| 1
Of David, a maskil. Praiseworthy is he whose transgression is forgiven, whose sin is concealed. |
|
אלְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֜֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה: |
| Of David, a maskil.
The Sages said (Pes. 117a): Every Psalm in which “maskil” is mentioned was said through an interpreter. |
|
לדוד משכיל.
אמרו חכמים כל מזמור שנאמר בו משכיל ע"י מתורגמן אמרו:
|
| Praiseworthy is he whose transgression is forgiven. Whose transgression the Holy One, Blessed Be He, forgives, and He conceals his sins. (נשוי is anpardone in Old French, pardoned. The implication is forgiveness, because the forgiveness of iniquity represents [the sin] being lifted up and withdrawn from upon a person.) |
|
אשרי נשוי פשע.
שהקב"ה נושא פשע ומכסה חטאיו נשוי אנפורדוני"ץ בלע"ז:
|
| 2Praiseworthy is the man to whom the Lord ascribes no iniquity and in whose spirit there is no guile. |
|
באַֽשְֽׁרֵ֥י אָדָ֗ם לֹֽא יַחְשֹׁ֬ב יְהֹוָ֣ה ל֣וֹ עָוֹ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה: |
| to whom the Lord ascribes no iniquity. provided that in his spirit there is no guile, thinking to revert to his “vomit.” |
|
ולא יחשב לו עון.
ובלבד שלא תהיה ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב אל קיאו:
|
| 3When I was silent, my bones decayed with my moaning all day long. |
|
גכִּ֣י הֶֽ֖חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בְּ֜שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם: |
| When I was silent. When I was silent, [when I refrained] from confessing my transgressions before You. |
|
כי החרשתי.
כאשר החרשתי מלהתודות על פשעי לפניך:
|
| my bones decayed. because of my many sighs and my worries all day, that I was worrying about the punishment. |
|
בלו עצמי.
מרוב אנחותי ודאגותי כל היו' שהייתי דואג מפני הפורענות:
|
| 4For [both] day and night Your hand is heavy upon me; my freshness was transformed as in the droughts of summer, forever. |
|
דכִּ֚י | י֘וֹמָ֣ם וָ֨לַיְלָה | תִּכְבַּ֚ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה: |
| For [both] day and night. the fear of Your hand and Your decrees was heavy upon me. |
|
כי יומם ולילה.
היה כבד עלי מורא ידך וגזרותיך:
|
| my freshness was transformed. Heb. לשדי, my moisture, and so (in Num. 11:8): “the moisture (לשד) of oil,” the moisture of oil. This is how Dunash explained it (p. 14). Menachem (p. 171) associates [it with] an expression of plunder as (above 12:6): “from the plunder (משד) of the poor;” (above 17:9) “Because of the wicked who have robbed me (שדוני).” |
|
נהפך לשדי.
לחלוח שלי, וכן לשד השמן (במדבר י״א:ח׳), לחלוח שמן כך פירשו דונש, ומנחם חבר לשון שדידה כמו משוד עניים (לעיל י"ב), רשעים זו שדוני (לעיל י"ז):
|
| as in the droughts of summer. Until it dries up as the drought of summer out of my worry of the heaviness of Your hand, that I was worrying about my sins; therefore… |
|
בחרבוני קיץ.
עד שייבש בחורב הקיץ מפני דאגת כובד ידך שהייתי דואג על חטאתי ולפיכך:
|
| 5I would inform You of my sin, and I did not conceal my iniquity; I said, "I will confess my transgressions to the Lord," and You forgave the iniquity of my sin forever. |
|
החַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡ וַֽעֲ֘וֹנִ֚י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֚ה עֲלֵ֣י פְ֖שָׁעַי לַֽיהֹוָ֑ה וְאַתָּ֨ה נָשָׂ֚אתָ עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה: |
| I would inform You of my sin. always. This is a present tense. For I said, It is good that I should confess my transgressions to the Lord, and now that I confessed and said to Nathan the prophet, “I have sinned,” (as in II Samuel 12:13)… |
|
חטאתי אודיעך.
תמיד ולשון הווה הוא כי אמרתי טוב שאודה עלי פשעי לה' ועתה כשהודיתי ואמרתי לנתן הנביא חטאתי (שמואל ב י״ב:י״ג):
|
| You forgave the iniquity of my sin. as the matter that is stated there (verse 13): “Also the Lord has removed your sin, etc.” |
|
נשאת עון חטאתי. כענין שנאמר (שם) גם ה' העביר חטאתך וגו':
|
| 6For this let every pious man pray to You at the time that You are found, only about a flood of vast waters [that] should not reach him. |
|
ועַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד | אֵלֶיךָ֘ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֖שֵׁטֶף מַ֥יִם רַבִּ֑ים אֵ֜לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ: |
| at the time that You are found. When You are found to accept his prayer, and what is this?… |
|
לעת מצוא.
