idols and proselytized. |
|
חסדם יעזובו.
יראת הקב"ה שכל חסדם וטובתם מאתו יעזובו אבל אני איני כן אלא בקול תודה אזבחה לך כך תרגם יונתן ופרקי דר' אליעזר דרשו כלפי המלחים שעזבו חסדם שהיו מטיבים לעכו"ם ונתגיירו:
|
10But I-with a voice of thanks will I sacrifice to You; what I vowed I will pay, for the salvation of the Lord. |
|
יוַֽאֲנִ֗י בְּק֚וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַֽיהֹוָֽה: |
for the salvation of the Lord. Vows of peace-offerings and thanksgiving offerings I will pay, for the salvation of the Lord |
|
ישועתה לה'.
נדרי שלמים ותודה אשלם לשם ישועות אשר לה':
|
for the salvation. Heb. ישועתה like לישועתה for the salvation. Cf. (Ps. 44:27) “Rise for our aid” equivalent to קומה עזרתה לנו |
|
ישועתה.
כמו לישועתה וכן קומה עזרתה לנו (תהילים מ״ד:כ״ז) לעזרה שלנו:
|
11And the Lord said to the fish, and it spewed Jonah onto the dry land. |
|
יאוַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה: |