בהמצאך לקבל תפלתו ומה היא זאת:
|
| only about a flood of vast waters. that they should not reach him, that he should not fall into the hands of enemies, who are like flooding waters. And so we find that David prayed for this and said (II Sam. 24:14): “Let us fall now into the hand of the Lord, for His mercies are great; but into the hand of man let me not fall.” |
|
רק לשטף מים רבים.
אשר לא יגיעו אליו שלא יפול ביד האומות שהם כמים שוטפים וכן מצינו שהתפלל דוד על זאת ואמר נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה (שמואל ב כ״ד:י״ד):
|
| 7You are a shelter for me, from an adversary You guard me; with songs of deliverance You encompass me forever, |
|
זאַתָּ֚ה | סֵ֥תֶר לִי֘ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה: |
| You are a shelter for me. to hide in Your shadow from before the enemy. |
|
אתה סתר לי.
להסתר בצלך מפני פחד אויב:
|
| You guard me. Heb. תצרני, like תשמרני. |
|
תצרני.
כמו תשמרני:
|
| songs of deliverance. A song of rescue. |
|
רני פלט.
רנה של הצלה:
|
| You encompass me. Heb. תסובבני. This is the present tense. You always encompassed me with songs of deliverance. And so You said to me… |
|
תסובבני.
לשון הוה הוא סבבתני תמיד רני פלט וכך אמרת לי
|
| 8"I will enlighten you and instruct you which way [to go]; I will wink My eye to you." |
|
חאַשְׂכִּילְךָ֨ | וְֽאֽוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי: |
| I will enlighten you and instruct you which way. to go. |
|
אשכילך ואורך.
דרך ללכת.
|
| I will wink. With My eye; I will hint to you what to do. איעצה is an expression of winking the eye, as (in Prov. 16:30): “He winks (עצה) his eyes to think perverse thoughts.” |
|
איעצה.
ארמוז לך בעיני רמז מה תעשה, איעצה לשון קריצת עין כמו עוצם עיניו לחשוב תהפוכות (משלי ט״ז:ל׳):
|
| 9Be not like a horse, like a mule that does not discern; whose mouth must be held with bit and bridle, so that when he is being groomed, he does not come near you. |
|
טאַל־תִּהְי֨וּ | כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘ אֵ֪ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶ֣תֶג וָ֖רֶסֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֜֗ל קְר֣וֹב אֵלֶֽיךָ: |
| Be not like a horse, like a mule. which does not discern between one who benefits him and one who does him harm, for when you insert a bit into his mouth, he closes his mouth and shakes his bridle, and when you curry him and brush him, you must close his mouth and chastise him with a bit and bridle while you adorn him and groom him. |
|
אל תהיו כסוס כפרד.
שאינו מבין בין העושה לו טובה לעושה לו רעה כשאתה ממתגם בו במתג הוא בולם פיו ומכסכס ברסנו וכשאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לבלום ולסגור פיו ולייסרו במתג ורסן כשאתה מעדהו עדי ומיפהו:
|
| so that… he does not come near you. So that he should not come near you to hurt you while you groom him, with bit and bridle (when he is being groomed, to close his mouth. When he is being groomedwhile you curry him and brush him you must close his mouth with a bit and bridle so that he does not come near you.) בלימה is an expression of closing in the language of the Mishnah: Its mouth is closed (בלום), its feet are closed (מבלמות), in Tractate Bechoroth (40b). (Menachem associated לבלום, and also בלימה [Job 26:7] as an expression of regulating [p. 45].) |
|
בל קרב אליך.
שלא יקרב אליך, להזיקך כשאתה מיפהו במתג ורסן עדיו לבלום. בשעת עדיו שאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לסוגרו במתג ורסן שלא יקרב אליך, בלימה בלשון משנה לשון מסגר, פיו בלום רגליו מבולמות (במסכת בכורו'), ומנחם חבר לבלום וכן על בלימ' (איוב כ"ז) לשון תוכן (סא"א):
|
| 10Many are the pains of the wicked, but as for him who trusts in the Lord- kindness will encompass him. |
|
ירַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָֽרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהֹוָ֑ה חֶ֜֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ: |
| 11Rejoice with the Lord and exult, You righteous, and cause all those of upright hearts to sing praises. |
|
יאשִׂמְח֤וּ בַֽיהֹוָ֣ה וְ֖גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֜הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב: |
